כותרות TheMarker >
    ';

    כדי לטהרני מקליפותיי

    שירים, סיפורים והגיגים מפרי עטי.
    כל הזכויות לנכתב בבלוג זה שמורות לרחל נפרסטק.

    רחל נפרסטק - במוסף השבת של 'מקור ראשון' (דיוקן)

    59 תגובות   יום שני, 14/7/08, 12:17

     

    מקור ראשון

    דיוקן  8.10.2006

    מאת: רוני שוב

     

    שאלה של השקפה

     

    לא רבים ממדורי הייעוץ בעיתונים מקבלים שאלות כמו "איך להתגבר על פחד ממלחמת גוג ומגוג" או "אני מתוסבכת על החברה שלי". בשביל רחל נפרסטק, שבמשך 14 שנה השיבה לשאלותיהן של נערות חרדיות בעיתון 'יום ליום', אלה עוד הפניות הפשוטות. השאלות המורכבות יותר לימדו אותה כמה דק הגבול בין ייעוץ לשרלטנות.

     

     

    "לא היה צריך לבוא גם צלם?" שואלת רחל נפרסטק. "הבת הגדולה שלי אמרה לי: אמא, בטח יבוא צלם ויצלם אותך לכתבה, את חייבת לשים משהו על הפנים כדי שתצאי טוב. לכן אני מאופרת, כי בדרך כלל אני לא שמה כלום על הפנים".

     

    ככה, באותה כנות ופשטות שבה היא מסבירה את פשר הגנדור הרגעי שעטתה, ענתה נפרסטק במשך כ-14 שנה דרך מדורה בעיתון 'יום ליום', ביטאונה של ש"ס, לשאלות שהפנו אליה בנות-עשרה מתבגרות מהציבור החרדי. והן שאלו אותה על הכל - החל ממה עושים כשהמעמד בחברה לא משהו, ועד איך מגיבים כשאבא מכה אותך מכות רצח. בגובה העיניים, ברצינות עמוקה ובלב מלא כוונות טובות היא השיבה  לכולן, שבוע אחרי שבוע. "קיבלתי המון מכתבים, משהו כמו 30 פניות בשבוע, ולא יכולתי לענות על כולם באותו זמן. היו מכתבים שהייתי עונה עליהם חצי שנה אחר כך, ולפעמים זה כבר לא היה רלוונטי. למקרים דחופים שבהם נדרשה תשובה מיידית הייתי משאירה במערכת את הטלפון שלי ליצירת קשר, או מפרסמת מיד במדור פנייה ליצירת קשר אישי".

     

    תחת ההגדרה הסטרילית "מקרים דחופים" חוסות להן בעיות כמו תוכניות התאבדות, הטרדות מיניות ואלימות קשה, שנפרסטק נחשפה אליהן בלב דואב. "נכון שרוב הפניות והשאלות עסקו בנושאים קלאסיים שמעניינים בנות מתבגרות - בעיקר יחסים עם החברה הקרובה, בעיות עם אחים ואחיות וכאלה - אבל היו פניות אחרות, וכל אחת מהן היתה כמו דקירה בלב בשבילי".

     

    כך למשל נזכרת נפרסטק במקרה של נערה שכתבה לה שהיא רוצה לשים קץ לחייה בעקבות התעללות קשה. "לפעמים לא יכולתי לעשות הרבה, כי לא היתה לי דרך לחזור אל הבנות. כשהצלחתי ליצור איתן קשר, דרך המערכת או בעקבות פנייה שלי בעיתון, הייתי מדברת איתן ומפנה אותן לגורמים מקצועיים".

     

    בלי גיחוכים

     

    רחל נפרסטק, 55, התחילה את הקריירה המקצועית שלה כמנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, "שהיה הראשון בארץ", היא אומרת. "הייתי בת 24 כשהוחל לראשונה חוק חינוך חובה גם על ילדים עם פיגור שכלי עמוק. אני הקמתי את בית הספר וגם כתבתי את תוכניות הלימודים שלו".

     

    בגיל 27 היא התחתנה, ועזבה הכל כדי לגדל את ילדיה. אחר כך הלכה ללמוד תקשורת וכששמעה מהמרצה שלה שעיתונאי טוב הוא כזה שכשזורקים אותו מהדלת הוא נכנס דרך החלון, "הבנתי שעיתונאית טובה לא אהיה. אני לא הטיפוס הזה. ואז נפתח העיתון 'יום ליום' וחיפשו כותבים. חברה שלי ואני הצענו את עצמנו והתקבלנו. כתבתי בעיקר בחלק שפונה לנשים ולנוער, ויום אחד הצעתי לעורכת המוסף למשפחה את רעיון המדור של שאלות ותשובות. חשבתי שזה יכול להיות נחמד".

     

    גם העורכת חשבה כך. המדור 'רציתי לשאול' התחיל את דרכו הצנועה כשאלה אחת בשולי העמוד, התפתח לטור, תפח לעמוד שלם ואחר כך קיבל גם שניים ולפעמים שלושה עמודים - "ועדיין לא עמדנו בעומס הפניות".

     

    מדגם מקרי של המכתבים שהופנו אל המדור של נפרסטק - שהיא עצמה מגיעה מבית דתי-לאומי - יכול ללמד משהו על קשיים שבהם נתקלת נערה חרדית בגיל ההתבגרות. "רחל היקרה", כותבת תלמידה, "פעם יצא לי מהפה ליד המורה שלי - שהיא אשכנזייה - שיש לי בעיה עם אשכנזים. מאז כל פעם המורה מזכירה לי את זה, מה עושים?"

     

    או - "לרחל, אני נמצאת בפנימייה והמדריכה סיפרה על מלחמת גוג ומגוג ושזה יקרה עוד השנה. אני ממש נבהלתי (אפילו בכיתי). היא סיפרה גם שיישארו רק שתיים מכל משפחה וזה ממש הפחיד (את האמת, אני פוחדת יותר על הורי מאשר על עצמי)".

     

    וגם - "רחל היקרה, אני מבית חרדי שומר תורה ומצוות, רק שלאחרונה קרו מספר דברים: אחותי הגדולה חזרה בשאלה, זאת אומרת ממש ירידה דרסטית ברוחניות. אחי הגדול קצת מעורער בנפשו, יש לו מחשבות וחרדות. ההורים שלי עצובים נורא. משפחתי יודעת רק סבל וצרה. למרות זאת אני מלאת חיים (...) איך יכול להיות שכל הצרות שבעולם נופלות על ההורים שלי ומשפחתי? איך באמת נפלתי למשפחה הזאת?"

     

    נפרסטק עונה בשיא הרצינות. לכל שאלה, גם לכזו שנראית לקורא מן הצד שטותית ומגוחכת. " כתבתי בצורה חופשית, חברית, לא כבעלת סמכות שכותבת מלמעלה למטה אלא בגובה העיניים. הייתי משתמשת בביטויי סלנג ומשתפת אותן בבעיות שלי, להראות להן שגם לי יש קשיים. נתתי להן את כולי, שמתי את עצמי כאילו זו הבת שלי שכותבת אלי, כאילו זו חברתי הטובה ביותר, והן הרגישו חופשי לכתוב אלי על הכל".

     

    מה נכלל ב"על הכל"?

     

    "רוב הבעיות והשאלות היו בנושאי חברה, כי זה אחד הדברים שהכי מעסיקים בנות-עשרה: בנות מקובלות או לא מקובלות, קשרי חברות, מעמד חברתי".

     

    המסגרת היתה רקובה מבפנים

     

    לאט לאט התחילה נפרסטק לקבל מכתבים אחרים. "פתאום כבר לא כתבו לי רק בעיות בחברה. התחלתי לקבל גם מכתבים קשים. כתבו לי על הטרדות מיניות, על אלימות קשה, על רצון לברוח מהבית או להתאבד. כתבו על דיכאון. בת אחת כתבה לי שהיא מרגישה שהיא שתיים. התחושות שלי היו קשות מאוד. פתאום את רואה שגם שם, אצל החרדים, יש בעיות קשות שמסתירים. היתה  לי רשימה של בעלי מקצוע שאליהם הפניתי את הכותבות האלה.

     

    פניות מהסוג הזה פורסמו?

     

    "מובן שלא. זה עיתון חרדי, אסור לכתוב על דברים כאלה. לפעמים, כשלא ידענו איך ליצור קשר עם הפונה, הייתי עונה לה מעל דפי העיתון בצורה שרק היא תבין למה הכוונה, ומבקשת ממנה ליצור איתי קשר טלפוני".

     

    הקוראים לא התבלבלו?

     

    "לא, כי הייתי מפנה גם מסר כללי לכולם. לפעמים איבדתי קשר. בעיקר זכורה לי החמצה גדולה אחת של בחורה בת 17, כישרונית להפליא, שכתבה על חייה הקשים בבית".

     

    נפרסטק מוציאה משקית ניילון חבילת מכתבים ששמרה, אלו שנגעו ביותר ללבה. היא מחפשת ומוצאת ביניהם את מכתבה של הבחורה, ומקריאה לי ממנו רק קטעים נבחרים, נזהרת שלא לחשוף אפילו פרט מזהה קטן שעלול להסגיר את זהות הכותבת. "אותה בחורה ממש היתה יכולה להיות סופרת", היא מציינת. "איך היא כותבת, איך היא מתבטאת. במכתב הראשון היא כתבה לי שההורים שלה מצרים את צעדיה, מאזינים לשיחות הטלפון שלה, פותחים את מכתביה. הבנתי את המצוקה שלה, אבל לא ידעתי עד כמה המצב חמור. עד שהתפרסמה התשובה שלי אליה, היא כתבה לי כבר מכתב נוסף שבו הודיעה לי שהיא נרשמה לקיבוץ חילוני ומתכוננת לעזוב את הבית ואת הדת. היה לי חבל, כי היא עזבה מהסיבות הלא נכונות, ואם עזרה מקצועית אפשר היה להשאיר אותה לפחות במסגרת דתית תומכת. היא כתבה לי: 'אני כותבת שתדעי שיש משפחות שנראות כלפי חוץ בסדר גמור, ובפנים הכל רקוב. אני כותבת כדי שיקומו אנשים ויתארגנו כדי לעזור לבנות כאלו, ולא רק לבנים. אני כבר פספסתי. לפחות לאלו שתועות כמוני, שתהיה עזרה".

     

    יש משהו אימהי בנפרסטק. קל לדמיין אותה יושבת ועונה לבת שמבקשת עצה בנוגע לכסיסת ציפורניים, לזו שחברות מעליבות אותה ולאחרת שרבה עם על האחים שלה ולא יודע איך להפסיק. "תמיד אהבתי לתת... טוב, לא עצות, בואי נגיד עזרה", היא אומרת כמעט בביישנות כשהיא מנסה לעמוד על סוד הפופולאריות של מדורה.

     

    אולי תרמה להצלחה גם העובדה שזה לפעמים היה המען היחיד לפניות כאלה לעזרה?

     

    "דווקא ניסו לעשות מדורים דומים בעיתונים חרדיים אחרים, אבל לא הצליחו כל כך".

     

    אלו תובנות פיתחת בעקבות המדור?

     

    "ראיתי שהחברה החרדית היא חברה ככל החברות. היו לי דעות קדומות לגבי עיתון של ש"ס. חשבתי לכתוב ברמה נמוכה, אבל אחר כך ראיתי שכמו בכל מקום גם שם יש חכמים יותר וחכמים פחות, כאלה שאפשר לדבר איתם וכאלה שלא. אהבתי את הצורה שבה פנו אלי. אף פעם לא בוולגריות, לא בחוצפה, תמיד בכבוד. גם כשכתבו את הדברים הכי קשים - כתבו אותם בעדינות. מה שעוד בלט שם זה הרצון האמיתי של הבנות להשתפר, להיות טובות יותר במידות, במצוות. מצד שני יש שם בעיות כמו בכל חברה אחרת, וחבל שמטאטאים אותן מתחת לשטיח".

     

    הרב עובדיה יוסף גויס

     

    נפרסטק מספרת שנתקלה במכתביהן של הפונות בבעיות ובביטויים ייחודיים לחברה החרדית שזר לא יבינם. "ביטוי כמו 'לקבל קבלות', שחזר על עצמו, בא לומר שהבת רוצה להשתפר בנושא מסוים ולקבל על עצמה דרכים להשיגו. או ביטוי כמו 'לש"סנק' - להפוך בעל כורחו את הבנאדם לש"סניק. כתבו לי את הביטוי הזה בימים הסוערים של משפט דרעי, כשבנות מעדות המזרח רצו לדבר על הנושא, ואז חברות או מורות אשכנזיות היו מסרבות בטענה שלא 'יש"סנקו' אותן.

     

    "גם המושג 'מתוסבכת' קיים שם בצורה חזקה מאוד. בנות 'מתוסבכות' אחת על השנייה ברמה של יחסים על גבול הרומנטיים. היו כאלה שכתבו לי על מבטים שמוחלפים, רצון לגעת ועוד. אני לא חושבת שמדובר בנטיות חד-מיניות כמו בעובדה שבגלל שזו חברה נפרדת, ישנה התקה של יחסים שמתפתחים כרגיל בגיל הנעורים בין בנים לבנות לחברה שהיא של בנות בלבד. שלחתי בחורה אחת שהיתה 'מתוסבכת קשות' על חברתה לאשת מקצוע חילונית, והבחורה חזרה אלי  נרעשת כולה כי הפסיכולוגית אבחנה אותה כחובבת בנות מינה. צריך להכיר את החברה מבפנים על כל הניואנסים כדי לתת אבחנה נכונה".

     

    לשם כך חשבה נפרסטק שיש צורך דחוף באנשי מקצוע חרדים. "פניתי ללשכתו של אי ישי, שהיה אז שר הרווחה, וביקשתי להיפגש לאור הבעיות הרבות שבהן נתקלתי. ערכנו פגישה עם ראש לשכתו יפה כהן, אשתו ציפי ישי, כלתו של הרב עובדיה יוסף יהודית יוסף, ועוד אישה מאחת האגודות לעזרה נפשית בטלפון. נאמר שם שהרב יקים עם קבוצת רבנים ועדה שאליה יוכלו לפנות, והיא תעביר למשטרה מקרים פליליים. בתקופה הזו גם התחילו להכשיר עובדות סוציאליות חרדיות".

     

    מאותה תקופה, היא אומרת, למדה גם כמה קל לקחת מצוקות של אנשים ולהשתמש בהן להשגת טובות הנאה אישיות. "אתן לך דוגמה: בחורה אחת כתבה לי ששכנה שלה, נשואה, כועסת עליה ומקנאה בה, כי היא פוחדת שבעלה הצעיר מסתכל עליה. בין שאר הדברים עניתי לה שבקרוב היא עצמה תתארס ואז  הבעיה תיפתר. רצה המקרה והמכתב שלי הגיע אליה בדיוק ביום שבו היא התארסה. הבחורה היתה משוכנעת שמדובר בנס ושמחוללת הנס היא אני.

    הגיעו גם טלפונים, שאברך, אתן מילה טובה. ואני אומרת לכולן שאני לא יכולה לתת ברכה, כי אני לא קדושה או צדיקה. אני יכולה מקסימום לאחל מכל הלב. ואז חשבתי לעצמי כמה קל להונות. כמה דק הוא הגבול בין ייעוץ לשרלטנות. הייתי יכולה לעשות הרבה כסף אם רק הייתי  רוצה. להזמין אנשים, לתת ברכות, קמעות. אבל עצרתי את זה בכוח".

     

    טעם הקהל יקבע

     

    גם אם עיסוקה הרשמי במשך חלק גדול מחייה הוא אשת חינוך, נפרסטק היא בעצם משוררת. ספר שירים אחד כבר מאחוריה, והיא כותבת עדיין למגירה. גם מפרוזה היא לא מושכת את ידה; לא מזמן יצא ספרה 'מחיצות' בהוצאת תמוז. "פרוזה אני כותבת רק עשרים שנה", היא אומרת.

     

    רק?

     

    "טוב, שירה אני כותבת חמישים שנה, מגיל חמש. גדלתי עם אבא שהיה מורה ומשורר. את שיריו הלחין בתקופת מלחמת השחרור אדם בשם שלמה וייספיש, שנחשב בזמנו למלחין פופולרי מאוד - הוא הלחין את 'הי סימונה מדימונה'. אבא שלי תמיד הקריא לי שירים ובלדות, והיה כל כך מתרגש מהם שגם אני נסחפתי. הוא היה מחבר שירים במיוחד בשבילי".

     

    ספרה 'מחיצות' מאגד סיפורים קצרים שמביאים את קולן של דמויות מקבוצות שונות בחברה. יש שם מורה ותיקה שיום אחד מוצאת את עצמה מובטלת, שדכנית שמפסידה ברגע האחרון שידוך מוצלח, פרופסור שעוזב את אשתו רק כדי לחזור אליה כעבור כמה שנים ועוד. הסיפורים מובאים רובם כמונולוג, ולשון המספר משתנה בהתאם לזהותו, למצב הנפשי ולהשתייכותו החברתית. חלקם כתובים בהומור ובקלילות, אחרים גולשים למחוזות דרמטיים. "יש בקובץ הזה סיפורים המבוססים על מקרים אמיתיים שנחשפתי אליהם. אמנם שיניתי מאוד את הפרטים, אבל תמצית הסיפור זהה".

     

    עד לפני כמה חודשים ניהלה נפרסטק את אתר האינטרנט 'ביכורים' (בתוך אתר 'כיפה'). "זה אתר שמשמש במה ליוצרים מכל התחומים - מוזיקה, פרוזה, שירה וצילום. 'ביכורים' נוסד בעקבות האתר 'במה חדשה' שכשמו כן היה - במה ליוצרים צעירים. הרבה סופרים התחילו דרכו את הקריירה שלהם. אבל לא מצאתי שם את עצמי, כי הסיפורים שזכו לפופולאריות היו מלאים בתיאורי פורנוגרפיה ואלימות. נוצרה דרישה להקים משהו דומה ליוצרים דתיים, ואז החליטו להקים את האתר בתוך 'כיפה'.

     

    "היה לי נורא חשוב ש'ביכורים' יהיה על רמה, לכן כשביקשו ממני לנהל את האתר בהתנדבות, הסכמתי. האתר התפתח וזוכה לכאלף כניסות בממוצע ביום. אפילו ב'קפטן אינטרנט', מדור האינטרנט של 'הארץ', המליצו עליו. אחרי שלוש שנים וחצי הפסקתי עם ניהול האתר, כי זה השתלט על חיי. היו שולחים לי יצירות ואני ערכתי אותן ואישרתי לפרסום לפעמים עד שלוש בלילה. בני ביתי אמרו לי די".

     

    'ביכורים' היה במה גם לסיפורים שלה. "אינטרנט זה כלי שמדרבן לכתיבה, כי הפידבק הוא מיידי. הייתי כותבת ומפרסמת בעילום שם, ומחכה לתגובות. הסיפורים שליקטתי לספר 'מחיצות' הם אלה שהקוראים הכי אהבו. מעניין שלא תמיד מה שאת חושבת על הסיפור הוא גם מה שהקהל חושב. קרה שכתבתי סיפור מעמקי נפשי והייתי בטוחה שמדובר ביצירה נהדרת, אבל התגובות היו מאכזבות. לעומת זאת היו סיפורים שהקוראים התלהבו מהם, ואני לא הבנתי על מה המהומה. 'טובה השדכנית' למשל הוא סיפור שזכה להכי הרבה תגובות נלהבות, לכן פתחתי בו את הספר. אני לעומת זאת חשבתי שיש סיפורים יותר טובים".

     

    אז למה לא פתחת את הספר איתם?

     

    "כי סופר רוצה בראש ובראשונה שאנשים יקראו את מה שהוא כותב"

     

    אפילו אם לו דעה אחרת?

     

    "אפילו".

     

    הרעיון להוציא את סיפוריה לאור הבשיל אחרי שספר שיריה זכה לתגובות נלהבות. "אמרתי לעצמי, מי יודע, אולי גם ספר פרוזה יכול להיות רעיון טוב. בלי לחשוב יותר מידי נכנסתי למחשב, עשיתי 'העתק-הדבק' על כמה סיפורים שהכי נראו לי, ושלחתי לכמה הוצאות. יומיים אחרי שנשלח החומר להוצאת 'תמוז' התקשר אלי העורך וביקש ממני להוציא את הספר אצלו. בתחילה נבהלתי וסירבתי".

     

    ממה פחדת?

     

    "אני לא מרגישה עדיין ביטחון בכתיבה".

     

    גם לאחר שפרסמת את היצירות באינטרנט וקיבלת תגובות טובות?

     

    "שם זה היה אנונימי, אף אחד לא הכיר אותי. כאן זה אמיתי, עם השם שלך. שלושה חודשים לא הפסיק המו"ל של תמוז לנדנד לי, עד שנכנעתי".

     

    "אני לא יודעת. לא יודעת אם הספר הולך או לא. הבן שלי היה לפני שבוע בסטימצקי וראה כמה ספרים על המדף. אחרי כמה ימים הגיע שוב, והם נעלמו. המוכרת אמרה לו שאזלו.

    התקשר אלי אחד מ 'הבימה', אמר לי שיש לו תיאטרון וביקש שאכתוב לו מחזה. הוא אמר לי - אולי את לא יודעת, אבל את כותבת תיאטרון".

     

    ותכתבי?

     

    "אני לא יודעת. לא נראה לי שאני יכולה".

     

    למה חוסר הביטחון?

     

    "כי אני לא יכולה לכתוב מונולוגים לאנשים שאני לא מכירה. כן, אין לי מספיק ביטחון. מה לעשות?"

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/11 11:01:

      צטט: ה c של גל 2008-07-22 18:55:56

      תודה רבה!
      הכתבה מלמדת אותנו

      מי את רחל

      ממקור ראשון

      חזקי והצליחי

      כוכב*

       

        23/7/08 12:18:

      צטט: מולי . 2008-07-17 02:41:35


      אוהבת אותך רחל.

       

      תודה רבה!

        23/7/08 12:18:

      צטט: אפי גבזו 2008-07-17 01:42:28

      תכתבי תיאטרון, תכתבי שירה, תכתבי מה שאת רוצה - את עושה את זה מצויין ואת יודעת את זה. בהצלחה!

       

      תודה רבה!

        22/7/08 18:55:


      הכתבה מלמדת אותנו

      מי את רחל

      ממקור ראשון

      חזקי והצליחי

      כוכב*

        17/7/08 02:41:

      אוהבת אותך רחל.
        17/7/08 01:42:
      תכתבי תיאטרון, תכתבי שירה, תכתבי מה שאת רוצה - את עושה את זה מצויין ואת יודעת את זה. בהצלחה!
        16/7/08 07:30:

      צטט: צלילי הלב 2008-07-15 20:07:43


      כמה טוב ללמוד עליך דברים

      תודה לך

      :))

       

      תודה לך!

      בשורות טובות

      רחל

        15/7/08 20:07:


      כמה טוב ללמוד עליך דברים

      תודה לך

      :))

        15/7/08 18:07:

      צטט: ליאבנר 2008-07-15 16:41:49


      לא הספקתי לקרוא הכל, אצטרך לשוב בהזדמנות נוספת.

      בכל אופן מאד גאה בך !

      אבנר .

       

      תודה!

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 18:06:

      צטט: yoramlilach 2008-07-15 12:05:58


      רחל, מה שאני יכול לכתוב במילה אחת שאני -גאה- שאת כלבבי ביכולות, לא ממש נפגשנו בביכורים- אבל שמעתי וידעתי על פעלך שם.ומילה שלך אצלי באתר -מתקבלת תמיד בהערכה רבה !*

       

      תודה רבה!

        15/7/08 18:05:

      צטט: גלי גולד 2008-07-15 11:45:47


      תגובתי בהתיחס למילים אלה :

      "ממה פחדת?"

      "אני לא מרגישה עדיין ביטחון בכתיבה".

       

       

      כן, הבנתי:)

      תודה!

        15/7/08 18:05:

      צטט: גלי גולד 2008-07-15 11:36:29


      ולעולם שלא יהיה לאדם בטחון מוחלט  בעצמו 

      כי מי ערב  לו ? ולמה יהיה  ערב לו ?

      ומאותו מקור אדם לא יכול להיות ערב לעצמו .

      שימי בטחונך באלוקים והוא ידריכך

      לכן חוסר הבטחונן שלך  בעצמך הוא ברכתך

      להיות ענווה וריקה מעצמך

      והנה הברכות מגיעות מכל מקום להראותך

      שאת בדרך הנכונה .

      שאי שלום טוב וברכה חן וחסד ורחמים.

       

      ואל תתני למוט רגלייך

       ואל ינום שומרייך

      מוט= מכשול

      כל מי שאומר לך את חסרת בטחון

      תומרי  בטחוניועזרי  מעם השם

      שומר = המודעות מאין אתה בא ולאן אתה הולך.

       

       הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל

       

      מי שבטחונו באלוקים יש לו שומר אמיתי שלא נם ולא ישן אף פעם.

       

      ומי שאומר בטחוני בעצמיובעצמי בטחתי  "שומר" הוא על עצמו.

      שאי ברכה

      מגלי באהבה והערכה :)

       

      תודה גלי על דברייך החשובים.

      שנדע רק טוב

      רחל

        15/7/08 18:04:

      צטט: sarit.b 2008-07-15 10:59:47


      בעיניי את אדם של רוח ורגש

      מאתגרת ומאותגרת ..מתחילת דרכך יעדייך היו חלוציים ולא קלים להתמודדות

      אבל לא סתם נבחרו על ידך..העתיד הוכיח שאין ראויה ממך להתמודד אתם

      גאה..לקרא אותך

      וגם אוהבתותך*

       

      תודה רבה! שימחת אותי.

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 16:41:


      לא הספקתי לקרוא הכל, אצטרך לשוב בהזדמנות נוספת.

      בכל אופן מאד גאה בך !

      אבנר .

        15/7/08 12:05:

      רחל, מה שאני יכול לכתוב במילה אחת שאני -גאה- שאת כלבבי ביכולות, לא ממש נפגשנו בביכורים- אבל שמעתי וידעתי על פעלך שם.ומילה שלך אצלי באתר -מתקבלת תמיד בהערכה רבה !*
        15/7/08 11:45:


      תגובתי בהתיחס למילים אלה :

      "ממה פחדת?"

      "אני לא מרגישה עדיין ביטחון בכתיבה".

       

        15/7/08 11:36:


      ולעולם שלא יהיה לאדם בטחון מוחלט  בעצמו 

      כי מי ערב  לו ? ולמה יהיה  ערב לו ?

      ומאותו מקור אדם לא יכול להיות ערב לעצמו .

      שימי בטחונך באלוקים והוא ידריכך

      לכן חוסר הבטחונן שלך  בעצמך הוא ברכתך

      להיות ענווה וריקה מעצמך

      והנה הברכות מגיעות מכל מקום להראותך

      שאת בדרך הנכונה .

      שאי שלום טוב וברכה חן וחסד ורחמים.

       

      ואל תתני למוט רגלייך

       ואל ינום שומרייך

      מוט= מכשול

      כל מי שאומר לך את חסרת בטחון

      תומרי  בטחוניועזרי  מעם השם

      שומר = המודעות מאין אתה בא ולאן אתה הולך.

       

       הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל

       

      מי שבטחונו באלוקים יש לו שומר אמיתי שלא נם ולא ישן אף פעם.

       

      ומי שאומר בטחוני בעצמיובעצמי בטחתי  "שומר" הוא על עצמו.

      שאי ברכה

      מגלי באהבה והערכה :)

        15/7/08 10:59:


      בעיניי את אדם של רוח ורגש

      מאתגרת ומאותגרת ..מתחילת דרכך יעדייך היו חלוציים ולא קלים להתמודדות

      אבל לא סתם נבחרו על ידך..העתיד הוכיח שאין ראויה ממך להתמודד אתם

      גאה..לקרא אותך

      וגם אוהבתותך*

        15/7/08 10:39:

      צטט: תמי ליבנה 2008-07-15 07:50:57


      אשת חיל מי ימצא...

       

       

      יום קסם

       

       

      תמי.

       

      מי? מי ימצא? :)

       

      תודה!

      יום נפלא

       

      רחל

        15/7/08 10:22:

      צטט: rחל 2008-07-15 06:29:33


      אני מרגישה כבוד גדול לכהיר אותך.

       

      Rחל

       

      גם אני מרגישה אותו דבר כלפייך.

      תודה!

      רחל

        15/7/08 10:21:

      צטט: נעימות 2008-07-15 00:17:33

      תמים
      נשמה  מיוחדת

       

      תודה רבה!

       

      יום נפלא

       

      רחל

        15/7/08 10:07:

      צטט: מיכאל 1 2008-07-15 00:08:05


      רחל,

      לא הייתי מודע לכך שאת אדם רב פעלים. תבורכי !!!

      נהניתי מן הרשימה, ובכלל אני נהנה משירייך וסיפורייך. *

      שבוע טוב !

       

      תודה, מיכאל היקר

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 10:06:

      צטט: max הזועם - איירבוס 2008-07-14 22:36:30

      " ואז חשבתי לעצמי כמה קל להונות. כמה דק הוא הגבול בין ייעוץ לשרלטנות"

       

      זהו משפט מכונן, שפשוט מגדיר אותך ואת איכויותייך, רחל!

       

      לא להיסחף...

      אבל, תודה!

       

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 09:38:

      צטט: נפרטיטי המלכה 2008-07-14 22:18:15

      רחל,

      גאה בך.

      כל הכבוד.

      רפאלה *

       

      תודה רבה, רפאלה יקרה

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 09:21:

      צטט: איציק מצליח 2008-07-14 20:44:39


      יפה רחל יפה מאוד

      יישר כח

      איציק

       

      תודה, איציק

      יום נעים

      רחל

        15/7/08 09:04:

      צטט: pinkason1 2008-07-14 20:05:12

      * כל הכבוד אהבתי המשך שבוע מעניין

      תודה! חופשה נעימה באילת.

       

        15/7/08 09:03:

      צטט: ריקי שיר 2008-07-14 19:30:31

      אצטרך לשוב...

      התמונה שלך מקסימה - כתבה מפרגנת מאוד.

       

      שובי, שובי השולמית:)

      תודה על הפרגון שלך!

      יום טוב

      רחל

        15/7/08 08:45:

      צטט: קבלה וסגולות 2008-07-14 19:11:24


       אשרייך...

       

      ואשריך!

      תודה!

        15/7/08 08:44:

      צטט: היען 2008-07-14 15:12:18


      כי אני לא יכולה לכתוב מונולוגים לאנשים שאני לא מכירה. כן, אין לי מספיק ביטחון. מה לעשות?"

       

      רחל תפסתי אותך פעם ראשונה ב"שקר", לך אין בטחון, אתמהה!!

       

      אתה לא מכיר אותי...

      האינטרנט הוא בכלל לא ראי המציאות.

        15/7/08 08:26:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-14 15:01:25


      כשאני קוראת את זה אני מצטערת שלא הייתי נערה חרדית ולא זכיתי לקבל ממך ייעוץ. תודה על מפעל התיעוד. יום נפלא

       

       

      תודה רבה!

      יום נפלא גם לך

      רחל

        15/7/08 08:25:

      צטט: עמוסס 2008-07-14 15:00:28

      עכשיו אני מכיר אותך טוב יותר

      ועוד מ"מקור ראשון"...

       

       

      תודה:)
        15/7/08 08:24:

      צטט: גילוש 6660 2008-07-14 14:53:41


      מרגש להיות כתובת

      אליה פונים בני נוער לבקש עזרה -

      קטנה כגדולה, רק הידיעה שיש

      כתובת כזאת היא נחמה גדולה

      שלפעמים מצילה נפש בישראל..

      *

      בהחלט נכון.

      תודה על תגובתך, גילי יקרה

      יום טוב

      רחל

       

        15/7/08 08:00:

      צטט: בת יוסף 2008-07-14 14:35:05

      הכתבה הזו עזרה לי להכיר אותך מעט יותר.

      נראה לי שזו עבודה מרתקת וגם נושאת איתה אחריות רבה וציפיות.

      בטוחני שמילאת אותה על הצד הטוב ביותר.

       

      תודה, בת יוסף יקירה

       

      יום טוב

      רחל

       

        15/7/08 07:50:


      אשת חיל מי ימצא...

       

       

      יום קסם

       

       

      תמי.

        15/7/08 06:29:


      אני מרגישה כבוד גדול לכהיר אותך.

