כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
קשר זמני
גם בפוסט וגם בפרטי.
השאלה המרכזית היתה איך יודעים שקשר הוא כזה שסופו ידוע מראש, ואיך אדם מסכים להיות בקשר מסוג כזה.
בקשה אישית. כל הנאמר פה, הן תהיות שלי, מחשבות ובדיקות של נושא הזוגיות. בואו נוציא את השיפוטיות מהשפה שלנו, לפחות פה בקפה. אין לנו הזכות לשפוט את האחר, כי אנחנו שופטים לפי הנסיון שלנו, לפי ההנחות שלנו.
כל אחד חי לפני הנסיון שלו, לפי הנחות החיים שלו. זכותו של כל אחד לעבור את המסע של עצמו, בקצב שלו.
אין נכון או לא נכון, אין חוקים, אין בסדר ולא בסדר... יש מתאים לי או לא מתאים לי,
החיים הם ניסוי וטעייה, של כל אחד מול עצמו, ביחס לערכים שלו, ביחס למטרות שלו ומול הסביבה. לכל אחד יש את הזכות למסע, את הזכות לשנות את מה שלא מתאים לו ובלבד שהוא לא פוגע באף אחד אחר..
ולשאלתנו - מהו קשר שסופו ידוע מראש:
הנחת הבסיס היא שכולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, זה צורך אנושי, טבעי ומדהים.
כל קשר זוגי מתחיל טוב כי אחרת לא היה מתחיל. מתי הוא הופך להיות קשר שסופו ידוע מראש? כשהגבר או האשה מעלים צורך שלהם מהקשר והשני בכלל לא בעניין.
דוגמאות -
הוא רווק רוצה ילדים והיא כבר עברה את ה-40 ויש לה 3 ילדים והריון ממש לא בא בחשבון או ההיפך... הוא גרוש משלם מזונות ל-4 ילדים והיא רוצה ילדים נוספים.
היא רוצה מחויבות הוא רוצה להתפרפר (או ההיפך..)
הוא גרוש בן 50 שמבלה את זמנו עם בחורה מדהימה בת 30 - אהבה גדולה, מתי שהוא היא תרצה להתחתן? ילדים? האם הוא רוצה זאת? הם התאהבו ואחד מהם לא יכול לסבול את צורת החיים של השני, את אופן החינוך שלו/שלה של הילדים, המתח בבית מרקיע שחקים.
אדם פלוני שעכשיו יצא מגרושין קשים לאחר שנות נשואין רבות נכנס לאתרי הכרויות מחפש קשר, יפגוש את האחת ויתאהב בה.
האם הוא בכלל פנוי לקשר? או שהצורך להגדיר את עצמו מחדש יצור אצלו תסכול גדול? חוסר יכולת להקשבה אמיתית.
בכל אחד מהמקרים הדברים צפים כמעט בתחילת הקשר או במהלכו, רק ששני הצדדים מעדיפים להתעלם מהבעיות ולחיות את הרגע. הוא נשאר איתה מסיבותיו והיא נשארת איתו מסיבותיה. שניהם יודעים שהמציאות תטפח על פניהם ודוחים את הרגע. שנה, שנתיים - שלוש - בסוף זה קורה. כי אין תאום ציפיות אמיץ.
תשאלו ובצדק, למה היא נשארת איתו? למה הוא נשאר איתה?
אולי הפחד.
אולי היא נשארת כי תמיד ישנה אצלה התקווה, שאולי משהו ישתנה, אולי הוא כן ירצה ילדים בסוף, אולי הוא יאהב אותה כל כך שבכל זאת הוא ירצה חתונה למרות שהיום הוא אומר שממש לא.
אותה בחורה אותו בחור רוצים להאמין. כולנו רוצים להאמין, זה אנושי. טוב לה, היא מאוהבת, סביר שגם הוא, מה שעושה אחר כך את הפרידה לכואבת יותר. אין חוקים, אני יודעת, יחד עם זאת,
יש כרוניקה של פגיעה ידועה מראש. או כדברי שיקספיר אקדח שמופיע במערכה ראשונה על הבמה עד סוףהמערכה השלישית יהרוג מישהו... יש את רגע האמת בו הכאב להשאר גדול מכאב הפרידה.
למרות הכאב, אני רוצה לומר, שאנשים לא נפגשים סתם, ההנחה היא שהיה להם תפקיד האחד בחיים של השני - לשניהם הקשר היה טוב בזמן שהיה עד שהבטן התחילה לכאוב והתחיל המתח. יגיע רגע בו אחד מהם יסיים את התפקיד אצל השני ויצטרך לשחרר על מנת להמשיך את המסע של עצמו.
כמובן שיהיו מקרים שהם יתחתנו ויהיו מאושרים לנצח נצחים - זה אפשרי, אבל כמה פעמים זה באמת קורה? כמה כאב שני הצדדים יחוו? ומה מחיר הפשרה הזאת?
אם בתהליכים עיסקנן - תהליכים יש להם דינמיקה, כרוניקה והם לוקחים זמן.
אי אפשר לקצר תהליכים.
לפני שאדם נכנס לקשר, אולי כדאי שיברר לעצמו מה יש לו להציע בקשר ומה הוא רוצה לקבל. להקשיב לעצמו ולבת זוגו. להשאר מחוברים למציאות לעבור תהליכים ביחד. האהבה החזקה תנצח. אם לא תהיה הקשבה אמיתית כל אחד לעצמו ולשני יווצר מצב בו
שני האנשים מקסימים, יפים, חכמים - נורא כייף להם ביחד - הם חברים טובים אבל הם רוצים דברים שונים מהקשר - לכן תהיה פרידה.
בפוסט הזה אני חושבת ותוהה על קשרים של פנויים ופנויות בלבד בהם שני הצדדים פנויים לקשר, רק לא לאותו סוג של קשר ולא האחד עם השני... .
יש לכל אחד את המסע שלו ואת השותף המתאים לחלקים שונים מאותו המסע. בשעה שיגיע החלק במסע בו ירצה האדם זוגיות שתשאר, הוא יגדיר זאת לעצמו ויתכוונן לזה מבפנים ואז כל אלה שרוצים ומסוגלים לאותה הגדרה יכנסו למרחב האפשרויות שלו. השאר יהיו לא רלוונטיים.
התהיות והמחשבות הן שלי, פרטיות. על סמך הנסיון הפרטי שלי. מענינת אותי דעתכם, מה אתם חושבים בעניין.
באהבה גדולה,
גילה
|
תגובות (66)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בשעה שיגיע החלק במסע בו ירצה האדם זוגיות שתשאר, הוא יגדיר זאת לעצמו ויתכוונן לזה מבפנים ואז כל אלה שרוצים ומסוגלים לאותה הגדרה יכנסו למרחב האפשרויות שלו.
השאר יהיו לא רלוונטיים.
כמה נכונות מילותייך
אך זה בהתבוננות ממרחק
כאשר
יש התבוננות מתוך המערבולת
היא מעט שונה
שלך אפרת
חתיכת מחשבות הבאת לי מעבר למה שכבר קיים.
בכבוד גדול...
תודה!!!
כל קשר שנבנה מגיע לשרת אותנו במקום החסר
...עד אשר יגיע האחרון שהוא יהיה להמשך החיים עד סופם
האם זוהי תהייה אהבה?לאל פתרונים
אנו-מבחינה אגואיסטית לחלוטין בוחרים את הקשר.
לפעמים זוהי 'אהבה' או נדמה לנו ....אך למעשה 'רק' התאהבנו..
אהבה אמיתית איננה 'תלויה' בדבר,הרצון להיות בקשר ותחזוקת הקשר זוהי אהבה,וכש'נגמר' לאחד מהם..זהו פירוד.
למה לכאוב?
היה- ונגמר!
,שירת את המקום החסר..מילא אותו..ומגיעים מוכנים למקום הבא..
דרך אגב: המון ביקורות אנו מקבלים בחיינו..אז מה?!..זה גם חלק מהעניין..
מציעה..לקחת את הביקורות והשיפוט הזה למקום אחר..מקום בונה..
כי בעצם..מי שמנסה לשפוט,מוציא את מה שהבפנוכו שלו כואב,כולל הכעסים.
קבלת השיפוט באהבה..קבלת האחר באהבה עושה פלאים בהבנה וביכלל.
הצלחה לך אישה נפלאה
מסכים
מחבק
שלום לך יפתי,
אני קוראת אותך
ושומעת ברקע ( מעבר לשירתה המופלאה של ריטה)
קולות של עשרות חברות שלי
מדברות בו זמנית את אותן המילים שלך
את יודעת מה -
אין חוקים , גילה
זאת תשובתי
באמת - שאני כבר למעלה מ- 15 (כן - שנים!!) מחפשת
את הגבר הזה- שיחברו איתי
שיש לו את אותן ה"מטרות" שלי ,
שרוצה את מה שאני רוצה
לפחות הכי קרוב שיש
ואני לא צריכה לספר לך
שזה לא קל בכלל -
למרות שזה מאוד פשוט
באמת פשוט
ליצור את היחד הזה
קל - זה ממש לא.
יש כל כך הרבה וקטורים , שמשפיעים
על גבר ואישה - שמחליטים - להיות ביחד
ואני - כמו זאת שמעליי ( טוב...כמה "מעליי")
סבורה - שמצד אחד - זאת האחריות שלנו
הבלעדית - להסתכל פנימה
לראות איך אנחנו יוצרים את התוצאה שאנחנו מקבלים
ביחסים שלנו
ומצד שני - לדעת לקבל באהבה
את האהבה
שמגיעה
מהיכן שהיא מגיעה
בעידן שלנו - ה"חוקים" מטשטשים
ובאהבה - כמ באהבה
אין דבר כזה - שאין דבר כזה.
די.
מספיק אמרתי.
הבנת את הנקודה שלי?
אוהבת אותך
המונים
כל כך הרבה משתנים
יש במשוואה הזו של זוגיות
עד שנדמה שהתאמה מלאה היא בלתי אפשרית
היטבת לכתוב מתוך הירהורייך
והעלית בי גם שאלות לא מעטות
אין כאן עניין של הסכמה או לא
כנראה שהנושא מעסיק דורות שלמים
ועדיין לא מצאנו את הנוסחה
אהבתי מאוד!
גילוש,
התכוונתי לכתוב כמעט את אותו הדבר בדיוק ומאיה הקדימה אותי.
את יודעת, הפילוסוף האמריקאי ויטגנשטיין אמר פעם שקודם אנחנו עושים אבק ואחר כך מתלוננים שאנחנו לא רואים. ככה זה בהרבה יחסים כושלים שאני רואה מסביבי.
החכמה היא להתחיל פשוט ולהשאר פשטות ולהשקיע בפשטות.
אם מישהו שרוצה ילדים נכנס לקשר רציני עם בחורה בת 40 + 3, למה הוא מצפה? אם מישהו בן 30 שרוצה להתחתן מתאהב בפרגית בת 19, מה הוא חושב שיקרה?
צריך להחליט. בדיוק כמו שמאיה כותבת: כן, לא שחור לבן. להחליט ולהיות שלם עם ההחלטה - ואת יודעת מה? כשאת עושה את זה קורים ניסים!
לדוגמא, הנה, האמת לאמיתה על איך התחתנתי: כתבתי פה על איך שהכרתי את אשתי. אבל השמטתי שם משהועוד יותר מדהים: אותה נסיעה לארה"ב שסיפרתי עליה שם הייתה בפסח. בליל הסדר התקשרתי הביתה להגיד חג שמח ואמא שלי בשרה לי שאחי עומד להתחתן. פתאום הרגשתי שאני מקנא בו, ואז חשבתי, "למה אני מקנא? אני יכול להתחתן גם כן!" קבלתי את ההחלטה הזאת לפני שהיה לי מושג עם מי אני הולך להתחתן (באותו הזמן אפילו לא היתה לי חברה).
את מבינה? ככה זה עובד. ככה זה באמת עובד. זה מעצבן אבל זו האמת. לוקחים אחריות, לוקחים החלטות, עושים את הדברים פשוטים ואז פתאום הכל מתחיל להסתדר. למה? כי אנחנו סידרנו את זה!
תחשבי על זה...
גילוש היקרה
אני קוראת את הפוסט שלך וברקע אני שומעת את ריטה.
זוכרת את השיר שיצא לפני שנה כשהייתי פנויה והתרגשתי מהמילים שלו
האמת, תכננתי שזה יבוא.. כולם מתכננים שזה יבוא ולא יודעים מתי זה יבוא.
זה בא כשאני הייתי מוכנה
זה בא כשאני הייתי שלווה, שמחה עם מה שיש לי ומה שאין לי,
זה בא כשאני הייתי נתינה וקבלה - ללא תנאי.
היו לי כמה דייטים בחיים, 2-3 דייטים או מאות...
אבל כשאני הייתי מוכנה
פשוט בחרתי.
החיים הם בחירה
כן לא שחור לבן
אין באמצע אין אפור
אין אולי זה ישתנה
אולי זה ישתפר
אולי אני אקבל את זה זה וזה
פשוט לבחור
כן כן לא לא
אם זה לא - אז לא. להמשיך הלאה בלי להתעכב ולהיות שלמים עם הבחירה
אם זה כן - לקבל את כל הכן כמו שהוא עם כל מה שיש.
בנוסף, לקחתי אחריות.
מאוד קשה לנו כאנשים לקחת אחריות
כי יותר קל להטיל את האשמה על אחרים
לקחתי על עצמי אחריות והסתכלתי לראות למה אני לא מוצאת זוגיות, למה אני לא בוחרת מישהו,
בעבר הייתי שוללת על הסף כל כך מהר ולא היתה אפשרות לצ'אנס
לקחתי על עצמי את האחריות על הפחדים שלי של לשלול אנשים
וראיתי שזה בא מהמקום המפחיד שאולי לא ירצו אותי, אולי ינטשו אותי, אולי אני לא שווה.
אבל ברגע שראיתי שאלו הן מחשבות שהורסות את עצמי ואת עתידי
ואלו הן רק מחשבות ולא המציאות התחלתי לחיות באמת את המציאות.
