החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
מכבסת תולה או סתם פחד במה / יעל פריאל
ושוב נפרמות
לא. לא קל, כך לסחוף עצמי מול קהל רק כשוכחת שיש שם מישהו בכלל...
כל הזכויות שמורות ליעל פריאל.
תודה לכל המגיבות והמגיבים על תגובותיכם מחממות הלב
הפוסט שיר הזה עוסק בסוגים שונים של פחד, מחסומים וחששות מחשיפה אינטימית, בפני אחרים. הבמה יכולה להוות מטאפורה לזירות רבות ומגוונות, בהן אנו נדרשים להחשף או להביא את עצמנו בפני אחרים. בשיר עצמו ניתן לייחס את הבמה במישרין ל'בימת הקפה' ולמידת היכולת שלי (או שלכם הקוראים ) להחשף באופן האינטימי ביותר, בפני קוראים מוכרים לי ואקרעיים. עד כמה אנו מרשים לעצמנו להרחיק לכת, במידת החשיפה ?! וכמובן, שאין כאן טוב או רע, אלא כל אחד מכם עם הרצון, המסוגלות ו/או המטרות, שהציב לעצמו בבלוג (כמו איך אני מבקש להיתפס בעיני קוראים פוטנציאליים, איך אני רוצה להצטייר ולאיזו מטרה, אם ישנה כזו במודעות ?!).
הבמה יכולה להיות גם במה ממשית, כאשר אני כמספרת סיפורים חוויתי במהלך הופעה, בפני קהל לא מוכר, פחד משתק שסכר את פי ותחושה שהטקסט, השגור על בוריו פשוט נמחק כליל מהארד דיסק שלי - נשמע לכם מוכר ?!
בוודאי שכן, ולא רק לאומנים הפרפורמרים שביננו. מי מאיתנו לא חווה לפחות פעם אחת בחייו סוג כזה של פחד מאבן, מהול בהתרגשות עצומה, מבוכה, חשש מכישלון או אולי מהצלחה, שאת מימדייה לא נוכל להכיל...
לרבים מאיתנו עולה התחושה הזו במצבים שונים של בחינה חשובה בין אם בכתב או בע"פ, בראיון לעבודה בה אנו חושקים, בשיחה עם הבוס - ששיננו בראשנו הלוך וחזור עד לרגע האמת... ובעיקר, כשנוגע הדבר לבקשת העלאה בשכר...:-) וכמובן בדייט ראשון, כאשר כל כך חשוב לנו להציג את עצמנו באופן המחמיא לנו ביותר, אבל המילים איכשהו מסתכסכות להן בגרוננו וכל הוויתנו מתכווצת לתחושת "הלוואי והייתי יכול/ה להעלם עכשיו...פשוט שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותי, לפחות עד להודעה חדשה, או עד לסיום הפגישה הזו " אז למה זה קורה לנו ?! דווקא לנו :) ?! ומהו מקור כל החסימות והפחדים הללו... אין ספק שעל כל העצירות או העצירויות הללו, נכתבו אין ספור טקסטים, בעיקר לפסיכולוגים והם מפרנסים אותם היטב ולהבדיל (ובאמת האבחנה כאן מהותית בין מי שהוא איש מקצוע מוסמך ומוכר ) את כל מגרשי השדים למינייהם...
והרבה פעמים הטיפול הפסיכולוגי המסורתי מאד עוזר ותורם, בשחרור ופתיחת הסתימות או המחסומים הללו, גם אם אורך לא מעט שנים :) - ובמצבים מסויימים, באמת בלתי - נמנע ומחוייב המציאות אם המטופל אינו מאבד בדרך את סבלנותו או כספו, אבל במקרים לא מעטים אפשר ואף רצוי להסתייע באימון. מדוע אימון ? מאחר ובאימון הלקוח הנקרא גם מתאמן, נדרש להיות אקטיבי ולקחת אחריות על פחדיו. לא רק לשבת ולשפוך את מר ליבו ולתהות סביב שאלת הקורבן - למה ?! וחיפוש אחר הגורמים והאשמים ותמיד הרי יהיו אשמים, החל בהורים, עבור דרך בן או בת הזוג, הילדים והבוס, אלא להחליט, שזהו הוא כבר ילד בוגר והאחריות להצלחתו או אי - הצלחתו, בכל תחום או עניין תלויה רק בו ובמידת הנכונות שלו, ללכת עם פחדיו ולמרות פחדיו על מנת, שברגע הבא בו יעמוד על 'בימת חייו' ידע, שגם אם לרגעים ספורים ומחמת ההתרגשות יורגש יובש קל במורד הגרון, השליטה על מצב העניינים היא בידיו, בידינו ובכל רגע בו נבחר, אנו נוכל לבצע את הטוויסט ולהפוך גם מצב שעומד להיתפס ככשלון, להצלחה גדולה.
הטוויסט הזה יכול להתבצע כתוצאה מתהליך מודע, קבלת החלטה מודעת והבנה שאנו ורק אנו יכולים ללמוד לשלוט, לנהל ולנתב את פחדינו.
איך יצאתי אני, מאותו פחד משתק אז (שנתיים אחורה על בימת "בית אריאלה" בת"א), בעזרת הרבה הומור, פנייה לאחד מחברי המספרים באותו ערב שחווה פחד כזה ושיחה קצרה ומחוייכת איתו ועם הקהל, שהשיבו אותי למסלול הסיפור, מסלול השליטה.
© כל הזכויות למאמר זה שמורות ליעל פריאל.
שולחת אלייכם קישור לפוסט שלי "לנער את השד הקטן" , העוסק בפחדים, שדים וחיות אחרות :) http://cafe.themarker.com/view.php?t=172235
קריאה נעימה, באהבה יעל פריאל. מאמנת אישית ועסקית לחיים ומנחת קבוצות אימון. טל' 0524309800 yaelik22@gmail.com הערה חשובה : במקרים מסויימים וכאשר המצב מחייב, השילוב בין טיפול פסיכולוגי לאימון מוביל את האדם, להתקדמות משמעותית, מאחר ומדובר בגישות שונות שאינן מוציאות זו את זו, אלא יכולות לתגבר ולהעצים את התשומות המופקות הן מהטיפול התרפוייטי והן מהאימון.
ממליצה לכם לקרא גם את תגובתי האחרונה כאן (ליזם הייטק) מעין אני מאמין שלי, לגבי האימון לגבי החיים ומה ההבדל בעצם :) ?! אוהבת אתכם אני. |
! 
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כותבת מקסים !!
ממתינה לשמוע אותך מספרת סיפור..
:-)
חוזרת לככב כשיחלפו 24...
*
יפה(ותודה)
היי וכיף שכך הרגשת.
עבורי גם פרסום של שיר (ותלוי כמובן עד כמה הוא אינטימי ואישי)
מהווה חשיפה. נכון הוא, שמול קהל נשמע חשוף יותר, אבל באמת שלא
בהכרח, מאד תלוי בנסיבות...
תודה לתגובתך, יעל.
פוסט אמיתי וכנה.
רק אל תשכחי שחשפה בדמרקר לא נקרא חשיפה בפני קהל.
תודה, כיף לשמוע
מאד
!
**************
יפה מאוד
מתוקה, לעולם לא מאוחר להתחיל לעשות דברים שאוהבים
וגורמים לנו להתרגשות, גם אם זה "רק" כתחביב.
ילדונת, לכי על זה,
איך ?! אם את באמת רוצה, כבר תימצאי את הדרך :)!
ואו...
אני אוהבת להופיע. מאוד! בהתחלה אני משקשקת... ואחרי שמתחילה.. הכל עובר. אבל תכל'ס כולה הופעתי בבי"ס יסודי לשני שנים (שנתיים! חחחחח) ובבסיס שלי בשתי החלםות פיקוד :) אז אני לא ממש יודעת מה זאת הופעה מקצועית :)
היי ותודה לך על דברייך. הדרך שעברתי עד שהגעתי לעסוק באימון מתפרשת למעשה לאורך העשור האחרון לחיי. התחלתי אותה באופן מעשי (כי ההתחלה היא ...לך תדע מאין, אבל הרבה הרבה קודם) כשנרשמתי ללימודי הנחיית קבוצות, במשך שלוש שנים, במהלכן גם השתתפתי בסדנאות שונות ובשנה השלישית אף הנחתי קבוצה בעצמי. תוך כדי הנחיית קבוצות ולימוד אישי בלתי- פוסק, הכנסתי כלים אימוניים לסדנאות שלי ואז גם נגשתי ללמוד אימון במשך שנה (בת.ל.ם, בסמינר הקיבוצים) ולאחר מכן המשכתי להתמחות בת שנה באימון אוכלוסייה בגילאים שונים בעלי קשיי קשב וריכוז.
הדרך המקצועית שלי שלובה או כרוכה בדרכי האישית ואינה עתידה להסתיים, אלא כשכבר לא אהייה כאן :). לגבי השאיפה האנושית לאושר בכל רגע ורגע נתון, זו נראית לי כמשימה בלתי אפשרית ויותר מכל כטיוח עצמי. באופן אישי, אני מעדיפה להיות בעלת יכולת לחוות תמיד את כל קשת הרגשות כולל עצב, תסכול, חרדות, באשר הם. אלה ההופכים אותנו למה שהיננו בני - אדם. קיים הבדל רב בין עצם קיומו של פחד וההכרה בקיומו לבין האפשרות לאפשר לפחד לנהל את חיינו. אטימת עצמנו מפני הרגשות אינה בריאה ואינה מומלצת.
אנשים שאינם מפחדים או מאושרים ללא הפסקה אינם מוכרים לי ואם יש דבר מעין זה
(ויש מסיבות הישרדותיות או מאי יכולת להתמודדות עם רגשות מורכבים או בלתי- נעימים )
בהחלט אינה מסייעת לאדם בבקשו להתמודד בהצלחה בחייו.
דרכנו בחיים אינה זרועה רק בשושנים. מי שסיפר את זה לילדיו כשהיה קטן, דיבר יותר מהירהורי ליבו ושלל כוונות טובות, מאשר מניסיון חייו. דרכנו רצופה מהמורות וככל שנכיר בהם וניטיב להתמודד איתם הם עשויים להיות לאתגרים, שיצעידו אותנו קדימה.
מאחר ודברי כאן כלליים, אתן דוגמא מוחשית מהחיים. כאשר אנו נאלצים להתמודד עם מותו של אדם קרוב. העצב העמוק , הכעס וכל הרגשות הנילווים לכך הם בלתי - רצוניים. אם נחליט שאנו לא מכירים בעצב, בכעס, בתחושת האובדן ו"נרמה את עצמנו " בהעמדת פנים ש"עסקים כרגיל" לא נוכל באמת להשתקם מהמשבר ולהתקדם הלאה.
אז החיים הם לא פיקניק, אבל הם בהלט יפים ושווים וראוי שנחייה אותם על הצד הטוב ביותר, כך שכשנגיע ממש לקראת הסוף נוכל לצאת מכאן בתחושה ש"אני, את שלי עשיתי ".
שבוע מבורך עם הרבה סיבות לשמחות קטנות וגדולות שבלב.
כן בהחלט. ואיך יכולתי להעלות על דעתי אחרת...הרי היושר שבך
הוא גם העוגן שלך. אחת שכמותך !
אוהבת אני.
את, שכל ביקור שלך כאן, נגיעה מלטפת ורכה.
עדנה, שראית בי ניכרת בך, בתגובותייך ובמכלול דברייך.
תודה לך, נגעת מאד.
מילים בעלי משמעות עמוקה ובריאה. אני מסכים לכל מילה ומעריך את מקומך שהגעת לשם שבוודאי לא בדרך קלה, אך השאלה הגדולה היא כיצד את מתפתחת מכל מטופל ? כיצד את מחסלת את כל פחדיך אחת ולתמיד ? וכיצד את מאמנת את עצמך להיות מאושרת כל הזמן ? את חלקה של התשובה כתבתי בספרי "שורש ההצלחה הכלכלית" הנמכר בחנויות הספרים ואת חלקה השני של התשובה כתבתי בספרי השני שיצא לאור בקרוב
כעמית למקצוע אשמח לשוחח ישירות
מחייכת.
אני שותפה לעצמי ולדרכי שלי.
ההוקרה מגיעה ממקום נקי, על הדרך שאת עוברת, לא מאמינה שאלו שצריכים להוקיר אדם אחד ביום זה מגיע ממקום לא אמיתי, וכאן ההפך הוא הנכון.
נשיקות לך
שבת מקסימה.
יעל
נחמד היה לי לפגוש בך הבוקר כאן אני אוהבת את המקום הנקי שבה את שמה את הדברים למעלה
יש בך עדנה רבה ואני מאמינה שזה תמיד ישרת אותך על הבמה ומחוצה לה
יום טוב
תודה ומקסים בעיני העיסוק שלך, פשוט יופי !
כתוב מעולה. אהבתי מאוד את הכנות
עדנו"ששששששששששש איך ג ע ג ע ת י
וכמה טוב עושה לי לראות אותך פה
ואגב, מי כמוך מבינה בענייני מלכות
וכן אפילו במזון מלכות
!
בריאה עלייך
ו ח י ב ו קי
אני.
רוניתי, תודה גם את כל כך נטועה ב'כאן'.
וכן גם אני מעריכה אותך ביותר בשל מי שאת, המלה 'מוקירה' קצת גדולה עלי.
מקווה שאת לא שותפה לאיזו קבוצה בה הורה לכם המנחה, להוקיר לפחות אדם אחד ליום...
יכולה לכתוב ספר על כל השרלטנים הללו, המתירים לעצמם להתעסק עם מוחם ונפשם של אנשים, המבקשים לעצמם מוצא או כיוון ובדרך, מבלי דעת נשאבים לשטיפת מוחות מסוכנת, בסגנון הסרט "the wave ".
תודה שבקרת אצלי, תגובתך חשובה לי.
שבוע מוצלח ומוצל, יעל.
ואת יקירתי עם כל הקושי מיטיבה לצלוח אותו בהצלחה יתרה
ובהנאה רבה, לרווחתם של קוראייך הרבים והמפרגנים !
תודה. בכיף !
תודה חיים, שמחה שעוררתי עניין ועוד בחום הזה של יולי - אוג'.
תמשיך לשלוח המלצות מפרגנות ומרעננות לימי הקיץ החמים ובכלל.
גגו דובר כאן על הומור ואתה יופי של דו"ג עם כל הכיף והקלילות, שאתה מביא איתך תמיד !
תודה חבר, שבוע נ פ ל א.
רגע, שאני אתחיל לשיר... לא כי אילנה קנתה גיטרה וחוצמזה, שבוודאי שכך, אחרת היה פה נורא מצעמם !
תודה - קסם שאתה !
תודה זה נחמד. בד"כ בפעם הבאה זה כמעט תמיד, הרבה יותר קל...:)
ואיך שאני אוהבת את הטקסט הזה וכמה שהוא תמיד נכון וטוב להזכר ולהזכיר.
אוהבתותך אני.
איזה כיף לי שאתה חבר שלי !
תודה לך איש יקר ואהוב.
גם אני מקסימה שכמוך ותודה !
טוב נו באמת... ואם לא את אז מי ?!
טוב, לפעמים זה דווקא קורה... אבל גם למנוסים ביותר בעמידה מול קהל והנה גם זה עובר...:)
תודה מקסימה שלי. שבוע נהדר שיהייה לך !
אוהבתותך אני.
כן, אבל תודה שמעניינת :) !
תודה ושולחת לך בחזרה חיוך וברכה לשבוע נפלא.
איזו תגובה כיפית ואוהבת !
ובעצם הרי זה ברור - זו את !
וזו אני ששולחת לך נשיקות גם אם וירטואלייות, אבל מאד מכוונות.
מקסימה שלי
מככבת אותך באהבה
ויודעת שלמרות כל הפחדים
בסוף
את תמיד יוצאת מלכה!!!
אוהבת אותך
חיבוק ענק
מתובלת
אמנם, לא קל, אבל את - כאן !
מוקירה אותך על מי שאת.
נשיקות
שבת נעימה
מקסימה שלי,
נגעת כאן בנקודה כואבת אצל כולם כמעט,
מידת החשיפה
מידת ההתמודדות האישית מול הפחדים האישיים שאנחנו ממש לא אוהבים להודות בהם בפרהסיה
ובדיוק היום אני עומדת מול התלבטות האם לפרסם כאן פוסט או סיפור מסוים שלעניות דעתי כתוב יפה
מרתק ומעניין, אבל הוא יכול למשוך אלי חיצים לא ראוים או ראיה מעוותת של הקורא:)
ולפי דעתי איננו נמדדים רק באילו צדדים שאנחנו יכולים לחשוף
אלא מה שחשוב זה המראה הדו צדדית והוקרא שנמצא מעבר השני,
לכן הטיפולים הפסיכולוגיים גם מתבצעים במסגרת של אחד על אחד ששם אדם אינו חושש להעמיד מולו ומול המטפל כל מחשבה שהיא
וקשה העיניין מי שעוסק ביצירה,
בעיה כשאתה מרגיש כבול להציג כל יצירת נפש שלך
כמובן כוכב
ותודה
:)
אהבתי את הפוסט חברה מקסימה שלי,
ואת הדרך בה היצגת נושא זה שרבים מדחיקים
חיבוק גדול ואמיץ לחברה שלי.
תמיד כדאי להיעזר בהומור
במילה אחת: מקסים. בשתי מילים, לא, סליחה, בעצם, בשלושה, לא, לא, בארבעה:
מותק, השארת קסם באוויר!
כוכב!
ב"ה
אני רואה שחלק מהכתב התחרפן.. לא נורא, העיקר שעבר
ב"ה
מקסימה כתמיד (ותודה לה' על כך)
רק כשוכחת
שיש שם
מישהו
בכלל...
יעל יקרה, מכבסת תולה...
המילים האלה הזכירו לי משהו שנשלח אליי מזמן ומביאה פה אצלך:
תבורכי אהובה (מצפה לראותך בקרוב).
*
אילנה
תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך
אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן, אחרי שיהיו לנו ילדים.אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו.אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה אתם.אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותרלאחר שהם יעברו את השלב הזה.אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים כשהבן / בת זוג שלנו יצליח יותר,כשתהיה לנו מכונית טובה יותראו בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים "מעכשיו".אם לא עכשיו אז מתי?החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיותמאושרים בכל מקרה. מישהו אמר פעם:"משך הרבה זמן היה נדמה ליש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט. אך תמיד היה מכשול אחד,בעיה שעלי להתמודד אתה,פקס לא פתור, חוב שצריך לשלם.אז החיים היו אמורים להתחיל, עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי".הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להביןשאין דרך לאושר. האושר הוא הדרך לכך. יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך לבדאו עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלותאת זמנך אתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד. לכן, תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר.האושר הוא דרך לא גורל.תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף. תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך ותרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך.יעלי סיימת ב חחחח
אז אני רגוע
משהו שיעלה לך חיוך על הפנים
לא קלה היא לא קלה דרכינו
כן, יש כאן מישהו בכלל :)
אהבתי
יעלי אני כאן בשבילך,
תמיד...
זה תמיד מפחיד אותי מחדש,
שאעמוד מול קהל והקול יסגר..
פחד נארמלי -
זה לא באמת קורה:))
*
מקסים, אהבתי וכיכבתי, נשיקות וחיבוקים ממני...
בוודאי שלא קל, מול קהל
אבל...הנה את מצליחה כל פעם מחדש לרגש
מרגשת שכמותך
לצערי אזלו כוכבי
אז חיבוק גדול
לא קלה היא הדרך....!!!
יום נפלא
יעלי היפה
כן, אני כאן בשביל לקרוא אותך
ולהנות כל פעם מחדש
לא. לא קל, כך
לסחוף עצמי
מול קהל
רק כשוכחת
שיש שם
מישהו
בכלל...
בוודאי שלא קל, מול קהל
אבל...הנה את מצליחה כל פעם מחדש לרגש
}{