כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    כך תקבלו כסף על הצילומים הביתיים שלכם

    39 תגובות   יום שני, 14/7/08, 23:42

    הנה משהו שאני מאוד אוהב לעשות: לעקוב אחר השינויים בעולם המדיה - שינויים המעלימים מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים שמלווים אותנו במשך שנים רבות - ויוצרים אחרים במקומם.

    קחו לדוגמה את שוק התצלומים הגנריים. היסטורית, חברות כמו Getty Images ו-Corbis, העסיקו ומעסיקות מאות ואולי אלפי צלמים שצילמו תמונות באיכות גבוהה שנמכרו, בין היתר, לעיתונים, המשתמשים בהן כדי להעשיר את תכניהם.

    אבל האינטרנט משנה את המודל הישן.

    כל מי שביקר אי פעם באתרי שיתוף תמונות כגון flickr ראה שם בוודאי גם צילומים שצולמו על ידי חובבנים, אך שאיכותם מאוד גבוהה.

    והנה לפני שבוע האסימון נפל: Getty Images ו-flickr ישתפו פעולה כך ש-Getty Images תוכל להוסיף לקטלוג שלה תצלומים שייבחרו על ידי עורכיה מתוך היצע התצלומים העצום הקיים ב-flickr. הצלמים יקבלו כמובן חלק מהתשלומים ש-Getty Images תגבה מלקוחותיה.

    עבור החברים ב-flickr שהתמונות שלהם ייבחרו זה כמו כסף משמיים - הם הרי צילמו ומצלמים תמונות ממילא, אלא שעכשיו הם גם יקבלו כסף. הצלמים המקצועיים לא ייעלמו, אבל כוח המיקוח שלהם יקטן - וכך גם התלות בהם.

    Getty Images מצויה בעצמה תחת איום - איום מכיוונם של אתרי אינטרנט הפועלים כשווקים המקשרים בין גופי לבין צלמים חובבים המצלמים צילומים איכותיים.

    האיום הזה הולך ומתממש בענף מדיה נוסף המושפע מאוד מהשינויים בערוצי ההפצה וביכולת להשיג יתרון לגודל - ענף המוסיקה.

    במשך שנים הענף הזה נשלט על ידי הלייבלים הגדולים - חברות הענק שהחתימו את האומנים, הקליטו את המוסיקה שלהם והפיצו אותה לצרכנים.

    האינטרנט לא רק זעזע את הענף הזה, כי אם - וזה יותר מעניין - החל להצמיח מודלים עסקיים חלופיים.

    עד לפני כ-20 שנה CBS האמריקאית היתה בעצמה לייבל מוביל. במאי 2007, כנראה מתוך ניסיון להוריד דרמטית את הגיל הממוצע של קהל היעד שלה, היא רכשה את אתר המוסיקה המגה-פופולארי last.fm תמורת 280 מיליון דולר.

    שנה וחודשיים לאחר מכן - ו-CBS חוזרת לענף המוסיקה, אבל הפעם במודל חדש: ביום רביעי last.fm החלה להעביר לאומנים הרשומים אצלה ושאין להם חוזים עם לייבלים, תמלוגים ממכירת המוסיקה שלהם באתר.

    מעטים מהאמנים האלה, אם בכלל, הדפיסו את היצירות שלהם על דיסקים. גם אין להם סיבה לעשות זאת - שיטת ההפצה של הלייבלים הוותיקים הוחלפה בהפצה אינטרנטית - והם עדיין מקבלים את התמלוגים המגיעים להם.

    המוטיב המרכזי המניע את השינויים בשני המקרים האלה נובע מהיכולת של האינטרנט לשמש כערוץ הפצה וכשוק.

    פעם, הדרך היחידה להפיץ מוסיקה היתה לייצר דיסקים ולשנע אותם לאורך מיליוני קילומטרים לחנויות בכל העולם, והדרך היחידה לאסוף מאגר תצלומים איכותי גדול היתה להכיר את הצלמים ואת גופי המדיה - לדעת מי הם, היכן משרדיהם, מה מספר הטלפון שלהם ומה צורכיהם המיוחדים. וככל שהיית שחקן גדול יותר בענפים האלה, הצלחת להוריד את העלויות ולמשוך אליך יותר לקוחות וספקים.

    היום הטכנולוגיות הדיגיטליות והאינטרנט מאפשרים לייצר תוכן (מוסיקלי או ויזואלי) ולהפיץ אותו בזול, להגיע ליותר שווקים ולהגיע ליתרונות לגודל - בלי גודל פיסי בכלל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/7/08 22:06:

      צטט: shrew4ever 2008-07-16 19:44:57

      מעניין ש PHOTOSIG לא אימץ עדיין את הרעיון

      הוא מבוסס על מודל תשלום חודשי תמורת ביקורות ושומר את הזכויות

       

      DEVIANT ART כבר מאפשר את זה למשל

      http://www.deviantart.com/print/2829432/ 

       

      ובאותו נושא - האם ידעת על www.allto1.com למשל.

       

       

      שלום לך,

      לא - אני לא מכיר את allto1 אבל עכשיו, הודות לך, התוודעתי אליו.

       

        16/7/08 19:44:

      מעניין ש PHOTOSIG לא אימץ עדיין את הרעיון

      הוא מבוסס על מודל תשלום חודשי תמורת ביקורות ושומר את הזכויות

       

      DEVIANT ART כבר מאפשר את זה למשל

      http://www.deviantart.com/print/2829432/ 

       

      ובאותו נושא - האם ידעת על www.allto1.com למשל.

       

       

        15/7/08 20:27:

      צטט: אילן נ 2008-07-15 19:58:08


      א. יפה שהחברות האלה משלמות ליוצרים, גם אם הם חובבים.

      ב. הצורך באנשי מקצוע בתחום הצילום והמוסיקה לא יפחת, כמו שהצורך ברופאים או בפסיכולוגים לא פחת, למרות הריבוי העצום שחל במרפאים האלטרנטיביים וב"מאמנים" האישיים.

      אולי ההיפך הוא הנכון.

       

      היי אילן,

      הדוגמה שנתת מצוינת.

      ההילרים לא באו על חשבון הפסיכולוגים, בוודאי לא באופן גורף. מה שכן קרה הוא שנוצר שוק חדש - שלא היה קיים קודם.

      באינטרנט זה די דומה. יש אמנם מקרים שבהם האינטרנט גורם נזק אדיר לעסקים מובילים של חברות מדיה ישנות - למשל לעסקי הלוחות של העיתונים המודפסים. אבל במקרים רבים אחרים פשוט נוצרים שווקים חדשים, שלא היו קיימים קודם. למשל, תוכנות לניהול תכנים באינטרנט (CMS) ורשתות חברתיות הן שווקים שלא היו קיימים לפני האינטרנט.

        15/7/08 19:58:


      א. יפה שהחברות האלה משלמות ליוצרים, גם אם הם חובבים.

      ב. הצורך באנשי מקצוע בתחום הצילום והמוסיקה לא יפחת, כמו שהצורך ברופאים או בפסיכולוגים לא פחת, למרות הריבוי העצום שחל במרפאים האלטרנטיביים וב"מאמנים" האישיים.

      אולי ההיפך הוא הנכון.

        15/7/08 16:59:

      צר לי לאכזב את כל מי שראה תשלומים של אלפי דולרים

      מגיעים אליו מגטי.

      כאחד שכבר שנים עובד עם גטי תרשו לי לציין מספר דברים.

      1.גטי לוקח 50 אחוז מכל תשלום שמתקבל על תמונה.

      2.המחיר שגטי גובה על תמונה בממוצע מגיעה

      ל25-50 דולר. אלא אם התמונה היא יחידה במינה

      ובלעדית.

      3.התשלום מגיע פעם ב3 חודשים.

       אותו כנ"ל גם בקורביס ובסוכנויות האחרות.

      זה נחמד הרבה רעש והתרגשות אבל עשירים

      ומפורסמים  אף אחד לא יהיה בגלל זה.

      גם הפגיעה בצלמים מקצועיים תהיה מינימלית.

      אם כל הכבוד לחובבים טובים ככל שיהיו עדיין

      מעדיפים צלמים מקצועיים.

       

        15/7/08 15:41:

      בינגו. הריאליטי. זה ב-ד-י-ו-ק הפחד שלי. אבוי לכוכבים שהם מייצרים... נינט... יותר דובר על הפוני שלה מאשר על המוזיקה הנפלאה שהיא כותבת ושרה (כן כן, שור ברור... ולמי שלא הבין, זו אירוניה)... יש דברים שאין בהם קיצורי דרך. ולראיה, אמן, מוזיקאי לצורך העיניין, כדי להשתפשף, רצוי ומומלץ שיופיע במועדונים קטנים ואפלים. שיצור קשר ישיר וקרוב עם הקהל שלו. הוא צומח מזה. למעשה אין סתירה בין הדברים. רק שעם תרבות הרייטינג וקיצורי הדרך שם זה מתחיל ושם זה נגמר. אנחנו מייצרים כוכבים ריקים וחסרי תוכן עם המון רייטינג. ושוב הציבור הזה... הציבור לא בוחר איכות. הציבור בוחר פופולריות.


      אלוהים, אני נורא מיושנת בדיעותי...


      אני בסך הכל מנסה לחשוב צעד קדימה. השינוי יקרה, הוא טוב, הוא מעולה אפילו. אבל עדיין חסר משהו במשוואה הזו. משהו עדיין לא בשל בתהליך. איזו שהיא מסננת איכותית שלא נשענת על הציבור הרחב, על מבחני פופולריות. כי כמו שכבר אמרתי קודם, העם מעדיף ציצי בלונדיני מיוזע על פני צילום אמנותי של חרגולית החורש המצוייצת.

      אמרתי מספיק... וזהו, אני הולכת לשתוק בפינה במבוכה...

       

       

      שירה,

      אני בהחלט מכיר בעובדה שהרבה יותר אנשים נהנים מהמוסיקה של נינט מאשר מהמוסיקה שאני מקשיב לה.

      אבל גם לפיינשמקרים כמוני וכמוך האינטרנט עוזר כי הוא מציף את כל סוגי האמנים. לדעתי, מה שמייספייס עשתה לאומנים קטנים אף לייבל לא עשה אי פעם. בלי מייספייס ודומותיה, כל מה שהיית נחשפת אליו היה מה שהלייבלים הענקיים היו רוצים לקדם.

        15/7/08 15:36:

      צטט: shrew4ever 2008-07-15 14:20:55

      וגם PHOTOSIG

       

      היי,

      לא, לא מכיר. תרצה להרחיב?

        15/7/08 15:10:

      צטט: natlipson 2008-07-15 12:38:17

      צטט: daniela orvin 2008-07-15 12:31:35

       מזכיר לי קצת את מה שקורה בעולם הבידור. תוכניות הראליטי מייצרות כוכבים שקורצו מחומר השכן/נה מהבית ממול. כל אחד היום פוטנציאלית יכול להיות כוכב. כך יותר קל לקהל הצופים להזדהות עם האייקונים החדשים. גם כאן הנגישות לצלמים חובבים ומוזקאים מתחילים מעצימה  את כל הכאוס והסדר החדש בסולם המעמדות החברתי או התרבותי.

       

      היי דניאלה,

      אנלוגיה מצוינת! עד שנוצרו תוכניות כמו כוכב נולד או נולד לרקוד, הכישרונות היו צריכים להילחם על תשומת ליבם של הסוכנים והלייבלים. ומה שיפה הוא שכוכב נולד מקצרת את דרכם לא רק של המנצחים כי אם גם מתחרים מוכשרים אחרים שלא ניצחו.

      ואם הטלוויזיה - אמצעי תקשורת בן 60 שנה - מסוגלת לעשות את זה, האינטרנט מסוגל לעשות את זה הרבה יותר טוב, מהיר ויעיל. המון כוכבים נולדו למשל במייספייס. אף אחד מהם עדיין לא הגיע לרמת הפרסום והחשיפה של אמריקן איידול, אבל גם זה יבוא.

      בינגו. הריאליטי. זה ב-ד-י-ו-ק הפחד שלי. אבוי לכוכבים שהם מייצרים... נינט... יותר דובר על הפוני שלה מאשר על המוזיקה הנפלאה שהיא כותבת ושרה (כן כן, שור ברור... ולמי שלא הבין, זו אירוניה)... יש דברים שאין בהם קיצורי דרך. ולראיה, אמן, מוזיקאי לצורך העיניין, כדי להשתפשף, רצוי ומומלץ שיופיע במועדונים קטנים ואפלים. שיצור קשר ישיר וקרוב עם הקהל שלו. הוא צומח מזה. למעשה אין סתירה בין הדברים. רק שעם תרבות הרייטינג וקיצורי הדרך שם זה מתחיל ושם זה נגמר. אנחנו מייצרים כוכבים ריקים וחסרי תוכן עם המון רייטינג. ושוב הציבור הזה... הציבור לא בוחר איכות. הציבור בוחר פופולריות.


      אלוהים, אני נורא מיושנת בדיעותי...


      אני בסך הכל מנסה לחשוב צעד קדימה. השינוי יקרה, הוא טוב, הוא מעולה אפילו. אבל עדיין חסר משהו במשוואה הזו. משהו עדיין לא בשל בתהליך. איזו שהיא מסננת איכותית שלא נשענת על הציבור הרחב, על מבחני פופולריות. כי כמו שכבר אמרתי קודם, העם מעדיף ציצי בלונדיני מיוזע על פני צילום אמנותי של חרגולית החורש המצוייצת.

      אמרתי מספיק... וזהו, אני הולכת לשתוק בפינה במבוכה...

       

        15/7/08 14:20:
      וגם PHOTOSIG
        15/7/08 14:20:
      והאם אתה מכיר את ZAZZLE ואת DEVIANT ART?
        15/7/08 12:38:

      צטט: maor kaplanski 2008-07-15 12:34:43

      נתן - כרגיל, תמיד מעודכן!

       

      לעשות כסף מתוכן שיתופי זה חלום רבים...השאלה אם הוא באמת יתגשם.

       

      מאור - זה החלום של היוצרים, אבל הסיוט של חברות המדיה הישנות...

        15/7/08 12:38:

      צטט: daniela orvin 2008-07-15 12:31:35

       מזכיר לי קצת את מה שקורה בעולם הבידור. תוכניות הראליטי מייצרות כוכבים שקורצו מחומר השכן/נה מהבית ממול. כל אחד היום פוטנציאלית יכול להיות כוכב. כך יותר קל לקהל הצופים להזדהות עם האייקונים החדשים. גם כאן הנגישות לצלמים חובבים ומוזקאים מתחילים מעצימה  את כל הכאוס והסדר החדש בסולם המעמדות החברתי או התרבותי.

       

      היי דניאלה,

      אנלוגיה מצוינת! עד שנוצרו תוכניות כמו כוכב נולד או נולד לרקוד, הכישרונות היו צריכים להילחם על תשומת ליבם של הסוכנים והלייבלים. ומה שיפה הוא שכוכב נולד מקצרת את דרכם לא רק של המנצחים כי אם גם מתחרים מוכשרים אחרים שלא ניצחו.

      ואם הטלוויזיה - אמצעי תקשורת בן 60 שנה - מסוגלת לעשות את זה, האינטרנט מסוגל לעשות את זה הרבה יותר טוב, מהיר ויעיל. המון כוכבים נולדו למשל במייספייס. אף אחד מהם עדיין לא הגיע לרמת הפרסום והחשיפה של אמריקן איידול, אבל גם זה יבוא.

        15/7/08 12:34:

      נתן - כרגיל, תמיד מעודכן!

       

      לעשות כסף מתוכן שיתופי זה חלום רבים...השאלה אם הוא באמת יתגשם.

        15/7/08 12:31:
       מזכיר לי קצת את מה שקורה בעולם הבידור. תוכניות הראליטי מייצרות כוכבים שקורצו מחומר השכן/נה מהבית ממול. כל אחד היום פוטנציאלית יכול להיות כוכב. כך יותר קל לקהל הצופים להזדהות עם האייקונים החדשים. גם כאן הנגישות לצלמים חובבים ומוזקאים מתחילים מעצימה  את כל הכאוס והסדר החדש בסולם המעמדות החברתי או התרבותי.
        15/7/08 12:07:

      כבר היום אפשר להנות מהכנסה מתמונות על ידי השתתפות באתרי MicroStock.

      דוגמא מצוינת לאתר כזה הינו  Shutterstock שתמונות ממנו מופיעות מדי פעם בכתבות של Walla ו TheMarker

        15/7/08 11:56:

      צטט: isig 2008-07-15 10:57:18


      כרגיל, ראוי לכוכב.

      שאלה להשלמה: האם פיקסה של גוגל, אינו מצטרף לטרנד?

       

      היי. תודה. האמת - אני לא יודע אם יש את זה גם בפיקסה.

        15/7/08 11:54:

       

       

      1. אתה מסתכל על זה מהזוית שלך. פרסום עיתונאי ברשת. הצורך שלי הוא אחר. איכות הן מהזוית האמנותית והן מהבחינה הטכנית [סליחה, אני פרפקציוניסטית]. אני מבדילה בין צרכי המקצועיים לבין צרכי האישיים. מתוך סקרנות לשמה אני יותר מנהניית לשוטט ולתור את הרשת להנאתי. לראות, לשמוע ולקרוא תכנים יצירתיים. גם [ולעיתים בעיקר כי] אינם מקצועיים בעליל. אולם כשאני באה לרכוש ממיטב כספי [לקוחותי] תוכן, זמני יקר [תרתי משמע]. אני מצפה לתוצר איכותי וברמה הגבוהה ביותר האפשרית. רצוי שאוכל לאתר אותו במהירות וביעילות.רצוי עם כמה שפחות השפעת ההמון המתהולל על התוצר הסופי.

      2. ירידת המחיר היא דבר נפלא. אמרתי מחשבות. לא אמרתי ביקורת שלילית...

       

       

      הגדלת ההיצע לא תגרום לכך שלא תוכלי למצוא חומר איכותי. החומר האיכותי (בינתיים) נמצא היכן שהיה בעבר ובנוסף נוצרים מקומות חדשים של חומר איכותי.

      בעצם, האינטרנט נע בין שני קצוות. בקצה האחד יש הגדלה משמעותית של היצע התכנים ובקצה השני מתפתחים כלים שמקילים על איתור התכנים הספציפיים שגולש מחפש. שני הצירים האלה נעים יחד בדרך כלל. להיצע האתרים העצום יש מנועי חיפוש (גוגל) כמו שלהיצע העצום של רשתות חברתיות יש את FriendFeed.

        15/7/08 11:50:

      צטט: kibbutznik 2008-07-15 10:12:38

      כבר היום יש אתרים כאלה, מה שגטי עשו, אולי עשה רעש בגלל שזה פליקר אך אלה חדשות ישנות.

      www.istock.com

      www.dreamstime.com

      wwww.canstockphoto.com

      דוגמה לשלושה שבהם אני מוכר כבר שלוש שנים.

      גטי גם חתמו עם ISTOCK אני משוכנע שמעטים מאנשי פליקר ירוויחו, אבל גטי קיבלו יחסי ציבור חבל על הזמן.

       

      תודה על תוספת המידע!


      כרגיל, ראוי לכוכב.

      שאלה להשלמה: האם פיקסה של גוגל, אינו מצטרף לטרנד?

        15/7/08 10:43:

       

      והנה לפני שנה גם לי האסימון נפל

       

       

        15/7/08 10:34:

      צטט: y2work 2008-07-15 10:18:05

      אמרתי פעם לגידי אורשר (מבקר קולנוע) תודה.

      הודתי לו על הניתוחים המעמיקים שלו על סרטים. כל סרט שכתב שחרא רצתי לראות :-)

       

      אז חוכמת ההמונים היא כלי. כמו כל כלי אחר. בדיוק כמו ביקורת הסרטים של גידי לגבי :-)

       

      ודד אחד ? נו באמת ! באותו מחיר אפשר לקבל דדיים פה :-)


      באופן אישי תמיד העדפתי המלצות של חברים עם טעם דומה לשלי. היום אני מתרגמת את זה להמלצות וירטואליות מאנשים שבמשך הזמן נחשפו כבעלי טעם דומה לשלי. זה לא ההמון המתהולל... תחשוב על כל הזמן האבוד [ושוב, במונחי עבודה, ולא כבילוי לשעות הפנאי] שתבלה בניפוי עשרות המלצות של מאות ואלפי גידי אורשרים, ויוסי[ם], וג'ון[נים], ובראד[ים], ושרה[ות], וניקי[ות], ופאריס, ונחמה[ות] ומסעודה[ות משדרות]. להמשיך?

       

      רק היום במחירת חיסול... הדדיים ו/או השדיים חינם לכל חפץ... מחיר די משתלם הייתי אומרת...

       

        15/7/08 10:18:

      אמרתי פעם לגידי אורשר (מבקר קולנוע) תודה.

      הודתי לו על הניתוחים המעמיקים שלו על סרטים. כל סרט שכתב שחרא רצתי לראות :-)

       

      אז חוכמת ההמונים היא כלי. כמו כל כלי אחר. בדיוק כמו ביקורת הסרטים של גידי לגבי :-)

       

      ודד אחד ? נו באמת ! באותו מחיר אפשר לקבל דדיים פה :-)

       

      צטט: לולה 2008-07-15 09:11:41

      צטט: y2work 2008-07-15 08:55:03

      1. להיפך. המון מוכשרים שגרים היום בכפרים נידחים באפריקה שלא היה להם סיכוי להגיע לשום מקום יתגלו בעזרת יצירותייהם והיכולת להגיע לפליקר ומשם לעולם כולו נתונות בידייהם כמו בידי ילד מניו יורק.

      כמו כן מנועי החיפוש משתנים. הרבה יתבסס על המלצות גולשים ועל מה אנשים לחצו. מה שנקרא "חוכמת ההמונים" בקיטלוג עודף המידע

      2. גופי ההפצה הגדולים בבעייה. כי אם תחליטי עכישו לשיר באמבטיה ותצלמי את זה עוד כמה דקות השיר שלך יכול להיות ב myspace ומשם..............

      ואם זה יהיה מוצלח אז יש סיכוי חביב שאת תהיי זמרת אמבטיה מפורסמת.


       

      1. זה לא ההיפך. זה לא באמת מבטל את ההיגד שלי. רק נותן גם את הפאן החיובי של העניין. אבל גם הנקודה שהעלת בעייתית משהו. הבעיה שלי עם המלצות גולשים או עם 'חכמת ההמונים' היא שלצערי ההמון (כהמון) נוטה לכיוון הממוצע. טעמו רדוד, שטחי, או במילים אחרות, גרוע. לראיה, שים לב על מה ההמון מצביע כ-א-ן ההמון ברגליים... תן לי לרמוז לך: בלונד עילג חושף דד יעניק לך רובריקה נצחית בהיכל התהילה של בקפה.

      2. הוא שאמרתי. אך גם הסעיף הזה מחזק את הבינוניות. וגוזל ממני זמן מיפוי וסינון המוץ.
      אני זמרת אמבטיה? פחחחחחח. שירה אינה נכללת במזוודת כישרונותי. ישלמו לי לסתום. הא, איך לא חשבתי על זה בעצמי. מ-ע-ו-ל-ה.

       

       

       


       

        15/7/08 10:16:

      צטט: natlipson 2008-07-15 10:08:20


      היי שירה,

      1. השאלה היא למה הכוונה בירידה באיכות. אם למשל עיתון יכול להשיג היום במהירות רבה תמונה באיכות ירודה של אירוע חדשותי שהצלמים שלו אינם נוכחים בו - זו עלייה באיכות. ואם הכוונה היא לאיכות הצילומים - אז עצם העובדה שהכמות הגדלה אינה מביאה לירידת האיכות. לגבי נבירה - זו המומחיות הגדולה באינטרנט: חיפוש ודירוג. ולבסוף - האינטרנט יוצר שוק עבור צילומים שלא היו נחשבים איכותיים מספיק עבור המדיה הישנה. אתרי אינטרנט עצמאיים - וקוראיהם - מסתפקים בתמונות באיכות אומנותית נמוכה יותר - אם הן עונות לצורך התוכני.

      2. ירידת מחירים היא בלתי נמנעת. בכל מקום שבו ההיצע גדול יותר - המחירים יורדים. אבל האם ירידת מחירים היא דבר רע? היא דבר רע למי שמכר תמונות במחירים גבוהים בעולם הישן, שבו ערוצי ההפצה היו יקרים וחברות המדיה וההפצה הגדולות שלטו עליהן. אבל במקביל לירידת המחירים יש כניסה לשוק של הרבה יותר שחקנים - שקודם לא היו יכולים לראות ברכה כלכלית ביצירותיהם - ויש גם יצירה של שווקים חדשים. במלים אחרות, ירידת מחירים היא ביטוי אחד של השינוי הכולל והיא פוגעת רק בסקטור מסוים שמשתתף בשוק הזה.

       

      1. אתה מסתכל על זה מהזוית שלך. פרסום עיתונאי ברשת. הצורך שלי הוא אחר. איכות הן מהזוית האמנותית והן מהבחינה הטכנית [סליחה, אני פרפקציוניסטית]. אני מבדילה בין צרכי המקצועיים לבין צרכי האישיים. מתוך סקרנות לשמה אני יותר מנהניית לשוטט ולתור את הרשת להנאתי. לראות, לשמוע ולקרוא תכנים יצירתיים. גם [ולעיתים בעיקר כי] אינם מקצועיים בעליל. אולם כשאני באה לרכוש ממיטב כספי [לקוחותי] תוכן, זמני יקר [תרתי משמע]. אני מצפה לתוצר איכותי וברמה הגבוהה ביותר האפשרית. רצוי שאוכל לאתר אותו במהירות וביעילות.רצוי עם כמה שפחות השפעת ההמון המתהולל על התוצר הסופי.

      2. ירידת המחיר היא דבר נפלא. אמרתי מחשבות. לא אמרתי ביקורת שלילית...

       

        15/7/08 10:12:

      כבר היום יש אתרים כאלה, מה שגטי עשו, אולי עשה רעש בגלל שזה פליקר אך אלה חדשות ישנות.

      www.istock.com

      www.dreamstime.com

      wwww.canstockphoto.com

      דוגמה לשלושה שבהם אני מוכר כבר שלוש שנים.

      גטי גם חתמו עם ISTOCK אני משוכנע שמעטים מאנשי פליקר ירוויחו, אבל גטי קיבלו יחסי ציבור חבל על הזמן.

        15/7/08 10:09:

      צטט: יוסי ישראל - deltot 2008-07-15 09:54:48


      עוד פוסט מרתק שלך חיוך

       

      מזל שאתה לא גובה כסף על הפוסטים שלך, כי במקרה שלך גם הייתי משלם.

       

       

      יוסי - אני מוכן לגבות ממך מחיר באופן אישי... לשון בחוץ

        15/7/08 10:08:

      צטט: לולה 2008-07-15 08:35:31

      ואותי זה דווקא לוקח לשלב הבא. 2 מחשבות רצות לי בראש (ויכולות להיות שטות גמורה. כי אני, מה אני מבינה אני...)

      1. ירידה באיכות. התוכן (תמונות, מוזיקה וכו') יהיה זמין יותר, זול יותר, אך נצטרך להשקיע יותר אנרגיה ב'נבירה' על מנת למצוא את שחיפשנו (וכן, אני מתייחסת לתכנים בתשלום).

      2. ירידת מחירים. שינוי בשיטת ההפצה. חזון הקולקטיב קורם עור וגידים. התארגנות של יוצרים ואמנים והפצת התכנים שלא דרך ענקי ההכוח והממון.

       

      היי שירה,

      1. השאלה היא למה הכוונה בירידה באיכות. אם למשל עיתון יכול להשיג היום במהירות רבה תמונה באיכות ירודה של אירוע חדשותי שהצלמים שלו אינם נוכחים בו - זו עלייה באיכות. ואם הכוונה היא לאיכות הצילומים - אז עצם העובדה שהכמות הגדלה אינה מביאה לירידת האיכות. לגבי נבירה - זו המומחיות הגדולה באינטרנט: חיפוש ודירוג. ולבסוף - האינטרנט יוצר שוק עבור צילומים שלא היו נחשבים איכותיים מספיק עבור המדיה הישנה. אתרי אינטרנט עצמאיים - וקוראיהם - מסתפקים בתמונות באיכות אומנותית נמוכה יותר - אם הן עונות לצורך התוכני.

      2. ירידת מחירים היא בלתי נמנעת. בכל מקום שבו ההיצע גדול יותר - המחירים יורדים. אבל האם ירידת מחירים היא דבר רע? היא דבר רע למי שמכר תמונות במחירים גבוהים בעולם הישן, שבו ערוצי ההפצה היו יקרים וחברות המדיה וההפצה הגדולות שלטו עליהן. אבל במקביל לירידת המחירים יש כניסה לשוק של הרבה יותר שחקנים - שקודם לא היו יכולים לראות ברכה כלכלית ביצירותיהם - ויש גם יצירה של שווקים חדשים. במלים אחרות, ירידת מחירים היא ביטוי אחד של השינוי הכולל והיא פוגעת רק בסקטור מסוים שמשתתף בשוק הזה.

        15/7/08 10:02:

      צטט: ליאת z 2008-07-15 07:54:01

      מעניין מה יאמרו על זה הצלמים מקצועיים ואיך זה ישפיע על עתידם.

       

      את הסיפור של last.fm אני רואה עכשיו בסדרה על שנות ה-70. קרדיט התחנה מוצג בכל ברייק ומפרסם תכנית מוזיקה על שנות ה-70 בתחנה.

       

      בקיצור -  מעניין :-)

       

      היי ליאת,

      מצד אחד, זה פוגע בהם כי יש יותר תחרות בקרב ספקי הצילומים. אבל מצד שני - ויש גם צד שני - העבודות שלהם יכולות להיחשף ליותר רוכשים.

        15/7/08 10:01:

      צטט: rikyc 2008-07-15 07:23:10


      זה נדמה לי או שכל השינויים האלו מגיעים ארצה באיחור של כמה שנים, אם בכלל?

       

      היי ריקי,

      לא בדקתי את זה בצורה מדעית, אבל אני מתרשם שמה שקורה באינטרנט בישראל קורה בערך שנתיים אחרי שהוא קורה בארה"ב.


      עוד פוסט מרתק שלך חיוך

       

      מזל שאתה לא גובה כסף על הפוסטים שלך, כי במקרה שלך גם הייתי משלם.

       

        15/7/08 09:18:

      יש אגב עוד אופציות כמו למשל באתר הבא:

      http://www.prostockmaster.com

       

      שמאפשר גם לצלם החובב להפיץ דרך סוכניות את התמונות שלו ולקבל תמורן כסף

        15/7/08 09:11:

      צטט: y2work 2008-07-15 08:55:03

      1. להיפך. המון מוכשרים שגרים היום בכפרים נידחים באפריקה שלא היה להם סיכוי להגיע לשום מקום יתגלו בעזרת יצירותייהם והיכולת להגיע לפליקר ומשם לעולם כולו נתונות בידייהם כמו בידי ילד מניו יורק.

      כמו כן מנועי החיפוש משתנים. הרבה יתבסס על המלצות גולשים ועל מה אנשים לחצו. מה שנקרא "חוכמת ההמונים" בקיטלוג עודף המידע

      2. גופי ההפצה הגדולים בבעייה. כי אם תחליטי עכישו לשיר באמבטיה ותצלמי את זה עוד כמה דקות השיר שלך יכול להיות ב myspace ומשם..............

      ואם זה יהיה מוצלח אז יש סיכוי חביב שאת תהיי זמרת אמבטיה מפורסמת.


       

      1. זה לא ההיפך. זה לא באמת מבטל את ההיגד שלי. רק נותן גם את הפאן החיובי של העניין. אבל גם הנקודה שהעלת בעייתית משהו. הבעיה שלי עם המלצות גולשים או עם 'חכמת ההמונים' היא שלצערי ההמון (כהמון) נוטה לכיוון הממוצע. טעמו רדוד, שטחי, או במילים אחרות, גרוע. לראיה, שים לב על מה ההמון מצביע כ-א-ן ההמון ברגליים... תן לי לרמוז לך: בלונד עילג חושף דד יעניק לך רובריקה נצחית בהיכל התהילה של בקפה.

      2. הוא שאמרתי. אך גם הסעיף הזה מחזק את הבינוניות. וגוזל ממני זמן מיפוי וסינון המוץ.
      אני זמרת אמבטיה? פחחחחחח. שירה אינה נכללת במזוודת כישרונותי. ישלמו לי לסתום. הא, איך לא חשבתי על זה בעצמי. מ-ע-ו-ל-ה.

       

        15/7/08 08:55:

      1. להיפך. המון מוכשרים שגרים היום בכפרים נידחים באפריקה שלא היה להם סיכוי להגיע לשום מקום יתגלו בעזרת יצירותייהם והיכולת להגיע לפליקר ומשם לעולם כולו נתונות בידייהם כמו בידי ילד מניו יורק.

      כמו כן מנועי החיפוש משתנים. הרבה יתבסס על המלצות גולשים ועל מה אנשים לחצו. מה שנקרא "חוכמת ההמונים" בקיטלוג עודף המידע

      2. גופי ההפצה הגדולים בבעייה. כי אם תחליטי עכישו לשיר באמבטיה ותצלמי את זה עוד כמה דקות השיר שלך יכול להיות ב myspace ומשם..............

      ואם זה יהיה מוצלח אז יש סיכוי חביב שאת תהיי זמרת אמבטיה מפורסמת. 

       

      צטט: לולה 2008-07-15 08:35:31

      ואותי זה דווקא לוקח לשלב הבא. 2 מחשבות רצות לי בראש (ויכולות להיות שטות גמורה. כי אני, מה אני מבינה אני...)

      1. ירידה באיכות. התוכן (תמונות, מוזיקה וכו') יהיה זמין יותר, זול יותר, אך נצטרך להשקיע יותר אנרגיה ב'נבירה' על מנת למצוא את שחיפשנו (וכן, אני מתייחסת לתכנים בתשלום).

      2. ירידת מחירים. שינוי בשיטת ההפצה. חזון הקולקטיב קורם עור וגידים. התארגנות של יוצרים ואמנים והפצת התכנים שלא דרך ענקי ההכוח והממון.

       

       


       

        15/7/08 08:35:

      ואותי זה דווקא לוקח לשלב הבא. 2 מחשבות רצות לי בראש (ויכולות להיות שטות גמורה. כי אני, מה אני מבינה אני...)

      1. ירידה באיכות. התוכן (תמונות, מוזיקה וכו') יהיה זמין יותר, זול יותר, אך נצטרך להשקיע יותר אנרגיה ב'נבירה' על מנת למצוא את שחיפשנו (וכן, אני מתייחסת לתכנים בתשלום).

      2. ירידת מחירים. שינוי בשיטת ההפצה. חזון הקולקטיב קורם עור וגידים. התארגנות של יוצרים ואמנים והפצת התכנים שלא דרך ענקי ההכוח והממון.

        15/7/08 08:24:


      נתן צודק לחלוטין - האינטרנט יצר מהפיכה של ממש בעולם השיווק.

      רק עסקים וחברות שיסתגלו לכללים החדשים שקבעה הרשת ולערוצי השיווק האינטרנטיים - יישרדו.

      גם חברות השיווק המסורתיות (בכל התחומים: מוזיקה, קולנוע, חדשות, כלכלה) תהינה חיבות להתאים את עצמן לסביבה המקוונת החדשה ולאמצעי השיווק האינטרנטים החדשים - אחרת אין להן עתיד.

        15/7/08 07:54:

      מעניין מה יאמרו על זה הצלמים מקצועיים ואיך זה ישפיע על עתידם.

       

      את הסיפור של last.fm אני רואה עכשיו בסדרה על שנות ה-70. קרדיט התחנה מוצג בכל ברייק ומפרסם תכנית מוזיקה על שנות ה-70 בתחנה.

       

      בקיצור -  מעניין :-)

        15/7/08 07:23:

      זה נדמה לי או שכל השינויים האלו מגיעים ארצה באיחור של כמה שנים, אם בכלל?
        15/7/08 03:33:

      אכן, מרתק בעליל, עושה שכל, ומתאר ברחל בתך הקטנה את ההתפתחות האבולוציונית של התחום. פנטסטי.
        15/7/08 00:12:

      פוסט פנטסטי!
        14/7/08 23:57:

      מסכים לגמרי.

      בעתיד הלא רחוק נשלם כמה שקלים לספק האיטנרנט כדי שיעבירם ליצרני התוכן קרי מוזיקאים וסרטים ונוכל לראות ככל יכולתנו חומרים ברשת  

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין