כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    זמנים מודרניים

    10 תגובות   יום שני, 14/7/08, 16:06

     ככל המשפחות החמות והמלוכדות, נהגה גם משפחת ברונטה לשבת בערב שבת, לאחר ארוחת הערב המסורתית, ולצפות במקלט הטלוויזיה בצוותא.

    אין כמו אחדות משפחתית...

    "סיבה למסיבה", "סופשבוע", ערב הוקרה לפשנל, מקבץ מערכונים של "הגשש" וכמובן סרטי התקופה ההיא – "כוכב הקופים", "ספלאש", "הציפורים", "אינדיאנה ג'ונס", "חידון בחרוזים"... 

    היום זה קורה בתדירות נמוכה בהרבה.

    אמנם צעירי המשפחה מגיעים לארוחת ערב שבת כמעט כל שבוע, אבל לאחריה יש להם עיסוקים משלהם, והם משאירים את בני הדור הבוגר יותר (לא, אמא, לא אמרתי זקנים!) מול המקלט כשהם מנקרים בשלווה בכורסותיהם הנוחות. 

    ערב שבת האחרון היה כמו פעם.

    טוב, לא בדיוק כמו פעם.

    כי היום יש הרבה יותר ערוצים (אבל באופן מפתיע, לא הרבה יותר מה לראות),

    הרבה יותר פרסומות, והמון מהדורות חדשות. 

    וכיוון שביומיום אני די מנותקת (לא קוראת עיתונים או צופה בחדשות) אני חייבת להודות ששישי האחרון, הגם שחיזק את תחושתי הבסיסית לפיה בהחלט אין כל טעם לראות חדשות על בסיס יום- יומי, הבהיר לי שמשהו בסיסי מאוד השתנה בעשרים השנים שחלפו מימי "סיבה למסיבה" העליזים. 

    הכתבה הראשונה שהסבה את תשומת ליבי לכך היתה הסיקור של העיירה האוסטרית השלווה אמשטטן (ובינינו, כמה שַלווה יכולה להיות בעיירה עם שם כזה?) בניסיון ישראלי כל כך להבין איך יכול להיות שאיש לא הבחין בכך שסאדיסט מופרע בשם פריצל כלא את בתו במשך 24 שנים במרתף נטול חלונות, אותו בנה מתחת לביתו, תוך שהיא יולדת לו בתקופה זאת 7 ילדים. 

    על אף ש-4 מתוך הילדים/נכדים גידל הסבא-אבא-מפלצת-אדם הסוטה הזאת בדירתו הרגילה עם אשתו, אמה של הבת הכלואה, לא ידעה האם עצמה (אשרי המאמין) על בתה שנכלאה במרתף, והאמינה לגרסת בעלה לפיה הנערה הצטרפה לכת סודית, אולם באורח פלא סיסטמטי הצליחה להניח  במהלך השנים 4 תינוקות שילדה על מפתן דלתם של הוריה..

    גם גורמי החוק, אשר דוּוחו על התינוקות הנטושים, לא טרחו להעמיק בבדיקה, וקיבלו את גרסתם של בני הזוג פריצל כלשונה.

     3 ילדים נוספים נותרו עם אמם, אליזבת', במרתף המגורים, והם סובלים מאנמיה, יציבה לקויה, חוסר בויטמין D ובעיות שיניים חמורות.  

    הכתבת הישראלית ניסתה להבין מהשכנים, החנוונים, ומכל מי שהסכים לדבר אתה, איך זה יכול להיות שאיש לא ראה ולא שמע דבר. איך יעלה על הדעת שאף אחד לא שם לב לאירוע מפלצתי מזעזע שמתרחש מתחת לאפו?

    הרי אצלנו, כל אחד יודע מתי השכן החליף רכב ולאיזה ספקית אינטרנט הוא מחובר, אנחנו תקועים כל כך עמוק אחד בוורידים של השני עד שכל מה שמתחשק לעשות לפעמים זה לברוח לבקתה מבודדת באלפים רק כדי להיות קצת מחוץ לרחש התמידי הזה. 

    אבל לא האוסטרים. אחרי הכל, הם מתורגלים היטב בלא לראות, לא לשמוע, ולא להתערב במעשיו של האחר. 

    Good fences make good neighbors

    וזה לא מנומס לבדוק מה עושה השכן מאחורי הגדר המטופחת שלו, בין אם הוא מתעלל בבתו או משמיד עם.

