בוקר. השעון המעורר מצלצל. אני קם לעוד יום שיגרתי. כולם ישנים עדיין. אני מתארגן בשקט, מתלבש, ממלא מים בבקבוקים ויוצא מהבית. אני מלטף את האופניים באהבה ומתחיל לרכוב לעבודה. חצי מנומנם מטפס את העלייה הראשונה וגולש במהירות בירידה שלאחריה, גלישה מהירה שמעירה אותי לחלוטין. חוצה את הצומת ורוכב לכיוון העבודה. הכביש עם תנועת רכבים חלשה. רוח קרירה בפנים. אני נושם מלוא הריאות ומתבשם מתחילתו של יום חדש. מרחוק, אני רואה שבכיוון הנגדי, מתקרבים זוג רוכבים. הם מתקרבים ומתקרבים ואני שם לב, שהם לא מתקרבים אלא הן מתקרבות. אני מחשב בראש במהירות ומחליט להסתובב במקום. בעבודה, יסתדרו בלעדי גם אם אאחר. חציתי את הכביש ועשיתי את עצמי כאילו בודק את האופניים. קולות צחקוק עולים מכיוון הרוכבות. הן מאטות ושואלות אם הכול בסדר. אני אומר שכן. שיחת חולין קצרה של רוכבים ואנו ממשיכים שלשתינו לרכוב. לא יודע לאן אבל אני לא דואג. מירית ועינת. שתי חברות רוכבות. גרות יחד. מירית עובדת בחברת ביטוח ועינת במשרד עורכי דין. מספרות על המסיבה של אמש. שתיהן בילו במסיבה ביער הסמוך. שתו, רקדו וכשהגיעו הביתה, ראו שהשינה מהן והלאה והחליטו לצאת ולרכוב. כיוון כללי לדרום. קצב הרכיבה נוח ואני נהנה. באיזה שהוא שלב, (אצלנו, רוכבי אופני הכביש, אנו מדברים בנקודות ציון בדרך), קצת לפני הכניסה לחצב, החלטתי לשאול. "מותר לשאול שאלה אישית"?"כן, ודאי." ענתה עינת. "אתן זוג"? שתיהן צחקו. "כן. מה, לא רואים"? הרגשתי נבוך. איך מזהים זוג כזה? כנראה שיש סימנים, שאני, מרוב שנותי בגילי המופלג, טרם הספיקותי ללמוד. וכי הכרתי פעם זוג נשים? לצערי, לא הזדמן לי. מירית זיהתה את המבוכה שלי. "אל תדאג. תמיד יש פעם ראשונה", אמרה בחיוך כובש. נו, עכשיו אני אדע.חולפים על פני צומת מסמיה. הסיפורים על המסיבה של אתמול, מעוררים בי קינאה. מוזיקה, שתייה, ריקודים. אנחנו רוכבים ואני מוצא את עצמי משתתף בשיחה. מספר בדיחות, מתחיל לשיר כחידה והן משלימות, הן שרות ואני משלים, איזה בוקר של כייף. קצת אחרי תחנת הדלק, עינת שואלת "אני רוצה לעצור קצת. לשתות מים, לשטוף פנים, לנוח קצת". "יש פינת חמד עם אנדרטה. מאחורי השיחים, יש ספסל גינה עם נוף לשדות הפתוחים". אני מציע. הצעתי התקבלה בחיוב. כעבור כמאתיים מטרים, אני מאט. אנו עוברים מחסום קטן ופוסעים בשביל אל הגינה הנחמדה והספסל. אני משעין את האופניים על השיחים. עינת ומירית עושות כמוני. התיישבתי. להפתעתי, עינת ומירית מתיישבות לידי. זו מצד אחד וזו מהצד השני. הסמקתי. אני בין שתי בחורות נאות וחטובות. חשבתי לעצמי, 'מה כבר יש לי להפסיד'? מתחתי את הידיים לצדדים על משענת הספסל. מירית הסתכלה עלי במבט שאומר 'איך ידעת'? ומיד הניחה את ראשה על ידי. עינת עשתה כמוה ולא חלפה דקה ושתיהן שקעו בשינה. 'מה עושים'? חשבתי לעצמי. לקום, אני לא יכול. גם לא רוצה לקום. שתיהן ישנות עלי ובראשי מתרוצצות מחשבות על טהרת תאוות הבשרים. 'לו יכולתי, הייתי עכשיו ...' והתיאורים גורמים לתחושה נעימה באזור חלצי. ליטפתי קלות את ראשן. שיערה הארוך של מירית ושיערה הקצר של עינת. הליטופים שלי כנראה נעמו להם שכן שתיהן התמקמו טוב יותר ונצמדו אלי. 'מה, זכיתי בפיס היום'? כנראה שכן, אני תוהה לעצמי ומחליט ללטף את כתפיהן כאילו במקרה. ליטפתי את כתפה של עינת ביד אחת ואת כתפה של מירית ביד השניה. עוצם את העיניים ומדמה עצמי כוזיר היושב בהרמון מלא בחורות. בוהה בנוף השדות החרושים לפני תוך ליטוף ראשיהן של מירי ועינת. צלצול ממכשיר פלאפון מקיץ אותי מההרהורים. עינת קופצת ושולפת מכשיר סלולארי מכיס חולצתה. "הלו" היא לוחשת בקול עייף. מבטה מרצין פתאום. "כן, נכון. שכחתי". עינת בינתיים התעוררה. "מה קרה"? היא שואלת את מירית. "הרכב של אמא שלי. הבטחנו שנחזיר לה את הרכב בבוקר", אומרת ומתחילה להתארגן לרכיבה. עינת גם מתארגנת ואני בהרגשת החמצה, עולה איתן על האופניים. אנו יוצאים חזרה ברכיבה. מירית ועינת גרות באחד המושבים באזור. עינת ומירית מתחילות להגביר את הקצב. אנו חולפים על פני צומת מסמיה ומתחילים לטפס לכיוון צומת כנות. 'איזה שרירי רגליים יש להן' אני מחייך להנאתי. 'לו כרכו את רגליהן החלקות והשריריות סביב מותניי בעוד אני מבצע בהן את זממי' אני מהרהר והתחושה הנעימה במורד גופי חוזרת אלי. אנו רוכבים במבנה תוך שימוש בטכניקה הגורמת לנו לרכוב מהר.לקראת צומת בני עי"ש, הן מתחילות לפנות. "זהו? הולכות לישון"? אני שואל. "לישון", חוזרת אחרי עינת. "ביי ולהתראות" אומרת מירית והן פונות ברמזור ההופך לירוק. "היה נחמד מאוד", עינת צועקת לעברי ואני, כאילו הפכתי לאילם. לא מוציא הגה. רכבתי וחציתי את הצומת. עצרתי וירדתי מהאופניים. בהיתי בהן מתרחקות.נותרתי לבד. מי היה מאמין שאך לפני רבע שעה, הרגשתי על גג העולם עם שתי בנות חמד לידי וכרגע אני פה, לבד, ללא טלפון או כתובת. ההיה או חלמתי חלום?
|