       

      Rחל

        15/7/08 00:17:
      תמים
      נשמה  מיוחדת
        15/7/08 00:08:


      רחל,

      לא הייתי מודע לכך שאת אדם רב פעלים. תבורכי !!!

      נהניתי מן הרשימה, ובכלל אני נהנה משירייך וסיפורייך. *

      שבוע טוב !

      " ואז חשבתי לעצמי כמה קל להונות. כמה דק הוא הגבול בין ייעוץ לשרלטנות"

       

      זהו משפט מכונן, שפשוט מגדיר אותך ואת איכויותייך, רחל!

        14/7/08 22:18:

      רחל,

      גאה בך.

      כל הכבוד.

      רפאלה *

        14/7/08 20:44:


      יפה רחל יפה מאוד

      יישר כח

      איציק

        14/7/08 20:05:
      * כל הכבוד אהבתי המשך שבוע מעניין

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-07-14 19:57:12

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-07-14 13:51:34

      מעניין מאוד לדעת על הביוגרפיה שלך. אני מתחברת למילים שאת כותבת יותר מאשר מסביב. אותי מרתק למצוא אותך בין המילים שלך. כן ירבו הכתבותנשיקה

      שבתי*

       

       לא ניתן עדיין. אשובנשיקה

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-07-14 13:51:34

      מעניין מאוד לדעת על הביוגרפיה שלך. אני מתחברת למילים שאת כותבת יותר מאשר מסביב. אותי מרתק למצוא אותך בין המילים שלך. כן ירבו הכתבותנשיקה

       שבתי*

       

        14/7/08 19:30:

      אצטרך לשוב...

      התמונה שלך מקסימה - כתבה מפרגנת מאוד.

        14/7/08 19:11:

       אשרייך...
        14/7/08 18:36:

      צטט: debie30 2008-07-14 14:27:50


      רחל היקרה ,

      תבורכי על כל עשייתך ומעשייך.

      שמחתי לקרוא.

       

      תודה רבה, דבי

      שימחת אותי

      יום טוב

      רחל

        14/7/08 18:35:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-07-14 13:51:34

      מעניין מאוד לדעת על הביוגרפיה שלך. אני מתחברת למילים שאת כותבת יותר מאשר מסביב. אותי מרתק למצוא אותך בין המילים שלך. כן ירבו הכתבותנשיקה

       

      תודה:)

        14/7/08 17:39:

      צטט: צביקס 2008-07-14 12:26:47


      רחל אמנו היתה כולה חסד

       

      השם שלך מתאים לך.

       

      יום נ פ ל א

       

      תודה רבה!

      יום נפלא!

      רחל

       

        14/7/08 15:12:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-14 15:01:25


      כשאני קוראת את זה אני מצטערת שלא הייתי נערה חרדית ולא זכיתי לקבל ממך ייעוץ. תודה על מפעל התיעוד. יום נפלא

       

       

      את עוד יכולה, ורחל תייעץ לך.
        14/7/08 15:12:

      כי אני לא יכולה לכתוב מונולוגים לאנשים שאני לא מכירה. כן, אין לי מספיק ביטחון. מה לעשות?"

       

      רחל תפסתי אותך פעם ראשונה ב"שקר", לך אין בטחון, אתמהה!!

        14/7/08 15:01:

      כשאני קוראת את זה אני מצטערת שלא הייתי נערה חרדית ולא זכיתי לקבל ממך ייעוץ. תודה על מפעל התיעוד. יום נפלא
        14/7/08 15:00:

      עכשיו אני מכיר אותך טוב יותר

      ועוד מ"מקור ראשון"...

        14/7/08 14:53:


      מרגש להיות כתובת

      אליה פונים בני נוער לבקש עזרה -

      קטנה כגדולה, רק הידיעה שיש

      כתובת כזאת היא נחמה גדולה

      שלפעמים מצילה נפש בישראל..

      *

        14/7/08 14:35:

      הכתבה הזו עזרה לי להכיר אותך מעט יותר.

      נראה לי שזו עבודה מרתקת וגם נושאת איתה אחריות רבה וציפיות.

      בטוחני שמילאת אותה על הצד הטוב ביותר.

       

        14/7/08 14:27:


      רחל היקרה ,

      תבורכי על כל עשייתך ומעשייך.

      שמחתי לקרוא.

      מעניין מאוד לדעת על הביוגרפיה שלך. אני מתחברת למילים שאת כותבת יותר מאשר מסביב. אותי מרתק למצוא אותך בין המילים שלך. כן ירבו הכתבותנשיקה
        14/7/08 12:26:


      רחל אמנו היתה כולה חסד

       

      השם שלך מתאים לך.

       

      יום נ פ ל א

       

      ארכיון

      פרופיל

      רחל נפרסטק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין