כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    מהלב

    137 תגובות   יום רביעי, 16/7/08, 04:06




    באוקטובר 2006 התחלתי לכתוב את הספר שלי.



    זה קרה במקרה. הייתי בייאוש קל.

    לא ידעתי מה 'כן' - אבל הרגשתי מה 'לא'.

    רציתי שנייה פאוזה. מגיל 15 אני עובדת.  30 שנים רצופות. רגע. לעצור. לשאול.

    אולי לענות. לדייק את עצמי לעצמי.. לנסות לעשות רק מה שאני אוהבת.


    אני זוכרת את היום ההוא מול צג המחשב. מול מסמך וורד ריק. ישבתי מולו...



    שואלת:      מה את הכי אוהבת לעשות?



    עניתי לי:         לכתוב.



    שואלת:           לוּ היה ניתן לך.... מה היית עושה כל היום?



    עניתי:             כותבת ומבשלת ומרפדת ומקדרת וכותבת...



    שואלת:            ממה היית רוצה להתפרנס?



    עניתי:             ממה שמסב לי הנאה ועונג ושאני מרגישה שם במלוא הדרי.



    שואלת:           ומה הוא 'מלוא הדרך'?



    עניתי:             לכתוב ולכתוב ולכתוב.... ולהתפרנס מזה.


     



    הנחתי לי לרגע .... והגעתי להסכמה עם עצמי... ועם רצוני -  להתפרנס מכתיבה (!!!) 


    המשכתי....לתחקר אותי (עדיין מול מסמך ריק)...



    שאלתי:      איך את יכולה לעשות את זה?



    עניתי:        רק אם אזכור טוב טוב... מה הדבר שהיה הכי נוכח בחיי מגיל...

                       נגיד 14 או 15...  מה הדבר שהרגשתי בו הכי באה לידי ביטוי -

                       אז אדע פניי לאן



    שאלתי:         להצחיק ולכתוב.... ולכתוב ולהצחיק.... ול... ?



    עניתי:          טוב טוב הבנתי



    שאלתי:       נו, ומה אפשר לעשות עם זה?



    עניתי:           לעשות את זה.



    שאלתי:          את מה ?



    עניתי:           'ספר' ו'מצחיק'....



    שאלתי:          לא הבנתי....



    עניתי:            נו,... תני שם למסמך....



    שאלתי:         מה?



    עניתי:         תתני למסמך שם...



    שאלתי:           איזה שם?



    עניתי:            שם של התחייבות. שם שתעמדי מאחוריו.

                            הוא לא חייב להיות השם של הספר...



    שאלתי:            נו, נודניקית.... מה את רוצה????



    עניתי:          תקראי לו 'ספר מצחיק'... ותתחילי לכתוב....



    נתתי לו שם. למסמך. 'ספר מצחיק' קראתי לו.

    והלכתי לישון. המסמך נותר ריק. אני התחלתי להתמלא.





    בבוקר.... ביתי הלכה לבית הספר, ואני ידעתי שיש לי שתי משימות ליום הזה,

    שתי משימות ש"לכאורה" לא היה אמור להיות ביניהן קשר:



    1. לרוקן שידה בת 4 מגירות, עמוסת ניירת ...



    2. להתחיל לכתוב את ה'ספר המצחיק' שלי....





    עם ניקוי המגירה הראשונה.... עלו בי דמעות... של אושר של אושר....

    המוני פתקים קטנים, מחברות לא גמורות, מילים, משפטים, חצאי משפטים,

    דפים תלושים מיומנים ישנים, כל מיני שטויות מתוקות שרשמתי לעצמי

    (לפעמים בזמן חיכיון ברמזור 'ארוך', לפעמים מתוך שינה... לפעמים בהליכה ברחוב, בחנויות,

    ברכבת, במונית...) מילים מילים .... קלישאות קלישאות.... שאגרתי במשך שנים בשידה

    אחת שקיבלתי - וצבעתי בזהב.

    כן. בזהב !!

    אחרי שעתיים רוקנו המגירות ונערמו על שולחן הכתיבה ליד המחשב...

    והרגשתי שמשהו כאן קורה, מתגבש, מתרגש... וכל נייר שהיה בו משהו

    ש'היסתמן' כשייך .... הונח ליד המחשב.
    את השידה הוצאתי מחוץ לחדר.
    התיישבתי ליד המחשב.
    פתחתי את הקובץ הריק - שניקרא 'ספר מצחיק'.....

    ולא הפסקתי במשך 4 חודשים רצופים לכתוב ולכתוב ולכתוב....


    אחרי כחצי שנה מטורפת/מבורכת - הצטרפה אלי עטרה אופק האושייה והעורכת...

     ושתינו הצטרפנו ביחד אל הוצאת 'עם עובד' - שפרשה ידיים לקראת

    הספר ולקראתנו באהבה גדולה.





    ובדיוק לפני שנה....ביולי 2007 - בהמלצתה של עטרה הצטרפתי לקפה דה מרקר.

     זו היתה הפעם הראשונה עבורי לכתוב ב"רשת חברתית" או איך שיקראו לזה...

    כל תקופת עריכת הספר עברה לי כאן בנעימים.... 'הפגת מתחים' קראתי למקום.

    הכתיבה כאן  הייתה מיקס של חומרים ש"נפלו" מהספר...(פחות משליש מהפוסטים)...
    וחומרים רבים שנולדו כאן.



    הפידבק והצחוק מצידכם - שליווה אותי פה .... היפרה את הספר ואותי כמובן.

    לפני חודש  וקצת - הספר שלי יצא. אחרי חבלי לידה נעימים. נולד בלידה טבעית, אל מים חמימים

    של אהדה ופירגון מכל הכיוונים ומהמון סוגים של 'נעים'.

    אחרי שלשה שבועות - הודפסה מהדורה שנייה, והוא נכנס לרשימת רבי המכר.

    אחרי חודש - הוא טיפס קצת למעלה.

    אחרי חודש ושבוע - המכירות מרקיעות...ורוקעות....

    ואני?!

    פשוט מאושרת.

     




    .... שנה אני כאן... מאושרת שהגעתי לכאן.... מרגישה כאן נעים ונוח.





    לא הולכת לשום מקום....לא בוגדת עם פייס פּוּק... או מַיי-פּלייס





    רק לייחצ"ן את הספר שלי... וכבר חוזרת....





    תודה





    שרית



    דרג את התוכן:

      תגובות (134)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/08 02:29:

      צטט: maayanile 2008-07-23 21:04:34

      חח.. מצחיק...

      בדיוק עכשיו בדקתי כמה כוכבים יש לך.

       

      ולרגע חייכתי לעצמי ונזכרתי שאי שם, פעם, חגגת לעצמך את חגיגות ה- 50...............

       

       

       

      כן. בדיוק שנה עברה. ביולי שעבר הגעתי לכאן.

      ואופס... נוספו לי 1001 כוכבים.

      מוזר איך זה קרה...

      באמת מוזר.

       

        28/7/08 02:28:

      צטט: maayanile 2008-07-23 21:02:55

      איזה אושר לקרוא את הפוסט הזה...

      אני כל כך כל כך שמחה שהגשמת!

      אני בטוחה שהחלום הבא כבר מתבשל לו איפושהו.

      ריגשת אותי

       

      ואני מאחלת לך להמשיך ולעשות רק מה שאת אוהבת...

       

       גם אצלי לא מזמן הוחלט לעשות סדר בבלאגן וללכת על מה שבאמת בוער לעשות

       

      אז מזדהה ושוב שמחה!

       

      כיפאק!!!!!!!!!! 

       

       

       

       

      שמחה על ההזדהות מאיהל'ה...

      על זה נאמר : לכי תזדהי.

      נשיקות מותק.

      בקרוב אצלך

       

        28/7/08 02:27:

      צטט: renana ron 2008-07-23 05:04:15

      שתי מילים : את נפלאה.

       

      נו...חייבת עוד כמה מילים:

      לקרוא אותך - תענוג, ולא לשכוח את החיוך שלא עוזב גם אחרי דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקוראך. הספר הזה הוא רק הראשון ברשימה. מיד לפתוח עוד מסמך וורד ולרשום עליו - "שרית סרי - עוד לא אמרתי כלום" .... [או - "שרית סרי-אופטימית כפייתית", כפי שכתבת בפרופיל שלך] .

       

      זהו ... עיניי נעצמות.

      כמעט בוקר טוב :-)

      רננה

       

      היי רננה מקסימונת

      תודה על התגובה המתוקה שלך.

      הספר הבא - בשיא כתיבתו.

      יהיה שונה ודומה לראשון "בסידרה" כפי שאמרת...

      נשיקות

      עכשיו עיניי נעצמות

      לילה/בוקר/שבוע -  טוב

       

        28/7/08 02:25:

      צטט: אי וניר 2008-07-23 01:59:46

      התגשמות. איזה יופי.

      בראת מציאות חדשה. בהצלחה. 

       

       


      מילה יפה כל כך 'התגשמות'.

      אכן זה מצב הדברים.

      תודה ערן (שכן לשעבר)

        28/7/08 02:25:

      צטט: sol s 2008-07-23 01:22:48


      אהבתיצוחק

       

       


      שמחה שאהבת סול'ס
        28/7/08 02:24:

      צטט: בטי בלו 2008-07-23 00:52:33

      מקסים מה שכתבת, כנה ויפה

       

       


      תודה בטי

      כפי שנאמר (בנושא) מהללללב

      ד"ש לבלו

        28/7/08 02:24:

      צטט: sheffip 2008-07-23 00:11:50


      צדקתי.

      תודה.

       

       


      שפיפ

      אתה תמיד צודק.

      מה חדש כאן???

      עם הרגל בפה

        28/7/08 02:23:

      צטט: ושות' 2008-07-20 23:21:45


      שואלת:האם קראתי היום פוסט שנהניתי ממנו?

       

      כן, ענית לי.

       

       


      אחחח... ושות' ושות' בע"מ ושות'.

       

      איזו שמחה תגובה שכזאת.

       

        28/7/08 02:22:

      צטט: noontet 2008-07-20 22:34:54


      קראתי חלקים קטנים מהספר

       והוא באמת מצחיק

      יש בו אבחנות נהדרות

      (ממה שאני זוכר כשרפרפתי בו בשבוע הספר)

      אני ממש שמח שהצלחת לכתוב

       

      נעם.

       

      ביננו, יש משהו שעטרה נוגעת בו ואינו הופך זהב. תמים

       

       

      עטרה.... היא המלאך שלי...

      עטרה... לימדה אותי המון - בדרך שבה היא עובדת

       

      שמחה שאהבת... גם אם קראת ממנו קצת.

      תודה נועם

        28/7/08 02:21:

      צטט: גי'נג'ר 2008-07-20 18:28:32


      מקסים.

      התהליך שתארת כאן הוא השראה בפני עצמו.

       

      כל כך שמחה על ההצלחה שלך, כל כך מפרגנת לך. כל כך מגיע לך.

       

      כל הכבוד.

       

       


      תודה ג'ינג'ר

      התהליך שתארתי היה על קצה קצהו של מזלגיקו

      תודה מאד

      מהדורה שלישית... אחרי שבעה שבועות בלבד...

      מאושרת.

      שוב תודה לך

        23/7/08 21:04:

      חח.. מצחיק...

      בדיוק עכשיו בדקתי כמה כוכבים יש לך.

       

      ולרגע חייכתי לעצמי ונזכרתי שאי שם, פעם, חגגת לעצמך את חגיגות ה- 50...............

       

        23/7/08 21:02:

      איזה אושר לקרוא את הפוסט הזה...

      אני כל כך כל כך שמחה שהגשמת!

      אני בטוחה שהחלום הבא כבר מתבשל לו איפושהו.

      ריגשת אותי

       

      ואני מאחלת לך להמשיך ולעשות רק מה שאת אוהבת...

       

       גם אצלי לא מזמן הוחלט לעשות סדר בבלאגן וללכת על מה שבאמת בוער לעשות

       

      אז מזדהה ושוב שמחה!

       

      כיפאק!!!!!!!!!! 

       

       

        23/7/08 05:04:

      שתי מילים : את נפלאה.

       

      נו...חייבת עוד כמה מילים:

      לקרוא אותך - תענוג, ולא לשכוח את החיוך שלא עוזב גם אחרי דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקוראך. הספר הזה הוא רק הראשון ברשימה. מיד לפתוח עוד מסמך וורד ולרשום עליו - "שרית סרי - עוד לא אמרתי כלום" .... [או - "שרית סרי-אופטימית כפייתית", כפי שכתבת בפרופיל שלך] .

       

      זהו ... עיניי נעצמות.

      כמעט בוקר טוב :-)

      רננה

        23/7/08 01:59:

      התגשמות. איזה יופי.

      בראת מציאות חדשה. בהצלחה. 

        23/7/08 01:22:

      אהבתיצוחק
        23/7/08 00:52:
      מקסים מה שכתבת, כנה ויפה
        23/7/08 00:11:


      צדקתי.

      תודה.

        20/7/08 23:21:


      שואלת:האם קראתי היום פוסט שנהניתי ממנו?

       

      כן, ענית לי.

        20/7/08 22:34:


      קראתי חלקים קטנים מהספר

       והוא באמת מצחיק

      יש בו אבחנות נהדרות

      (ממה שאני זוכר כשרפרפתי בו בשבוע הספר)

      אני ממש שמח שהצלחת לכתוב

       

      נעם.

       

      ביננו, יש משהו שעטרה נוגעת בו ואינו הופך זהב. תמים

        20/7/08 18:28:


      מקסים.

      התהליך שתארת כאן הוא השראה בפני עצמו.

       

      כל כך שמחה על ההצלחה שלך, כל כך מפרגנת לך. כל כך מגיע לך.

       

      כל הכבוד.

        20/7/08 15:53:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-20 11:00:42


      את כותבת כמו קסם:)

      *

       

      תודה עלמה אוהבת

      התגובה שלך העלתה לי חיוך בכביש מעלה-חיוך בואכה עמק שביעות הרצון....

        20/7/08 15:52:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-20 10:55:37

      נהדר!

      כל כך נפלא איך שהגעת להחלטה ואיך הכל הסתדר לך כך לטובה

      אני מאחלת לך שהספר יהיה רב מכר במשך שנים רבות וגם יתורגם לשפות נוספות.

      עלי והצליחי!!!

       

       

      היי ד"ר

      תודה על הברכות והאיחולים...

      שם הספר: תהיו בקשר - ספר לישראלים בלבד

      מכיוון שהספר כולו עוסק בשפה העברית היומיומית (לעיתים הקלישאית)... אז

      בעמוד הראשון בספר  כתוב..."ספר זה לא יתורגם לשפות זרות - אך יזכה להצלחה ברחבי העולם"

        20/7/08 15:50:

      צטט: מילים 2008-07-20 10:41:42


      בדיוק חשבתי אתמול כל כך דומה.

      אז... זה אפשרי, להגשים חלום של ילדות.

      תודה

       

       

      איזה כיף להתפרץ לדלת פתוחה בבית שעקרו ממנו את המשקוף...

      אפשרי? חובה !!!

      :---)

      ממש ככה.

        20/7/08 15:49:

      חיוךבהצלחה
        20/7/08 15:48:

      צטט: בן ואפרת 2008-07-19 19:52:14

       כמה  

      ת ו ד ה  נשיקה

       

      תודה על תודה מתומצת. לפעמים זה המון ....

        20/7/08 11:00:


      את כותבת כמו קסם:)

      *

      נהדר!

      כל כך נפלא איך שהגעת להחלטה ואיך הכל הסתדר לך כך לטובה

      אני מאחלת לך שהספר יהיה רב מכר במשך שנים רבות וגם יתורגם לשפות נוספות.

      עלי והצליחי!!!

        20/7/08 10:41:


      בדיוק חשבתי אתמול כל כך דומה.

      אז... זה אפשרי, להגשים חלום של ילדות.

      תודה

        19/7/08 19:52:
       כמה   ת ו ד ה  נשיקה
        19/7/08 19:38:

      צטט: yeho_b 2008-07-19 16:27:04


      פייר ..

      בהחלט נעים שאת פה

       

       

       


      פייר?

      תגובה כזאת מחממת את הלב ....וגם כשחם ולח בחוץ.... זה עדיין נעים מאד

        19/7/08 19:36:

      צטט: מאיה בן-אמוץ 2008-07-19 14:36:27

      פוסט ארס פואטי במיטבו!

      המשך שבת נפלאה!

       

       

       


      כבת-ימית לשעבר.... אפשר לקרוא לו 'ערס פואטית'....

      המשך מבורך של מה שנישאר מהשבת

       

      תודה

       

        19/7/08 19:07:

      צטט: שרית סרי 2008-07-19 13:20:03

      צטט: reefraf 2008-07-19 08:54:15

      צטט: שרית סרי 2008-07-18 15:17:43

       

      "לכי לחדר שלך ותחשבי טוב טוב על ההתנהגות שלך. ואל תצאי משם עד שתביני"

      אימהות של 1960

       

       

      כמו ילדה שאמא נוזפת בה,הלכתי וישבתי בפינה.וחשבתי.והבנתי.

      חייבים להאמין שאפשר.עובדה,זה הצליח לך.

      וואלה,את צודקת.אז יצאתי מהחדר,ויאללה מלחמה קריצה

      תודה,אמא'לה (-:

       

       

       

      עכשיו את הצחקת אותי !!
      שתינו נשמעות כמו אצל 'פסיכולוג אינסטנט'....

       

      מתוקה שלי,

      את הבאת את זה על עצמך,

      עכשיו אל תקטרי לשון בחוץ

      ובתור "פסיכולוג אינסטנט" את לגמרי לא רעה,אולי תשקלי עוד הסבה קריצה

        19/7/08 16:27:


      פייר ..

      בהחלט נעים שאת פה

       

        19/7/08 16:14:

      צטט: שרית סרי 2008-07-19 13:17:11

       

      את בטוחה שזה שייך לפולניות.... ?

      אין אפס, זה בטוח פולניות - מכל מוצא!

       

        19/7/08 14:36:

      פוסט ארס פואטי במיטבו!

      המשך שבת נפלאה!

       

        19/7/08 13:20:

      צטט: reefraf 2008-07-19 08:54:15

      צטט: שרית סרי 2008-07-18 15:17:43

       

      "לכי לחדר שלך ותחשבי טוב טוב על ההתנהגות שלך. ואל תצאי משם עד שתביני"

      אימהות של 1960

       

       

      כמו ילדה שאמא נוזפת בה,הלכתי וישבתי בפינה.וחשבתי.והבנתי.

      חייבים להאמין שאפשר.עובדה,זה הצליח לך.

      וואלה,את צודקת.אז יצאתי מהחדר,ויאללה מלחמה קריצה

      תודה,אמא'לה (-:

       

       

       

      עכשיו את הצחקת אותי !!
      שתינו נשמעות כמו אצל 'פסיכולוג אינסטנט'....

        19/7/08 13:19:

      צטט: אור 7 2008-07-19 00:06:49

      סיפור על השראה וכישרון

      ובחורה כובשת-לב:

      שרית, 

      כל- כך כף, במיוחד השבוע,

      להיות עם מישהו

      בשימחתו!

      מקווה שתמשיכי לקטוף (לכתב) כוכבים,

      אורית.

       

      יוווווו....

      תודה מאד....

      ה"מה לא" - לעיתים כנר לרגליי... כשאינני מודעת מה 'כן'.

        19/7/08 13:18:

      צטט: יפעת פלד 2008-07-18 19:50:38

      מקסים.

      ואני בטוחה שלא הגעתי לפוסט הזה במקרה.

       

       

       

       

      בהחלט מעורר השראה.

      מדפיסה ושומרת קרוב אליי.

       

      (ואולי כבר עכשיו?) :-)

       

       

      יפעתוש.... יאללה... שימי ערדליים וצאי לדרך....

      ברכות

        19/7/08 13:17:

      צטט: אסנט 2008-07-18 16:20:58


      תיקון ל"אין אפס":

      תשאלי כל פולניה נשואה והיא תגיד שיש אפס - בבית מול הטלויזיה.

       

       


      אסנט יא קורעעעעעת

      את בטוחה שזה שייך לפולניות.... ?

        19/7/08 08:54:

      צטט: שרית סרי 2008-07-18 15:17:43

       

      "לכי לחדר שלך ותחשבי טוב טוב על ההתנהגות שלך. ואל תצאי משם עד שתביני"

      אימהות של 1960

       

       

      כמו ילדה שאמא נוזפת בה,הלכתי וישבתי בפינה.וחשבתי.והבנתי.

      חייבים להאמין שאפשר.עובדה,זה הצליח לך.

      וואלה,את צודקת.אז יצאתי מהחדר,ויאללה מלחמה קריצה

      תודה,אמא'לה (-:

        19/7/08 08:19:

      האנרגיה שבך...

      החיות..

      השמחה..

      הכתיבה המשובחת..

      החיוך והצחוק שאת מעוררת בי ובנו

      כל פעם מחדש..

      בחרת..נכון..

      את..

      יצירת מופת..

      תודה..לך..יקירה

      חיוך

       

       

        19/7/08 00:06:

      סיפור על השראה וכישרון

      ובחורה כובשת-לב:

      שרית, 

      כל- כך כף, במיוחד השבוע,

      להיות עם מישהו

      בשימחתו!

      מקווה שתמשיכי לקטוף (לכתב) כוכבים,

      אורית.

        18/7/08 19:50:

      מקסים.

      ואני בטוחה שלא הגעתי לפוסט הזה במקרה.

       

       

       

       

      בהחלט מעורר השראה.

      מדפיסה ושומרת קרוב אליי.

       

      (ואולי כבר עכשיו?) :-)

        18/7/08 17:57:

      צטט: שרית סרי 2008-07-18 01:01:53

      צטט: ענת ניב 2008-07-16 21:14:53

       

       

      זה כל-כך מרגש לחלום על משהו ולראות אותו קורם עור וגידים מול העיניים, זוכה להכרה והצלחה. אני מאמינה אדוקה בהחייאת חלומות, ואת צודקת שאם מתכווננים בדיוק למה שרוצים זה אשכרה קורה. 

       

      את מעוררת השראה ובכלל מקסימה.

       

      ענת

       

      ענתי ענתי

      החלום, מסתבר - הוא מימוש הרצון.

      הרצון - לפעמים חמקמק.

      לא סתם ישנו מושג (יהודי) האומר 'מצח הרצון'...כי הוא מעל כולם.

      הוא 'אחראי מערכת'.

      וכשהקשבתי לו.... משם הכל כבר טס.

      תודה על מחמאותיך

      ניפגש בהרוגי מלכות....

       

      ...ושם, מעל כל הרוגי המלכות, אגיש לך את ספרי (שהוא ספרך אבל רכשתי אותו במו כספי), ובמלוא הוד והדר תחתמי לי עם הקדשה..

        18/7/08 16:20:


      תיקון ל"אין אפס":

      תשאלי כל פולניה נשואה והיא תגיד שיש אפס - בבית מול הטלויזיה.

        18/7/08 15:29:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-18 09:42:27

      נפלא, בהצלחה

      הלואי ולא היו נגמרים הכוכבים שאני יכולה לחלק כי מגיעים לך המון כוכבים מזהירים

      עלי והצליחי!!!

       

      שבת שלום

       

       

      תודה ד"ר

      הכוכבים מורגשים כאן במלואם...

      אעלה ואצליח...

       

      תודה שוב

        18/7/08 15:28:

      צטט: נויצ' 2008-07-18 09:06:01


      איזה כיף לקרוא. שימשיך להצליח.

       

       


      איזה כייף היה לכתוב את זה.

      הצליח.

      תודה נוייצ'י

        18/7/08 15:27:

      צטט: משורר בלי מקרר 2008-07-18 00:21:34


      כן ירבו

      איזה כיף לך שהגשמת חלום כזה!

       

       


      משורר בלי מקרר.... כנס לאתר 'אגורה'.... מקררים אותך שם בחינם.

       

      תודה על פירגוניישן...

      אכן חלום שהיתגשם.

      שמה ערדליים ויוצאת אל היעד הבא....

        18/7/08 15:26:

      צטט: עמוסס 2008-07-18 00:19:23

      תיח"צני ותחזרי

      גם לנו נעים שאת כאן

       

       


      אתם עושים לי רוח גבית קלה עד מתונה... ולעיתים מתונה עד עירה.

       

      על זה נאמר: רוח גבית.

       

      תודה עמוססס....

        18/7/08 15:25:

      צטט: אסנט 2008-07-17 23:10:29

      מוזר, הייתי בטוחה שהגבתי ולא. או שאני מאבדת את זה או שיש באגים בקפה.

      טוב שאת כותבת כי אין אפס - את טובה בזה!

       

       


      "אין אפס" - ביטוי הורס.

       

        18/7/08 15:25:

      צטט: אישון 2008-07-17 22:53:19


      אין על הלב .(האמיתי .לא הסדרה .)

       

       

      "אין עליו".... קורע....

       

      ובקשר לסידרה: בעיניי מרקו/הלב - זו אימהות שנות 2000

      כל ילדי-המפתח של האימהות הקרייריסטיות... שצועקים 'אמא אמא'... ואמא לא עונה...

      אמא בקריירה...

       

      נשיקות לסופש נעים אישוניש

        18/7/08 15:23:

      צטט: הכוזרי 2008-07-17 17:02:46

      עמדתי מולך

      את לא הבחנת בי

      רציתי לפנות אליך ולומר לך: הי זה אני מאתר קפה

      אבל היו כל כך הרבה אנשים מסביבך ואני נותרתי אלמוני..

      ארזת, הקדשת, חייכת, התחבקת .חכיתי לתורי

      אבל אני כזה שלא אוהב לדחוף

      אפילו בתור לאוטובוס אני עולה אחרון

      אז, ראיתי אותך בשבוע הספר

      ועיללתי בתוכנך

      טופ אני צריך ללכת.

      שיהיה בהצלחה בספר ההמשך 

       

       

      ומתי התרחש האירוע הנ"ל? תאריך? יום? מקום? ארץ? עיר? חי? צומח? דומם?... משהו?????

       

      חוצפן כוזריקו

      עילעלת בתוכני ולא יספתַ?

      לא יפה.

      ככה לא מתנהגים.....

      תודה

       

       

        18/7/08 15:22:

      צטט: heropass 2008-07-17 14:52:23


      "רק אם אזכור טוב טוב... מה הדבר שהיה הכי נוכח בחיי מגיל...

      נגיד 14 או 15...  מה הדבר שהרגשתי בו הכי באה לידי ביטוי -

      אז אדע פניי לאן "

      איזו תובנה ענקית.

      נראה כי בגיל הזה מתחילים ללכת לאיבוד.

      בורכת כי זכרת את עצמך בגיל 14-15 רק לאחר 30 שנה.

      ישנם שלא זוכרים לעולם, לא את עצמם אז ולא את עצמם עכשיו.

      ישנה הרגשה פנימית בקריאה של דברייך, כי זו אכן הדרך הנכונה לדעת

      לאן פנינו מועדות.

      תודה על התזכורת.

       

       

      אם נתאמץ - אולי נזכור אפילו יותר 'אחורה' מהגיל הנ"ל.

       

      תגובתך ריגשה אותי (בלי ציניות!)

        18/7/08 15:21:

      צטט: noahshacham 2008-07-17 14:50:59

      שרית,

      כבר כתבתי לך פעם באישי וכותבת לך שוב- יש עוד הרבה מה ללמוד ממך.

      על החלום, על הדרך ועל התוצאה.

      הלוואי כל כולנו.

      גם לפרנסה וגם לנפש.

      מה עוד צריך???

      יאללה....לספר הבא....:)

       

       

      החלום - חלום.

      הדרך - נוצרה  לה. לא תיכננתי. רק רציתי/ביקשתי/ייחלתי.

      התוצאה - משמחת לבב אנוש.

       

      אמן איחולייך.....

      תודה מהלללללב

       

        18/7/08 15:20:

      צטט: jewelman 2008-07-17 14:21:03


      ברכות.

      אוהב לקרוא את תיאור תהליכי הלידה כפי שאת מתארת כאן.

      סופ"ש נעים

       

      אבי סופר

       

       


      מבחינתי זה היה תיאור ההריון.

      לגבי הלידה.... מי שאחראי הוא דפוס המאירי.

      אני חיכיתי בסבלנות ובנחת, עם שק שינה ומימייה....למשאיות שהביאו את התינוק - בפתח 'עם עובד'.....

       

      ת ודה אבי

      סופש משובח אף לך

        18/7/08 15:17:

      צטט: reefraf 2008-07-18 09:19:54

      אני קוראת את מה שאת כותבת.

      אני קוראת ולא חושבת שמישהו יכול להבין את זה טוב יותר.

      יש את הדברים ש"מדגדגים" בבטן.שאנחנו יודעים שאנחנו נהנים מהם.

      שעושים לנו טוב.

      משיקולים כאלו ואחרים אנחנו לא תמיד יכולים להגיע אליהם.

      את כתבת מהלב,ואני שמחה שהצלחת לקחת את האהבה לכתיבה,ולהוציא אותה החוצה.

      אצלי היא נשארה במגירה.וכנראה תישאר שם לעולם.

      לפני כחודש הלכתי לנסות לראות אם אני יכולה לעשות עם זה משהו.

      רציתי ללמוד קופירייטינג.

      כולם שם היו צעירים,ביום הפתוח ב"בצפר".

      אנשים שהילת הפרסום מרחפת סביב ראשם,ולאו דוקא אהבת המילה הכתובה.

      התייעצתי עם כמה אנשים,פרסומאים ואחרים.

      "בגילך???הסיכוי שתצליחי להתברג במשרד פרסום-קלוש".

      אז ויתרתי.אני מעריצה אותך שלא ויתרת לעצמך.

      לי אין כח למלחמות אבודות מראש.

      גם אני.מהלב.לרגע.

      ולך...שאפו!

       

       

      ממוש... כמה מילות שלילה... ועוד על עצמך....

      אני לא מרשה לך !!!!

      אין כזה דבר, לא נולד כדבר הזה, לא היה ולא יהיה משפט שמכיל בתוכו את "בגילך". לא !!!!

      אם את לא מאמינה ש.... - אז איך יאמין העולם, איך????

       

       

      "לכי לחדר שלך ותחשבי טוב טוב על ההתנהגות שלך. ואל תצאי משם עד שתביני"

      אימהות של 1960

      נפלא, בהצלחה

      הלואי ולא היו נגמרים הכוכבים שאני יכולה לחלק כי מגיעים לך המון כוכבים מזהירים

      עלי והצליחי!!!

       

      שבת שלום

        18/7/08 09:19:

      אני קוראת את מה שאת כותבת.

      אני קוראת ולא חושבת שמישהו יכול להבין את זה טוב יותר.

      יש את הדברים ש"מדגדגים" בבטן.שאנחנו יודעים שאנחנו נהנים מהם.

      שעושים לנו טוב.

      משיקולים כאלו ואחרים אנחנו לא תמיד יכולים להגיע אליהם.

      את כתבת מהלב,ואני שמחה שהצלחת לקחת את האהבה לכתיבה,ולהוציא אותה החוצה.

      אצלי היא נשארה במגירה.וכנראה תישאר שם לעולם.

      לפני כחודש הלכתי לנסות לראות אם אני יכולה לעשות עם זה משהו.

      רציתי ללמוד קופירייטינג.

      כולם שם היו צעירים,ביום הפתוח ב"בצפר".

      אנשים שהילת הפרסום מרחפת סביב ראשם,ולאו דוקא אהבת המילה הכתובה.

      התייעצתי עם כמה אנשים,פרסומאים ואחרים.

      "בגילך???הסיכוי שתצליחי להתברג במשרד פרסום-קלוש".

      אז ויתרתי.אני מעריצה אותך שלא ויתרת לעצמך.

      לי אין כח למלחמות אבודות מראש.

      גם אני.מהלב.לרגע.

      ולך...שאפו!

       

        18/7/08 09:06:

      איזה כיף לקרוא. שימשיך להצליח.
        18/7/08 01:10:

      צטט: שלומית ס. 2008-07-17 00:52:43


      יריב צודק ...

      וגם גגו ... צודק.

      ואין לי שום דבר מקורי להגיד לך שעוד לא אמרתי

      אוהבת אותך תמיד !!!!

      מזל טוב לשנה

      מזל טוב לסוף המהדורה השניה ...

      מזל טוב ל- מקום 3 ברבי המכר כבר 4 שבועות ...

      מזל טוב על הלוק החדש והאהוב עלי במיוחד ...

      לחיי התחביבים ולחיי התגשמות מטרות ....

      ואמן שנתפרנס רק ממה שאנחנו אוהבות ....

       

       

       

      אהובתי ... הנה סרקתי לכבודך את הכריכה של הגירסה הראשונה ביותר... שהוגשה ל'עם עובד'...

      עטיפה ובה אוסף הפתקים עליו דיברתי בפוסט. הדבקתי על A4 -  וצילמתי.... וכרכתי ... והגשתי...

       

       

        18/7/08 01:06:

      צטט: ילי ט. 2008-07-16 23:26:18

      לוקח את ההמלצות שלך

       

      לרוקן שידה

      ולהתחיל לכתוב

       

      מחכים לספר הבא..

       

       


      "אשקרה" ככה.

      תודה ילי ט.

      מומלץ בחום.

      לרוקן

      ואז להיתמלא

        18/7/08 01:05:

      צטט: מייקי34 2008-07-16 22:26:04

      מקסימה , מקסימה, מוכשרת ויפה.

      איזה כיף לך לדבר עם עצמך ולהגיע לכאלה הבנות.

      זכור לי המקרה המצער שאני ניסיתי לעשות את זה...

       אמרתי לך כבר שמהמם לך בפוני????

      נשיקות לרוב

       

       

       

      קלעת לי בול בפוני....

      הדיבור העצמי מסתבר כמניב פירות יפים

      קרעת אותי עם הממורקר.....

       

        18/7/08 01:04:

      צטט: shining 2008-07-16 22:14:32


      מקסימה שאת !

      איזה כייף.

      כמה אושר.

      שמחה מאד בשבילך בובה.

       

       


      מקסימה שאת בעצמך

      קופצת לבקר ולשמוע מקרוב עד כמה שמחה.....

       

        18/7/08 01:03:

      צטט: אילה לה 2008-07-16 22:11:52

      השתמשת בכל האמצעים הדרושים להצלחה. אהבה כישרון אמונה והכי חשוב...עשייה!!

      הספר שלך יוצר סביבו מעגלי שימחה . נוכחתי לכך ביום בו הספר עבר מיד ליד אצלי בבית, בין כל האורחים

      והילדים. כל אחד מצא את עצמו שם ונקרע מצחוק.

      אז לא פלא שהוא רב מכר ומצליח כל כך.

      באהבה!!!!!   *

      אילה לה

       

       

      אהבה, אמונה, עשייה - ו'רצון' שניצח על התזמורת הנ"ל.