    כל עוד העלים גזומים למשעי, והנימוסים תקינים, העולם התרבותי יתקיים כסדרו. 

    אחרי הכתבה עוכרת השלווה הזאת, בחרו עורכי חדשות ערוץ 2 לגוון עם משהו משעשע – קצת "חדשות וורודות", אם כי לא הרבה פחות הזויות. הכתבה השנייה שהפכה את החשד שאנחנו כבר לא בקנזס למבוסס ביותר, עסקה בגולנצ'יקים בערבות רוסיה ופולין, או ליתר דיוק – פולנים, רוסים, בריטים ואחרים, המשחקים משחקי מלחמה ומאמצים לשם המשחקים שלהם מדים ותגים של לוחמי "גולני" ואף ניבים וביטויים צבאיים בעברית. 

    אז אחרי 40 שניות של גאווה במותג הישראלי שהצלחנו לייצא בהצלחה אפילו מבלי להתכוון, אני מגלה שמשחקי מלחמה לא ממש עושים לי את זה, על אחת כמה וכמה כשמי שמשחק אותם צועק בעברית בניחוח וודקה (לא, זה לא גזענות, הם הקפידו לתדלק לפני ה"קרב") "חובש אליי, חובש אליי" וכשהחובש בודק מה קרה, מסביר החייל האמיץ וולדיק שהוא נשרט מענף... 

    איזה עולם מעוות, אני תוהה לעצמי.

    פלא שהמילה "הזוי" הפכה להיות המילה הכי שגורה בלקסיקון שלנו בימים אלה?

    אצלנו מתגייסים לצבא, בלית ברירה, כדי להגן על עצם קיום המדינה. על שלום ובטחון תושביה. זה הרעיון, לכל הפחות.

    המדים הם לא מותג אלא ברירת מחדל עצובה, והיום שבו נוכל לצמצם את הצבא לגיוס מבחירה בלבד, יהיה אחד מהמאושרים בתולדות המדינה שלנו.

    והפולני הזה, ששר "גולני שלי" כאילו השתתף לכל הפחות במבצע "יהונתן" ושחרר בעצמו כמה מחטופי אייר פרנס, לא בא לי טוב.

    אין לי איך להסביר את זה. 

    אולי זה קשור לקלות שבה הוא מתייחס למשחק המלחמה הזה, או לחוצפה שלו להזעיק חובש על שריטת ענף, או לרעיון שמספיק ללבוש מדים כדי להפוך לחייל, או לדגדוג הזה בקצה התודעה שלי שמנסה לנחש מה עשו סביו בתקופת מלחמת העולם השנייה....  

    איך שלא יהיה, חשבתי לעצמי שאולי שבוע פעילות מבצעית בעזה או באחד המקומות בהם החיילים שלנו נאלצים להתרוצץ מדי פעם, יכול להיות אחלה של תרגול רטוב עבורם. סוג של צ'ופר. גם בשבילנו.  

    ועכשיו לשנייה של רכילות מרושעת – כי זה צריך לצאת מתישהו.

    הזמן: שישי בערב.

    התוכנית: צחוק מהעבודה.

    אפילו שאני לגמרי בעד פרגון בבראנג'ה, לא בטוח שנכון לתת לכל מי שמסוגל לעמוד על שתי רגליו לעשות סטנד אפ.אז נכון, יכול להיות שמדובר בטעם אישי ואני לא ממש מתחברת לעודד מנשה – הוא תמיד נראה לי סוג של פיקציה, כזאת, חלקלק וחייכן מכדי להיות אמיתי ("ברילנטיני" כמו שאמא שלי היתה אומרת בטח), אבל מה העניין הזה של לחזור שוב ושוב על כך שהוא נשוי לעדן? בסדר, מתוק, אנחנו יודעים. הצלחת לתפוס אותה! גם לנו זה לא ברור לגמרי איך, אך המעשה נעשה. אפשר לרדת מזה?

     

     

    מספר שיחות טלפון וסיום ספר מותח מאוחר יותר, שבתי לסלון לבדוק אם חל שיפור במצב המרקע, רק כדי לקלוט את יונתן גפן באחד מהרגעים הפחות טובים שלו, מנחה איזה פורום כזה או אחר של הפילהרמונית ומתרברב בכך שהבן שלו אביב צדק כשהבריז משיעורי תושב"ע. עובדה שהיום הוא יכול לקנות את המורה לתושב"ע.

    זמנים מוזרים.

     The End

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/08 16:57:


      תודה, זה מתוק מאוד מצידך.

      ולגבי סיפור הסבילות של הסמים, קשה לי להגיד....

      אני צורכת עם הזמן כמה שיותר אסקפיזם (כמו בפוסט הבא)

      ואני חייבת להודות שחיות אדם מעוותות לא עושות לי את זה

      רק מעציבות אותי מאוד בערב שבת (ובכל ערב אחר, come to think about it).

      אבל השילוב של אכזריות, רוע, טמטום והדרדרות מוחלטת של כל ערך שהוא,

      זה - כבר יותר מדי בשבילי.

       

      מצד שני, אני נתקלת בזה בעבודה כל יום ושורדת כדי לספר... קריצה


      מזמן מזמן למדתי שהטלויזיה היא "סם להמונים", כמו כל סוג של סם

      (ובזה אני מבינה טוב) - אתה זקוק למנה גדולה יותר וחזקה יותר עם הזמן כדי להשיג את אותה רמת הריגוש

      וזה מוביל לכל מה שכתבת.

      עצוב קצת אבל הפוסט מעולה

        16/7/08 18:15:

      צטט: bronte 2008-07-16 14:14:02

      צטט: cg91 2008-07-16 08:34:12


      אין ספק שהמילה הזוי מתארת בצורה טובה את כל מה שקורה מסביבנו

      לרוב אני בת יענה

      שומרת על הנפש שלי כאילו רק אתמול ראיתי בית קטן בערבה

      לא רואה חדשות רק אם חייבים

      ורואה סרטים וסדרות שעושות לי נעים

       

       

      אסקפיזם.

      כי אין לי דרך אחרת...

       

      תצביעי?

      כן

      למרות שאין לי מושג למי

      (בת יענה עם גבולות)

        16/7/08 14:14:

      צטט: cg91 2008-07-16 08:34:12


      אין ספק שהמילה הזוי מתארת בצורה טובה את כל מה שקורה מסביבנו

      לרוב אני בת יענה

      שומרת על הנפש שלי כאילו רק אתמול ראיתי בית קטן בערבה

      לא רואה חדשות רק אם חייבים

      ורואה סרטים וסדרות שעושות לי נעים

       

       

      אסקפיזם.

      כי אין לי דרך אחרת...

       

      תצביעי?

        16/7/08 14:13:

      צטט: black_coffee 2008-07-16 08:17:39

      אני דווקא חולק על הנקודה של משחקי המלחמה. בעולם מתוקן, הם היו קיימים ולא המלחמה האמיתית. חוץ מזה, אהבתי, הסכמתי, קורא להחזיר את עונש המוות למנחי טלויזיה.

       

      היר, היר!

        16/7/08 08:34:


      אין ספק שהמילה הזוי מתארת בצורה טובה את כל מה שקורה מסביבנו

      לרוב אני בת יענה

      שומרת על הנפש שלי כאילו רק אתמול ראיתי בית קטן בערבה

      לא רואה חדשות רק אם חייבים

      ורואה סרטים וסדרות שעושות לי נעים

       

        16/7/08 08:17:
      אני דווקא חולק על הנקודה של משחקי המלחמה. בעולם מתוקן, הם היו קיימים ולא המלחמה האמיתית. חוץ מזה, אהבתי, הסכמתי, קורא להחזיר את עונש המוות למנחי טלויזיה.
        15/7/08 15:01:

      משום מה משחקי מלחמה לא עושים לי את זה גםרגוע
        14/7/08 22:15:


      תודה.

      ושבוע טוב גם לך!

        14/7/08 21:36:

      אכן, קשה הצפייה, ולכן אולי כדאי לעשות איזושהי הגבלת גיל(מעל 300 או משהו) . ואולי בגלל זה אצלי הטלויזיה כבויה. אבל יתרונו הגדול של המסך הזה שניתן לחבר אליו DVD ופשוט לראות כל סרט שבא, מה שבא.

      ועדן, היא משלנו (חיפה) ,  לא? 

      טוב שהיה לך ערב שבת תרבותי, לפחות עזר לעכל את ארוחת השבת

       

      ושיהיה שבוע טוב   רגוע 

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין