וראשית, השטויות החביבו עלי: קרלה סרקוזי (לא מזמן קרלה ברוני) משכה את מירב תשומת הלב של המצלמות והשאירה את בעלה הנשיא להעלם, עם מלוא גובהו בן המטר שישים, ליד בשאר אסאד הענק. ואם חושבים על תמונות העירום של קרלה, מהתקופה שהיה חם לה, המסתובבות חופשי, חופשי, באינטרנט - אז באמת צוחקים כי העולם מצחיק.

אבל היו שם גם כמה עינינים די מטרידים. לא מצחיקים כלל. ראשית, הכבוד הרב שזכה לו ברון השודדים בשאר אסאד. טרוריסט הנותן מחסה לטרוריסטים, משמש צומת מעבר נשק חופשי לחיזבאללה, איש סודו של אחמדינג'אד המטורלל שרץ להתחמש בגרעין ומכריז על רצונו להשמיד את ישראל. בגלל הרזיומה הנחמד הזה היה בשאר אסאד מוקצה מחמת מיאוס בכל מדינות העולם החופשי וכיכב ברשימת מדינות הטרור של ג'ורג' בוש. והאיש הזה זכה בחגיגות העצמאות של צרפת לכבוד מופרז רק כתוצאה מהמניפולציה של אולמרט, שברצונו להמלט מתוצאות מעשיו ניסה להאחז במשרת ראש הממשלה ע"י משא ומתן "כזה כאילו" לשלום עם סוריה. ואסאד יצא חכם ממנו ובזכותו הכניס רגל באחת הדלתות הנעולות של המערב. כעת כל העולם רואה את הקולות: נזק בלתי הפיך לישראל.

ועוד עינינים מטרידים אבל קצת פחות. הרמטכל הצרפתי, שעומד להתחלף בקרוב, נשאל במשדר שאלה טובה מאד: בשביל מה כל הצבא הענק והיקר הזה, עתיר שריפת מזומנים, כשהאיחוד האירופי חי בשלום ואין לו אוייבים? הוא נתן תשובה "גנרלית טיפוסית", די מטומטמת, שיכולה להנתן ע"י כל רמטכל בעולם, פרט לישראל שבה שאלה כזו לרמטכל שלנו היא חלומם של כל הישראלים.

ודבר אחרון - דוגמה לצביעות וההתחסדות האופייניות לצרפתים. בתום המצעד סרקוזי גרר את אשתו ואת אנגלה מרקל הגרמניה, כשעשרות מצלמות רצות אחריהם, אל בימת צפיה צדדית שבה הושבו ילדים נכים. הם הגיעו לשם, קרלה נשקה שני ילדים, סרקוזי אמר כמה מילים של כלום ואחרי 15 שניות עפו אל מכוניותיהם. חמלה צרפתית במיטבה. וב"טור דה פראנס" נתנחם.