כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    מכסה לזבל (או: די לדיאט קולה)

    36 תגובות   יום שני, 11/6/07, 19:49

    כשהייתי בצבא הייתי שותה דיאט קולה בכמויות. הייתי מסיימת בקבוק בתוך כמה שעות, במקרה ממש קשה אפילו בפחות מחצי שעה. גם אחרי שהשתחררתי קניתי הביתה שמיניות או שישיות של המשקה הזה, עם טעם הלוואי שלו שאהבתי. במים לא נגעתי, עוד מאז שהייתי ילדה לא אהבתי מים, אז תמיד שתיתי משקאות מוגזים או קפה ולעיתים רחוקות תה. מים אף פעם לא היו אופציה מבחינתי, הם לא היו טעימים לי. ודיאט קולה עם האפס קלוריות שלו (ועם כל האספרטיים) היה פתרון נוח כדי להרוות את הצמאון. בשנים ההם בהחלט תרמתי הרבה מאוד כסף לחברת קוקה קולה.

     

    אז  בכלל לא עניין אותי כמה חומרים לא בריאים יש בדבר הזה, עניין אותי רק מספר הקלוריות האפסי. המודעות לגבי החומרים האלה הגיעה רק הרבה הרבה אחר-כך ועד היום אני לא פנאטית ממש בנושא החומרים המרעילים.

     

    בגיל 22 בערך הכל השתנה. יום אחד פשוט לא יכולתי לגעת בזה יותר, סתם ככה, בלי התראה מוקדמת, בלי הכנה מראש, פשוט לא יכולתי לגעת, לא רציתי, לא התחשק לי, לא הרגשתי צורך. שלושה בקבוקים מתוך השישה שבארגז נשארו שם. בתחילה חשבתי שחוסר החשק הזה הוא זמני, שאני עוד אשוב ואשתה את המשקה הקבוע שלי, אבל הבקבוקים הנותרים ישבו מיותמים אצלי בארגז, ואחרי כמה חודשים מצאו את דרכם לפח.

     

    מאז אני באמת לא יכולתי לגעת בזה, וגם לא באף משקה קל ממותק אחר. שנים שלא נגעתי ולא השתמשתי, גם אם הייתם שמים לי מול הפנים דיאט קולה צוננת עם קובית קרח באמצע יום חמסין, פשוט לא התחשק לי, היכולת לשתות את זה עברה כאילו לנצח. יש לי תיאוריה שאומרת שיש כמות מסויימת של זבל מכל סוג שאפשר להכניס לגוף, שיש הגבלה כזו כמה מותר להכניס מזה במשך כל החיים, ואחרי שעוברים את הכמות המותרת הגוף צועק הצילו ומתמרד, לא מוכן לקבל יותר, וזה כנראה הסיפור שלי עם הדיאט-קולה ושאר המשקאות הממותקים. פשוט עברתי את המכסה, אי אפשר יותר. ורק בגלל ששתיתי המון אז עברתי אותה בגיל צעיר, ניצלתי אותה מהר, במקום לפרוש אותה להרבה שנים.

     

    היום אני דווקא שותה די הרבה מים. אני יכולה לשתות כוס אחת של משקה קל פעם בכמה חודשים אם אין ברירה, למשל בחתונות כשאין קפה ונמאס לי ממים. אבל גם אז זה בקושי, כנראה שהרצון לשתות את הזבל הזה באמת עבר לי לעולם.

     

     גם אז המשכתי לשתות קפה עם סוכרזית מסוגים שונים, ממתיק מלאכותי קוראים לזה, אבקה לבנה באריזה ורודה או תכלת, עם טעם לוואי של החיים. כמה כוסות קפה בכל יום, די הרבה למען האמת. גם כאן לא חשבתי על החומרים שבפנים, לא על אספרטיים ולא על פניל-אלנין (אפילו השמות הללו די מפחידים), חשבתי רק על מעט הקלוריות ששם, נדמה לי 2 קלוריות ליחידה, כמות מגוכחת ממש. עד שיום אחד, כשהייתי בת 24, חברה טובה הוכיחה לי שאני שותה הרבה יותר מדי מזה, לא האמנתי, בדקתי ונדהמתי. ובאותו יום  החלטתי להפסיק עם זה, החלטתי באותו רגע שממחר אני שותה בלי זה, בלי כלום, בלי סוכר, בלי סוכרזית. יומיים היה לי קשה, היה לי מר והטעם היה חזק,  אבל די מהר התרגלתי.

     

    היום אני לא יכולה לדמיין אפילו לשתות משהו עם התוסף הלא-טעים הזה, מילא סוכר (שגם משנה לי את הטעם, כי אני כבר רגילה לבלי כלום), אבל האבקה עם טעם הלואי? איך אפשר לשתות את זה? איכס, זה ממש לא טעים. לא מאמינה שיכולתי פעם.

     

    ועכשיו אני תוהה, או יותר נכון מתפללת, מתי זה יקרה לי עם שוקולד? מישהו פה אולי יודע מה המכסה של שוקולד?

     

     

    וכל הכבוד לאורון שהפסיק עם הקולה וכך הזכיר לי לכתוב את הפוסט הזה. תודה. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/07 23:26:

       

      צטט: mai7 2007-06-12 12:51:00

       

      היתרון שלי שאני אוכלת שוקולד לעיתים רחוקות - אפילו רחוקות מאוד.

      החסרון שלי- שאני שותה ד. קולה בכמויות המטורפות שתיארת פה. ושנים רבות.

      לאחרונה, אני שותה יותר ויותר מים, אבל שנים רבות לא נגעתי במים. קפה לא אוהבת. ותה- כשאני חולה.

       

      עניין הקיבות של הגוף לחומרים מסויימים הוא תיאוריה נחמדה ומעניינת, אבל איני חושבת שהיא נכונה. יש פה התמכרות נטו.

      קצת הופתעתי שהצלחת ביום אחד, ככה אאוט אוף דה בלו, להפסיק לשתות ולא חזרת אל המשקה הממכר הזה. התמכרויות נדרשות תהליך להפסיקן - אני לא אומרת את זה חד- משמעי, מכיוון שאני מכירה אנשים שביום אחד הפסיקו לעשן. בעיני, הגוף נדרש תקופה של הסתגלות, אחרת חוזרים להתמכרות הנושנה. בדיוק כמו דיאטת רצח, בדיוק כמו אנשים שהפסיקו לעשן ובשעת משבר סיגריה אחת השיבה אותם.

       

      קראתי את הפוסט והופתעתי כמה תיארת אותי מחייך

      יתרון גדול יש לך. אני מקנאה בך.

      את המים לומדים לשתות, לאט לאט, וזה די קשה, אבל עם ההבנה שזה חשוב ומאוד תורם מגיעה גם היכולת לשתות אותם. ואנחנו צריכות להזכיר את זה לעצמנו יום יום שעה שעה, כי זה מאוד קל לשכוח ולהפסיק לשתות.

       

      זה באמת לא היה מתוך בחירה, זה קרה ביום אחד, וזה היה מוזר לי מאוד, אבל אני ממש שמחה שזה קרה ככה מעצמו. כנראה הגוף ידע מה הוא צריך, או ליתר דיוק מה הוא לא צריך.

       

      נראה לי שאנחנו דומות בעוד כל מיני. הפוסט שלך על האין-כעס למשל. לכי תדעי מה עוד נגלה.

      צטט: taya1 2007-06-12 16:50:59

      אני משתדלת לא לנגוע בג'נק פוד.

      שוקולד אני מאוד אוהבת ולא נכנס להגדרת הג'אנק.

      לבת שלי אני שוטפת את המוח נגד ג'אנק פוד והיא אכן לא נוגעת בשום משקה מלבד מים.

      הצלחה חינוכית

      כל הכבוד על ההצלחה עם הבת שלך. אני באמת חושבת שזה מגיע מהבית. בבית שלי תמיד שתו מיצים וכאלה ולא הקפידו בכלל על מים, וזה הרבה יותר קשה להתרגל לטעם שלהם בגיל יותר מאוחר.

      צטט: מעינה זו 2007-06-12 19:43:09

      עד הצבא לא נגעתי במשקה מוגז. לא הבנתי מה הקטע הטעים פה, בשביל מה אנשים גורמים לעצמם קוצים בפה.

      עד גיל עשר נהגתי לשתות פריגת קפוא מנגו, אבל לפתע עבר לי החשק וגם - כן - המודעות הקלורית נכנסה לתמונה.

      כך יצא שבמשך שמונה שנים, פחות או יותר, שתיתי רק רק רק מים. ואז התגייסתי. קורס הקשל"ט נמשך שעות ארוכות, ומכונת הקפה הקרובה לא עבדה. חייבת מתוק, חייבת סוכר, משהו - וכך, בדיוק כך, הגיעה הדיאט קולה לחיי.

      אני מודה שקולה טעימה יותר, אבל הנזק הקלורי לא נראה לי שווה את זה. והיום? דיאט קולה, מהמקרר לפה. אני מוותרת אפילו על תיווך הכוס. מתוק, קר וממכר. יחי הדיאט קולה.

      איכס, תאמיני לי.   

      אני הייתי כל כך רגילה אז לטעם שדיאט קולה היתה טעימה בעיניי הרבה יותר מאשר קולה. היום שניהם איכס מבחינתי. תחזרי למים, זה עדיף.

      צטט: אביב מצא 2007-06-12 22:03:07

      אני לא אוהב קולה ולא מבין מה גורם לאנשים לשתות דיאט קולה. אני לא אוכל שוקולד בכלל, לא מעשן וכמעט שלא שותה אלכוהול. בכל ערב חותך סלט וסוחט מיץ תפוזים או אשכוליות.

      ועכשיו אני מודיע לכולכם חגיגית שזה כנראה לא יעשה את ההבדל כשיתקינו לי אנטנה סלולרית על הגג של הבניין, מפלס המים יעלה ב- 20 מטרים או אחמדינג'אד יזרוק פה פצצה.

      לכן, אם אתם אוהבים קולה, אז תשתו קולה כאילו אף אחד לא רואה, ואם אתם אוהבים שוקולד אז תאכלו כאילו אין מחר, ואם מישהו יכול להסביר לי למה הוא שותה דיאט קולה אז בבקשה כי אני סקרן ולא מבין.

      אפילו שזה לא יעזור לך נגד האנטנות, אני אומרת: כל הכבוד לך! הלוואי על כולנו.

      ואם נאכל שוקולד כאילו אין מחר, אז באמת יהיה חבל מאוד. אנחנו מעדיפים לאכול שוקולד כאילו יש מחר.

      ולמה דיאט קולה? בגלל הקלוריות (האין-קלוריות) וכמובן שגם בגלל טעם הלוואי. השאלה הנכונה היא: למה דיאט קולה לימון?

      צטט: נעם דובב 2007-06-13 04:20:11

      כשהייתי בצבא אף אני התמכרתי לקולה...

      של חברתי (דיברנו שעות בטלפון:)

       

      אני סבור שה"זבל" טומן לנו פח (ואולי במקום מכסָה פשוט צריך מכסֶה:). ניתן לכנות זאת: חוק שימור ה"זבל". ואם זו לא תהיה קולה זה יהיה משהו אחר.

      קשה מאוד (אם לא בלתי אפשרי) להיפטר לגמרי מ"הזבל"בחיים (ו"זבל" לא חייב לבוא רק מתחום האוכל. אפשר להכניס לקטגוריה הזו, לדוגמא, חלק גדול מתוכניות הטלוויזיה).

      ל"זבל" יש יתרונות פונקציונליים: הוא זמין, זול (למרות שהוא עולה לנו ביוקר) ונותן סיפוק מהיר ומכאן כושר העמידות הגבוה שלו.

       

      המכסה ל"זבל" יצרה אצלי אסוציאציה לסיפור "תהילה" של עגנון (תהילה האמינה בהקצבה שיש לאדם בכמות המילים בדיבור במהלך חייו ולכן השתמשה בהן בצמצום. למזלי איני שותף לאמונה הזו:)  

       

      לסיום, פלינדרום:

      הקולה - לוקֶה

      טעמה מעט,

      יפוג. "זבל!", בז גופי.

       

      תודה לך, ליזה, על פוסט שהכניס קצת צבע לתאים האפורים שלי מחייך

      נעם, אמן המילים, הרסת אותי עם השורה הראשונה והאחרונה של התגובה שלך.

       

      לגבי תוכניות הטלוויזיה - הן שוות פוסט בפני עצמו. אני אקח לתשומת ליבי ואחשוב על זה.

       

      לגבי הקצבת מילים - אין כזו, אחרת אני הייתי באוברדראפט אדיר, או שאני פשוט מיליארדית בתחום הזה כמו שביל גייטס בחשבון הבנק שלו (ואולי אני אף יותר). מעניין איפה בודקים מה היתרה. או שזה כמו הכוכבים שיש לנו לחלוקה בקפה, נעלם ובלתי ידוע. 

        13/6/07 04:20:

      כשהייתי בצבא אף אני התמכרתי לקולה...

      של חברתי (דיברנו שעות בטלפון:)

       

      אני סבור שה"זבל" טומן לנו פח (ואולי במקום מכסָה פשוט צריך מכסֶה:). ניתן לכנות זאת: חוק שימור ה"זבל". ואם זו לא תהיה קולה זה יהיה משהו אחר.

      קשה מאוד (אם לא בלתי אפשרי) להיפטר לגמרי מ"הזבל"בחיים (ו"זבל" לא חייב לבוא רק מתחום האוכל. אפשר להכניס לקטגוריה הזו, לדוגמא, חלק גדול מתוכניות הטלוויזיה).

      ל"זבל" יש יתרונות פונקציונליים: הוא זמין, זול (למרות שהוא עולה לנו ביוקר) ונותן סיפוק מהיר ומכאן כושר העמידות הגבוה שלו.

       

      המכסה ל"זבל" יצרה אצלי אסוציאציה לסיפור "תהילה" של עגנון (תהילה האמינה בהקצבה שיש לאדם בכמות המילים בדיבור במהלך חייו ולכן השתמשה בהן בצמצום. למזלי איני שותף לאמונה הזו:)  

       

      לסיום, פלינדרום:

      הקולה - לוקֶה

      טעמה מעט,

      יפוג. "זבל!", בז גופי.

       

      תודה לך, ליזה, על פוסט שהכניס קצת צבע לתאים האפורים שלי מחייך

        12/6/07 22:56:

       

      צטט: רני שהם 2007-06-12 05:18:31

      עבורי מריר זה טעים - קפה אספרסו חזק בלי שום המתקה, תה ללא המתקה, וכמובן בירה.

      בשוקולד, המריר הנקי שולט.

      ולעניני הדייטה והבריאות: לדעתי ומנסיוני, נסיון לוותר לגמרי על אהבות כאלה, מקשה מאוד להתמיד ומקטין את סיכויי ההצלחה. שורה של Cote D'or אחרי הצהריים מאפשרת להמשך היום להתגלגל ללא תחושת סבל מיותרת. חפיסה שלמה - נו, זה כבר סיפור אחר.

      לשיטתי, גם סטייקים משובחים ויין נבחנו ע"י בקפידה ונמצאו להם רק השפעות מבורכות. כמובן שהצריכה של מוצרים אלה אצלי (לצעריקורץ) היא לא יומיומית.

      אני מעדיפה מתוק, אבל כל כך רגילה לשתות בלי סוכר שהיום כל טיפה של סוכר הופכת לי את השתייה למתוקה מדי.

      סוד הדיאטה באמת טמון בלא למנוע מעצמך לחלוטין מהמתוק המתוק הזה (או התמכרויות אחרות, כל אחד ושגיונותיו), ולטעום מדי פעם מעט. אבל אם במקרה יום אחד אתה קם בבוקר והצורך פשוט נעלם לא נותר אלא לברך על זה.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-12 05:54:26

      כל חומרי החיים (ממותקים או לא...)

      הופכים אצלך

      ל Masterpiece!

       

      הערה לסדר:

      תגידי - את לא יודעת

      שמים

      זה בשביל להתרחץ?

      (בלבד!)

      חנוך - אני לא יודעת מה לומר. אולי זה יעביר את המסר נבוךצוחק

      היום אני כבר שותה מים, למדתי כמה זה חשוב ותורם, אז אני משתדלת יותר.

      צטט: marmor 2007-06-12 08:08:13

      ליזה,

       

      גם אצלי זה כמו שהיה אצלך לפני שהפסקת, רק עם קוקה-קולה (במקום דיאט).

       

      אך אצלי זה משמש למטרה מאוד פרקטית: בזכות כמויות בלתי נדלות של קוקה-קולה אני מסוגל לעמוד על הרגליים ולעבוד במשך יממות שלמות ברציפות ובלי שינה כלל.

       

      לא יודע אם זה הקפאין, או הסוכר, או משהו אחר, אני רק יודע שכשאני עייף, מנת יתר של קוקה-קולה מסוגלת לתת לי את הבוסט לעוד שעות של עבודה. ושום חומר אחר לא מספק את אותן תכונות, בטח לא רד-בול ותואמיו (מעולם לא יצא לי לנסות את תואמי הרד-בול האמריקאיים, שנחשבים להרבה יותר חזקים, וזה יהיה ניסוי מעניין לבדוק את זה...). גם קפה לא עוזר ברמות כאלה. או בגלל שאין בו מספיק סוכר, או שאי אפשר לשתות קפה בכמויות שאני שותה קולה...).

       

      אבל תשכחי מ"מכסות"; זה הכל בראש שלך.

       

      וזה גם לא אמור ממש למכר, עובדה שאצלי אני לא נוהג לשתות את זה בסופי שבוע (בסופי שבוע אני לא עובד, ולכן המטרה שלשמה אני שותה את זה לא קיימת). אני יכול גם להפסיק לשתות לחלוטין, רק שאז אתקשה לעבוד מסביב לשעון כמו היום. אז אני לא מפסיק.

       

      ואחרי כל כך הרבה שנים של צריכה מטורפת, אני יכול להעיד שרוב תופעות הלוואי שמדברים עליהן, לא ממש קיימות. תופעת הלוואי היחידה שקיימת במלואה, היא הנזק לכיס, אבל בהתחשב בעלויות של שעות העבודה שעלולות לרדת לטמיון ללא האספקה הסדירה של קוקה-קולה לגוף, אז הנזק לכיס הוא זניח, ומדובר בהשקעה כלכלית מעולה.

       

      ואם למישהו יש רעיון רציני לתחליף שאמור לספק לי את הערנות הדרושה, אשמח לשמוע. וכשאני אומר "רציני", זה כדי לחסוך את עצות הסרק של "קפה", "רד-בול", "שינה", ועוד כל מיני רעיונות משונים. "רציני" זה יכול להיות למשל Provigil (עם Modafinil), רק שאני לא סובל מבעיות בריאותיות כלשהן, בוודאי לא כאלה שמאפשרות לי לקבל את זה...

      אצלי ערנות קיימת באופן טבעי, אני ישנה מעט מאוד, כבר שנים, זה יתרון בדרך כלל. לא תלויה בגורמים מבחוץ כדי להיות ערנית. ובאמת לפעמים כדאי לישון קצת.

      צטט: לימור ה 2007-06-12 12:00:10

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-12 02:14:24

      .

      צטט: לימור ה 2007-06-11 20:19:20

      מאז שאני זוכרת את עצמי לא ממש אהבתי מיצים ממותקים. רקע, קבלי  יש לי פלאשבאק מהילדות: כשהייתי קטנה אהבתי "מיץ אנה" שזה בעצם טרופית ענבים.
      אני תמיד אעדיף מים על כל משקה קל אחר... אם ממש אין ברירה אז תפוחים יכול ללכת. מוגז זה ממש מגעיל אותי, נדיר שמתחשק לי.

      רק ממילקשייק שוקו לא נמאס לי אף פעם. ואני שואלת, זה פייר זה?! מכון גמילה משוקולד זה סטארט אפ ענק, מי מרים את הכפפה?

      כיף לא שאת לא אוהבת מיצים כבר מילדות, דווקא בילדות אהבתי מאוד. למה טרופית ענבים?! אף פעם לא אהבתי טרופית, הטעם תעשייתי מדי. זוכרת את התותית? את המיצים הירוקים והכחולים של טמפו.  

      מכון גמילה משוקולד - נראה לי שזה יילך חזק, אבל מצד שני נראה לי שהרבה שישתחררו מהמכון עלולים צ'יק צ'ק להתמכר שוב מיד אחרי השחרור.

      יקירה, החלטתי שמגיע לך כוכב על הפוסט הזה, ולו רק בזכות ההשקעה הרבה שלך במענה לכל אחת מהתגובות שלך.

      למה טרופית? כנראה שכשהייתי זאטוטה יכולת ההבחנה שלי בטעם תעשייתי היתה מועטה. אני רק זוכרת שבשום פנים ואופן לא הסכמתי לשתות "טרופית ענבים" והתעקשתי על "מיץ אנה". אכן, ניצוצות הבלונדיניות הופיעו בי עוד מילדות...
      תותית? תותית זה מוגז, לא? משקה דוחה ללא ספק שהתוודעתי אליו שוב בתקופת הצבא.

      אני אומרת שניקח את כל המכורים שהגיבו כאן ישירות למקס ברנר, אני לא רואה מוצא אחר.

      תודה על הכוכב.

      לילדים יש שגעונות לא ברורים בכלל באוכל. מזל שזה עובר להם בדרך כלל אחר-כך.

      הרעיון ללכת למקס ברנר הוא רעיון גדול, רק תגידי מתי ואני מתייצבת.

        12/6/07 22:45:

      צטט: יואב עינהר 2007-06-12 01:00:34

      מה שקרה לי אתמול- קרה שוב

      התגובה התחלפה בבקשת סיסמא

      אני מקווה שמישהו עובד על העניין הזה,

      זה ממש מטרד.

       

      שחזור 2:

       

      אני הייתי על ד' קולה המון זמן, וזה ממש דפק לי את מערכת העיכול.

      זה רעל, זה מגעיל, ובעיקר- מיותר.

       

      חברים וחברות:

       

      כפית סוכר אחת- זה בסדר

      חלב שלושה אחוז- זה בסדר

      בירה נטולת דץ- זה בסדר

       

      תאכלו בריא, תעשו ספורט, תעשו אהבה. ובעיקר- תוולדו עם גנים טובים.

      קרה לי גם אתמול, פעם אחת איבדתי את התגובה, בפעם השנייה למדתי ועשיתי קופי לפני השליחה. מזל.

      יש לך את זה, גם צודק וגם משעשע.

      צטט: kitkit 2007-06-12 01:16:47

      טוב ...לפי התאוריה שלך  יש מכסה לכל "זבל" שאנחנו מכניסים לגוף

      שוקולד זה לא זבל ,יש הרבה סגולות לשוקולד כמובן כל דבר בהגזמה הוא מיותר

      אני אישית לא אוהבת שוקולד ....כן ...ימותו הקנאים

      אוי ווי, אם שוקולד לא נכנס לקטגורית הזבל, אזי אין לו מכסה ונצטרך לסבול מההתמכרות הזו עוד הרבה שנים. לפחות זה טעים.

      איזה כיף לך, אני מקנאה, מקווה שאני לא אמות מזה קורץ

      צטט: anat_me 2007-06-12 01:25:02

       

      מכורה לשוקולד.

      כל שוקולד.

      אם אפשר היה לחיות רק משוקולד  ......

      ובלי להשמין כמובן...

      צטט: ויק. 2007-06-12 01:28:48

      ליזוש .......

      אין תשובה לזה

      בטח לא לי

      שלא סובלתי לא קולה ולא שוקולד

      בהצלחה !

      איזה כיף לך, ויק. הלוואי על כולנו.

        12/6/07 22:03:

      אני לא אוהב קולה ולא מבין מה גורם לאנשים לשתות דיאט קולה. אני לא אוכל שוקולד בכלל, לא מעשן וכמעט שלא שותה אלכוהול. בכל ערב חותך סלט וסוחט מיץ תפוזים או אשכוליות.

      ועכשיו אני מודיע לכולכם חגיגית שזה כנראה לא יעשה את ההבדל כשיתקינו לי אנטנה סלולרית על הגג של הבניין, מפלס המים יעלה ב- 20 מטרים או אחמדינג'אד יזרוק פה פצצה.

      לכן, אם אתם אוהבים קולה, אז תשתו קולה כאילו אף אחד לא רואה, ואם אתם אוהבים שוקולד אז תאכלו כאילו אין מחר, ואם מישהו יכול להסביר לי למה הוא שותה דיאט קולה אז בבקשה כי אני סקרן ולא מבין.

        12/6/07 19:43:

      עד הצבא לא נגעתי במשקה מוגז. לא הבנתי מה הקטע הטעים פה, בשביל מה אנשים גורמים לעצמם קוצים בפה.

      עד גיל עשר נהגתי לשתות פריגת קפוא מנגו, אבל לפתע עבר לי החשק וגם - כן - המודעות הקלורית נכנסה לתמונה.

      כך יצא שבמשך שמונה שנים, פחות או יותר, שתיתי רק רק רק מים. ואז התגייסתי. קורס הקשל"ט נמשך שעות ארוכות, ומכונת הקפה הקרובה לא עבדה. חייבת מתוק, חייבת סוכר, משהו - וכך, בדיוק כך, הגיעה הדיאט קולה לחיי.

      אני מודה שקולה טעימה יותר, אבל הנזק הקלורי לא נראה לי שווה את זה. והיום? דיאט קולה, מהמקרר לפה. אני מוותרת אפילו על תיווך הכוס. מתוק, קר וממכר. יחי הדיאט קולה.

      איכס, תאמיני לי.   

        12/6/07 16:50:

      אני משתדלת לא לנגוע בג'נק פוד.

      שוקולד אני מאוד אוהבת ולא נכנס להגדרת הג'אנק.

      לבת שלי אני שוטפת את המוח נגד ג'אנק פוד והיא אכן לא נוגעת בשום משקה מלבד מים.

      הצלחה חינוכית

       

        12/6/07 12:51:

       

      היתרון שלי שאני אוכלת שוקולד לעיתים רחוקות - אפילו רחוקות מאוד.

      החסרון שלי- שאני שותה ד. קולה בכמויות המטורפות שתיארת פה. ושנים רבות.

      לאחרונה, אני שותה יותר ויותר מים, אבל שנים רבות לא נגעתי במים. קפה לא אוהבת. ותה- כשאני חולה.

       

      עניין הקיבות של הגוף לחומרים מסויימים הוא תיאוריה נחמדה ומעניינת, אבל איני חושבת שהיא נכונה. יש פה התמכרות נטו.

      קצת הופתעתי שהצלחת ביום אחד, ככה אאוט אוף דה בלו, להפסיק לשתות ולא חזרת אל המשקה הממכר הזה. התמכרויות נדרשות תהליך להפסיקן - אני לא אומרת את זה חד- משמעי, מכיוון שאני מכירה אנשים שביום אחד הפסיקו לעשן. בעיני, הגוף נדרש תקופה של הסתגלות, אחרת חוזרים להתמכרות הנושנה. בדיוק כמו דיאטת רצח, בדיוק כמו אנשים שהפסיקו לעשן ובשעת משבר סיגריה אחת השיבה אותם.

       

      קראתי את הפוסט והופתעתי כמה תיארת אותי מחייך

       

       

        12/6/07 12:00:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-12 02:14:24

      .

      צטט: לימור ה 2007-06-11 20:19:20

      מאז שאני זוכרת את עצמי לא ממש אהבתי מיצים ממותקים. רקע, קבלי  יש לי פלאשבאק מהילדות: כשהייתי קטנה אהבתי "מיץ אנה" שזה בעצם טרופית ענבים.
      אני תמיד אעדיף מים על כל משקה קל אחר... אם ממש אין ברירה אז תפוחים יכול ללכת. מוגז זה ממש מגעיל אותי, נדיר שמתחשק לי.

      רק ממילקשייק שוקו לא נמאס לי אף פעם. ואני שואלת, זה פייר זה?! מכון גמילה משוקולד זה סטארט אפ ענק, מי מרים את הכפפה?

      כיף לא שאת לא אוהבת מיצים כבר מילדות, דווקא בילדות אהבתי מאוד. למה טרופית ענבים?! אף פעם לא אהבתי טרופית, הטעם תעשייתי מדי. זוכרת את התותית? את המיצים הירוקים והכחולים של טמפו.  

      מכון גמילה משוקולד - נראה לי שזה יילך חזק, אבל מצד שני נראה לי שהרבה שישתחררו מהמכון עלולים צ'יק צ'ק להתמכר שוב מיד אחרי השחרור.

      יקירה, החלטתי שמגיע לך כוכב על הפוסט הזה, ולו רק בזכות ההשקעה הרבה שלך במענה לכל אחת מהתגובות שלך.

      למה טרופית? כנראה שכשהייתי זאטוטה יכולת ההבחנה שלי בטעם תעשייתי היתה מועטה. אני רק זוכרת שבשום פנים ואופן לא הסכמתי לשתות "טרופית ענבים" והתעקשתי על "מיץ אנה". אכן, ניצוצות הבלונדיניות הופיעו בי עוד מילדות...
      תותית? תותית זה מוגז, לא? משקה דוחה ללא ספק שהתוודעתי אליו שוב בתקופת הצבא.

      אני אומרת שניקח את כל המכורים שהגיבו כאן ישירות למקס ברנר, אני לא רואה מוצא אחר.

        12/6/07 08:39:

       

      צטט: biztech 2007-06-11 21:02:57

      מעניין, אני עברתי מסלול דומה עם קולה. הייתי שותה קולה אבל כמות מוגזמת שלו היתה עושה לי די רע, בחילות וכאלה. בשלב מסויים היה לי גם רומן ארוך טווח עם ג'ינג'ר אייל, וכשהייתי בארה"ב שמרתי אמונים ל-Dr. Pepper (שבעיני רבים יש לו טעם של תרופה, אבל בעיני הוא טעים נורא...)

      בכל מקרה, בשום שלב לא שתיתי כמויות מוגזמות, וגם שילבתי את זה עם מים. אף פעם לא היתה לי בעיה עם מים.

      אבל בשלב מסויים, נדמה לי שבגיל 26 החלטתי פתאום שנמאס לי הזבל הזה. מים זה המשקה הכי טעים בעיני היום, אם מתעלמים ממשקאות משמחים למיניהם. האם זה מחזק או מחליש את התאוריה שלך? אינני יודע.

      אה, אבל השנה נכנס להיט חדש: מים מינראלים בטעם אפרסק. עכשיו כשהגיעו לסופר שלנו בקבוקי ה-1.5 ליטר, זה נעשה סביר לקנות כאלה הביתה. עכשיו אני מחכה למארז השישיות.

      ההחלטה שנמאס הגיעה מאיפשהו, לדעתי זה בדיוק הקטע, כי למה בעצם החלטת שנמאס סתם ככה פתאום?

      מים מינרלים בטעם אפרסק? יכול להיות שבצפון הארץ עוד לא שמעו על זה. נשמע מעניין, למרות שהיום אני כבר מעדיפה מים מינרלים בטעם מי עדן.

      צטט: ארז טביב 2007-06-11 21:03:19

       

       

      לא יודע לגבי שוקולדים , אני חושב שזה בריא מאוד (לפחות לנפש  קורץ)

       

      לגבי שתיה, מאז שהתחלתי לרוץ אני שותה המון מים (3 ליטר בחורף, ובקיץ זה יכול להגיע גם ל 6 ליטר  בימים חמים מאוד)

       

      התוצאה המידית של שתיה מרובה היא הרגשה נהדרת,  תחושת רעננות, וריכוז מצוין. כל העייפות שנובעת מהחום נעלמת. גם אין צורך בכ"כ הרבה קפה (ואני מת על קפה) 

       

      מומלץ ביותר !!!

       

      ארז

      לגבי שוקולד לנפש - אין ספק ששוקולד עושה טוב לנפש. לפעמים מעט שוקולד יכול לעשות פלאים.

      אני שותה בערך ליטר וחצי של מים ביום (לפחות משתדלת), והיום כשהתרגלתי זה קצת יותר קל לי מאשר בעבר, אבל אני עושה את זה בעיקר בגלל שאני מבינה את החשיבות ופחות בגלל שמתחשק לי. ושתייה מרובה זה בהחלט דבר מאוד מאוד חשוב. מדהים השיפור שזה עושה, וחוץ מכל מה שכתבת זה גם מצוין לעור הפנים.

      צטט: ליאור רועי 2007-06-11 21:22:47

      מעולם לא הבנתי איך אפשר להנות מהאפטר טייסט הזה של דיאט קולה..

      קולה לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי..

       

      בקיץ הראשון שלי בתל אביב הסתובבתי מטושטשת שבועיים

      עד שהבנתי שאני בעצם מיובשת. ככה למדתי לגמוע מים.

      ישר מהבקבוק והרבה. אני אוהבת מים :-)

      נורא קל להתייבש בחום שלנו, בתל אביב את הולכת 2 דקות וכבר מרגישה שצלו אותך. לשתות ולשתות כמה שיותר. וכיף לך שאת אוהבת מים.

      צטט: levana feldman 2007-06-11 21:29:06

      ליזה,

      כמוך, הורדתי את הסוכרזית מהקפה.

      עכשו אני מכורה לקפה ולשוקולד...

      כמוני כמוך לבנה. (אבל אלו צרות של עשירים)

      צטט: solix56 2007-06-11 21:47:10

      המלצה לעבור לשוקולד מריר, שגם מונע מחלות לב.

      כבר המלצה שנייה לשוקולד מריר בתגובות - אולי כדאי להתחיל לשקול את זה באמת ממש ברצינות.

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-11 22:35:24

      אני גם באותו הסיפור. בצעירותי הייתי די מכור לקולה. היום כמעט ולא נוגע. הייתי רוצה להפסיק עם הקפה, אף הפסקתי כמה פעמים, אבל...

      cheers mate. :-)

      עם הקפה אני דווקא לא רוצה להפסיק. שותה במידה, לא המון המון כוסות קפה בכל יום, וטוב לי עם זה.

      צטט: el_greco 2007-06-11 23:21:18

       שוקולוד מריר זו המצאה של אשכנזים שאוהבים לסבול.

      או שוקולד, או מריר, תחליטו. זה כמו עוגת גבינה- או שאת עוגה, או שאת גבינה. תחליטי.

      כנ"ל לגבי דיאט קולה, שזה טעם לוואי עם גזים.

      ממליץ בחום על אוזו אחד ליום, מדביר החיידקים, המחלות והדכאונות מספר אחד.

      צטט: solix56 2007-06-11 21:47:10

      המלצה לעבור לשוקולד מריר, שגם מונע מחלות לב.

       

      שוקולד מריר זה דווקא בסדר, אין לי איתו בעייה, למרות שהחלביים טעימים יותר לדעתי.

      לגבי עוגת גבינה מסכימה איתך במאה אחוז, בכלל אני מאמינה שאין שום צורך לאכול שום עוגה חוץ מאשר עוגות שוקולד, כי אם כבר כל כך הרבה קלוריות אז לפחות שיהיה שוקולד שם בפנים.

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-11 23:49:14

      טוב, כאן עניין ה"תאומות" נסדק. טעם הלוואי של הסוכרזית כלל לא עושה לי את זה.

      את התה אני שותה בלי סוכר בכלל, וזה יותר טעים לי מלשתות עם סוכרזית. ובאשר לקולה - רק רגילה ולא דיאט.

      ושוקולד מריר עם אגוזי לוז הוא אהבת חיי.  

       לפחות הלכתי לקראתך, עם הסוכרזית הפסקתי, ואני שותה בלי סוכר בכלל הכל.

      צטט: רזלול 2007-06-11 23:58:14

      מה קורה ליזה ? את רוצה שניבנה לך תפריט ?

      תעשי מה שכיף לך , מי יודע מתי זה יגמר....?

      העיקר שתהני ותמשיכי לכתוב ....

      לא צריכה תפריט, סתם משתדלת שלא לאכול/לשתות מה שממש לא מכיל שום דבר בריא. 

      ומה זה משנה מתי זה ייגמר, כל אחד צריך לעשות מה שכיף לו, בין אם נותר לו חודש אחד או 70 שנה לפניו.

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-12 00:13:50

      אני נגד כל השיט הזה, קולה.

      מעדיפה סיגריה ואלכוהול. אם כבר נזק, אז להנות עד הסוף.

       אני לא בקטע של סיגריות, וגם באלכוהול בקושי נוגעת, אבל אני בהחלט בקטע של להנות עד הסוף. העם איתך!

        12/6/07 08:08:

      ליזה,

       

      גם אצלי זה כמו שהיה אצלך לפני שהפסקת, רק עם קוקה-קולה (במקום דיאט).

       

      אך אצלי זה משמש למטרה מאוד פרקטית: בזכות כמויות בלתי נדלות של קוקה-קולה אני מסוגל לעמוד על הרגליים ולעבוד במשך יממות שלמות ברציפות ובלי שינה כלל.

       

      לא יודע אם זה הקפאין, או הסוכר, או משהו אחר, אני רק יודע שכשאני עייף, מנת יתר של קוקה-קולה מסוגלת לתת לי את הבוסט לעוד שעות של עבודה. ושום חומר אחר לא מספק את אותן תכונות, בטח לא רד-בול ותואמיו (מעולם לא יצא לי לנסות את תואמי הרד-בול האמריקאיים, שנחשבים להרבה יותר חזקים, וזה יהיה ניסוי מעניין לבדוק את זה...). גם קפה לא עוזר ברמות כאלה. או בגלל שאין בו מספיק סוכר, או שאי אפשר לשתות קפה בכמויות שאני שותה קולה...).

       

      אבל תשכחי מ"מכסות"; זה הכל בראש שלך.

       

      וזה גם לא אמור ממש למכר, עובדה שאצלי אני לא נוהג לשתות את זה בסופי שבוע (בסופי שבוע אני לא עובד, ולכן המטרה שלשמה אני שותה את זה לא קיימת). אני יכול גם להפסיק לשתות לחלוטין, רק שאז אתקשה לעבוד מסביב לשעון כמו היום. אז אני לא מפסיק.

       

      ואחרי כל כך הרבה שנים של צריכה מטורפת, אני יכול להעיד שרוב תופעות הלוואי שמדברים עליהן, לא ממש קיימות. תופעת הלוואי היחידה שקיימת במלואה, היא הנזק לכיס, אבל בהתחשב בעלויות של שעות העבודה שעלולות לרדת לטמיון ללא האספקה הסדירה של קוקה-קולה לגוף, אז הנזק לכיס הוא זניח, ומדובר בהשקעה כלכלית מעולה.

       

      ואם למישהו יש רעיון רציני לתחליף שאמור לספק לי את הערנות הדרושה, אשמח לשמוע. וכשאני אומר "רציני", זה כדי לחסוך את עצות הסרק של "קפה", "רד-בול", "שינה", ועוד כל מיני רעיונות משונים. "רציני" זה יכול להיות למשל Provigil (עם Modafinil), רק שאני לא סובל מבעיות בריאותיות כלשהן, בוודאי לא כאלה שמאפשרות לי לקבל את זה...

        12/6/07 05:54:

      כל חומרי החיים (ממותקים או לא...)

      הופכים אצלך

      ל Masterpiece!

       

      הערה לסדר:

      תגידי - את לא יודעת

      שמים

      זה בשביל להתרחץ?

      (בלבד!)

        12/6/07 05:18:

      עבורי מריר זה טעים - קפה אספרסו חזק בלי שום המתקה, תה ללא המתקה, וכמובן בירה.

      בשוקולד, המריר הנקי שולט.

      ולעניני הדייטה והבריאות: לדעתי ומנסיוני, נסיון לוותר לגמרי על אהבות כאלה, מקשה מאוד להתמיד ומקטין את סיכויי ההצלחה. שורה של Cote D'or אחרי הצהריים מאפשרת להמשך היום להתגלגל ללא תחושת סבל מיותרת. חפיסה שלמה - נו, זה כבר סיפור אחר.

      לשיטתי, גם סטייקים משובחים ויין נבחנו ע"י בקפידה ונמצאו להם רק השפעות מבורכות. כמובן שהצריכה של מוצרים אלה אצלי (לצעריקורץ) היא לא יומיומית.

        12/6/07 02:14:

       

      צטט: yasmineg 2007-06-11 19:56:33

      לגבי שוקולד Chocolate Valentineברור לך שאין פתרון. ז"א יש מי שיטען שיש - אבל אין.

       

      לגבי משקאות מוגזים - אז אני מגיל 12 לא שתיתי משקה מוגז. נראה לי שסיפרו לי אז שאם שמים שן במשך יום במשקה מוגז, היא נמסה, אז פשוט הפסקתי.   

      לגבי השוקולד - קיוויתי שיש פתרון, או שיש מכסה סבירה שאפשר להגיע אליה ואולי אני כבר  קרובה. את אומרת שאין? נו טוב, לפחות זה טעים.

      עליי הסיפור עם השן לא עבד, אמנם הפחיד אותי, אבל לא הצליח לגמול אותי.

      צטט: אור-ית 2007-06-11 20:01:49

      שוקולד ,

      נושא כאוב למדיי מתלבט

      אין לי טיפים אבל אשמח אם תשתפי אותי ..

      בינתיים אין לי תובנות. אם יהיו אני מבטיחה לשתף.

      צטט: סיימון רובסון 2007-06-11 20:11:12

      שלום, גם אני הפסקתי לשתות דייט קולה. מכל מני סיבות: החשובה מהם היא שזה משקה של שמנים, ולא רציתי שידעו שאני שמן. אבל בעיקר, הפסקתי לשתות בגלל שהמשכה פשוט ממכר. אני מחומם על חברת קוקה קולה שהם מוכרים לי משהו שממכר. עשיתי חשבון שאים אני מפסיק לשתות דייט קולה, ומתחיל לחסוך לדירה לילד שלי, אז תוך פחות מ 60 שני, יש לי דירה בצפון עפולה.

      קבלי כוכב

      דיאט קולה הוא גם לשמנים אבל לא רק, הוא גם לרוב הבחורות, גם הממש-רזות. הוא בהחלט ממכר, עד שעוברים את המכסה :-)

      תודה על הכוכב.

      צטט: ארז פרץ 2007-06-11 20:12:23

      מצטער לבשר לך, אבל שוקולד זה גנטיקה.

       

      יותר ויותר נראה לי שאני בין הבודדים שלא אוהבים קולה, שהוא לא טעים להם.

      מאז ומעודי שתיתי מים.

      מיצים ממותקים אף פעם לא עשו לי את זה. במוגז אני לא נוגע בכלל, לא מסוגל.  

      שוקולד זה גנטיקה? אז חבל שלא קיבלתי את הגנטיקה מאמא שלי שאוהבת רק מלוח, ומתוק בכלל לא מזיז לה.

      היום גם אני מעדיפה מים, עכשיו זה כבר בסדר, בהתחלה זה בא לי במאמץ מטורף.

      צטט: לימור ה 2007-06-11 20:19:20

      מאז שאני זוכרת את עצמי לא ממש אהבתי מיצים ממותקים. רקע, קבלי  יש לי פלאשבאק מהילדות: כשהייתי קטנה אהבתי "מיץ אנה" שזה בעצם טרופית ענבים.
      אני תמיד אעדיף מים על כל משקה קל אחר... אם ממש אין ברירה אז תפוחים יכול ללכת. מוגז זה ממש מגעיל אותי, נדיר שמתחשק לי.

      רק ממילקשייק שוקו לא נמאס לי אף פעם. ואני שואלת, זה פייר זה?! מכון גמילה משוקולד זה סטארט אפ ענק, מי מרים את הכפפה?

      כיף לא שאת לא אוהבת מיצים כבר מילדות, דווקא בילדות אהבתי מאוד. למה טרופית ענבים?! אף פעם לא אהבתי טרופית, הטעם תעשייתי מדי. זוכרת את התותית? את המיצים הירוקים והכחולים של טמפו.  

      מכון גמילה משוקולד - נראה לי שזה יילך חזק, אבל מצד שני נראה לי שהרבה שישתחררו מהמכון עלולים צ'יק צ'ק להתמכר שוב מיד אחרי השחרור.

      צטט: בתיה בכר 2007-06-11 20:27:47

      אני מכורה לדיאט קולה. אני חושבת שאני שותה רק דיאט קולה. וקפה, הרבה קפה. רק לאחרונה התחלתי לשתות מים, הליך הלמידה ארוך. לגבי שוקולד - בעיה אחרת אבל אני לא בטוחה שאני רוצה להיגמל. ובמילים אחרות: מתי יגיע תורי?

      להתרגל לשתות מים זה קשה, בעיקר אחרי שלא שותים מים בכלל. שימי לידך בקבוק ליטר וחצי וכוס ותשתי כל פעם כוס עד שהבקבוק ייגמר. בהצלחה.

      צטט: גנאדי 2007-06-11 20:38:11

       

      צטט: בתיה בכר 2007-06-11 20:27:47

      אני מכורה לדיאט קולה. אני חושבת שאני שותה רק דיאט קולה. וקפה, הרבה קפה.

      נשמע מוכר להחריד. מחר אני עושה יום בלי קולה.

      איך היה יום בלי קולה?

      צטט: נטע וינריב 2007-06-11 20:40:17

      שוקולד...מעבר לשוקולד מריר 70% פתר אצלי את הבעיה. קוביה אחת מספיקה לי.
      אולי כדאי גם לי לעבור לזה.
        12/6/07 01:28:

      ליזוש .......

      אין תשובה לזה

      בטח לא לי

      שלא סובלתי לא קולה ולא שוקולד

      בהצלחה !

        12/6/07 01:25:

       

      מכורה לשוקולד.

      כל שוקולד.

      אם אפשר היה לחיות רק משוקולד  ......

        12/6/07 01:16:

      טוב ...לפי התאוריה שלך  יש מכסה לכל "זבל" שאנחנו מכניסים לגוף

      שוקולד זה לא זבל ,יש הרבה סגולות לשוקולד כמובן כל דבר בהגזמה הוא מיותר

      אני אישית לא אוהבת שוקולד ....כן ...ימותו הקנאים

        12/6/07 01:00:

      מה שקרה לי אתמול- קרה שוב

      התגובה התחלפה בבקשת סיסמא

      אני מקווה שמישהו עובד על העניין הזה,

      זה ממש מטרד.

       

      שחזור 2:

       

      אני הייתי על ד' קולה המון זמן, וזה ממש דפק לי את מערכת העיכול.

      זה רעל, זה מגעיל, ובעיקר- מיותר.

       

      חברים וחברות:

       

      כפית סוכר אחת- זה בסדר

      חלב שלושה אחוז- זה בסדר

      בירה נטולת דץ- זה בסדר

       

      תאכלו בריא, תעשו ספורט, תעשו אהבה. ובעיקר- תוולדו עם גנים טובים.

        12/6/07 00:13:

      אני נגד כל השיט הזה, קולה.

      מעדיפה סיגריה ואלכוהול. אם כבר נזק, אז להנות עד הסוף.

        11/6/07 23:58:

      מה קורה ליזה ? את רוצה שניבנה לך תפריט ?

      תעשי מה שכיף לך , מי יודע מתי זה יגמר....?

      העיקר שתהני ותמשיכי לכתוב ....

        11/6/07 23:49:

      טוב, כאן עניין ה"תאומות" נסדק. טעם הלוואי של הסוכרזית כלל לא עושה לי את זה.

      את התה אני שותה בלי סוכר בכלל, וזה יותר טעים לי מלשתות עם סוכרזית. ובאשר לקולה - רק רגילה ולא דיאט.

      ושוקולד מריר עם אגוזי לוז הוא אהבת חיי.  

        11/6/07 23:21:

       שוקולוד מריר זו המצאה של אשכנזים שאוהבים לסבול.

      או שוקולד, או מריר, תחליטו. זה כמו עוגת גבינה- או שאת עוגה, או שאת גבינה. תחליטי.

      כנ"ל לגבי דיאט קולה, שזה טעם לוואי עם גזים.

      ממליץ בחום על אוזו אחד ליום, מדביר החיידקים, המחלות והדכאונות מספר אחד.

      צטט: solix56 2007-06-11 21:47:10

      המלצה לעבור לשוקולד מריר, שגם מונע מחלות לב.

       

        11/6/07 22:35:

      אני גם באותו הסיפור. בצעירותי הייתי די מכור לקולה. היום כמעט ולא נוגע. הייתי רוצה להפסיק עם הקפה, אף הפסקתי כמה פעמים, אבל...

      cheers mate. :-)

        11/6/07 21:47:

      המלצה לעבור לשוקולד מריר, שגם מונע מחלות לב.

        11/6/07 21:29:

      ליזה,

      כמוך, הורדתי את הסוכרזית מהקפה.

      עכשו אני מכורה לקפה ולשוקולד...

        11/6/07 21:22:

      מעולם לא הבנתי איך אפשר להנות מהאפטר טייסט הזה של דיאט קולה..

      קולה לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי..

       

      בקיץ הראשון שלי בתל אביב הסתובבתי מטושטשת שבועיים

      עד שהבנתי שאני בעצם מיובשת. ככה למדתי לגמוע מים.

      ישר מהבקבוק והרבה. אני אוהבת מים :-)

       

        11/6/07 21:03:

       

       

      לא יודע לגבי שוקולדים , אני חושב שזה בריא מאוד (לפחות לנפש  קורץ)

       

      לגבי שתיה, מאז שהתחלתי לרוץ אני שותה המון מים (3 ליטר בחורף, ובקיץ זה יכול להגיע גם ל 6 ליטר  בימים חמים מאוד)

       

      התוצאה המידית של שתיה מרובה היא הרגשה נהדרת,  תחושת רעננות, וריכוז מצוין. כל העייפות שנובעת מהחום נעלמת. גם אין צורך בכ"כ הרבה קפה (ואני מת על קפה) 

       

      מומלץ ביותר !!!

       

      ארז

        11/6/07 21:02:

      מעניין, אני עברתי מסלול דומה עם קולה. הייתי שותה קולה אבל כמות מוגזמת שלו היתה עושה לי די רע, בחילות וכאלה. בשלב מסויים היה לי גם רומן ארוך טווח עם ג'ינג'ר אייל, וכשהייתי בארה"ב שמרתי אמונים ל-Dr. Pepper (שבעיני רבים יש לו טעם של תרופה, אבל בעיני הוא טעים נורא...)

      בכל מקרה, בשום שלב לא שתיתי כמויות מוגזמות, וגם שילבתי את זה עם מים. אף פעם לא היתה לי בעיה עם מים.

      אבל בשלב מסויים, נדמה לי שבגיל 26 החלטתי פתאום שנמאס לי הזבל הזה. מים זה המשקה הכי טעים בעיני היום, אם מתעלמים ממשקאות משמחים למיניהם. האם זה מחזק או מחליש את התאוריה שלך? אינני יודע.

      אה, אבל השנה נכנס להיט חדש: מים מינראלים בטעם אפרסק. עכשיו כשהגיעו לסופר שלנו בקבוקי ה-1.5 ליטר, זה נעשה סביר לקנות כאלה הביתה. עכשיו אני מחכה למארז השישיות.

        11/6/07 20:40:
      שוקולד...מעבר לשוקולד מריר 70% פתר אצלי את הבעיה. קוביה אחת מספיקה לי.
        11/6/07 20:38:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-06-11 20:27:47

      אני מכורה לדיאט קולה. אני חושבת שאני שותה רק דיאט קולה. וקפה, הרבה קפה.

      נשמע מוכר להחריד. מחר אני עושה יום בלי קולה.

        11/6/07 20:27:
      אני מכורה לדיאט קולה. אני חושבת שאני שותה רק דיאט קולה. וקפה, הרבה קפה. רק לאחרונה התחלתי לשתות מים, הליך הלמידה ארוך. לגבי שוקולד - בעיה אחרת אבל אני לא בטוחה שאני רוצה להיגמל. ובמילים אחרות: מתי יגיע תורי?
        11/6/07 20:19:

      מאז שאני זוכרת את עצמי לא ממש אהבתי מיצים ממותקים. רקע, קבלי  יש לי פלאשבאק מהילדות: כשהייתי קטנה אהבתי "מיץ אנה" שזה בעצם טרופית ענבים.
      אני תמיד אעדיף מים על כל משקה קל אחר... אם ממש אין ברירה אז תפוחים יכול ללכת. מוגז זה ממש מגעיל אותי, נדיר שמתחשק לי.

      רק ממילקשייק שוקו לא נמאס לי אף פעם. ואני שואלת, זה פייר זה?! מכון גמילה משוקולד זה סטארט אפ ענק, מי מרים את הכפפה?

        11/6/07 20:12:

      מצטער לבשר לך, אבל שוקולד זה גנטיקה.

       

      יותר ויותר נראה לי שאני בין הבודדים שלא אוהבים קולה, שהוא לא טעים להם.

      מאז ומעודי שתיתי מים.

      מיצים ממותקים אף פעם לא עשו לי את זה. במוגז אני לא נוגע בכלל, לא מסוגל.  

       

        11/6/07 20:11:

      שלום, גם אני הפסקתי לשתות דייט קולה. מכל מני סיבות: החשובה מהם היא שזה משקה של שמנים, ולא רציתי שידעו שאני שמן. אבל בעיקר, הפסקתי לשתות בגלל שהמשכה פשוט ממכר. אני מחומם על חברת קוקה קולה שהם מוכרים לי משהו שממכר. עשיתי חשבון שאים אני מפסיק לשתות דייט קולה, ומתחיל לחסוך לדירה לילד שלי, אז תוך פחות מ 60 שני, יש לי דירה בצפון עפולה.

      קבלי כוכב

        11/6/07 20:01:

      שוקולד ,

      נושא כאוב למדיי מתלבט

      אין לי טיפים אבל אשמח אם תשתפי אותי ..

        11/6/07 19:56:

      לגבי שוקולד Chocolate Valentineברור לך שאין פתרון. ז"א יש מי שיטען שיש - אבל אין.

       

      לגבי משקאות מוגזים - אז אני מגיל 12 לא שתיתי משקה מוגז. נראה לי שסיפרו לי אז שאם שמים שן במשך יום במשקה מוגז, היא נמסה, אז פשוט הפסקתי.   





      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין