לסלוח זה קשה. זה בלתי אפשרי. האמנם? מדוע זה כל כך

חשוב והכרחי כשמדובר ביצירת מציאות? מה הקשר בין זה לבין

" ה ס ו ד "? קראו ותדעו...

חשיבות הסליחה - הסבר באמצעות משל.

"תמונת החיים" ומה שטמון בה...

א ם נבין באמת שאנו יוצרים את המציאות נבין את פירושה של הסליחה.

הבה נדמיין לעצמנו שאנו יוצר. צייר, למשל.

החיים שלנו, המציאות שלנו - היא התמונה.

אנו מציירים יומיום את התמונה. מוסיפים לה, גורעים ממנה, מושפעים ממנה, חיים אותה.

חומרי הגלם שלנו הם כאלו:

האמונות - הן המכחולים שלנו.

המחשבות - הן מכחולים ספציפיים (עבים, דקים, עגולים, שטוחים) אותם אנו בוחרים

כדי לצייר פריט מסוים בצורה המדויקת ביותר.

הרגשות - הם הצבעים שלנו.

רגשות קשים, כואבים - יעניקו לנו גוונים כהים, קודרים.

רגשות קלים, נעימים - יעניקו לנו גווני פסטל עדינים.

כמובן שכל הרגשות חשובים לתמונה וליופייה האמנותי.

תמונות עצובות יפות בדיוק כמו תמונות שמחות.

כ ע ת, נאמר ואנו יצרנו תמונה בחוסר מודעות.

רצינו שתהיה לנו תמונה אופטימית, מלאת אור וגוונים של שמחה,

אך היות שהמכחולים שלנו היו כבר "מלוכלכים" בצבעים הקודרים הקודמים,

לא נצליח לצייר את התמונה הרצויה.

נשאר כל הזמן עם אותם מוטיבים וצבע.

ונאמר שיש לנו רק בד ציור א ח ד.

רק אפשרות ליצור בחיינו תמונה א ח ת.

אנו מביטים ימינה ושמאלה, ורואים בדי ציור א ח ר י ם.

אנו קוראים בספרים, בעיתונים, רואים בטלוויזיה

כי ישנן תמונות אחרות של אנשים שחיים אחרת מאיתנו.

כי ישנן תמונות בהירות ואופטימיות והיוצרים שלהן הם אנשים מאושרים.

גם אנחנו רוצים להיות כאלו.

נמאס לנו מהתמונה שאנו יוצרים ביומיום עם אותם צבעים ועם המכחולים

המלוכלכים בצבעי העבר.

מה עושים?

החוק אומר, כי מותר לנו לנקות את המכחולים, לנקות את בד הציור לגמרי, א ב ל

יש רק חומר אחד מיוחד שיכול לעשות זאת כהלכה.

החומר הזה הומצא בממלכות מעודנות בהן הידע הרוחני והמעשי רב ביותר.

זהו חומר גלם סודי אשר ניתן... להפיק אותו אך ורק מבפנים!

הוא לא גדל על עצים. הוא לא מיוצר במפעלים. הוא לא מיובא מחו"ל!

הוא מצוי עמוק בלב ובכוח הכוונה אפשר לייצר אותו.

א ך, יש אפשרות שרק היוצר עצמו יפיק את החומר המיוחד הזה,

שיאפשר לו את שינוי ה ת מ ו נ ה.

בתמונה טמונים החיים, כזכור.

כדי שלא להשאיר אתכם במתח, נציין כי שם החומר, כפי שידוע בכדור הארץ הינו:

ס ל י ח ה.

על ידי הסליחה "המשולשת" -

אני סולח לכל מי שפגע בי (והשאיר חותמו על תמונת חיי),

אני מבקש סליחה מכל מי שנפגע ממני (וגם כן השאיר חותמו על התמונה שלי),

וסולח לעצמי (אחרת המכחולים שלי תמיד יהיו טבולים בחומרי הכאב הקודרים

וישחזרו שוב ושוב ושוב ושוב, לנצח, את היצירה הקודמת...)!

לסליחה יש תכונה שהיא מוחקת את החוטים האנרגטיים שנקשרו בין כל האנשים

המעורבים בדרמה.

לסליחה יש אפקט של ניקוי פנימי עמוק וטיהור.

כשאדם סולח באמת, אזי הוא נקי.

אזי המכחולים שלו נשטפים, הבד מתנקה והוא יכול לבחור

לו מכחולים חדשים, צבעים חדשים,

ולצייר תמונת חיים שונה.

אז מדוע בכל זאת יש אנשים שקשה להם לסלוח לעצמם?

המשך יבוא...

יום נפלא,

באהבה גדולה,

אילנה בהט

תודעת האחד