כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    יום אחד

    3 תגובות   יום שני, 14/7/08, 20:20


      יום אחד אמרתי לה

    במילים פשוטות ביותר.

    אז עוד לא ידעתי,

    ואחר,

    בשכבי ובקומי,

    דיברת כי היית אישה,

    ואמרת היה לי,

    והיה אלי,

    כולי לכולך,

    וכולך בתוכי,

    ובכית,

    וחייכת,

     ולא שבת –

     ועתה

    ממאן אני לשכב

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/08 23:16:


      בלי סימני שאלה החיים היו נורא משעממים, ככה למדתי מאמא שלי

      (פעם   כשהיינו ילדות התעמקנו איתה רבות ב"כמה צורות להגיד 'לא' קיימות"

      וגילינו שהמון, והרוב גם לא שלילי, אלא במן שאלה, תמיהה, היסוס...)

        17/7/08 00:53:


      מתפלאה עליך. אתה עם הדמיון וכושר ההמצאה (שנראה כך, גם אם זה אמיתי) -

      איך היית אתה מסיים את האפיזודה הקצרה (די ארוכה, למעשה) הזו.

      לי זה נראה היום (אולי מחר הייתי כותבת משהו אחר) מתאים.....

      מכל מקום, תודה על ההתייחסות.

      מירה

        16/7/08 00:18:

      המילים הפשוטות שאומרות הכל -

      ועדיין מותירות סימן שאלה גדול

      אחרי כל זה - למה לא שבה?