צטט: גבר אחד 2008-07-17 09:50:17

סופתי,

את מתארת את המרגש

ואני כבר מלקק את השפתיים בתאווה (כמעט) בלתי נשלטת...

בשביל צפוני שכמוני,

שחי קרוב קרוב לים התיכון אמנם,

אבל עם כל הפסולת שבאויר,

עם כל הרעש והצלצולים שמסביב,

להיזרק ולו רק לשעה (או 4)

למים הרגועים שלך (ים סוף),

ולעצום עיניים למשך 3 דקות ו 20 שניות....

נשמע כמו פנטזיה מדהימה.

היפה בכל הסיפור הוא,

שיש מצב שאני אכן הולך לעשות בדיוק כפי שכתבת.

אתחיל את איבוד השליטה הריגעי דווקא כאן.

את כותבת ואני מבצע.

אולי אפילו אצליח להחזיק מעמד...

מבטיח לתת כאן תאור כשאחזור.

נושם אותך עמוק ילדה,

גבר,

 

כיף לשמוע :-))

מאחלת לך הרבה אוויר...

סופתי,

את מתארת את המרגש

ואני כבר מלקק את השפתיים בתאווה (כמעט) בלתי נשלטת...

בשביל צפוני שכמוני,

שחי קרוב קרוב לים התיכון אמנם,

אבל עם כל הפסולת שבאויר,

עם כל הרעש והצלצולים שמסביב,

להיזרק ולו רק לשעה (או 4)

למים הרגועים שלך (ים סוף),

ולעצום עיניים למשך 3 דקות ו 20 שניות....

נשמע כמו פנטזיה מדהימה.

היפה בכל הסיפור הוא,

שיש מצב שאני אכן הולך לעשות בדיוק כפי שכתבת.

אתחיל את איבוד השליטה הריגעי דווקא כאן.

את כותבת ואני מבצע.

אולי אפילו אצליח להחזיק מעמד...

מבטיח לתת כאן תאור כשאחזור.

נושם אותך עמוק ילדה,

גבר,

צטט: גבר אחד 2008-07-16 15:39:00

סופתי,

בעוד קצת יותר משבוע,

אני מגיע לים סוף לחמישה ימים.

אולי,

רק אולי,

שם,

בערב... מול הגלים,

(בהנחה שיהיה לי אויר לנשימה עם החום המהביל הזה),

כשהילדים כבר ישנים,

הבירה ביד אחת,

סיגריה בשניה,

אניח לעצמי להניח לה...לשליטה הזאת.

לא לחשוב על יום המחר,

לא לתכנן כל דקה ודקה,

להניח לכמה ימים...

למציאות ולחיים (הרגועים) לקחת אותי

מבלי שאתנגד...

מפנטז על הרגעים הקטנים האלה...

שקט.

ללא שליטה...

מעריך ונהנה מתגובותייך,

גבר,

חתלתולה

 (הנשמה הטהורה),

אל דאגה ילדונת,

לא אשבר ולא אפול...

אחרי הכל ,

עדיין בשליטה.

גבר,

נפלא!

אז ככה: שעה 18:00 תקציב מינימום של שעתיים והכי טוב 4 (אם אפשר)

לך לחוף הוילג'.

קח לך שולחן הכי קרוב למים, תחזיק את ה1/3 שלך ביד (אין שם חצאים, כי הם ממילא מתחמים ונזרקים)

תדליק סיגריה

בשעה הזו השמש כבר לקראת שקיעה, אתה לא רואה אותה אבל ההרים הופכים יותר ויותר אדומים

הים כחול כחול, כהה ועמוק.. המים פלטה...

לגימה ארוכה מהבירה, שאיפה עמוקה מהסיגריה

נשיפה

ועוד אחת ועוד...

נהיה קצת חם, הבירה עוד רגע נגמרת והסיגריה גם.

אין בעיה, תזמין עוד בירה, תפשוט את החולצה והופ למים

כמה חתירות, עד אמצע העומק

מתהפכים על הגב עוצמים עיניים

צפים

המים מדהימים

מגע של קרירות מול החום מנקה ממך את כל מה שמעיק ומציק, כל מה שמזיק

רק המים והשקט

(תעשה ניסיון - ספור עד 200, לאט, כאשתה צף כך, בלי לפקוח את העינים אפילו לרגע ובלי לזוז.. בלי לבדוק לאן זה לוקח 0- תרפה.)

צא החוצה, תגמע בשלוק חצי מהשליש החדש, תתרפק על הכיסא

תצית עוד סיגריה.

אחחחח.... החיים הטובים...

פשוט תרשו לעצמכם

מאיה מאיה ...מאיה קטנה (שלי...),

למה רק להזדהות

לא עדיף להצטרף לבירה בים סוף ?

תצליחי לאבד קצת שליטה?

או סתם לשבת לצידי

ולהיות שם אם לא יצליח לי ....

כחלק משיגעון השליטה,

אני לא מפסיק לתכנן איך אני נכנס למצב של אבדן שליטה ,

ולו רק לקצת...

סוג של פארדוקס. לא ?

לתכנן איך מניחים לשליטה לימוג לה החוצה ממני...

אוףףףף

הסתבכתי.

גבר,

סופתי,

בעוד קצת יותר משבוע,

אני מגיע לים סוף לחמישה ימים.

אולי,

רק אולי,

שם,

בערב... מול הגלים,

(בהנחה שיהיה לי אויר לנשימה עם החום המהביל הזה),

כשהילדים כבר ישנים,

הבירה ביד אחת,

סיגריה בשניה,

אניח לעצמי להניח לה...לשליטה הזאת.

לא לחשוב על יום המחר,

לא לתכנן כל דקה ודקה,

להניח לכמה ימים...

למציאות ולחיים (הרגועים) לקחת אותי

מבלי שאתנגד...

מפנטז על הרגעים הקטנים האלה...

שקט.

ללא שליטה...

מעריך ונהנה מתגובותייך,

גבר,

חתלתולה

 (הנשמה הטהורה),

אל דאגה ילדונת,

לא אשבר ולא אפול...

אחרי הכל ,

עדיין בשליטה.

גבר,

גבר יקר, זה אנחנו עושים.. אני בטוחה שלא מחדשת לך.. זה אצלנו.

גם אני כמוך, משום מה, חינכתי עצמי להיות "קונטרול פריק".

זהו איזור הביטחון והנוחות שלנו.

מעדיפים לנהוג, מלהיות לצד הנהג.

אז נכון האחריות עלינו ולעיתים מכבידה.. אבל אנחנו מעדיפים, מעדיפים את זה מאשר "להיקלע" לסיטואציה בעייתית מאיימת, מבלי יכולת להגיב במידי. מלהיות חסרי אונים.

למדתי להרפות. היה קשה.

טוב נו, אני מודה - זה לא תמיד מצליח ועדיין קשה.. אבל היום, היום אני כבר יותר צפה.

אצלי הפטנט היה שילוב של ייאוש ואמונה. שילוב משונה מה?

ייאוש - כי כמה שאני בשליטה, לא ניתן לשלוט בכל והחיים.. תמיד יבואו לנו בהפתעה/הפוכה/וסיבוב

אמונה - כי ב-99% מהפעמים שעזבתי מושכות - החיים הפתיעו אותי רק לטובה, הרוח הובילה אותי למקומות שעשו לי רק טוב. גורמים לי להאמין בהשגחה פרטית ממש. מרוב הצטרפויות מקרים לא מקריות.. :-)

זה לא בהם, זה בנו.

אל תרים את הידיים ואל תאבד את האמון אף פעם ! אהבה אמורה להיות כך ,משותפת בכל ,כולל חלוקת השליטה ,הדרך מפותלת אך בסופה מוצאים את האור ,את הכוכב האמיתי שלך ,תהיה חזק ...

חתלתולה.