      תודה על עידכוני שמחה הקשורים בספר. שמחה ומאושרת שהוא מצחיק .

      באהבה

      שרית

        18/7/08 01:02:

      צטט: לא רוצה ניק 2008-07-16 22:06:00


      שרית. אני ממש לא יודעת לכתוב אפילו שאני ממש רוצה.

      נפלא שאת כותבת כי לקרא אני ממש ממש אוהבת.

      מוכשרת. 

       

       

      לא רוצה ניק יקרה שכמוך

      תודה מאד ... ושיצליח לך רק בגלל שאת רוצה

        18/7/08 01:01:

      צטט: ענת ניב 2008-07-16 21:14:53

       

       

      זה כל-כך מרגש לחלום על משהו ולראות אותו קורם עור וגידים מול העיניים, זוכה להכרה והצלחה. אני מאמינה אדוקה בהחייאת חלומות, ואת צודקת שאם מתכווננים בדיוק למה שרוצים זה אשכרה קורה. 

       

      את מעוררת השראה ובכלל מקסימה.

       

      ענת

       

      ענתי ענתי

      החלום, מסתבר - הוא מימוש הרצון.

      הרצון - לפעמים חמקמק.

      לא סתם ישנו מושג (יהודי) האומר 'מצח הרצון'...כי הוא מעל כולם.

      הוא 'אחראי מערכת'.

      וכשהקשבתי לו.... משם הכל כבר טס.

      תודה על מחמאותיך

      ניפגש בהרוגי מלכות....

        18/7/08 01:00:

      צטט: יריב גוטליב 2008-07-16 20:06:22

      מלכה

       

       


      יו

      YOOOOOOOO

        18/7/08 00:59:

      צטט: *כוכבית* 2008-07-16 19:25:08

      לפעמים חלומות מתגשמים.....

      איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה!

      מעורר השראה.

       

       

      תודה כוכביתק'ה

      שמחתי לעורר....

        18/7/08 00:58:

      צטט: עדינה.ס 2008-07-16 18:58:31

      שלום לך שרית,

      עוד לא קראתי את הספר שלך אבל שמעתי עליו רבות.  ג'ולי התלהבה ממנו מאוד.  אני בטוחה שהוא נפלא!  אני קוראת את הגיגייך לעיתים ומאוד נהנית. אגב, את נראית מצויין!!!!

      גם לי יש בלוג ואני מזמינה אותך להציץ בו.

      עדינה (אני מניחה שאת זוכרת אותי.....)

      www.ima2add.com

       

       

      היי עדינה... תודה שקפצת לבקר.... ותודה על המחמאות

      אקפוץ אליך לביקור

        18/7/08 00:21:


      כן ירבו

      איזה כיף לך שהגשמת חלום כזה!

        18/7/08 00:19:

      תיח"צני ותחזרי

      גם לנו נעים שאת כאן

        18/7/08 00:17:

      צטט: אין אני לעצמי 2008-07-16 18:36:48

      א. כה גם ג'יי. קי. רולינג התחילה- ותראי איפה היא עכשיו.

      בקרוב אצלך.

      ב. בשבוע הספר ראיתי אותך חותמת על ספרים.

      רציתי להגיד: "הי! אני חברה שלך!"

      אבל עם כל האהבה לרשת החברתית,

      במציאות זה נשמע קצת מטופש.

      ג. אחלה ספר.

       

       

      א. תודה על ההשוואה

      ב. למה לא פנית... חבל..... היה יכול להיות נעים מאד להכיר - ולא רק כאן

          במציאות - זה ישמע מצויין

      ג. תודה. תודה. תודה

       

       

       

        18/7/08 00:16:

      צטט: דני.ל 2008-07-16 16:04:28

      חוץ מזה שאני לא איש מצחיק

      אך כן צוחק

      גם אני רוצה

      גם אני רצה

      לכתוב לכתוב חכתוב

       

       


      להיות 'צוחק' זה הרבה בימינו. לא לזלזל מר דני.ל
        17/7/08 23:10:

      מוזר, הייתי בטוחה שהגבתי ולא. או שאני מאבדת את זה או שיש באגים בקפה.

      טוב שאת כותבת כי אין אפס - את טובה בזה!

        17/7/08 22:53:

      אין על הלב .(האמיתי .לא הסדרה .)

      עמדתי מולך

      את לא הבחנת בי

      רציתי לפנות אליך ולומר לך: הי זה אני מאתר קפה

      אבל היו כל כך הרבה אנשים מסביבך ואני נותרתי אלמוני..

      ארזת, הקדשת, חייכת, התחבקת .חכיתי לתורי

      אבל אני כזה שלא אוהב לדחוף

      אפילו בתור לאוטובוס אני עולה אחרון

      אז, ראיתי אותך בשבוע הספר

      ועיללתי בתוכנך

      טופ אני צריך ללכת.

      שיהיה בהצלחה בספר ההמשך 

        17/7/08 15:56:

      צטט: דניאלה לונ 2008-07-16 15:10:05

      מאוד מפחיד להתחיל משהו חדש.

      לקחת סיכון, להאמין שיש לך מה להגיד -

      למרות שהאגו שלך הוא לא איזה משהו גדול לסמוך עליו. 

      להשקיע עבודה וזמן ומאמץ ללא כל תמורה בטוחה.

      ובאמת, לא הרבה אנשים עושים את זה.

      אולי בגלל זה, כשזה מצליח, זה עוד יותר משמח.

      שמחה איתך, בשבילך ובשבילנו.

       

       


      כן, היה מפחיד שם באוקטובר 2006... אבל תוך זמן קצר כשהצטבר החומר - הפחד פינה מקומו (שלא מרצונו) לצחוק ולשמחה תוך כדי כתיבה (מה שלא חוויתי ככה, קודם לכן)

       

      השקעת הזמן הייתה מטורפת... עברתי שתי הוצאות לאור שהישתהו בתשובתן. מה שגרם לי, להפתעתי, לא לחכות לתשובתן... אלא בנחישות להמשיך הלאה. וצדקתי - כי  השלישית?!  - הייתה הבינגו של חיי.

      חבורה מקסימה של אנשים צוחקים ('עם עובד')

       

       

        17/7/08 15:53:

      צטט: מיא 2008-07-16 14:31:21

      שמחה בהצלחתך

       

       


      אני "דווקא" מאמינה לך.

      ('דווקא' = פרק בספר...)

        17/7/08 14:54:

      צטט: שרית סרי 2008-07-16 20:54:43

      צטט: ...blue 2008-07-16 13:32:31

      בורכת בכישרון ואת מנצלת אותו מצויין

      ומי שנהנים מכך זה הקוראים שלך..

      הספר קורע בטירוףףףף

      והדרך שלך מיום המחשבה ועד יום יציאתו, מהנה לא פחות :)

       

      המשך הצלחה ענקית

       

       


      תודה בלו יקר שכמוך

      קראתי פעם כתבה עם יהודה פוליקר, אחרי שהוציא את אלבומו המופתי 'אפר ואבק'...

      והוא אמר שם משפט בסגנון....'התרגשתי בעצמי  בזמן עשיית התקליט.... ואני שמח

      שהקהל מתרגש גם הוא... מה שהיה חשוב לי - זה שאני התרגשתי ...'

       

      וכך הרגשתי בזמן הכתיבה. כלומר במקרה של הספר שלי...

       מצאתי את עצמי המון פעמים בחיוך ענק מול הצג, ולא מעט פעמים ברח לי צחוק בקול רם.

       

      אז בעצם הצחוק של הקהל מאשר לי את הצחוק שלי.

      מלשון 'אושר'.

        וההתאשרות הזאת ניכרת כמעט בכל טקסט שאת כותבת כאן :)

       

      סופ"ש נפלא שרית

       

        17/7/08 14:52:

      "רק אם אזכור טוב טוב... מה הדבר שהיה הכי נוכח בחיי מגיל...

      נגיד 14 או 15...  מה הדבר שהרגשתי בו הכי באה לידי ביטוי -

      אז אדע פניי לאן "

      איזו תובנה ענקית.

      נראה כי בגיל הזה מתחילים ללכת לאיבוד.

      בורכת כי זכרת את עצמך בגיל 14-15 רק לאחר 30 שנה.

      ישנם שלא זוכרים לעולם, לא את עצמם אז ולא את עצמם עכשיו.

      ישנה הרגשה פנימית בקריאה של דברייך, כי זו אכן הדרך הנכונה לדעת

      לאן פנינו מועדות.

      תודה על התזכורת.

        17/7/08 14:50:

      שרית,

      כבר כתבתי לך פעם באישי וכותבת לך שוב- יש עוד הרבה מה ללמוד ממך.

      על החלום, על הדרך ועל התוצאה.

      הלוואי כל כולנו.

      גם לפרנסה וגם לנפש.

      מה עוד צריך???

      יאללה....לספר הבא....:)

        17/7/08 14:21:


      ברכות.

      אוהב לקרוא את תיאור תהליכי הלידה כפי שאת מתארת כאן.

      סופ"ש נעים

       

      אבי סופר

        17/7/08 10:01:

      צטט: שרית סרי 2008-07-16 10:27:14

      צטט: ריקי שיר 2008-07-16 07:57:38


      אני מאוד שמחה לקרוא שאת עושה את מה שאת אוהבת.

      אני שמחה ומאושרת שעשית את זה ונהנת לקרוא אותך כל ערב מחדש.

      קיבלת מתנה - לדייק כל כך בישראליות ולהגיש לנו מחשבות ששייכות רק לנו!

      תודה שאת את!

       

      היי ריקי שיר עם הקול האדיר.

       

      תודה על המילים המקסימות שלך.

      אני מאושרת לשמוע שאת קוראת ונהנית מהספר....

       

      הספר השני כבר בשיא כתיבתו....

      'ניפתח לי התיאבון'.... קוראים לזה.

       

      :---)))

       

      דיייייייייייייייייייייי איזה כיף

      תמשיכי לעשות את מה שאת אוהבת - תראי ברכה גדולה!

        17/7/08 09:52:

      צטט: shapirami 2008-07-16 14:27:17


      הי שרית

       

      אני מאושר בשבילך.

      ליוויתי אותך בחודשים האחרונים בקפה.

       

      מהדורה שניה ??  וואללה......

       

      כל הכבוד

       

      רמי

       

      היי שפירים... אגב, זה נכון שמחלף שפירים - על שימך?

       

      תודה על תגובתך... היה ליווי מוצלח כאן בקפה....

       

      גם אם אין מהחומרים בספר - עדיין רוח וריח הקפה מרחפים בו....

      ואפילו יש 'תודה' לכם בעמוד הראשון בו...

       

       

        17/7/08 09:50:

      צטט: ירון נאור 2008-07-16 13:43:59

      כשזה בא מהמקום הנכון ואת בשלה

      הכל מסביב (כולל הכל) מתאים את עצמו אליך

      כייף לשמוע ולהבין מה היה מאחורי הקלעים

      בהצלחה!

       *

       

      ירון

       

       

      מסכימה עם האמירה הזאת שלך... רק שמבינה אותה בדיעבד.

      בזמן אמת - היתה החלטה ורצון לעשות מה שאוהבת.

      תודה לך ירון הנאור

        17/7/08 00:52:


      יריב צודק ...

      וגם גגו ... צודק.

      ואין לי שום דבר מקורי להגיד לך שעוד לא אמרתי

      אוהבת אותך תמיד !!!!

      מזל טוב לשנה

      מזל טוב לסוף המהדורה השניה ...

      מזל טוב ל- מקום 3 ברבי המכר כבר 4 שבועות ...

      מזל טוב על הלוק החדש והאהוב עלי במיוחד ...

      לחיי התחביבים ולחיי התגשמות מטרות ....

      ואמן שנתפרנס רק ממה שאנחנו אוהבות ....

       

       

        16/7/08 23:26:

      לוקח את ההמלצות שלך

       

      לרוקן שידה

      ולהתחיל לכתוב

       

      מחכים לספר הבא..

        16/7/08 22:26:

      מקסימה , מקסימה, מוכשרת ויפה.

      איזה כיף לך לדבר עם עצמך ולהגיע לכאלה הבנות.

      זכור לי המקרה המצער שאני ניסיתי לעשות את זה...

       אמרתי לך כבר שמהמם לך בפוני????

      נשיקות לרוב

        16/7/08 22:14:


      מקסימה שאת !

      איזה כייף.

      כמה אושר.

      שמחה מאד בשבילך בובה.

        16/7/08 22:11:

      השתמשת בכל האמצעים הדרושים להצלחה. אהבה כישרון אמונה והכי חשוב...עשייה!!

      הספר שלך יוצר סביבו מעגלי שימחה . נוכחתי לכך ביום בו הספר עבר מיד ליד אצלי בבית, בין כל האורחים

      והילדים. כל אחד מצא את עצמו שם ונקרע מצחוק.

      אז לא פלא שהוא רב מכר ומצליח כל כך.

      באהבה!!!!!   *

      אילה לה

        16/7/08 22:06:


      שרית. אני ממש לא יודעת לכתוב אפילו שאני ממש רוצה.

      נפלא שאת כותבת כי לקרא אני ממש ממש אוהבת.

      מוכשרת. 

        16/7/08 21:14:

       

       

      זה כל-כך מרגש לחלום על משהו ולראות אותו קורם עור וגידים מול העיניים, זוכה להכרה והצלחה. אני מאמינה אדוקה בהחייאת חלומות, ואת צודקת שאם מתכווננים בדיוק למה שרוצים זה אשכרה קורה. 

       

      את מעוררת השראה ובכלל מקסימה.

       

      ענת

        16/7/08 20:54:

      צטט: ...blue 2008-07-16 13:32:31

      בורכת בכישרון ואת מנצלת אותו מצויין

      ומי שנהנים מכך זה הקוראים שלך..

      הספר קורע בטירוףףףף

      והדרך שלך מיום המחשבה ועד יום יציאתו, מהנה לא פחות :)

       

      המשך הצלחה ענקית

       

       


      תודה בלו יקר שכמוך

      קראתי פעם כתבה עם יהודה פוליקר, אחרי שהוציא את אלבומו המופתי 'אפר ואבק'...

      והוא אמר שם משפט בסגנון....'התרגשתי בעצמי  בזמן עשיית התקליט.... ואני שמח

      שהקהל מתרגש גם הוא... מה שהיה חשוב לי - זה שאני התרגשתי ...'

       

      וכך הרגשתי בזמן הכתיבה. כלומר במקרה של הספר שלי...

       מצאתי את עצמי המון פעמים בחיוך ענק מול הצג, ולא מעט פעמים ברח לי צחוק בקול רם.

       

      אז בעצם הצחוק של הקהל מאשר לי את הצחוק שלי.

      מלשון 'אושר'.

        16/7/08 20:51:

      צטט: צביקס 2008-07-16 12:54:01


      חופן של ברכות

      ושתמיד תהיי מאושרת

       

      צביקה

       

      *

       

       


      תודה צביקס

      זה לא ביטוח מקיף - אבל צד ג' כאן זורחת.

       

        16/7/08 20:50:

      צטט: גגו 2 2008-07-16 12:47:03

      נהדרת אחת

      א....ב   א....ך   כ...ר    מ....ן.

       

       


      גגו GAGO

      אתה מלך מפרגני ישראל מבחינתי

       

      ו.....ם   

       א......י

      א........ת

      א.......ך

        16/7/08 20:49:

      צטט: pשטות 2008-07-16 12:42:12

      בדיוק אתמול היה לי מיני ויכוח עם חברה.

      טענתי שמן הסתם אדם נמשך לעסוק בתחום בו יחווה הצלחה. לתחום בו הוא מוכשר..

      לא סתם חלמת, לא סתם נמשכת, לא סתם הצלחת..  

      עובדה.   :)

       

       


      לא סתם - זו הגדרה מעולה שאני עכשיו רק מתחילה להבין ברגש...

      לצערי היא איכשהו חמקמקה ומסתברת בדיעבד.

        16/7/08 20:48:

      צטט: ניתי . 2008-07-16 12:11:05

      איפה מתחילים עם הזמל טוב

      מזל טוב על הספר

      מזל טוב על השנה

      מזל טוב על התהליך הקל

      מזל טוב על ההחלטה

       

      ובכללי

      מזל טוב על התחלה חדשה :)

       

      ניתייייייי

      תודה

      ותודה מאד

      ומה-זה תודה

       

      וכן... אני מריחה ומרגישה התחלה חדשה. כאילו יצאתי לדרך הכי מדוייקת לי... (וסליחה על רוחניות-יתר)

        16/7/08 20:47:

      צטט: ש ר י ת 2008-07-16 11:00:31

      כן שרית

       

      להתפרנס מכתיבה

       

      זה כל מה שאני רוצה

       

      ויום אחד מתחילים ועושים את זה...:-).

       

      בהצלחה רבה רבה רבה.

       

       

       

      אני פונה אליך כשרית אל שרית:

      זה אפשרי.

      ההתעקשות הללבית משתלמת.

      זה בדוק.

      ס. שרית

       

        16/7/08 20:46:

      צטט: מיכל* 2008-07-16 10:20:20

      שרית

      התענוג היה שלנו לא פחות.

      כי לצחוק טוב טוב זה מצרך נדיר.

      אבל לצחוק עם תובנה בקצה אף נדיר ממנו.

      ותודה על השיתוף ומאוד מחמם את הלב לשמוע שגם יש הצלחה

      (לא שפיקפקתי לרגע!).

      ואל תעלמי וככה וככה

      מיכל

       

       

      היי מיכל

      שמחה שהרגשת תענוג. זה בדיוק מה שאני הרגשתי כשניכנסתי לכאן

      והתחיל להגיע פידבק צוחק.

      כך אני מרגישה היום כשאני (בחשאי...) בודקת את פניהם של האוחזים בסיפרי וצוחקים

      בקול רם.

      לצחוק בקול רם ממשהו כתוב - נדיר מבחינתי... אבל זה גם מה שמאד איתגר אותי - כאן !!

      ולפני כן - בכתיבת הספר. שיהיה צחוק בקול. צעקה

       

      לא רק חיוך זויתי...בלתי החלטי

        16/7/08 20:43:

      צטט: yamgal 2008-07-16 10:52:46


      בורכת בכישרון, כשרונך מביא לך הנאה, ככל הנראה כשרונך בא לידי ביטוי במה שאת עושה,, הצחקה וכתיבה.כשהכשרון הופך למקור הכנסה, לא נותר אלא לאחל גם המשכיות ובריאות.

      בהצלחה.

       

       

      תודה ים-גל.. ובעיקר על המילה 'המשכיות'... יש לה מקום של כבוד אצלי - ועכשיו יותר מתמיד.

      ממשיכה ובהנאה גדולה.

        16/7/08 20:06:
      מלכה
        16/7/08 19:25:

      לפעמים חלומות מתגשמים.....

      איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה!

      מעורר השראה.

        16/7/08 18:58:

      שלום לך שרית,

      עוד לא קראתי את הספר שלך אבל שמעתי עליו רבות.  ג'ולי התלהבה ממנו מאוד.  אני בטוחה שהוא נפלא!  אני קוראת את הגיגייך לעיתים ומאוד נהנית. אגב, את נראית מצויין!!!!

      גם לי יש בלוג ואני מזמינה אותך להציץ בו.

      עדינה (אני מניחה שאת זוכרת אותי.....)

      www.ima2add.com

        16/7/08 18:36:

      א. כה גם ג'יי. קי. רולינג התחילה- ותראי איפה היא עכשיו.

      בקרוב אצלך.

      ב. בשבוע הספר ראיתי אותך חותמת על ספרים.

      רציתי להגיד: "הי! אני חברה שלך!"

      אבל עם כל האהבה לרשת החברתית,

      במציאות זה נשמע קצת מטופש.

      ג. אחלה ספר.

        16/7/08 18:09:

      צטט: שרית סרי 2008-07-16 10:18:54

      צטט: drulll 2008-07-16 08:03:34


      "ספר קורע מצחוק" - יותר מתאים.

       

      מעניין, כשכתבת את כל הפתקים האלה,

      למה חשבת שישמשו אותך?

       

       

       

      תודה מותקיתה.

      שאלתך מצויינת. הלוואי וידעתי. הלוואי ויכולתי לענות לך בביטחון: כי חשבתי שאכתוב ספר.

      לא יודעת !! - כתבתי ו'תקעתי' במגירה. ויתכן ולא הייתי מחטטת בה, לולא הבטחתי לחברה

      שאתן לה את השידה במתנה... וכך "נאלצתי" (לשמחתי כמובן) לפנות אותה.

       

      אולי חשבתי עליהם כחומרים לבמה?! - לא יודעת.

      "נישבעת"....

      מאמינה לך.

      עכשיו אני מנסה לדמיין איך זה היה נראה על במה,

      כל הביטויים האלה לובשים דמויות עם החיקויים שלך...

      יש מצב ל-"תהיו בקשר - המופע" ??

       

        16/7/08 16:04:

      חוץ מזה שאני לא איש מצחיק

      אך כן צוחק

      גם אני רוצה

      גם אני רצה

      לכתוב לכתוב חכתוב

        16/7/08 15:10:

      מאוד מפחיד להתחיל משהו חדש.

      לקחת סיכון, להאמין שיש לך מה להגיד -

      למרות שהאגו שלך הוא לא איזה משהו גדול לסמוך עליו. 

      להשקיע עבודה וזמן ומאמץ ללא כל תמורה בטוחה.

      ובאמת, לא הרבה אנשים עושים את זה.

      אולי בגלל זה, כשזה מצליח, זה עוד יותר משמח.

      שמחה איתך, בשבילך ובשבילנו.

        16/7/08 14:31:
      שמחה בהצלחתך
        16/7/08 14:27:


      הי שרית

       

      אני מאושר בשבילך.

      ליוויתי אותך בחודשים האחרונים בקפה.

       

      מהדורה שניה ??  וואללה......

       

      כל הכבוד

       

      רמי

        16/7/08 13:43:

      כשזה בא מהמקום הנכון ואת בשלה

      הכל מסביב (כולל הכל) מתאים את עצמו אליך

      כייף לשמוע ולהבין מה היה מאחורי הקלעים

      בהצלחה!

       *

       

      ירון

        16/7/08 13:32:

      בורכת בכישרון ואת מנצלת אותו מצויין

      ומי שנהנים מכך זה הקוראים שלך..

      הספר קורע בטירוףףףף

      והדרך שלך מיום המחשבה ועד יום יציאתו, מהנה לא פחות :)

       

      המשך הצלחה ענקית

        16/7/08 12:54:


      חופן של ברכות

      ושתמיד תהיי מאושרת

       

      צביקה

       

      *

        16/7/08 12:47:

      נהדרת אחת

      א....ב   א....ך   כ...ר    מ....ן.

        16/7/08 12:42:

      בדיוק אתמול היה לי מיני ויכוח עם חברה.

      טענתי שמן הסתם אדם נמשך לעסוק בתחום בו יחווה הצלחה. לתחום בו הוא מוכשר..

      לא סתם חלמת, לא סתם נמשכת, לא סתם הצלחת..  

      עובדה.   :)

        16/7/08 12:11:

      איפה מתחילים עם הזמל טוב

      מזל טוב על הספר

      מזל טוב על השנה

      מזל טוב על התהליך הקל

      מזל טוב על ההחלטה

       

      ובכללי

      מזל טוב על התחלה חדשה :)

        16/7/08 11:00:

      כן שרית

       

      להתפרנס מכתיבה

       

      זה כל מה שאני רוצה

       

      ויום אחד מתחילים ועושים את זה...:-).

       

      בהצלחה רבה רבה רבה.

       

       

        16/7/08 10:52:


      בורכת בכישרון, כשרונך מביא לך הנאה, ככל הנראה כשרונך בא לידי ביטוי במה שאת עושה,, הצחקה וכתיבה.כשהכשרון הופך למקור הכנסה, לא נותר אלא לאחל גם המשכיות ובריאות.

      בהצלחה.

        16/7/08 10:27:

      צטט: ריקי שיר 2008-07-16 07:57:38


      אני מאוד שמחה לקרוא שאת עושה את מה שאת אוהבת.

      אני שמחה ומאושרת שעשית את זה ונהנת לקרוא אותך כל ערב מחדש.

      קיבלת מתנה - לדייק כל כך בישראליות ולהגיש לנו מחשבות ששייכות רק לנו!

      תודה שאת את!

       

      היי ריקי שיר עם הקול האדיר.

       

      תודה על המילים המקסימות שלך.

      אני מאושרת לשמוע שאת קוראת ונהנית מהספר....

       

      הספר השני כבר בשיא כתיבתו....

      'ניפתח לי התיאבון'.... קוראים לזה.

       

      :---)))

        16/7/08 10:24:

      צטט: גבר אחד 2008-07-16 09:23:52


      הרשת החברתית הזאת....

      חחחח

      כל כך נעים לעיתים לכתוב לרשת חברתית

      ולקבל את הפידבקים כמעט באון ליין...

      אל תבגדי

      אל תעזבי

      אל נא תשכחי

      הישארי כאן עוד קצת,

      הרגישי את הפירגון המלטף,

      שיחקת אותה ובענק

      (חמסה חמסה טפו טפו טפו שום בצל...)

      כמו כל החברים,

      גם אני ,

      אי שם מעבר למסך,

      מפרגן,

      מחבק,

      ושולח לך חיוך קטן

      של אושר אמיתי,

      על התינוק הרך שנולד

      וממלא אותך בשמחה רבה כל כך...

      קבלי ח"ח מכל הלב ,

      גבר,

       

       

      היי גבר אחד... יפות מילותיך ופירגוניך....

      לא הולכת לשום מקום.... קצת יחצנות וחוזרת

      (הלילה אצל ליאור שליין)

        16/7/08 10:23:

      צטט: רני שהם 2008-07-16 08:22:42


      מגיע לך (וזה לא נאמר הפעם במבטא פולני...).

      מגיע לך לא רק מפני שהספר נהדר.

      הוא נודד איתי בין החדרים בבית,

      מדי פעם לוקח "שלוק" של עמוד או יותר,

      ממשיך הלאה עם חיוך או יותר

      ועם הבנה מחודדת יותר של הישראליות שלנו.

       

      מגיע לך גם בזכות הפוסטים המצחיקים מהעבר,

      ובזכות הפוסט הרציני הזה.

      מאחל לך המשך ההצלחה

      ושתתפרנסי בכבוד ממה שעושה לך טוב.

       

          

       

       

      היי רני... תודה על המינוח המתוק: 'שלוק' של עמוד וכו'...

      תודה על הפירגון שלך לאורך השנה כאן. תודה על תגובותיך המקסימות.

       

      ומצטרפת למילותייך האחרונות בצהלת סוסים משוחררת...

       

       

        16/7/08 10:21:

      צטט: גלוטאוס מקסימוס 2008-07-16 08:19:51

      קניתי. נהניתי מכל רגע. ואת תיארת תהליך של הפנמת ערך היצירה שהוא חלק בלתי נפרד ממך (גם ממני:)), בניית חזון מול המחשב, נתת לו שם, ויצרת תוך שנתיים מחשבה למציאות. דוגמא קלאסית למדהימה לכל המפקפקים באמירה האלמוותית שמחשבה בוראת מציאות ושאתה נמצא היכן שמחשבותיך נמצאות (נדמה לי ברסלב).

      כיף, נותן כוח (לי) להמשך ויותר אולי הכי חשוב, הצניעות שכתבת את הפוסט הזה וחלוקת ההוקרות לסביבה הקרובה והרחוקה רק מעידה על האדם שאת....

       

      יום מקסים,

      שרון.

       

       

      תודה שרון

      מחשבה טובה - כנר ארומטי לרגליי.

      שאלות עצמיות מדוייקות לעצמנו - לעיתים קריטיות בצומת חיים שהייתי בה/בו.

      מאמינה בזה כל כך.

       

      יום מקסים לך ופורה.

        16/7/08 10:20:

      שרית

      התענוג היה שלנו לא פחות.

      כי לצחוק טוב טוב זה מצרך נדיר.

      אבל לצחוק עם תובנה בקצה אף נדיר ממנו.

      ותודה על השיתוף ומאוד מחמם את הלב לשמוע שגם יש הצלחה

      (לא שפיקפקתי לרגע!).

      ואל תעלמי וככה וככה

      מיכל

        16/7/08 10:18:

      צטט: drulll 2008-07-16 08:03:34


      "ספר קורע מצחוק" - יותר מתאים.

       

      מעניין, כשכתבת את כל הפתקים האלה,

      למה חשבת שישמשו אותך?

       

       

       

      תודה מותקיתה.

      שאלתך מצויינת. הלוואי וידעתי. הלוואי ויכולתי לענות לך בביטחון: כי חשבתי שאכתוב ספר.

      לא יודעת !! - כתבתי ו'תקעתי' במגירה. ויתכן ולא הייתי מחטטת בה, לולא הבטחתי לחברה

      שאתן לה את השידה במתנה... וכך "נאלצתי" (לשמחתי כמובן) לפנות אותה.

       

      אולי חשבתי עליהם כחומרים לבמה?! - לא יודעת.

      "נישבעת"....

        16/7/08 10:15:

      צטט: jewelman 2008-07-16 07:46:42

      תודה שאת חולקת עמנו כאן את התהליך.

      ריגשת.

      אני יודע כמה כואבים יכולים להיות רגעי היצירה.

      כוכב הוא כל מה שאני יכול לתת לך.

      תודה לך שוב.

      בברכה

      אבי סופר

       

      תודה לך על תגובתך...

      רגעי היצירה היו מהנים - תקופת העריכה היא תקופה לא פשוטה. זמן בו מקוצץ הכתוב ומתומצת

      ונערך ונילעס.... ויש פחד שהספר לא ימאס על הכותבת.

       

      השהות שלי כאן באתר - הקלה ושימחה כל כך.... גם אם דבר ממה שכתבתי כאן לא מופיע בספר.

      שוב תודה אבי.

       

        16/7/08 10:13:

      צטט: תמי תמי 2008-07-16 07:15:17


      פתרת לי בעיה!
      'שברתי ת'ראש מה לקנות לביתי ליום הולדתה. שנהנה בו יחד...
      .הרי גם לי מגיע מזל טוב שילדתי אותה..
      ארכוש את הספר..
      נצחק שתינו..
      מזל טוב לביתי
      מזל טוב לך שרית על הספר
      ו....לי..על שילדתי....

       

      אם כן, תמי תמי.... בנותינו נולדו באותו שבוע....

      תהני

      מזל טוב לך על יומולדת ביתך

      ומזל טוב לי - כי כל יומיים שלשה מגיע דיווח מכירות אדיר מ'עם עובד'.

      מאושרת - כבר אמרתי?

       

        16/7/08 10:12:

      צטט: רני123 2008-07-16 05:02:50


      זה כל הקסם!

      הסיפור הזה שלך, יכול להפוך להיות אגדת ילדים.

      יש כאן את כל המרכיבים.

      שרק ימשיך להימכר ושיהיה המון בהצלחה.

       

       

      תודה מאד רני 123

       

      אגדת גיל 45 וחצי... כשהתחלתי לכתוב....

       

      והנה עלה הספר למקום השלישי ברבי המכר של הארץ / פנאי...

       

      http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1001911&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=23

        16/7/08 09:23:


      הרשת החברתית הזאת....

      חחחח

      כל כך נעים לעיתים לכתוב לרשת חברתית

      ולקבל את הפידבקים כמעט באון ליין...

      אל תבגדי

      אל תעזבי

      אל נא תשכחי

      הישארי כאן עוד קצת,

      הרגישי את הפירגון המלטף,

      שיחקת אותה ובענק

      (חמסה חמסה טפו טפו טפו שום בצל...)

      כמו כל החברים,

      גם אני ,

      אי שם מעבר למסך,

      מפרגן,

      מחבק,

      ושולח לך חיוך קטן

      של אושר אמיתי,

      על התינוק הרך שנולד

      וממלא אותך בשמחה רבה כל כך...

      קבלי ח"ח מכל הלב ,

      גבר,

        16/7/08 08:22:


      מגיע לך (וזה לא נאמר הפעם במבטא פולני...).

      מגיע לך לא רק מפני שהספר נהדר.

      הוא נודד איתי בין החדרים בבית,

      מדי פעם לוקח "שלוק" של עמוד או יותר,

      ממשיך הלאה עם חיוך או יותר

      ועם הבנה מחודדת יותר של הישראליות שלנו.

       

      מגיע לך גם בזכות הפוסטים המצחיקים מהעבר,

      ובזכות הפוסט הרציני הזה.

      מאחל לך המשך ההצלחה

      ושתתפרנסי בכבוד ממה שעושה לך טוב.

       

          

        16/7/08 08:19:

      קניתי. נהניתי מכל רגע. ואת תיארת תהליך של הפנמת ערך היצירה שהוא חלק בלתי נפרד ממך (גם ממני:)), בניית חזון מול המחשב, נתת לו שם, ויצרת תוך שנתיים מחשבה למציאות. דוגמא קלאסית למדהימה לכל המפקפקים באמירה האלמוותית שמחשבה בוראת מציאות ושאתה נמצא היכן שמחשבותיך נמצאות (נדמה לי ברסלב).

      כיף, נותן כוח (לי) להמשך ויותר אולי הכי חשוב, הצניעות שכתבת את הפוסט הזה וחלוקת ההוקרות לסביבה הקרובה והרחוקה רק מעידה על האדם שאת....

       

      יום מקסים,

      שרון.

       

        16/7/08 08:03:


      "ספר קורע מצחוק" - יותר מתאים.

       

      מעניין, כשכתבת את כל הפתקים האלה,

      למה חשבת שישמשו אותך?

       

        16/7/08 07:57:


      אני מאוד שמחה לקרוא שאת עושה את מה שאת אוהבת.

      אני שמחה ומאושרת שעשית את זה ונהנת לקרוא אותך כל ערב מחדש.

      קיבלת מתנה - לדייק כל כך בישראליות ולהגיש לנו מחשבות ששייכות רק לנו!

      תודה שאת את!

        16/7/08 07:46:

      תודה שאת חולקת עמנו כאן את התהליך.

      ריגשת.

      אני יודע כמה כואבים יכולים להיות רגעי היצירה.

      כוכב הוא כל מה שאני יכול לתת לך.

      תודה לך שוב.

      בברכה

      אבי סופר

        16/7/08 07:15:

      פתרת לי בעיה!
      'שברתי ת'ראש מה לקנות לביתי ליום הולדתה. שנהנה בו יחד...
      .הרי גם לי מגיע מזל טוב שילדתי אותה..
      ארכוש את הספר..
      נצחק שתינו..
      מזל טוב לביתי
      מזל טוב לך שרית על הספר
      ו....לי..על שילדתי....
        16/7/08 05:02:


      זה כל הקסם!

      הסיפור הזה שלך, יכול להפוך להיות אגדת ילדים.

      יש כאן את כל המרכיבים.

      שרק ימשיך להימכר ושיהיה המון בהצלחה.

      פרופיל

      שרית סרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007