ואת כבר יודעת מה אני חושבת על עצמי היום.
זאת היתה פריצת הדרך שלי.
יו כמה אני מדברת
ועוד רציתי לשאול אותך לפני כן אם גם לא פנויים יכולים להגיב.... חחח
באהבה לכולם
ובהצלחה
מאיה
אני חושבת שקשר בו 2 אנשים אינם זורמים לאותו כיוון
במילא ובאופן טיבעי יגיע זמנו לגווע
הוא כבר לא יספק.
אם לאחד לא טוב בקשר, זה בד"כ הדדי.
לא כל קשר, הוא מה שנקרא meant to be
יש קשרים שמהותם עבודה ולימוד
ואז הם מסתיימים. וזה בסדר
מסכים עם כל מילה.
ההתאמה הנדרשת היא לא רק בציפיות אלא גם בהתנהגות באישיות ובמשיכה ...
נכון.
והרשי לי להוסיף, כשהכל נפלא ולא מתעלמים מכלום ופתאום מתגלה מחלה רצינית מצד אחד והשני מחליט שלא בא לו יותר כי זה נהיה מסובך.
טרגי - אבל קורה.
הכל מדוייק להפליא ויחד עם זאת, אהבה היא לא מדע מדוייק והבלתי אפשרי הופך לאפשרי באהבה
בוקר אור גילוש
רונית
מסכימה עם כל מילה
אני אישית הבטחתי לעצמי
לא להיכנס למערכות יחסים כאלו
שלא יניבו מלכתחילה פירות
ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה...
כולם צודקים
גילוש היי!
כחברתך החדשה נכנסתי לפוסט
מעניין נורא!
אני מאמינה בתאום צפיות
אם הקשר הוא קשר כזה או אחר זה בסדר.
רק שזה יהיה ברור לשני הצדדים ,ושתהיה
בו פתיחות אמיתית.
אנו יודעים איך אנחנו מתחילים קשר -כמעט תמיד
ולא תמיד יודעים איך הוא יסתיים
יעל
""""""כולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים"""""" זה למזלנו, זה הכי אחלה, הלוואי הלוואי ולכולם.
אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, אלא מה, שבתוכנו יש חלק שכל הזמן בודק,
האם מעשנו הם ערכיים מבחינתנו או לאו.
כאשר החלק הזה מאתר שהמעשה שעשינו הוא לא ערכי מבחינתו, הוא יוצר קונפליקט בתוכנו,
הקונפליקט הזה לא מניח, הוא גדל עם הזמן, הוא מפריע, הוא גורם לדברים לא טובים לקרות.
ככל שהפער הערכי גדול יותר המלחמה הפנימית תהייה גדולה.
לכן כדי לא לחיות בקונפליקט, צריך לבדוק את המעשה מול הערך הפנימי שלנו.
כל כניסה אל קשר, נראית ככניסה אל טארה אינקוגניטה (ארץ בלתי נודעת...).
בין אם יש למי מהצדדים תהיות לגבי המשכו...
לעיתים פשוט נסחפים אל תוך הקשר, לעיתים ישנו איזה שהוא מכניזם
של הרס עצמי ידוע מראש, כזה המוביל לסיום ידוע מראש...
ונכון, אין לנו הזכות לשפוט, מנקודת המבט שלנו, את האחר. אלא, לראות ולהבחין...
באם ישנה פנייה אלינו, כחבר קרוב, לעוץ עיצה - אז הדברים הולכים ומסתבכים...
מצד אחד, לצידו של מי נהייה?
עד כמה "אמת" יוכל ה"חבר הקרוב" להכיל, מצד שני...
וה"אמת" שלנו, מהי?
האם היא האמת המוחלטת? האם אנו, כמי שמביטים מהצד, "חכמים יותר"?...
האם אנחנו יכולים לבוא במקום איש מקצוע?
פוסט מעניין ומעלה שאלות חשובות וקשות...
תודה גילוש
הי גילוש לפני שמכניסים את הרגליים למים חמים,מקררים טיפה, עד שמתרגלים לחום ואז זה נעים ביותר. תחשבי בזוגיות על זה. אמר לי פעם רב חכם,ששאלה אותו ביתו על החתן המיועד האם הוא מתאים לה. הרב השיב לה ביתי: אין זוג מתאים יש זוג מותאם.
אני חושבת שאמרת את המילה הכי נכונה -
יושרה פנימית של כל אחד עם עצמו - יושרה ואומץ.
תודה מנורי
הניסיון להבין את הדברים, הדיאלוג הפתוח
מנסיונם של אחרים.. אפשר כן להפנות את האור אל דרך מסוימת
שתגדיל את האפשרות למצוא את האדם המתאים לאהבה וקשר זוגי...
על הפרפרים אני לא מוותרת... :))
כל מילה דבש
לרוב, יש לו תפקיד בחיים שלה ולה תפקיד בחיים שלו -
אני מאד מאמינה שלכל אחד יש תפקיד בחיינו
ומכל אחד אנו למדים משהו...כל כך נכון...
אחזור כמובן...
תודה איריתה,
דעתך חשובה לי מאד...
בקצב הזה של אימון לזוגיות
בקרוב, בשעה טובה, אכתוב פוסט
שיקראו לו "סוד הזוגיות ההזויה"
ושם אצטרך את עזרתם של הנשואים/נשואות
באושר - כדי להבין ממה מורכב הדבר הזה:))
כתבת נהדר!!
אבל כבר אמרו מספר אנשים, לעיתים משיכה והרגשה טובה מושכת לקשר שאיננו הגיוני בעליל לטווח ארוך. אין בזה רע, בדרך כלל לשני הצדדים, מלבד המקרה שאחד הצדדים הוא אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק.
קשה לבחור במי להתאהב, זה קורה. לעיתים דבר שמלכתחילה אמור להיות סטוץ חד פעמי נמשך שנים רבות, ולעתים - דברים מתוכננים והגיוניים מתפרקים בגלל סיבות רגשיות בעיקר...
והקלישאה, גם הפעם אומרת הכל : "אי אפשר ללכת נגד הלב".
שי
תודה על התובנות הנהדרות, גילה.
במקום להאשים את עצמינו או את בן הזוג, עלינו להבין שאנחנו רואים את אותו הסרט, אבל בהקרנות נפרדות.
כל כך רלוונטי בשביל מי שנאלץ להמצא בשוק הפנויים פנויות.
את צודקת... כתבתי מתוך 38 מעלות וגם אני לא הבנתי כלום ממה שכתבתי...
אבל, אין דבר, העיקר שזכיתי לקבל בתגובה שלך את השם שלי ושלו באותו מפשט..אה...משפט.
גילוש,
אכן, אמרת את כל האמת כולה.
מי יתן אומץ ויושרה פנימית, לומר אמת זו, איש ואשה לעצמו!
יום יפה צונן,
מנור
יעל יקרה...
יש משפט שאומר שהגעגועים הכי קשים הם כאשר את עם מישהו ואת יודעת שלעולם הוא לא יהיה שלך. זה דינם של הקשרים האלה. הם יותר עוצמתיים דווקא בגלל שאחד הצדדים לפחות יודע שזה לא יהיה קבוע.
פריצת גבולות וערכים זה ענין שבין אדם לעצמו - בדיוק כמו שאמרתי לשרי. לא שופטת. אני מדברת פה רק על מערכת יחסים בין שני אנשים בוגרים, פנויים וברי דעת, שנמצאים בקשר כזה מתוך בחירה. הם לא פוגעים באף אחד חוץ מאשר בסיכוי שלהם להגיע באמת לקשר אמיתי שיספק אותם ולא יהיה פשרה עם הרצון האמיתי שלהם.
גילוש' הרי כפי שעלה בהמשך דברייך, אין פגישות מקריות ולא סתם אנו נמשכים למי שאנו נמשכים... ואחד הקטעים הקשים לעיתים הוא, כשהאדם שהתאים לנו בתקופה מסויימת לפרק זמן מסוים, כבר אינו מתאים, כי אנחנו זזנו הלאה, הצרכים שלנו השתנו ואז אם קיימים רגשות, קיים הכאב והקושי להיפרד, גם כשברור שאין מנוס מכך. ואולי לא... אולי אם האהבה חזקה דיה, ישכילו לצמוח יחד ולטפחה ובתוך כך את עצמם. כן, תלוי בבגרות, תלוי בבשלות... והחוקים היחידים הם באמת אלה שאנו מציבים לעצמנו. מסכימה כאן עם דברייה של שרי. רק, שאנו באמת חיים היום בעולם של פריצת גבולות והערכים נדחקו לקרן זוית, אבל בסופו של דבר ההתעלמות ואי ההקשבה להם, פוגעת בנו בסופו של דבר, כך או אחרת .
שיהייה טוב. אהבתי את הדיון שעלה כאן.
נשיקות ותודה לתגובתך המקסימה בפוסט שלי, יעל.
גילוש!!! מקסים אהבתי כל מילה יפה האפשרות
שהחברים בקפה או חלקם יחלו לדבר כאן ללא שיפוטיות.....
אגב לדעתי תהליך אימון ושפת האימון הוא תהליך שמתהווה עם הזמן
חזון המאמנים האולטימטיבים שלי שכל בני האדם יהפכו למאמנים
הם יאמנו את ילדיהם וילדיהם ישכפלו אותם....
אפרופו קשר שסופו ידוע מראש הדוגמה שנתת,
גרוש בן 50 שמבלה את זמנו עם בחורה מדהימה בת 30 -
האם הוא מחפש קשר? הוא יהיה איתה תקופה ארוכה, שנה,
שנתיים אולי שלוש - האם הסוף ידוע מראש?
זה הזכיר לי פתאום את '' משולם ריקליס.. ופיאה זאדורה ''
יישר כח אוהב איציק
תודה מוכשרת,
את תמיד מוזמנת:))
מילותייך - חכמה צרופה.
קראתי בהנאה מרובה...
כוכב באהבה,
איריתה
קצת קשה לי להתיחס לנושא, אני נשואה 33 שנים ובאושר.
לא התמודדתי עם הבעיה על מנת לתת דעה.
על כל פנים את צודקת אין כמו שבת אחים גם יחד.
תודה על המילים
*
Rחל
תודה רונית,
התפתח דיאלוג פורה ומפרה...
שמחה שאהבת...
מה? כפרות... הפעם החום שלך שרף לי כמה פיוזים במדחום שלי..
או שיש לי בעיה בהבנת הקריאה או שאין קשר בין חצי משפט לרעהו... אבל לך אני מרשה:)))
וריטה? עד שיש לה שיר שאני אוהבת... קטלת אותו?
יום אחד זה יקרה ואני אבין איך עובד המוח שלך ושל ארז אשרוב...:)))
זה לא מילים שלי בלי חוקים ובלי נוסחאות -
אני אמרתי שקודם צריך לקבוע את התלם כל אחד לעצמו ומהתלם צריך לגזור את הכללים.. אני אומרת שאין חוק אחד לכולם וזה לא אומר שאם נלחץ על כפתור מסויים התוצאה תהיה זאת שציפינו לה. קראתי את הפוסט המון פעמים ואני לא מצליחה למצוא איפה אני תוקעת את הקורא למסקנה הזאת...
אני אמרתי שאם מישהו רוצה קשר טוב. ממושך ובוגר, הוא צריך להתכוונן וללכת בתלם שיביא את התוצאה הזאת ואז יהיו אנשים שישארו לא רלוונטים. הוא יוכל להתרכז רק במי שכן רלוונטי...
בהחלט מעורר חשיבה... תודה נוויתי...
קראתי בתגובות מספר פעמים את המשפט: בלי חוקים ובלי נוסחאות....
אבל בעצם,
לדעתי ניתן למצות כאן נוסחאות מסוימות כמו גם כללים[שם יותר ''יפה'' לחוקים..]
מה רע בכללים ונוסחאות?זה מגביל?נכון אבל ממזער נזקי לב...
אם אנחנו כמהים לקשר טוב ,ממושך ממזער כאבי לב פוטנציאלים.
אז בטח כדאי לדבוק בכללים מסוימים!!
אי הליכה בתלם הכללים שאת מציעה גילה היא כמובן אפשרית אבל לפחות ניקח בחשבון
את המחיר.
פוסט מעורר מחשבה!*
כיכבתי ועוד אשוב לקחת את הכוכב בחזרה:)
מצד אחד לקרוא פוסט כזה שלך זה כמו חידה, תמיד נגמר לפני שאני מוכנה.
משאיר סימני שאלה, מיסתורי.
מצד שני, לקרוא את כל התגובות זה ממש מבצע שאני לא מסוגלת לו כרגע...במצבי..
עם חום (38, אבל לא גמרתי למדוד).
מצד שלישי, הכי קשה עם אלה שמתנדנדים ולא יודעים מה הם רוצים, כמו אלה המחליפים
כל רגע נתיב בכביש. אלה הלא ברורים. ואני הכי מעריכה את המודים. אלה שמודים שהם
לא בסדר, שהם מתלבטים, שמודים שהם שקרנים, בוגדנים, שפלים ובזויים. שחשים אשמה.
משום מה יש לי הערכה לכנות שלהם, לאי היומרנות, לחולשה האנושית.
למרות שזה לא פוטר אותם מחומרת הפשע.
ואישית, יש שירים בנושא שאני יותר מחזיקה מהמילים של מי שכתב אותם, מאשר
המילים של ריטה, מבלי לפגוע בזכויות יוצרים. למשל, 'מצב זמני' של טלי כהן ונתן כהן..אחח איזה שיר!
אני הולכת להכניס לי אותו לבלוג ולא אכפת לי.
הנה כתבתי ביקורת הורסת. לא יפה מצידי...
את נהדרת לי, חוכמה רבה יש בך גילוש, אשוב
אלייך
רונית
שרי יקרה,
במיוחד סייגתי את דברי ואמרתי שאני לא מדברת על גבר נשוי בדיוק מהמקום הערכי שאת מעלה. אני מדברת על קשרים בין פנויים. שמכוונים לדברים אחרים.
הם לא פוגעים באף אחד, להיפך - זה טוב להם עד שאחד מהם רוצה משהו אחר, רציני יותר, מחוייב יותר.
אני ממש לא אמרתי בואו נעשה מה שטוב לנו כי כולנו זקוקים לאהבה -
אמרתי שנקודת המוצא היא שכולם רוצים לאהוב והיות נאהבים וזה בסדר.
אמרתי לא להיות שיפוטיים לא כי אין מוסר אלא כי כולם הניחו שקשר זמני הוא עם גבר או אשה נשואים ואני אומרת שמי שלא רוצה להתחייב ימצא את מי שלא רוצה להיות מחוייב..
אני מביאה את הדברים מתוך הדיאלוג הפרטי שלי, מתוך מחשבות, מתוך הנסיונות שלי להבין מה מניע את הדבר הזה...
תודה על שהבאת את רגשותיך ומחשבותייך - זה מחמיא לי...:))
גילוש
צריך להוסיף את הפוסט הזה לתכנית הלימודים
"הכן עצמך לחיים"
רונית
איריס יקרה,
אני חושבת שהחשוב זה להעלות ולהציף את השאלות -
את התשובות כל אחד יבחר ויצא עבור עצמו...
זה בעיני דיאלוג מאד בונה מה שקורה פה שמאפשר לחדד
את הניואנסים של מה כל אחד רוצה עבור עצמו...
תודה לך שאת פה...
תודה אביה...
אני מתלבטת עם עצמי ואיתכם...
מותק, לא אמרתי שצריך לברר מה יצא לי מהקשר - מה פתאום? מה כל הגברים שרוצים קשר מתאימים לכל אחת?
אני אומרת שאם את מכוונת לקשר קבוע את צריכה להתמקד באלה שרלוונטיים ולבחור מהם. מסכימה איתך לגמרי שהכל יכול לקרות ואני בטח לא אגיד כלום נגד התאהבות ואהבה... רק שכמו שאמרת - זה צריך להיות טוב לשני הצדדים - ולהתאים לשני הצדדים -
מה שאני אומרת זה להקשיב לאינטואיציה ואם זה כבר לא מתאים - לא לפחד לזוז ולכוון לכיוון החדש שמתאים...
לא מפחדת מנפילה - לא בזה עיסקנן - גם כשאכוון הכי טוב, עדיין אפשר ליפול על הפנים.. אבל למה לבחור את מי שמראש ברור שזה יקרה? כשלא יכולתי קשר רציני מראש לא כיוונתי לכזה - כי אם היה מגיע - היה לא רלוונטי עבורי..
תודה חומד - אני אוהבת את הדיאלוג שנוצר - תזכרי שאין אמת אחת נכונה - יש נסיון מצטבר של כולנו שמוליד תובנות משותפות...:))
בדיוק -
אם אני מכוונת לקשר זוגי מלא, אז אני צריכה גבר שמכוון לאותה מטרה -
לא משנה איפה גרים ואם בסופו של דבר יצא משהו - לבחור מתוך האפשרויות הקיימות והרלוונטיות.. זה כל מה שאני אומרת... זאת החלטה אישית של על אדם עם עצמו מה הוא רוצה עבור עצמו - אחרת כולם יסתובבו עם כאב בטן של חוסר מרוצות...
נכון שאין חוקים ואין נוסחאות נירית,
ולטעמי מה שחשוב לזכור זה להקשיב לאינטואיציה..
תודה על תגובתך, תמיד אני שמחה לשמוע את
נקודת המבט שלך..
מקווה שנגיע עוד מעט לשאלה:
...
איך שומרים על מערכת יחסים יציבה לאורך זמן
גילוש יקרה.
יש חלקים במה שאמרת שאני מסכימה ויש שאני לא
מה שאותי שם במקום שונה זאת העובדה שאני שואלת את השאלה הערכית:
מה עם ערכים ?ובמי אני פוגעת כשאני מממשת עם הצרכים שלי לאהבה.
אם אני לוקחת גבר נשוי אז אני פוגעת באחרים.
וגם אם הוא יעשה זא. עם אחרת
אני לא עשיתי את זה לאשה שלו.
אני לא שיתפתי עם זה פעולה .
אם אני נכנסת לקשר לא מחייב אם אדם שמאד מאד מחוייב ובו בזמן בודד ולכן מתפתה ונקשר ונשבר אחר כך, יש לי חלק בזה...
ועוד ועוד דוגמאות.
המוטו של" בואו נעשה מה שבא לנו , כי כולנו זקוקים לאהבה"בלי חוקים,ובלי כללים אתיים וגבולות, קצת בעייתי לי.
ולא ממקום שמרני אלא ממקום של בדיקה אתית ערכית רוחנית.
שלך שרי
את יפה, את...
מתאים לי, לא מתאים לי - זה כלל שקשור לכל התחומים, לא רק בקשרים חברתיים.
כרגע, אני חוקרת את הנושא, בודקת אותו -
אני חושבת שאם מוציאים מכלל אפשרות את מי שלא פנוי לקשר ומי שלא רלוונטי - אפשר יותר לבחור מתוך האפשרויות הקייימות והרלוונטיות.
תודה... :))
כל מילה שלך חזקה ונכוחה
וכנראה גם נכונה,
העיקר, לא שיפוטית.
הלוואי שידענו לשאול את כל השאלות הללו
ולתת להן גם תשובות
לפני....
אבל אף פעם לא מאוחר ללמוד.
תודה גילוש...תודה.
כל כך נכון,,, אין תשובה אחת נכונה - יש מה שנכון לכל אחד בזמן נתון...
כמו שאמרתי יש לנו שעור ללמוד מכל אחד האנשים שאנחנו מתחברים איתם.
הבחירה בידנו באמת אם להשאר ומתי ללכת.
אני בטח מסכימה איתך - לא מתחרטת על אף קשר שהיה לי -
יחד עם זאת, זה מסובך מספיק אז למה לבחור מראש את מה שאי אפשר?
תודה אנג'י, תמיד מפרה הדיאלוג איתך...
גילגוש -
אכן אין חוקים אין נוסחאות
הזדהיתי מאד עם כל מילה ומילה
הנחת הבסיס היא שכולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, זה צורך אנושי, טבעי ומדהים.
אם טוב לי ואני שלמה עם זה
אין סיבה שלא -
העיקר זה להיות קשוב לרצון האמיתי
ולכוון את האנרגיות כדי לקבל את הדבר האמיתי.
בועז -
רשמתי את היום ואת השעה שהסכמת...
נראה מתי זה יקרה שוב... ::)))
הענין הוא באותן המחשבות ובאותם ההרהורים
ולכל אחד מותר את שלו - אין אחת משותפת לכולם -
כל אחד עושה את מה שמתאים לו כל זמן שזה מתאים לו...
העיקר זה לא להתקע במקום שלא טוב לנו בו...:))
תודה נאוה על השתוף..
סלחי לי, גילוש יקרה, אך אני לא מסכימה שלפני שנכנסים לקשר צריך לברר מה יצא לי/לו/לה מזה.
אני אומרת - השאר במקום שטוב לך. לא תמיד אנחנו יודעים מה טוב שם, אבל אנחנו מרגישים שטוב, וזה העיקר.
לפעמים הקשרים הכי הזויים הופכים לטובים ביותר, ולהיפך.
לפעמים אנחנו בטוחים שהגענו למקום הכי הכי, ואנחנו נופלים על הפנים.
אני נמצאת איפה שטוב לי, לשעה, ליום, לשנה ... כמה שטוב לשני הצדדים.
הנפילה, כבודה במקומה מונח, ואנו נתמודד איתה בבוא הזמן.
דברים נכונים,
במיוחד, כשאדם מכוונן לחוויה שהוא רוצה
כל מה שלא נכנס להגדרה, הופך ללא רלוונטי
תודה רונית,
שעור גדול ללמוד את זה...
הבסיס זה באמת לקבל ולאהוב
את מי שאנחנו:))
אין חוקים. אין נוסחאות.
זה מה שהכי חשוב לזכור.
תודה גילוש.
כמו תמיד, אוהבת לקרוא אותך..
אין חוקים, מסכימה עם "מתאים , לא מתאים"
ואין מתאים אחד משותף..
לא תמיד ניתן להסתכל קדימה רחוק כל כך
ומילא תוכניות ומציאות אינם בכפיפה אחת בהכרח..
*
גילה יקרה*
קשר הוא דבר מורכב
קשה לנו לבחור במי להתאהב
עם מי ליצור קשר?
אבל אפשר בהחלט לבחור אם להישאר או ללכת
כשנשארים במקום שכיף בו ויש אהבה
לא תמיד המטרה הסופית חשובה
שולחת לך המון אהבה ותודה.
גם כשאנחנו מחפשים קשר קבוע ...
לפעמים אנחנו צריכים להסתפק בזמני .....
קראתי
אני אפילו מסכים...
בהחלט - גם אני מוקירה ומזדהה,
למרות שכשאני חושבת על עניין המסע הזה -
עולות בי תהיות לא מעטות....
(לא לגמרי סגורה על עניין השותף למסע לטווח ארוך, ולזמן ממושך....אולי סתם פסימיות רגעית...)
כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים...
אם נקבל ונאהב את עצמנו, האחר יקבל ויאהב אותנו.
מוקירה אותך, ומאחלת הצלחה.
רונית