0

19 תגובות   יום שלישי, 15/7/08, 09:25

אני לא יודעת מה קרה באותו יום שגרם לי לבצע החלטה כזאת.

אני רק זוכרת שהייתי מאד נחושה.

אחרי כל השנים האלה,  פתאום בער בי הרצון לעשות את זה.

ללכת עד הסוף.

אז קניתי בגד ים.

מאחר ואת האחרון שהיה לי קניתי כשהייתי בשמינית, המאורע הגדול צויין בSMSים לכל דורש וההתרגשות היתה רבה.

אפור מעושן הוא שוכב בארון שלי ומחכה. מסמן שהנה, רגע הפיוס הגיע, והגוף שלי ואני מוכנים לעשות את הצעד הבלתי מובן הזה ולהתאחד.

אבל אחרי כל כך הרבה שנים, איך עושים את זה? כלומר, לקחת מגבת וזהו, ללכת לים? איזה ים ? מישהו מכיר ים טוב שיסכים למפגש פסגה מסנוור?

ונניח הגענו כבר לים, שברנו את הקרח , התעדכנו ... מה אז?

מה עושים שם?

נורא חם, לא?

להיכנס למים? 

אני זוכרת את הפעם ההיא בתיכון שהלכתי עם חברות לים וכל הזמן הייתי בפחדים שינשוך אותי דג.

הגוף שלי בכלל לא היה איתי והחול נדבק לי לכל מקום אפשרי , והיה לי דביק וכל הפתוח הזה עשה לי להרגיש מחניק.

אולי כי היה לי מחניק ללא קשר.

אבל עכשיו, פתאום, נורא בא לי לחפון את הרגליים בתוך החול, להזמין לי בירה קרה קרה ולהתמסטל מול השמש.

אז אם בשבוע הקרוב תהיו שם, ומשהו יסנוור אתכם מאד על חוף, תקפצו לברך. זאת אני, תופסת צבע.

דרג את התוכן: