כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני - סיפור בהמשכים

    המסע מהלא ידוע אל הלא ידוע עוד יותר.
    מפחיד, משנה, מוזר, מדהים והכל יחד.

    זו אני - מההתחלה ועד הסוף.

    פרופיל

    Underground
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זונה של אהבה

    35 תגובות   יום שלישי, 15/7/08, 02:07

    בלילה בודד, יוצאת אל הרחוב הריק,

    משאירה מאחוריי את יצועי החם והמוגן.

    נודדת בין תחנות האהבה הקטנות

    שמוכרות אהבה מסורגת במסתור.

     

    הצעה ועוד אחת, נאספות כמו זר -

    נשזרות בין הכוכבים, מתממשות לאיטן.

    החומות נשברות, ההגנות יורדות,

    אין כסות. לכמה רגעים הכל גלוי, פתוח ואפשרי.

    שיאים של פורקן.


    בתום הלילה -  

    סופרת בשקיקה את שטרות אהבתי הלא ממומשת,

    ומשלמת עמלה בדמעות של דם.

     

    מבטיחה לעצמי שזו פעם אחרונה ודי.

    אבל לא,

    בלילות הבאים עדיין מחפשת,

    עדיין לא מיואשת.

    פושטת לב לכל דורש.

     

    זה לא רק מקצוע - זה אופי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/12 10:02:
      מותר? נכון, כתוב יפה ונוגע. אבל אם אתייחס לרגע לתוכן.. אני חשה שהעובדה שאת בכלל כותבת על עצמך שאת זונה של אהבה, את עושה לתופעה הזו שמייסרת אותך גלוריפיקציה. תעשי לזה סוף! ותכתבי על זה! ככל שאת הופכת את הזנות הזו שלך ליצירת אומנות, את רק מייצרת לה חיי נצח, כאילו שזה דינך! שזה חלק מהגנום שלך ושאלו הם החיים האמיתיים. אז שזהו שלא(: אם נשמעתי תוקפנית מידי, אני מתנצלת, אבל לא אקח את מילותיי בחזרה!! את ראויה להכל!!!
        8/2/10 02:26:

      רק אל תתיאשי.

      החיפושים ישתלמו ויוכיחו את עצמם.

      מצד שני, לא צריך לפשוט לב לכל דורש...

      זה רק מגביר את הכאב ומעצים את העמלה המדממת..

      השיר הזה לא ניתן לעיכול

      אני מרגיש כמו אחרי טצולנט

      הותרת כאן סקרנות והרבה עניין

      יופי של פתיחות

      זה נשמע נדוש מה שאומר על השיר הזה

      אבל, אני אוהב אותו

       

        29/1/10 13:31:


      תראי איזה קטע...

      מרוב הזדהות יצא לי בפעמיים....

      מאמה מיה.

       

        29/1/10 13:30:


      פוסט מרגש ברמות כאלה לא קראתי כבר מזמן....

      את ההידהוד שיצרת בליבי, אפשר אולי לשמוע עד הירח

      מזדהה איתך ברמות מטורפות....

       

      ועוד משהו:

      אני זונה של ליטופים

      הייתי נותן הרבה, הרבה מאוד, בשביל לחוש מגע יד חמה על הלב, ממש עכשיו....

       

        29/1/10 13:30:


      פוסט מרגש ברמות כאלה לא קראתי כבר מזמן....

      את ההידהוד שיצרת בליבי, אפשר אולי לשמוע עד הירח

      מזדהה איתך ברמות מטורפות....

       

      ועוד משהו:

      אני זונה של ליטופים

      הייתי נותן הרבה, הרבה מאוד, בשביל לחוש מגע יד חמה על הלב, ממש עכשיו....

       

        21/1/10 01:15:


      חזק,

       אמיתי, כואב,

      כמו גלי הים, הגואים לשיא ואז מתנפצים...

        11/1/10 21:46:
      *חזקקק
        13/12/09 22:47:


      זה יפה זה. מטאפורי עד מידיי

      כולנו זונות של משהו aint us?

        8/11/09 17:22:
      אאוצ'
        27/2/09 15:58:

      אחד הטובים!
        25/2/09 20:04:

      בדידות
        23/2/09 11:09:

      טוב, כמה?
        23/2/09 02:18:

      בלילות הבאים עדיין מחפשת,

      עדיין לא מיואשת.

      פושטת לב לכל דורש.

       

      חזק!

        23/2/09 01:18:

      צטט: אורי כרמל 2009-02-22 14:26:17

      צללת פה לתוך עולם אפל. חסר רחמים. לא בטוח שמי שלא עבר אותו על בשרו יכול באמת לחוות...אבל היטבת לתאר חלק ממנו.

      *

      אורי

       

      לזנות בשביל אהבה?

       

      תלוי מה זו בשבילך אהבה ואיך מישהי זונה עבורה.

        23/2/09 01:17:

      צטט: smile smile 2009-02-22 12:49:41

      תגידי ... מקבלים שם גם עודף... ???

      צוחק

       

      רק יחידי סגולה..

        23/2/09 01:17:

      צטט: גיל בר-זהר 2009-02-22 10:07:50

      מה זה אהבה מסורגת?

      כזו עם סורגים.

      שרואים ולא רואים

       

       

        23/2/09 01:16:

      צטט: ARMAND 2009-02-22 03:56:50

      משום מה זה מאוד מתקשר לי עם הדברים שכתובים לך בכרטיס :

      כמו סרטן...

      רכה מבפנים קשה מבחוץ...

      אז מה שאת כותבת כאן...

      זה הרגעים שאת מוותרת על ה"אני" שלך...

      מורידה את החומות

      והופכת לרכה גם בחוץ...

      וכמובן שזה גורם במיידי - להפיכתך לקשה בפנים...

      מה שנקרא : "חוק שימור האנרגייה"...

      אז כנראה שעדיף לך להשאר מה שאת...

      בכלל לכל אדם עדיף שיהיה מה שהו...

      כי גם ככה אי אפשר אחרת...

       

      בשעות כאלה אני מעדיפה להשאר קשיחה מבפנים.

      אם כי זה לא ממש הולך...

        23/2/09 00:04:


      בלאגן של מחשבה ורגש לא מסודרים, ממש לא.

      אבל פנקסון התעמק, אמר יפה.

       

        22/2/09 23:26:


      ...כמו הסרטן שאני... רכה מבפנים, קשה מבחוץ.בחיפוש עצמי תמידי (המוצא הישר יבוא על שכרו).

       

      כך כתבת על עצמך.

      ובשיר שכתבת לנו בדיוק הפוך.

       

      אם רק תרצי, תהיי זו את המוצאת שתבוא על שכרה...

       

      שלך

       

      יעל

        22/2/09 21:53:
      יפה המשך שבוע נפלא
        22/2/09 15:33:

      חזק!!
        22/2/09 14:26:

      צללת פה לתוך עולם אפל. חסר רחמים. לא בטוח שמי שלא עבר אותו על בשרו יכול באמת לחוות...אבל היטבת לתאר חלק ממנו.

      *

      אורי

        22/2/09 12:49:

      תגידי ... מקבלים שם גם עודף... ???

      צוחק

        22/2/09 10:39:

      סופרת בשקיקה את שטרות אהבתי הלא ממומשת,

      ומשלמת עמלה בדמעות של דם.

       

       

      חזק

        22/2/09 10:37:

      חזק. הרבה כנות ועוצמה
        22/2/09 10:07:
      מה זה אהבה מסורגת?
        22/2/09 08:55:

      יופי של אופי

        22/2/09 08:21:

      פשוט כוכב.
        22/2/09 07:40:
      יוו מרגש מאוד
        17/8/08 04:34:


      יש פה ..כוח ואמת ויפי של שפה

      מישהי חייבת לכתוב...ממש ...לעומק

       בריכוז , ובשמחה...

        8/8/08 16:30:


      כוכבת אופיינית

      מלאת אופי

      כוכב

        16/7/08 09:17:

      מקסים.............!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        15/7/08 02:34:

      יש כאן, כנראה הזנייה של המקצוע

      הצפה בלתי מבוקרת גרמה לעודף היצע

      תגידי, אין איזה בחינות לשכה או משהו בסגנון כדי לצאת לשוק...?

      נראה לי שצריך הצעה דחופה לסדר

      כדי שתתחילי לספור שטרות של אהבה

      כזו ממומשת, בלי צורך בעמלה.

       

      אני - סיפור בהמשכים