כותרות TheMarker >
    ';

    דבר המיסיון

    דוגמיות קטנות מתוך דברים שאני כותב במסגרת לימודיי (ימימה).

    אני מורכב. מאד.

    141 תגובות   יום שני, 14/7/08, 23:25



    הכל מורכב, הכי מורכב- אני. אני מה זה מורכב. שריטות ילדות, טראומות, הפרעות קשב, רצונות
    סותרים, פחדים, דברים שאני טוב בהם, דברים שלעולם לא אצליח לעשות, פרסום,  הגדרות, הגדרות.


       מתי אני מורכב ? כשאני מחפש תירוץ לאי עשייה. אשר אני צריך לעשות משהו בעולם. מהכי קטן עד הכי גדול , ולא בא לי, אני משתמש מורכבות שלי כדי להצדיק ולתרץ.


    הנה מגיע ולי משהו שדורש את עשייתי.  פשוט מפנה לו עורף כי המצב כרגע כה מורכב, וכוחות הנפש כה מסוכסכים ביניהם על מי יטול את ההגמוניה על המורכבות, והתדמיות הסותרות נאבקות על מי תקבל זכות ביטוי עכשיו,  שלא יכול להתפנות לעשות את מה שצריך שאעשה.

       פרידה מהמורכבות היא כמו פרידה מאדם מוכר, אהוב, יקר. פרידה ממני. נכון שמי שאני נפרד ממנו לא בדיוק חי מי יודע מה חיים שראוי לחיותם  אבל לפחות הוא, אני, כמו נעל בית ישנה. מסריחה, אבל נוחה, בלויה,תצלח רק לרביצה בכורסא, אין מה לדבר איתה על הליכה בשבילי החיים. לא הולכת לשום מקום. נרקבת במנוחתה... 

     


      ובכל זאת, אני מרגיש שההבנה הזאת מאתגרת אותי,היא מציעה לי לוותר על הגדרת עצמי כמורכב. בפנימיות כבר ויתרתי מזמן, וגם מצחיק אותי כל פעם שמישהו מתייחס לעצמו כמורכב, אבל הנפש רוצה לרדת, להרגיש עצב, דיכאון, תיסכול ,  דרך המרכבות הזאת, כדי שתחוש את עצמה,  והיא נכנסת לפניקה רצינית אם נרמז אפילו שסולם הירידה לבאר האפלולית  עשוי להלקח.



     פה נדרשת סבלנות.  הבנתי, אני לא באמת מורכב. אני מתחזק מורכבות דימיונית כדי לרבוץ לי ולא לחיות.  לא ללחוץ עכשיו להשיג פשטות מאוחדת . זה אין אף פעם .  אבל זה שרואה  את ההיצמדות שלי למורכבות "שלי", זה מספיק לפי שעה. זה כבר מאד מקל. עדיין לא מאמין שסיפורים שמספר לעצמי על עצמי הם
    דמיון מוחלט, אבל מוכן לבדוק אופציה שאולי יש מצב שאני טועה, ואני פשוט.



    זה פשוט מפחיד

    ומלהיב בו זמנית.


    דרג את התוכן:

      תגובות (141)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/08 12:49:


      אברי,

      מורכב, נעל בית ישנה ונוחה,

      עזוב שטויות,

      הייתי מתחתנת איתך מחר בבוקר. עם הנעלי בית, על כל המורכבות החיננית הזו שלך.

      תודה שאתה פשוט כזה כיפי לקריאה ומלא באמת.

      נטלי גליק.

        29/10/08 16:08:

      כולנו מורכבים

      מי כמוני יודע זאת 

      בחברה שבה קשה לנו לקבל את ה"שונה" אך שהשונה יכול להיות גם אנחנו 

      והרי מי בעצם קובע את הנורמה?

      על זה אני ירחיב בפוסט נפרד 

      אני מצרפת לינק לפוסט שלי על היות אמא גאה לילדה בת 15 לקויית קשה וריכוז 

      ועל הדרך שבה החברה נוהגת כלפיהם ומערכת החינוך.

      יום נפלא 

      חני מאמי

        http://cafe.themarker.com/view.php?t=696074

        26/10/08 03:08:

      תכנע.
        23/10/08 03:35:

      עוד משהו אתה מקבל המון תגובות יחסית לכולם כאן בקפה בגלל מורכבותך

      ובגלל שאתה מפורסם  -

      אני בטוחה שאתה לא מגיב לאף פוסט  ובכל זאת כולם מגיבים לך  - צדקתי ?

        23/10/08 03:26:


       עצם הצהרתך שאתה מורכב בגלל  שריטות מילדות כבר 50% בדרך להבריא או להשתנות או משתנה ...

      כי אם אתה מפרט את השריטות וטוען שהן שריטות זה אומר שהן מפריעות לך ולא

      טוב לך עם זה ,זה כמו האלכוהוליסט ברגע שהוא מפסיק להכחיש שהוא כזה

      ומודה שיש לו בעיה אז הוא בדרך לקבל טיפול כי זה מפריע להיות כזה ...

       

       Drunk Animation _ dinamobomb

        21/10/08 14:30:

      והרי זה בדיוק מה שהופך אותך ואותנו למה שאנחנו

      מיוחדים ולא אחידים

      וכל אחד הוא עולם ומלואו שיחד מרכיבים את העולם

       

      *יעל

        21/10/08 08:47:


      מורכב זה מייבש. זה נכון נורא בעיקר לגבי נשים ע"פ הקלישאה. אם הייתי יותר פשוטה אז הייתי מקבלת הרבה בחיים as is. הבעיה- אני לא יכולה- החיים שלי היו נורא משעממים אם זה היה כך. אז אני מורכבת. ומעניינת.

      יש לי אח עם הפרעות קשב וריכוז. הלוואי והוא היה מקבל את עצמו כמוך, אבל הוא מסוג האנשים שהולכים עם הראש בקיר ואני מסוג האנשים האנרכיסטים והיצירתיים שלא מקבלים שום דבר כמובן מאליו.

      לסיכום- מורכבות זו בחירה, להיות בדיכאון זו בחירה, ללכת עם הראש בקיר זו בחירה, ולהגיד  ז ענק על העולם ואני עושה מה שאני יכול ומה שמעניין אותי זה גם בחירה.

        2/9/08 17:18:


      99% מבני האדם הם אנשים מורכבים.

      כמעט לכל אחד יש חרדות,פחדים,טראומות,הפרעות....

       

      אגב, אני סובל גם מהפרעות קשב וריכוז

      אם מישהו מדבר איתי במקום ציבורי אני לא יכולה להקשיב לו

      כל תזוזה שמ גורם חיצוני, כל אדם שיחלוף לידי יגרום לי להסתובב אחריו ולהיות לא מרוכזת

      ואנשים שמכירים אותי נעלבים מזה וחושבים שהם לא מעניינים אותי

      יש לך רטלין בשבילי?

        1/9/08 21:00:


      פשוט זה עניין מורכב מאד....מורכב מהמון המון רגעים פשוטים שקשה מאד לראות אותם כשאתה לא פשוט לכאורה הכל פשוט אבל בעצם כלום לא פשוט מה נעשה נתפשט? טוב נו ניסינו גם את זה אבל זה גם הופך להיות מורכב אז מה בעצם איך נהיה פשוטים ובטח ובטח כאן בווב העולם השני שלנו שהוא בעצמו לא פשוט בכלל אז.....יאללה נמשיך לרבוץ על הספה ונתפשט לאט לאט ומשנה לשנה נמצא שבאמת אנחנו יותר פשוטים מפעם בלי סיבוכים מיותרים ומורכבות יתר ומילים שלא יודע מהיכן הן מגיעות אבל בטוח שכשנגיע כבר נהיה פשוטים לגמרי בין רגבי האדמה הנעימים :-)

      רבי נחמן אמר " יגיעו ימים שלהיות אדם פשוט יהיה חידוש גדול כמו הבעש"ט בזמנו "

       

        29/8/08 18:38:

      מעולה. מדוייק. מעורר השראה ובא לי בזמן!

      אם הכל הגיע דרכך אז סחטיין ענק!!

      נותר רק ליישם...שבת שלום איש יקר

        23/8/08 12:47:


      וזה בדיוק מה שמייחד אותך

      והופך אותך למי שאתה....

      הלו ידעת?!

       

      *

        23/8/08 12:40:


      זה אולי ישמע לך לא הגיוני או סתם נדוש

      אבל

      אני בדיוק מה שאני רוצה להיות

      אם מורכב אתה

      כך בחרת להיות

      אפשר לבדוק מדוע בחרת כך או אחרת

      אבל צריך להבין

      שזאת הבחירה שלך

       

      לטוב או לרע

        23/8/08 12:36:


      אני כ"כ מזדהה עם מה שכתבת ...

      אבל שאלה  (שאלות?) - רוצה לוודא משהו - אתה מצליח ברגעים הקטנים שביומיום להגיד את זה לעצמך ולשנות משהו?

      אתה מצליח דה פקטו לקיים חלק מזה? ואם כן אז איך??

       

        22/8/08 20:51:

      * אתה פשוט מורכב..

      אתה מורכב פשוט מצחיק מפחיד ומלהיב בו זמנית - אתה נורמאלי לגמרי!! קריצה

        22/8/08 20:43:


      על השבח שבפשטות. מזדהה מאד עם החיפוש אחר הפשטות, והרצון להתחבא

      ולהיעזר במורכבות. ככל שימשכו לנו יותר שטיח מתחת לרגלים, נגלה שהפשטות

      הזו היא הדבר הזה, שכל כך מורכב להגיד אותו במילים, אבל הכי פשוט-

      להרגיש.

        21/8/08 22:23:

      אני מורכב מספיק!

       

      או לפחות אני מורכבת מספיק.

      לפעמים צריך להפסיק את הפישפוש הפנימי כדי לחזור ולהתפשט שוב.

      החיים מורכבים מספיק יש בהם כל כך הרבה פרטים וחלקיקים קטנטנים  שלפעמים לשמור על הצלילות צריך

      לנשום להתרחק ולא להתרקב במורכבות.

      זה היופי בחיים שהדרך היחידה באמת לחיות אותם היא לחיות אותם ולא לחשוב אותם.

      גם העץ שלי בגינה מורכב עם כל העלים והתאים והאדמה שמסביבו והאוויר שהוא נושם והמיים שהוא שותה(שלא לציין שכל אחד מאלה מורכב בפני עצמו) וזה נהדר ומרגש להביט בו ונסות לתפוס את כל זה. אבל הוא הכי מדהים כשאני פשוט יושבת תחתו.

       

      והנה אני מורכבת מספיק עד שזה נוגס לי בישבן כי גם מה שכתבתי בתגובתי הרוצה להיות פשוטה הפך מורכב.

        20/8/08 17:13:


      "אבל זה שרואה  את ההיצמדות שלי למורכבות "שלי", זה מספיק לפי שעה.

      זה כבר מאד מקל.

      עדיין לא מאמין שסיפורים שמספר לעצמי על עצמי הם דמיון מוחלט,

      אבל מוכן לבדוק אופציה שאולי יש מצב שאני טועה, ואני פשוט.


      זה פשוט מפחיד

      ומלהיב בו זמנית. "

      אל תתלהב יותר מידי.

      אתה מורכב!

      בסוד קטן  אלחש לך שרוב האנשים מורכבים (ודאי וודאי אלו שמסתובבים כאן).

      כבר שנים אני מסבירה למשפחה שלי שאנחנו משפחה מופרעת.

      מופרעת קשב.

      אין מנוס מזה. הבית שלנו אף פעם לא יהיה ממש מסודר, תמיד נשכח משהו (כל אחד בתורו), תמיד נקלקל משהו, נזניח משהו, נתאמץ במקום לא נכון, נתעייף מתסכולים, נאשים את ההורים ונלך לטיפולים.

      זה פיזיולוגי.

      יחד עם זאת אנחנו עושים המון דברים, מספרים המון בדיחות, ומידי פעם זוכים לרגעי חסד פשוטים (לדאבוני אף פעם לא כולם ביחד).

      אז זה מה שנשאר בסוף.

      רגעי חסד של פשטות.

      איש אחד חכם אמר לי פעם.

      תאספי טיפה לטיפה ובסוף יהיה לך ים.


        20/8/08 14:27:


      מה הבעיה של העולם הזה???

      חייבת להיות דרך החוצה מכאן!!!

       

      לחלוף בקלות בחיים מבלי להרגיש כאילו אני נבחנת תחת מיקרוסקופ ענקקקק.

        20/8/08 09:06:


      הו, הו!

       

      אני מכירה מישהו שהמילה 'מורכבות' הפכה אצלו לתירוץ של חייו. אני חושבת שהוא יקבל את הפוסט שלך כמתנת יום הולדת.

       

      מתנת יומולדת שהיא 'צנצנת מועילה'.

        19/8/08 21:27:


      האם נתקלת אי פעם במישהו שאינו מורכב?????...

      האם ההורים שלנו למדו איך לגרום לנו לא להיות שרוטים, מורכבים, מתוסבכים, מדוכאים, שונאי סקס, שונאי גברים או נשים. אז ממה אתה כל כך מופתע?

      חלק מהמיוחדות של החיים הינה המורכבות אשר גורמת לנו לא להשתעמם, לחוות, להיכשל, ללמוד, להבין, לסלוח ולהמשיך קדימה עם התובנות הללו.

      אברי יקירי

      אני שמחה מאוד שאתה מודע למורכבות שלך, מזהה אותה, מקבל אותה ומצליח להכיל אותה.

      קוראים לזה: איזון, פיוס והשלמה.

      אשרי לך, המשך מורכבות מקסימה

       

        19/8/08 21:18:


      כולנו מורכבים, אתה, מאוד מורכב.

      מילותיך מורכבות, אך בתוכן אפשר לגלות פשטות גדולה.

      נכון, כולנו קיבלנו בילדותינו שריטות לנפש, שגורמות עכשיו לחרדות, כעסים...

      אנחנו רק צריכים לדעת כיצד להתמודד עם מצבים, ולא להשתעבד לכל הפחדים.

      לי נראה שאתה בדרך הנכונה חיוך, בהצלחה!

        19/8/08 18:52:


      המורכבות הזאת הכרחית בשביל לוותר עליה

       

      האישיות הזאת חיונית בשביל להתעלות מעליה

       

      אחד לא עובד בלי השני

       

      וכן..זה גם נכון

        19/8/08 00:16:

      "אני מורכב" – הינו הגדרה עצמית של "האגו" ואני מתכוונת לאגו כפי שמגדיר אותו "אקהרט טולה" בספרו- "ארץ חדשה" ולא כמו באסוציאציה של רובינו שמפרשת אגו  - כגאוותנות. הגדרת האגו לפי טולה הוא העצמי שלנו שהוא בעצם אוסף המחשבות והרגשות שלנו שדרכם התרגלנו להגדיר את עצמינו לאורך השנים ועבורינו היא ברגע זה –בהווה- אמת מוחלטת שלא ניתן לערער עליה וכל נסיון לערער עליה יביא מיד תגובה לתחושת מותקפות פחד,חרדה,עלבון, עצב וכו". התובנה ש- טולה (שם מוזר) מנסה להעביר היא שאנחנו בכלל לא אוסף כל ההגדרות "האמיתיות" שאספנו לנו במשך חיינו אנחנו לא אמא או אבא של..... ולא ילד של..... ולא המקצוע שלנו ולא--- ולא---- ולא--- וגם לא אנשים מורכבים. כל אלו הן הגדרות מוטעות ומטעות של המחשבות והרגשות של האגו שכל הזמן מחפש לעצמו זהות. את הזהות אי אפשר למצא במחשבה כי המחשבה היא ממלכת האגו - כמו שאי אפשר למחוק קובץ במחשב כל זמן שאנחנו בתוכו , וכמו שכדי למחוק קובץ או ספריה במחשב צריך לצאת מהם למקום אחר , אי אפשר למחוק מחשבות ו"אמיתות מחשבתיות" כל זמן שאנחנו בתוכן או משתמשים בחשיבה. אם זה נכון אז מי אנחנו? ולאן צריך ללכת כדי להפטר מהגדרות האגו ( שמביאות עלינו הרבה עצב ומצוקה ) ויותר חשוב לאן צריך ללכת כדי למצא מי אני?. כיוון של-טולה נדרש ספר שלם לענות על השאלות האלו אני ודאי לא אצליח להעבירן בכמה משפטים אבל מקריאת הפוסטים השונים שלך אני יודעת שחלק מהתשובה כבר יש לך - והיא שאנחנו בעצם אנרגיה או ניצוץ חיים או הוויה בעלת מודעות שאין לה שום קשר להגדרות המחשבתיות שאספנו לעצמינו עם השנים. כיוון שלהוויה הזו אין צורה ואין גודל ואין הגדרה שניתן לראות או לדמיין בא האגו ותוחם אותה מתוך נסיון חיים של היחיד - והשוואה לזולתינו - בהגדרות שמכילות רגשות שהופכות לאמת הזהות שלנו שאותה אנו יכולים לראות ולדמיין ולחוש. כל נסיון חיים (טוב ורע) שנאסף על ידי האגו והפך לאמת שמגדירה אותנו מתעורר איתנו כל בקר אל ההווה וגם אם הארוע שלמדנו ממנו קרה לפני שנים רבות האגו ששומר תמיד על האמת יביא אותו דרך רגשות ומחשבות כקיים פה ועכשיו. אבל באמת זה כלל לא קיים פה ועכשיו ,  נשארו לנו רק הייסורים שמקיימים אותו בשביל לקיים את ההגדרה "המוטעית שלנו" – זה אני. אם לרגע קל נצליח סתם להיות בהווה האמיתי של הרגע שבו כל תשומת ליבינו עוברת מהמחשבה אל ההווה אל ההויה אל קליטת הפרטים הקטנים ביותר של מה שבאמת קיים סביבינו אל הרגל של השולחן או פרטי החלון שמולינו נוכל משם לראות את הרגש שהבאנו בחשיבה להווה -  ומשם מתוך הסתכלות מודעת על המחשבות בלי להלחם בהם או להתנגד להן לראות שאינן כלל שייכות להווה ואין להן כל צרך קיומי אמיתי הגוף בעצמו יניח להן וימחוק את הסבל שהביאו איתן. זו התמצית של התמצית ואם זה נראה המון שטויות פשוט דלג על זה אבל זו צורת מודעות חדשה מאד משחררת. 
        18/8/08 14:03:
      סוף סוף אני מסכים איתך על משהו.
        17/8/08 21:45:

      צמרמורת.

      עשית לי צמרמורת.

        15/8/08 19:21:

      כל כך מעניין ונכון. איזה כיף לקרוא מאמרים שלך
        15/8/08 11:18:

      מורכבות זה צורך שלנו לא לקבל את מה שאנחנו ואת הסביבה.

      מורכבות זה צורך שלנו לחפש ולא למצוא את הנסתר.

      מורכבות היא צורך שלנו לאינטרפטאציות.

       

      בעצם הכל פשוט וכשמשעמם לנו אנחנו נכנסים "למורכבות" .

       

      במקום בו אנחנו מקבלים את החלק שלנו והאחר שם השלוה והפשטות.

       

      האם מורכבות היא לא סוג של עומס?

       

       

        14/8/08 22:08:


      הי

      מורכב= מו = פרה + רכב

      להכניס פרה לתוך רכב?

       אכן דבר מורכב קריצה

        14/8/08 18:27:

       

      וזו דרכי להגיב ...מקווה שיתקבל בהבנה  יום נפלא 

      (ואגב בעיניין המעבר בבוקר מהתוכנים שלך לזוג סיגלשח ו.. אני מתה על התגובות הציניות שלך לאיך לומר דלות השנינות וחכמת הטלויזיה שלא לומר האדם ,בת האדם עמצה ? )

      בדרך כלל מפרגנת אבל לא אבל לעיתים אי אפשר לא להגיב !

      יום נפלא לך

       

       

      מוטיבציה להבין את התודעה את הבלבול הסבל הגדול, זה ההזיה לדעת מה הוא השקר

      להבין את האני ,האם אנחנו יודעים מה הוא האני ?

      יוצרים הרבה נזק לאחרים למען עצמנו

      האני השקרי  ניתוח טבע האני כשהתודעה חווה ריקות הנשמה מרגישה שמחה

      האני התאוותן היכן הוא נמצא מצב של תודעה  

      ריקות שהתאוותנות  נעלמת  להרגיש מסופק זו חכמה

      אפשר להתגבר על הכל העניין הוא זה להתאמן בזה  כדי להגיע לשמחה  שלווה צריך להתאמן

      אי אפשר למצוא מהות במשקפיים  הכול נעדר מציאות מוחשית

      הכל זה יצירה של הבורות בני האדם חפצים תחושות

       

       

      ריקנות

      כל הדברים הם ריקים. למה כי כל הדברים עצמים מחשבות תחושות אנחנו לא עצמאיים ולכולנו ובכל קיימת תלות הדדית

      הריקות ריקנות  של מה?  צריך למצוא ממה הדבר ריק

      מה משמעות הריק צריך לבחון אותה

      לנוע לתודעה חדשה אמונה חזקה בריק

      החמלה נובעת מכך שכל דבר או משהוא שאנו פוגשים יש בו משהוא מתוכנו מעצמנו

       

      חכמה- להבין את הטבע האמיתי של הדברים

      השגת חכמה זה כמו השגת הארה

      להיות בחלל חלל של פתיחות בהירות  

       

      להיות צמא

      בורות –להיות צמא לבהירות

       

      סבל תסכול- הצמא להיות מאושר

       

      הנשימה –

      עם כל נשימה באה האפשרות להתמלא

       

      אושר

      הצמא להיות מאושר

      אושר כשכל החיים תקוותינו לאושר

       

      הידע

      הידע ,הרגשי הפנימי, הוא תמיד בתוכך,בתוכנו

      כמו סלע

      לצייר באמצעות המילים ,

      לזהות את הפוטנציאל שיש בחיים

      כולנו כל כך שונים וכל כך  דומים

       השלום מולד בכל אדם

      שלום –כשישנים

      שלום – כשמתעוררים

      להיות בהרמוניה פנימית

      לגמרי שקט.

       

      הגלגל מסתובב,רואים את הסיבובים בקוטר החיצוני.נקודת המרכז .יש נקודה אחת ,נקודה המרכז שלא זזה

      לימוד עצמי ,חיפוש עצמי מלמדנו לגלות את מה שיש בנו כבר.

      מוכר ויפה מאד

        12/8/08 23:51:


      דרך אגב

      לא מזמן הרכבתי את עצמי מחדש....

       

       

      ללא הוראות הרכבה..

      וללא הוראות הפעלה

      אני פשוט

       

      ממשיכה לחיות..

        12/8/08 23:47:


      יותר מידי מילים לעיתים מסבכות את החיים.....

      קצת מרווחי נשימה לא יזיקו לך

      ובהמון אהבה שולחת לך  עצה

      (אני אותך מכיר אתה אותי לא, יתרון של אנונימיות)

       

       

      קח נשימה

       

       

      ועוד נשימה

       

       

      ....

       

       

       

       

      ו

       

      ד

       

      מ

       

      מ

       

      ה

       

       

       

       

      ש

      ש

      ש

      .

      .

      .

       

      (זה כבר לא אני.. זה מהרוח..

      זה נשמע?

       

      ח

      ל

      ש

       

       

      ששששש....

       

      ש

      ק

      ט 

       

       

      ששששששששש

      ששששששששששששששששש

      .

      .

       

      ל

      י

      ל

      ה

       

       

       

      ט

      ו

      ב                                                          ,

        12/8/08 13:42:


      נהדר.

        12/8/08 13:39:

      צטט: אבריג 2008-07-16 12:00:00

      צטט: mור 2008-07-15 15:07:54

      מורכב זה הכי מעניין, לא אמרו לך? :-)

       

       

      אמרו לי והאמנתי.

      איזו שטות.

       

       

      קללה סינית עתיקה אומרת "הלוואי שתחייה בזמנים מעניינים"

       

        12/8/08 11:13:

      כשזה קורה לי....
      אני מעביר עוד סיבוב על הפדחת
      ודוחף עוד קצת את המכסחת
      ממלמל מילים בנחת
      ונזהר מה לא ללב לקחת...
        10/8/08 22:20:

       

       

      בן אדם יכול לבנות כל יום משהו חדש

      ויכול להרוס כל יום את כל מה שיש לו

       

      זה נשמע לא פייר שלבנות זה כזה קשה ומפרך

      ולהרוס זה כל כך קל

       

      לא פלא שאנשים שיש להם יצר הרס תמיד מכניסים אותנו לשוק מההשגים שלהם להתקדם לעבר העולם הבא. 

        9/8/08 13:00:

      שיכולים להיות.

      בכל מקרה, שווה לנסות. הפשטות משחררת.

        9/8/08 12:56:

      נראה לי שלהיות פשוט זה אחד מהדברים הכי מורכבים יכולים להיות

        9/8/08 10:06:

      אברי שלום

      כל אדם שאני פוגשת בחיים, מגלה שהוא אמפריה בפני עצמו...

      לכל אחד יש את השריטות,את הפחדים, את המשקעים...

      אבל כשמתסכלת על עצמי, לא יודעת למה, רואה מישהי פשוטה...

      אולי כי רגילה לעצמי?

       

       

        8/8/08 03:18:

      אבריג, איך אני אוהבת לגלות כל פעם מחדש שאתה בוחר בטוב.

      מצאתי אותך כאן, מדבר על מורכבות, כה בפשטות.

      ואני שמחה , כמו שאמרתי, שכמו שתמיד התרשמתי נכון, אתה עודך מודע לבחירותיך.

      ושבמועד אתה בוחר לקדם את הטוב.

      לפני 7 שנים נהגתי להאזין לתכנית שלך בגל"צ באופן קבוע, מאז דיללתי (באופן מכוון ומודע) את כמות התקשורת שאני צורכת באופן משמעותי, שוטטתי לי הלילה באתרים , ושמחתי לראות שאתה חולק מהגיגיך כאן.

      אני מאד מתחברת למה שאמרת. המורכבות הזו. ההתפתלויות המנטליות הכל כך מתוחכמות, התירוצים מתירוצים שונים שאנחנו כל כך אוהבים להיאחז בהם, שהם כל כך מלוכדים ומצוינים וחכמים, שאנחנו רוקמים כדי בעצם להישאר במקום, ולא לעשות את המעשה, ולא לזוז, ולא לעשות את הצעד האחד הזה שאנחנו יודעים שצריך להיעשות.

       

        8/8/08 00:40:

       

      קראתי פעמיים-שלוש..אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. חבל.

        7/8/08 09:23:

      אבל אז מי תהיה?

       

       

        6/8/08 11:59:

      חי חי חי.. כמה נכון.

      The all time winner exuse for NOT, what ever this not is formed into

       

      בהצלחה. החיים הרבה יותר שקטים ופשוטים אחריי זה .. כלומר מתחילים ה ח י י ם.

        6/8/08 01:52:


      בפרופיל שלי מצוטט משפט של אדם שאי אפשר שלא להעריך, לאונרדו דה וינצ'י - "פשטות היא התחכום האולטמטיבי".

      נראה לי שאתה תבין עכשיו בדיוק על מה הוא דיבר.

       

       בסרט "המטריקס" דיברו על זה. כאשר אתה מתפשט מכל הדיעות הקדומות, האמונות שהטמיעו בך,

      כל מה שנחשפת אליו בכל רגע נתון, ונהיה מודע לעצמך עד לזרא, או אז אתה מגלה את מי שאתה באמת, את מהותך האמיתית. אתה לא מנסה להיות, או לא מנסה להיות, שזה היינו הך, דבר והיפוכו, גורם ונגרם, סיבה ותוצאה, אלא אתה כמו בועה שנעה עם עולם משלה, בעולם שמסביבה. עולם נטול מניפולציות שמוחנו עושה עלינו, או פחדינו, וישנה חזרה לאמת הראשונית.

      בפסיכולוגיה ובכמה תרבויות ודתות, זה מכונה  "החזרה לעדן". היכולת להיות מי שאתה, בלי טוב ורע, ובלי מודעות, פשוט לחיות - ללא מודעות תמידית. מקבילים זאת גם לחזרה לילדות, לכמיהה לחזור למקום שהכל התחיל לפני שהתחרבשנו ומשהו השתבש בדרך.

        5/8/08 07:12:

      ..עצם העניין זה ...שתמיד מוצאים צידוק ללמה לא,

      והצידוק הוא "מורכב"...(מורכב ממני) 

       והמורכב הוא תמיד כמו איזה

      "סיפור כיסוי"ללמה לא..וזה התירוץ...

      וחוסר רצון להפרד...

      להפרד כי זה כבר מוכר..זה "מחמם  ובאחת גם "שורף אותך"...

      וגם גורם ל"רקבון"...

      "והמורכב "-מרקיב"...ומעכב...

      מלהתקדם ..להכיר להרגיש..

      נעטפים במורכבות כאילו מגנה עלינו ...אבל

      לא,לא קל להיפרד..

      וכשאפרד בטוח ארגיש...!

        3/8/08 19:30:

      היי אבריג ..

      ...בכרטיס שלי , כששאולים את מי אשמח להכיר , כתבתי : אנשים שבאים בפשטות ...

      כן ...ולזה בדיוק התכוונתי ...

       

       

      פוסט חכם ומחכים!

       

       

       

      (נ.ב.   -    קריאת הפוסט הזה גרם לי להתגעגע לשיעורים של ימימה ...)

       

       

       

       

       

       

       

        3/8/08 18:36:

      @ קראת?

      # (משפשף את העיניים) כןןן

      @ מה קרה סולמי , התרגשת הא?..

      # לא..הפונט הזה , הרס לי את העיניים , שנייה..

      @ הוא מוכשר הארז הזה הא?

      # אני אוהב אותו , תמיד אהבתי, אתה קורה אותו אתה חושב שאתה על רכבת הרים..

      @ קורא עם "א" וברכבת הרים לא על...

      # כן..

      @  הוא בחור קצת מורכב..

      # המורכבות שלו באה לידי ביטוי רק כשהוא עומד בפני אתגרים פנימיים לא רציונלים, קוראים לזה פר"א ,פולמוס רגשי אקראי..

      @ הא?

      # מורכב..

      @ סיימת לקרא?

      # לא..כפרה, לא יכול,הפונטים האלה..משהו בעריכה..אני מתחיל לדמוע..

      @ אז בוא , בוא נלך.. 

        1/8/08 22:07:

      יש כאלה שרואים מצבים פשוטו כמשמעו.

      יש כאלה שהכל מורכב להם סיטואציה הכי פשוטה נהיית מורכבת ברמות.

      יש כאלה שרואים עצמם פשוטים בלי מורכבויות והם שמחים בחלקם, אין להם מושג שהכל מורכב מכל מיני חלקים.

      המורכבים אוהבים להתהדר בזה אני מיוחד עלק.

       הפוסט שלך מביא מחשבה אמביוולנטית , מורכב כבר כתבת.

        1/8/08 20:06:

      פשוט נכון!

      אני יודעת, אני שם.

       

      שבת שלום 

       

       

        1/8/08 10:49:

      אני בניגוד לכולם הבנתי ,שלהפך כרגע בהרבה יותר טוב לך עם עצמך ,ואכן פשטות היא בעיני מילת -המפתח.

       

      בהסתכלות שלנו על העולם, בהכלה שלנו את עצמנו וכיוצ"ב.

       

      ואני מתנצלת אם אני פונה אלייך באופן אישי ,אבל אתה כתבת את הרשימות.עבורי אתה אברי,שמלמד ימימה

       

      ולא אברי משום מקום אחר .

       

      אני מאוד שמחה,שהלימוד מצליח כל כך להיטיב איתך ואתה איתו.

        29/7/08 15:31:

      לשחות בגובה התגובה שגובתה
      שלום וברכה.

       

      לכל מה שנכתב ,,, ממש נפלא.

       

      אוכל להוסיף רק מים של הבריאה- לכבודך

      טבילה תפרק כל מורכבות והרכבה.
      התפלה תתן לנו ולכולנו עוצמה ותקווה.
      מלכי צדק מתצפית הנקרה בנקרא.
        29/7/08 00:03:

      צטט: אבריג 2008-07-15 15:04:45

      לכל הדואגים לשלומי,

      אני פשוט בסדר.

      זהו אינו מסע חיטוט פנימי. ההיפך. זה מסע התפשטות מהחיטוט הקיים בכל אחד ואחד כל הזמן.

      אני לא מרכיב, אני מפשיט. הלימוד מפשיט.

      בעיקרון, מה שכתבתי כאן זה שאין מורכבות. 

      רק פשטות.

      טוב ?

      טוב, אבל לא מצוין , כי עשית את זה בדרך מאוד מורכבת....

       

        28/7/08 19:49:

      אבריג

      אתה אתה אתה....מתוק.

       :)

        28/7/08 17:16:

      מורכב מידי הפוסט שלך...חיוך
        28/7/08 16:18:


      העסק *

       

        28/7/08 16:08:

      צטט: angelina 2008-07-19 18:45:04

      היי אברי*

      אתה פשוט מורכב מהמון חלקים פשוטים,

      חלקם בולטים חלקם פחות

      חלקם נסתרים בלי שתכיר אותם

      את חלקם אנו חווים במהלך הסרטים של חיינו

      המורכב מביא לקונפליקטים,הפשוט מביא אותנו לשלמות

      להרמוניה להרגש שלם ואחד שמורכב מחלקים פשוטים.

      שבוע נפלאקריצה

       

         זה כל כך יפה ונכון מה שכתבת כאן .......

         יש לנו משפט בעבודה ...שאנחנו נוהגים להגיד לתלמידים ..

         מתאים לצורפות ומתאים לחיים .......

       

          "כל עבודת צורפות מורכבת ככול שתהייה .. מורכבת מרצף של פעולות פשוטות "

       

         כשאתה פורט משהו שנראה מורכב לפרטים קטנים .....

         פתאום זה פשוט .....

         פתאום העשק לא כל כך מורכב בעצם

         והרבה יותר נוח להתמודדות .

        28/7/08 15:25:


      אם לך יש הפרעות של קשב וריכוז אז אתה מצליח לעבוד על זה יפה מאוד!!!!

      אתה יכול לגלות איך אתה עושה את זה?

        24/7/08 03:36:


      אברי,

       

      תודה על הפוסט המאתגר... מזכיר לי כל כך מאיפה אני באה !

       

      איכשהו אני נוטה להחליף את המונח "מורכבות" במונח "כאב"... הזיכרון הראשוני של מה שאתה מתאר ב"מורכבות" הוא של כאב, הלא כן? והכאב הזה מוכר, ואנחנו נאחזים בו עד כלות לעתים, כי אנחנו פ-ו-ח-ד-י-ם

      לחוש משהו ש-ו-נ-ה, גם אם הוא כל כך יותר פשוט, וקל ונעים ומשוחרר מתחושות קשות, ומאשמה, ומכובד, ופנקסנות...

       

      א-לי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם,

       האומץ לשנות את אשר ביכולתי

       והתבונה להבחין בין השניים !

       

      (הבטחתי לקצר:-)

       

      בברכה,

      טובה.

       

       

        22/7/08 15:31:


      והכל כל כך פשוט בעצם ......

       

      פעם כתבתי באיזהשהו מקום ש... אדם מגדיר את עצמו דרך הפחדים שלו .

      אפשר לאמר גם שאדם מגדיר את עצמו דרך ה"מורכבות " שלו

      זה בעצם די דומה ... עד אותו דבר ...

      אנחנו מפחדים מהמורכבות של עצמינו ...

      וזה באמת תרוץ טוב לא לעשות כלום . 

       

        22/7/08 15:24:

      היי אברי,

      הרי אנו בעיקר מים!!

      שיא הפשטוט...

      אז תזרום, תזרום...חיוך

        20/7/08 01:21:

      מממממ לכבוד הוא לי להכנס לכאן ..צוחק
      פוסט חכם ומדוייק...

      כשאנחנו עוטפים את עצמנו בשכבות של מורכבות, קל לנו

      להזניח את הדברים החשובים...

      מן מנגנון הונאה עצמית...

      מן מנגנון עצלנות עצמית...

      מן מנגנון פחד...

      כן..פחד...שאם לא נהיה מורכבים מספיק...הדברים יגעו בנו באופן ישיר מדי...

      ואז?....איך נתגונן?..

        19/7/08 21:41:

       

      בלגן נקודה

        19/7/08 20:50:

      פשוט זה לא בהכרח קל... לא בהכרח קל לתפוס ולא בהכרח קל לבצע, זה דורש אימון ומיומנות.
        19/7/08 18:45:

      היי אברי*

      אתה פשוט מורכב מהמון חלקים פשוטים,

      חלקם בולטים חלקם פחות

      חלקם נסתרים בלי שתכיר אותם

      את חלקם אנו חווים במהלך הסרטים של חיינו

      המורכב מביא לקונפליקטים,הפשוט מביא אותנו לשלמות

      להרמוניה להרגש שלם ואחד שמורכב מחלקים פשוטים.

      שבוע נפלאקריצה

        19/7/08 18:37:


      היי אברי

      חזרתי לככב

      שבוע טוב

      טלי

       

       

        19/7/08 18:35:


      זה עף לי כך באמצע התקתוק, אמשיך אח"כ או בפוסט אישי

       

      "כל מושג מורכב בנוי ממושגים פשוטים שמקורם ברשמים פשוטים" דייויד יום

        19/7/08 18:33:


      כדרכי אם הפוסט היה מעניין ומצדיק התייחסות בתגוכה, אני קורא את התגובות שכבר נכתבו שייתכן שמייתרות את תגובתי. לעיתים קרובות התגובות הן לא יותר מקשקושים ניו-איג'יים בנאליים ומלווים בהתמרחות דביקה על הכותב. חלק אחר של  התגובות, משקפים חוסר הבנת הנקרא ורק פה ושם מנצנצות תגובות שוות.

      היה די משעשע לקרוא את כל התגובות שבהתחלה שהצדיקו את התערבותך בהסבר שהבהיר כמה כל המגיבים בעצם קראו איש את סיפורו הוא ופיזר את תובנותיו המותנות (הרי רבים ניהלו ומנהלים התבוננות פנימית בעומק זה או אחר ואמתחת התירוצים עמוסה לעייפה) - כאילו הגיעו לנווה מדבר

        19/7/08 17:24:


      מורכב לי מדי... כמה כיף להיות שטחי!

      אני פותר כל דבר בחיים בעזרת סרט שמסביר את העניין בבהירות,

      ובמקרה של אי עשיית דברים, הנה הסרט המתאים...

       

      http://www.youtube.com/watch?v=ojcEQO74taQ

       

        19/7/08 16:58:


      הי אברי ושלום רב,

      כולנו מורכבים וזה מה שיוצר את השונות האנושית את היופי האנושי.... (שלא תמיד זוכים ליראות בשל כל המסכות שאנשים לובשים במהלך חייהם!!!). אני חושב שכל אחד מהמין האנושי חווה "שריטות" כמו שכתבת החוכמה היא לדעת לתעל אותן לטובתך....

      אומנם זו דרך קשה ולעיתים אף האור שבקצה המנהרה היא רכבת הדוהרת לכוונך, אך צריך לזכור כי אלו הם חיינו וזה מה שהופך אותם לחוויתיים מעניינים ומאתגרים!!!

      אמרו חכמים ממני "אתה נמצא היכן שמחשבותייך נמצאות,

      וודא כי מחשבותייך נמצאות היכן שאתה רוצה להיות..."

      במילים אחרות זכות הבחירה כיצד להסתכל על החיים ומה לעשות איתם נמצאת בידיים שלך ורק שלך....

      אני מאחל לך שתבחר להיות במקומות טובים ושתזכה לשמח את הבריות מסביבך.

      יוסי

        18/7/08 22:49:


      מורכב ?

      ממה אתה מורכב ?

      ממה שכולם מורכבים ממנו או שאצלך זה הרבה יותר מיוחד.

       

      וגם,עכשיו נזכרת להיות מורכב ?

       

      אחרי שכפי שאתה מעיד על עצמך, יש לך ה מ ו ן  כסף מההבלים (זו כבר תוספת שלי).

       

      אז מי שעושה כסף מההבלים,וכשיש לו די כסף, הוא נעשה  "מורכב".לא כל כך מוערך בעיניי.

       

      צר לי אבריג.

      הכינוי שלך דווקא כן נחמד.

       

      בידידות,ע.

        18/7/08 22:40:

      המורכבות היא מה שעושה אותך פשוט כפי שאתה. המהות שלך בנויה מעבר והווה, מהבנות וסתירות, מטעמים וריחות. יכול להיות שתעבור באיזו נקודה בתל אביב ופתאום עולה גל של ריח של ארוחת בוקר ביום שבת ובפעם אחרת שתעבור באותו המקום, אותו ריח יזכיר לך את הירקון..

      למרות שנדמה שהכל סביב משתנה, זה פשוט אתה שרואה את אותם הדברים מנקודת מבט אחרת.

        18/7/08 19:28:

      צטט: אבריג 2008-07-16 18:41:39

      צטט: אריקסון34 2008-07-16 14:26:04


      מורכב זה חי.

      ומרגיש..

       

       

       מורכב זה מת, ואדיש.

       

       

      מורכב זה סיפור שאנחנו מספרים לעצמינו על עצמינו "אני מורכב" "הכל מורכב"

      "אני לא יכולה להסביר זה מורכב מדיי"

      בול שיט!

      אנחנו "רוצים" או "מחפשים " להיות מורכבים כי אנחנו חושבים שאנחנו מענינים יותר ככה או מאתגרים יותר ככה

      או מגניבים יותר ככה או קשים להשגה או לא יודעת מה.

      סי-פו-רים!

      שום דבר לא אמת.

      הכל פשוט. הכל באנלי הכל שם! מול הפרצוף שלנו.

      חוסר הביטחון חוסר האמון "בדרך" חוסר אמון בעצמי

      ספקות!

      הם אלו שהופכים הכל למרק של "מורכבות"

      שקשה לנו מדיי לבלוע.

      אבל אנחנו בישלנו את המרק הזה .. לא החיים לא הדרך לא אלוהים

      הכוונה היא מאוד פשוטה.

      מה לעשות גם מאוד פשוט.

      צריך נחישות.! לשבור מורכבות..

      אני חושבת..

       

       

       

        18/7/08 18:09:


      א-ה-ב-ה.

      זה כל הסיפור.

      תשיג לך אחת אברי יקירי וכל מורכבות  ,התשפטות וחיבוטי נפש של עשירים

      יראו כמשחקי מילים.

      נ.ב.

      ןשלח את החץ אחר כך ישר אלי כי גם אצלי החילו תסמינים דומים ( חיבוטים חיבוטים)

        18/7/08 11:20:
      uuuu      ואני חוזר ואומר - לחיים אין שידור חוזר  םםםםםםםםם
        18/7/08 08:00:

      לתחושתי, משהו כאן שגוי. לדוגמה, אתמול העליתי פוסט על נהג מונית שעורר בי כעס, תסכול ואמפטיה. מורכב. טבעי. מקובל.  עברו שעות. הכעס התפוגג, התסכול דהה, ונשארה בעיקר אמפטיה.  המורכבות הצטמצמה.  התהליך היה ספונטני.  לא אמרתי לעצמי: למה אני מורכבת?  זה לא בסדר!

      אנחנו מורכבים ורב-גוניים וזה מרתק.  לא נראה לי נכון "לתקוף" את המורכבות. במקום זה עדיף לדעתי להתמקד ולנסות לתקן חלקים משבשים.

      בהצלחה לכולם.

       

        18/7/08 02:43:

      צטט: מהות 2008-07-17 23:11:14

      במחילה יש לי משהו שקצת מפריע לי ברוח הדברים, וזאת

      התחושה שאתה משדר מין מיאוס כלפי מרכיבים מסויימים

      במרקם הזה שנקרא הוויה אנושית. ואני תחושתי העמוקה

      אומרת שאין אות אחת מיותרת ביצירה המורכבת והמדהימה

      הזאת, ושדרושה המון אהבה כדי להבין אותה על רבדיה השונים

      ולכוון אותה לתכליתה.

      להרגשתי אנשים מאד מורכבים ורבי פנים יכולים להפוך באמצעות

      ההשתוקקות לפשטות, לפשוטים אך לא תפלים.

      אם אתה מקשיב טוב למורכבות בלי להזדהות איתה ובלי להלחם

      בה, אתה מגלה משהו מדהים, שהיא עזר כנגדך והאתגר הוא לגלות

      את העזר ולוותר על הנגד ואז דברים באים על מקומם בשלום.

       

      ב ד י ו ק !!

      צריך לוותר על משהו קטן (שהוא גדול עבורינו..)

      בשביל להכיל את המשהו הגדול יותר, שיקרה מאליו ברגע שנוותר.

      קלטת...?

       (זו לא סיסמא.. אפשר לאמץ את זה כדרך חיים..)

       

        17/7/08 23:11:

      במחילה יש לי משהו שקצת מפריע לי ברוח הדברים, וזאת

      התחושה שאתה משדר מין מיאוס כלפי מרכיבים מסויימים

      במרקם הזה שנקרא הוויה אנושית. ואני תחושתי העמוקה

      אומרת שאין אות אחת מיותרת ביצירה המורכבת והמדהימה

      הזאת, ושדרושה המון אהבה כדי להבין אותה על רבדיה השונים

      ולכוון אותה לתכליתה.

      להרגשתי אנשים מאד מורכבים ורבי פנים יכולים להפוך באמצעות

      ההשתוקקות לפשטות, לפשוטים אך לא תפלים.

      אם אתה מקשיב טוב למורכבות בלי להזדהות איתה ובלי להלחם

      בה, אתה מגלה משהו מדהים, שהיא עזר כנגדך והאתגר הוא לגלות

      את העזר ולוותר על הנגד ואז דברים באים על מקומם בשלום.

       

        17/7/08 18:08:

      יודעים מה?

      חאלס!!!!

      בא לי לצעוק לכולם פה די עם המורכבות הזו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      די לנתח כל דבר עד מוות!!!!

       

      תחשבו פשוט!!

      תתנהגו פשוט

      הפשטות הזו היא סוד היקום והאושר!

      וזה אנחנו שמרכיבים את עצמנו ואת היקום עד לעייפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      הלאה המורכבות!

      תחי הפשטות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

        17/7/08 18:06:

      צטט: אבריג 2008-07-16 18:41:39

      צטט: אריקסון34 2008-07-16 14:26:04


      מורכב זה חי.

      ומרגיש..

       

       

       מורכב זה מת, ואדיש.

       

      בדיוק.. כי אתה כל כך עסוק בלגשר ולחבר בין חתיכות הנשמה שלך שאתה הולך לאיבוד לג-מ-רי-י!!!

      חחח

      תובנה יפה!

        17/7/08 18:04:

      צטט: אבריג 2008-07-15 15:04:45

      לכל הדואגים לשלומי,

      אני פשוט בסדר.

      זהו אינו מסע חיטוט פנימי. ההיפך. זה מסע התפשטות מהחיטוט הקיים בכל אחד ואחד כל הזמן.

      אני לא מרכיב, אני מפשיט. הלימוד מפשיט.

      בעיקרון, מה שכתבתי כאן זה שאין מורכבות. 

      רק פשטות.

      טוב ?

      אבריל'ה

      התחלתי לקרוא את התשובות ובדיוק זחלה לי התחושה הזו - מה כל אחד צריך לנחם ולדאוג ולחטט??? בשם אלוהים, מה זה המדמנה האנושית הזוו - הצורך הבלתי נלאה לחטט...אוף,!הבנתי בדיוק מה מתכוון ומזדהה!

       

       

        17/7/08 17:46:

      גם ויתור על המורכבות שלך, שהיא אחד מסממני ההיכר שלך, היא ויתור על חלק מה " אני". אם תחשוב לרגע ה" מורכבות " הזו שירתה אותך , הפקת ממנה רווח כלשהו, בגלל זה היא נמצאת שם. מעין שריון הגנה ( רק אתה יודע מפני מה).

      להיפטר ממנה, על כל מורכבותה, היא לוותר על חלק מזהותך וחלק ממך, וזה לצאת מאיזור הנוחות שלך, של המוכר והידוע.

      פוסט עמוק מאוד, במידה ותרצה בכך, תוכל לבחור מתי להשתמש ב" מורכבות " הזו בחייך ומתי להניח אותה בצד, מבלי לוותר עליה, אך לא להשתמש בה... אוקינוס הצלחה ותודה על ההנאה שבקריאת הפוסט

        17/7/08 17:40:

      צטט: אבריג 2008-07-15 15:04:45

      לכל הדואגים לשלומי,

      אני פשוט בסדר.

      זהו אינו מסע חיטוט פנימי. ההיפך. זה מסע התפשטות מהחיטוט הקיים בכל אחד ואחד כל הזמן.

       

       

      מעניינת המילה התפשטות! משמעותה גם התרחבות. הנטייה שלנו היא לחשוב שאם נוותר על המורכבות שלנו (המחשבות בעיקר) נאבד משהו מעצמנו, אך בעצם אנחנו רק גדלים, נהיים רחבים יותר, פתוחים יותר לאפשרויות. כמה יפה היא השפה...

        17/7/08 09:38:


      מורכב בפשטות,ובמורכבות כל מה שנרשם בנו ובפשטות מה בחירתנו לזמן עכשווי,מתוך פרושים ימימאים יש הבנה שכאננו עושים מה ש"צריכים",איננו טובים לעצמנו..רחוקים מעצמנו,לקבל שכך,כרגע רחוק/ה,ולא משנה הסיבה,התקרבות לעצמנו,ראיית עצמנו באור ובטוב,מאפשרת התנהלות  פשוטה מול כל גורם מזמן,ואז אפשר לקבל כל אדם, כל סיטואציה ולהבין שבגדול, באה/ו לטובתינו

      לגדילתנו

      לעליה להתקדשותינו

      "שנזכה להתקרב אל עצמנו"

      אמן

        17/7/08 07:07:


      ברוך הבא.

      כולנו משתמשים בתירוץ זה או אחר כאשר אנו נדרשים למלא אחר משהו...

      אבל

      אני לא ממש מאמינה כי ניתן להפרד ממשהו...בטח לא בגילנו.

      הדמיון הוא העניין.

      גם בעניין של המורכבות או תכונה אחרת וגם בעניין של היכולת להפרד ממשהו.

      אפשר אולי לנסות להפרד.

      לחשוב שהצלחנו.

      אבל

      זה יקפוץ ברגעים מסויימית.

      הנסיון להתמודד עם זה תביא עליך שומרים..שישמרו על...אבל הם כבר יהיו תכונה חדשה

      שאחרכ תפריע וחוזר חלילה...

      הסתבכת?

      גם אני.

      בוקר טוב.

        17/7/08 06:48:


      כשהאדם מחפש משמעות

      הוא מחפש בעצם פשטות וידיעה מוחלטת

      הגנים שלו מזכירים לו את העבר

      מזכירים לו שפעם היה סתם חיה טיפשה

      והיום הוא חיה מבולבלת

      מדהים אותי כל פעם מחדש איך אדם כמוך, שראה, עשה, תרם ושינה, גם אם לא מספיק יחסית למה שרוצה, מרגיש את כל הרגשות האלו. ומה יגידו אזובי הקיר? אולי ההיכרות שלך עם עולם התקשורת מדגישה בנפשך את שבריריות הקיום. הגיבור של היום הוא האפס של מחר. הפייבוריט של הבוקר אינו מקבל טלפון אחד לקראת ערב. רוב האנשים חיים במערכות שנותנות תחושה (כוזבת?) של יציבות רבה יותר בחיים ולכן אולי יכולים לעשות פחות ממך ולהרגיש יותר שלמים עם זה.

       

      מורכב, אין ספק, מורכב...

       

        17/7/08 00:11:


      אתה פשוט מורכב  תמים

        16/7/08 21:11:


      לגו זה מורכב.

      הנפש היא עולם.

      עולם פשוט שטחנו לו ת'צורה במחשבות יתר.

      תודה על הפוסט הזה, שגורם לחשוב. פשוט.

        16/7/08 19:43:


      הי אברי..ג

      עצם זה שאתה שם לב לזה שאתה מעדיף לרבוץ לך בשקט מאשר להזיז את ה-... ולעשות..

      זה וואו !!

      כי השלב הבא...

      זה להגיד למצב הזה:

       'וואלה.. כן, בא לי לרבוץ..

      בא לי אפילו מאוד מאוד לרבוץ ולא לעשות כלום..
      ואני מוותר על זה בשביל לעשות'

      ואז אברי.. תאמין לי.. מילה של שיר-לי..

      אתה קם ועושה !

      (דרך אגב..

      תחת האופצ' 'ניהול' אתה יכול לערוך מחדש את הפוסט)

        16/7/08 19:41:


      מפחיד ומלהיב. בהצלחה

      ותודה על השיתוף

        16/7/08 19:32:


      היי אברי

      הבחירה לוותר על "הסיפור" שלנו מקרבת אותנו יותר למהות, רוב הזמן אנחנו משתמשים בסיפורים שיצדיקו מצבים שונים בחיינו, היופי הוא שאפשר לוותר על הסיפור ושאפשר להמציא אחד אחר שיתמוך במצבינו הנוכחי..

      לא קל לוותר משום ש"הסיפור" מייצר לנו "רווחים" מסויימים  אבל בעצם הם אלו המונעים מאיתנו להתקדם הלאה.

       

       

        16/7/08 19:22:

       

      האני האמיתי הוא דווקא זה שנבנה צומח ומתגבש מן המצב הלא מפותח שלך כאדם, לו אתה קורא "מורכב."

      המורכב הוא לא אני. הוא החליפה שלי .

      האני האמיתי שלי מוסתר באלפי תלבושות ומסכות . עלי לגלות אותו באמצעות עבודה והתפתחות הכרתית פנימית.

      לכן ממי אני נפרדת? רק מהתלבושת. אני נחשפת אל עצמי בעיני עצמי עם כל הכוחות והיכולות האמיתיים שטמונים בי ,ברגע שאני מסיטה את הוילון המסתיר לי את עצמי, שהוא הוא "המורכבות" שלי.

      המורכבות קיימת עבורי רק על מנת שאעשה הבחנות על עצמי ועל עולמי באמצעותה !

       

      ככל שמתקרבים אל האמת ,המציאות הופכת לפשוטה יותר , מזוככת וטהורה.....

      כל עבודתנו כנבראים, כבני אדם, היא לקלף את הקליפות של עצמנו ולגלות את היותנו אדם !!

       

      תודה לך אבריג

       

      להת' אורית חיוך

       

       

        16/7/08 18:41:

      צטט: אריקסון34 2008-07-16 14:26:04


      מורכב זה חי.

      ומרגיש..

       

       

       מורכב זה מת, ואדיש.

        16/7/08 14:26:


      מורכב זה חי.

      ומרגיש..

       

        16/7/08 12:37:

      פוסט מעורר מחשבה.

        אממהה... מה שלי עובר בראש בעקבותיו הוא ש:  א', גם אם המורכבות היא רק תירוץ ויתכן שהיא לא הגורם, זה אומר שהיא לא בהכרח לא נכונה כאבחנה שאתה אכן מורכב. סתם, ברמה התיאורתית.ב', מה שיותר חשוב, גם אם היא תירוץ לא "נכון", זה לא אומר שאין סיבה אחרת, שונה ממה שהסברת לעצמך שהיא הגורם לחוסר הרצון/החשק/האמביציה לבצע את המטלות שאתה מתייחס אליהן.אחרי הכל, כדי להתמודד נכון עם חוסר העניין הנ"ל, אתה צריך לזהות בוודאות את הסיבות החוסמות.  אני כותב את זה משום שאני מכיר מעצמי את חוסר האונים שלי מול מטלות מסוג מסויים (איזה סוג ?)ובמקרה שלי, התירוץ(צים), שונים. 

      נסה אולי לבדוק עם עצמך, איזה סוג מטלות אלו ומה בהן מפריע לך להתמסר להן.

        16/7/08 12:00:

      צטט: mור 2008-07-15 15:07:54

      מורכב זה הכי מעניין, לא אמרו לך? :-)

       

       

      אמרו לי והאמנתי.

      איזו שטות.

        16/7/08 01:01:


      בעיקרון התגובה ל- reef raf - את כל כך צודקת...

      ממש העלית את מה שחשבתי עליו - נזכרתי בפסיכולוגית אחת שאמרה לי שאני מורכבת, ושרוב האנשים "פשוטים"

      בלי בעיות , לא כמו האנשים שמגיעים אליה...

       

      עשיתי החלטה להקשיב לאני הפנימי שלי ולזרום עם מה שאני מרגישה ו...עזבתי אותה.

      אז מצידי כולם יכולים לחשוב שאני "מורכבת"/"שונה" אבל מבחינתי אם אני מרגישה טוב מבפנים אז אני בסדר.

       

      אז עצה שלי לא להקשיב לדברים שליליים שאנשים אחרים רוצים להעביר לכם - תקשיבו לעצמכם ותאמינו בעצמכם.

        15/7/08 23:17:

      אנשים.
      פשטות מול מורכבות.הכל בעיני המתבונן.

      אנחנו נולדים פשוטים,ואם היינו צריכים להתמודד עם עצמנו בלי אינטראקציה סביבתית היינו נותרים כאלו.

      הפשטות האישית שלנו הופכת להיות מורכבת ברגע שאנחנו צריכים לעמוד מול חברה שמצפה מאיתנו להתנהג ללא סטיות תקן, או מול אנשים אחרים,שהשריטות שלהם מייצרות אצלם חווייה שונה מזאת שלנו,וכפועל יוצא הם מסתכלים עלינו בראייה הפשוטה שלהם,ולא תמיד מצליחים להבין אותנו.

      כל אדם לוקח את החווייה שלו,את התובנות שלו,את השריטות שלו-ואמור להתאים אותן לכלל

      במידה כזו או אחרת.

      לא תמיד זה קל.לא תמיד זה הולך חלק.מפה מגיעה המורכבות.אני בטוחה שאני האדם הכי פשוט בעולם.אם הייתי צריכה לחיות עם עצמי במסגרת של 4 קירות,דלת וכמה חלונות,הייתי עושה את זה נפלא.איך זה קורה שברגע שאני יוצאת מפתח הדלת,לעולם שבחוץ,אני הופכת למורכבת?איך זה שהחברה לא מצליחה להבין שאני אדם פשוט?החברה מצפה ממני לחיות לפי דפוסי התנהגות מסויימים,לפי קודים מקובלים,וברגע שאחד הקודים משתבש-אני כבר הופכת לאדם לא פשוט,או מורכב לחילופין.החברה שופטת את הפשטות.ברגע שאנחנו מפשיטים מעלינו מסכות וקודים,

      אנחנו האנשים הכי פשוטים בעולם.

      אז אני פשוטה לעצמי,ומורכבת לסביבה,וככה טוב לי קריצה

        15/7/08 22:14:


      אצלי לעומת זאת הכל פשוט, ברור, קל לעשייה. ברגע שיש בפני משימה,

      מטלה, תפקיד, מיד אני רואה בעיני רוחי את כל השלבים עד לסיום, ואף

      מבצעת אותם בדרך כלל על הצד הטוב ביותר. משימתית כזאת.

      אלא מאי, הביקורת העצמית הורסת כל חלקה טובה, הנבירה בעבר מבלי להניח לו

      פוגעת, אז מה יותר טוב? לא יודעת.

      לאחרונה מתחילה ללמוד לשחרר, לוותר לעצמי...

        15/7/08 21:58:


      מי שנשמתו מורכבת, מת להיות פשוט, אבל אי אפשר

      ומה שאני יודעת, שאני לא יודעת כלום...

        15/7/08 21:51:
      את בעלי בחרתי כי הוא היה האיש הכי פשוט ולא מסובך שהיכרתי.
        15/7/08 20:56:


      בני לומד בישיבה תיכונית חסידית,הוא מאוד אוהב את פו הדב,למה? כי פ"ו זה פשטות ותמימות.

      זה נראה רחוק להשגה,הפשטות.

      אבל באמת זה המקום הכי טבעי לנו,

      המקום בו אנחנו פשוט...אנחנו.

      אפשר פשוט להרפות,

      להניח למורכבות לרגע,

      ולגלות שאנחנו כבר שם,

      יותר נכון-כאן.

      בפשטות הטובה הזאת.

      מאחלת לך (ולכולנו) הרבה ריגעי חסד פשוטים.

        15/7/08 20:44:

      דווקא כשאנחנו מכניסים עצמנו לתוך מהומת העולם

      וכאוס נפשי, הדברים מסתדרים בסופו של דבר

      כמו פאזל שמוצאים לפתע כל חלקיו

       

      תודה - רננה

       

        15/7/08 20:07:

      צטט: אבריג 2008-07-15 15:04:45

      לכל הדואגים לשלומי,

      אני פשוט בסדר.

      זהו אינו מסע חיטוט פנימי. ההיפך. זה מסע התפשטות מהחיטוט הקיים בכל אחד ואחד כל הזמן.

      אני לא מרכיב, אני מפשיט. הלימוד מפשיט.

      בעיקרון, מה שכתבתי כאן זה שאין מורכבות. 

      רק פשטות.

      טוב ?

       

      לא. לא טוב.(אבל זו כבר המורכב שלי, לא פשיטה בכלל) המילים הכתובות הם לא תמיד הנאמר. הבנתי משהו אחר בין המילים מה שנקרא בין השיטין.

      אין אדם רוצה לצאת מחיטוטיו אם לא מאס בהם.(מעיד על מורכבות) אבל שיהיה. אוהבת אותך בין כך ובין כך.
      תודה.
        15/7/08 20:02:


      רב הנסתר על הגלוי.

      נושא מורכבות לא צומח אין מאין,  אבל שיהיה... זו המציאות שלך.

      המון בריאות.

      ממשיכה לאהוב אותך. כך או כך.

        15/7/08 17:56:

      שפכת על המורכבות שלי חומר מדלל,

      והתפרקתי לגורמים.

      עכשיו בלגאן, הגורמים חוגגים

      ואני מפוזר.

       

      טוב, התפזרתי לגמרי,

      ביי

        15/7/08 17:50:

      אברי שולחת לך כוכב... מאחלת לך לעבור ממורכבות לפשטות. לפשט את הדברים. לא לסבך ולהסתבך... להתחיל לעשות ולהפסיק לתרץ... והעיקר לזרום, לנשום ולהרגיש. כשקל בלב ובנשמה גם קל לעשות דברים ולהתנסות בדברים. בהצלחה... כמו בשיר של ירמי קפלן: מדוע לא באת - אז "נגמרו התירוצים"...

      יעל 

        15/7/08 17:49:


      שיווו... מורכב.

      אבל נראה לי שהבנתי.

        15/7/08 17:02:

      אני כל כך פשוטה, וכך גם הרצונות והצרכים שלי.

      פשוטה בנתינת של אהבה גדולה, פשוטה בלקבל אהבה ולהרגיש שייכת.

      פשוטה במפגש עם אנשים כי אני פשוט מחייכת.

      פשוטה היום ועכשיו, כי הכל נמצא בהווה,

      ואם לא נבחר להוציא דברים מהשק,

      הם לא חייבים לצאת.

      הפשטות היא בידיעה הברורה

      שאני צריכה להיות נאמנה לעצמי תמיד.

      כי ברגע שאני לא מכבדת את עצמי אני נעשית מורכבת,

      ואז אני זקוקה לתירוצים.

      אז חיבוק מכל הלב למי שמחליט לעשות את הצעד הראשון

      לקראת החיבור לעצמו.

        15/7/08 17:00:


      האחיזות האלה שמאחזות לנו עיניים , מאחזות לכולם את העינים. מעמידות אותנו כאילו חזקים, כאילו יכולים.

      ובלי האחיזות מי אנחנו? פוחדת מלשחרר את אחיזתי במורכבותי כי אז אתגלה עירומה בפשטותי, פוחדת לשחרר את אחיזתי בידענותי כי אז אתגלה בריקנותי. כל האחיזות האלו שהועמסו עלי ושהעמסתי עלי  כל כך מקשות עלי את ההליכה, את הישיבה בנחת, כל כך לא מאפשרות לי לאהוב ,לשמוח, להפתח ובכל זאת פעם אחר פעם, יום אחר.יום כורעת תחת משקל השרשראות שקושרות אותי לעוגני האחיזות, יודעת שבכוחי לשחרר אותן - ולא עושה דבר. לא עושה דבר.

      ואז כשמבליח בי הזיק - קדימה קומי ושחררי קופץ מולו הרצון לחדול......לא להיות...פשוט לחדול. רק החדלון ישחרר.

        15/7/08 15:32:


      היי אברי

      אני נמצאת באותו מצב אך עדיין לא מצאתי את הדרך לצאת ממנה.

      חוץ מספורט אין דבר אחר שמצאתי ראוי.

      אם תמצא משהו אשמח לשמוע.

      בכל אופן קבל כוכב לפחות על ההזדהות

        15/7/08 15:23:

      אברי,

       

      כמו תמיד נהנתי מאוד לקרוא "אותך".

      ומשפט המפתח:

      אני מתחזק מורכבות דימיונית כדי לרבוץ לי ולא לחיות.

      מזמין את הזדהותי, כמו מפתח אבוד, שנמצא ופתח לי את שער ההבנה, להתנהגותי אני.

      משובח מה שכתבת.

      לצערי אין לי כוכבים, אך הכתוב שווה אצלי הרבה יותר מאחד.

      כל הכבוד על הדרך שאתה עושה ועל הפתיחות.

      y

       

        15/7/08 15:13:
      אולי זה אני...אבל הפוסט הזה היה מורכב לקריאה, אני אחזור לקרוא שוב כשאהיה מרוכז יותר.
        15/7/08 15:07:
      מורכב זה הכי מעניין, לא אמרו לך? :-)
        15/7/08 15:07:

      היי אברי

      פוסט שכל כך מדבר אליי

      גם אני מרגישה שאני מורכבת

      וקשה לעזוב את זה

      אולי וכנראה יש לי סיבות להרגיש ככה

      אין לי כוכבים

      אך אשוב

      יום מקסים

      טלי

       

        15/7/08 15:04:

      לכל הדואגים לשלומי,

      אני פשוט בסדר.

      זהו אינו מסע חיטוט פנימי. ההיפך. זה מסע התפשטות מהחיטוט הקיים בכל אחד ואחד כל הזמן.

      אני לא מרכיב, אני מפשיט. הלימוד מפשיט.

      בעיקרון, מה שכתבתי כאן זה שאין מורכבות. 

      רק פשטות.

      טוב ?

        15/7/08 14:54:


      אבריג מאמי, מה נפל עליך? "אתה מורכב עד כדי כך?"

      תקשיב, בזמן האחרון אתה מאוד בכותרות, תוכנית רדיו, טלוויזיה פריים טיים ובטח עוד עיסוקים נוספים. לפעמים זה כבר נמאס, אבל רק לך. ואז מחפשים איפה המורכבות אם אני כל כך מצליח. ואז כל התשובות הרדומות שנים קמות לתחייה. אז ככה אבריג'לה :אני "מתה" עליך. אל תהרוס לעצמך, כשאתה חש את זה קח קצת חופש אל תחפש מורכבות. כל אדם בכל שהוא עוסק מאוס עליו באיזשהוא שלב. אך אסור כי תמאס בעצמך. החוכמה היא לדעת להישאר בשיא ולשמור על זה. אז עוד קצת, אח"כ תשנה מעט ושוב ימאס, תחפש תשובות במקום אחר וחלילה. "צרות של עשירים" עם כל ההבנה שלי אליך, רד  מזה זה רק מקלקל וחבל. אפשר שהזמן יעבור בהנאה ואפשר שבתסכול ומרורים ומורכבות. זה הזמן לבחור בין השניים עד לדילמה הבאה בה תאלץ לבחור שוב.

      אוהבת רונית.

        15/7/08 14:35:

      תגיד אפשר להזמין אותך לאיזה שיחה בארבע עיניים ? ואולי תניח כבר לאברי לנוח קצת מבדיקות המעבדה האלה ?

      ..פשט ותתפשט.

       

        15/7/08 14:15:

      כתבת מה שאני חושבת כבר כמה שנים טובות.

      כוכב ממני אברי

        15/7/08 14:12:


      אברי יקר,

       

      כתבת - "אני מתחזק מורכבות דימיונית כדי לרבוץ לי ולא לחיות"

      ואני מכירה אנשים מתחזקים פשטות דמיונית כדי לרבוץ ולא לחיות

      וגם כאלו שמקבלים את המורכבות העצומה שלהם ומתוכה חיים ובגדול

      ומנסיוני הדל,

      ה-"גאולה" לעולם איננה נמצאת בנסיון לדכא/להיפטר וכו' ממשהו בתוכי.....

      יחד עם זאת, ראה ביירון קייטי, עליה אני מאמינה ששמעת כבר לא פעם,

      תמיד מעניין לבדוק מי אנחנו ללא כל הסיפורים,

      כי אפילו אם נדבק בהם מחדש,

      יהיה זה כבר ממקום אחר.

      בברכה,

      שרית סלאי קדוש

        15/7/08 13:41:


      למה בכלל להגדיר את עצמך כמורכב או פשוט?

      אולי אתה גם וגם?...

      הגדרות תוחמות ומצמצמות אותנו לדעתי...

        15/7/08 13:06:
      אברי, גם לי יש הפרעות קשב וריכוז.בשבילי לקרוא את מה שכתבת ולהצליח להבין משהו זו משימה בילתי אפשרית.זה כמו לקרוא דו"ח נתונים על משהו...איך לעזאזל עושים את זה???

      ממש פוסט יפה! (וגם לא מורכב מדי...)
        15/7/08 12:15:
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=525788   אברי  היקר  התגובה  כאן 
      בוקר  טוב  מיום  שלישי  פעמיים  כי  טוב
        15/7/08 12:01:


      אבריג:"אני מתחזק מורכבות דימיונית כדי לרבוץ לי ולא לחיות"

      כשאתה לא מתחזק מורכבות אתה מרכיב תחזוקות, קח אוויר!

        15/7/08 11:34:

      אברי החמוד

       

      כיף לקרא את מה שלא יכלתי לכתוב או להגיד...

       

      מורכב זה מילה יפה למסובך ומסובך זה ההפיך מפשוט ופשוט זה טוב.

      :)

        15/7/08 09:22:

       כתבת יפה, אברי.

       

      כאחד שנהג לחשוב באופני חשיבה מורכבים ושלב על שלב ושלבים רבים קדימה, הגעתי למסקנה בסוף שהכל פשוט ושאין מה להסתבך עם החיים.

       

      אבל עם זאת, המורכבות הזאת גורמת לנו לברוח למקום טוב, שבו אנחנו הכי מרגישים שאנחנו שונים, שהכאב והעצב מביאים אותנו למצב של הרגשת חיות. ומקום המפלט הזה הוא טוב להתנער מהפשטות, ולחלום. חלומות הם תמיד מורכבים.

        15/7/08 08:13:

      מורכבות.

      כאדם מורכב, רואה במורכבות איכות, מעלה שאין אותה לאחרים. היכולת להיות ולא להיות, לעשות ולא לעשות, לרצות ולברוח, נותנת לנו, לי במיוחד עולם רחב יותר, מעניין יותר מאתגר, חופשי.

      בחיים כמו בחיים, הכל עניין של השקפה, מהיכן מסתכלים.

      לא מוכנה לוותר על ייחוד שבי.

      :)

       

        15/7/08 08:09:


      היי, נגעת לליבי, ונראה לי שגם ללב העניין....

      אחד הדברים שבעיניי באמת חשוב בנושא הזה, ובכל נושא של התבוננות עצמית הוא קבלה עצמית... לתת לעצמנו את האישור, קצת כמו בפוסט הקודם שלך, שאנחנו בסדר...קבלה עצמית תוך כדי שאיפה להתפתחות ושינוי, שהיא כבר חצי מהדרך, אם לא יותר.יש שיגידו- אם אקבל את עצמי, לא תהיה לי מוטיבציה להשתנות, אך היופי הוא שדווקא הקבלה העצמית של כל חלק בנו היא המאפשרת את השינוי.

      אוהבת

        15/7/08 06:51:


      מורכב, מורכב זו הגדרה לדברים כל כך מסובכים אשר למרות הכל ניתנים לפירוק.

      הפירוק עצמו הוא הבעיתי. הפירוק הוא השינוי והשינוי מפחיד.

      המורכב אינו מפחיד כל כך, המורכב הוא האדם אותו אנחנו מכירים ובלית ברירה חיים עימו שהרי אפחד לא שאל אותנו אם אנחנו מוכנים לחיים האלו, או אנחנו מסוגלים להתמודד עימו.

      לאחד הפרעות קשב, לאחר לקויות למידה, לאחד הפרעות נפשיות, לאחר הפרעות מוטוריות. אם תוכל להביא ולו אדם אחד שאינו מורכב אני אעשה הכל כדי להצליח להכיר אותו אפילו להבין איך ולמה.

      ברגע שאנחנו מצליחים לקבל את עצמינו כמו שאנחנו ניתן לחלק את המרכיבים, קבלה עצמית היא הסוד.

      אני בטוחה כי בו ברגע שאיבחנו אצלך את הפרעות הקשב ירדה אבן אחת מהלב ועלו לפחות שתיים אחרות האומרות " נו מה עכשיו ?"

      תן לעצמך להפרד מכמה חלקים שהרכיבו את השלם הישן תמשיך הלאה ותראה שהדבר לא נורא כל כך.

        15/7/08 06:36:


      אוי שם הבלוג שלך מפריע לי כל פעם מחדש..."המיסיון".

       

      אהבתי את התוכן. התחברתי מאד.

        15/7/08 01:30:


      זה פשוט מפחיד

      ומלהיב בו זמנית.

      כל כך אהבתי !!!

      העולם כולו מורכב מדבר אחד - אור פשוט .

      כל מה שחשוך רע ולא טוב בעיניינו - זה אותו אור שבינתיים קשה לנו לראותו .

      זה קצת כמו ליקוי חמה - בגלל הירח שבין שמש לכדור הארץ , לא רואים את השמש .

      אבל היא תמיד שם , גם בלילה הכי חשוך חיוך

      רק מה שחווה את עצמו כמורכב יכול לחוות ולזהות את עצמו כפשוט .

      אם לא היינו רואים את החושך בלילה , לא היינו יודעים שהאור ביום הוא אור . 

      החושך הוא רק הסתרה וסינון של האור כדי לתת לנו את הרצון לחפש ולגלות את האור . 

      שיהיה לילה ( יום ) טוב קריצה  חיוך

        15/7/08 00:44:


      אברי,

      בזכותך נכנסתי לאתר וראיתי כי טוב.

      מותר להיות הכל, כל זמן שזה מתאים לך.

      לי זה נראה כמו אופן מרכבה שתקועים בו מקלות.

        15/7/08 00:25:
      ואולי simple but not simplistic?


      מוכר...

      יש בה במורכבות

      סוג של התפוקקות

      עד כדי רצון להיעקר מעצמך

      ובו בזמן (ולא בכדי)

      נהדרות

      מנגנון,שפועל

      ורושם כל רגש החולף בך

      חיות...

       

      *

        15/7/08 00:04:


      ערב טוב ומצויין,

      אתה באמת מורכב. כל כך מורכב שאתה קצת מתבלבל מסתבך, נבוך ו...מגזים. אופייני למורכב ממשפחת המורכבים. מה עושים? מתכחשים למשפחה? לשורשים? מה פתאום?מקסימום מתחתנים עם מישהו מהמצליבים או הסולניים ורואים כמה טוב להיות מורכב.

      בדרך כלל אני אוהבת לקרוא דברים שאתה כותב , את חוט המחשבה הנכרך ומסתבך, אבל הפעם ...שרית בעצמך על לא עוול בכפך

        15/7/08 00:01:

      היי

      הכי טוב עם היינו יכולים להיות פשוטים

      המורכבות מתסכלת לעיתים

      מבלגנת אותנו..

      אני לפעמים מרגישה כמו לגו ...

      ומרגישה שאני צריכה שמשהוא צריך לבוא

      ולהרכיב אותי מחדש......

       וכמובן שבסופו של דבר

      רק אנחנו נרכיב את עצמנו

      קשה.. קשה... 

       

        14/7/08 23:46:

      העולם פשוט.

       

      שחור ולבן.

       

      כשאני מחפש תירוץ לאי עשיה אני גולש פה בקפה. לצערי אני עושה את זה יותר מידי פעמים בזמן האחרון.

       

       

      (נכון שהמילים "שחור ולבן" עושות לך חשק לכתוב על משהו?)

        14/7/08 23:43:


      היי אבריג

       

      אולי תמצא עניין בפוסט שלי שעוסק, לפי תחושתי לפחות ,בנושא דומה

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=508121

       

      לילה טוב

       

      גלי

        14/7/08 23:41:


      מעולה!

      פוסט חכם  ומועיל במיוחד.

       תודה!

        14/7/08 23:32:
      סליחה על הקפיצות בפונט. משהו לא עובד בעריכה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אבריג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין