כותרות TheMarker >
    ';

    פתיחה

    ארכיון

    0

    זלמן אולישוולי-גיבור מקומי 1

    3 תגובות   יום רביעי, 16/7/08, 14:11

    זלמן אולישוולי-גיבור מקומי

    זלמן אולישוויל נולד מופתע.הוא לא היה מוכן לצעד כה פזיז מצד הוריו.הוא היה כה מופתע עד ששכח להוציא הגה מפיו.

    הוריו הדואגים לקחו אותו לרופא מומחה שהצליח בסופו של דבר ,להוציא מפיו הגה,שני צמיגים,תיבת הילוכים של "פורד-קפרי" ,וגם עשה באותה הזדמנות טיפול עשרת -אלפים במחיר התאבדות !!

    התפתחותו הגופנית של זלמן היתה איטית,כל כך איטית שבאה לידי ביטוי קיצוני באופן בו דיבר.למשל,כשנשאל פעם (בגיל 7 בערך) על ידי דודתו האהובה זלמה (215 ק"ג לא כולל איפור וגבות) איך קוראים לו-ענה באיטיות האופיינית.."זלמן...אולי..שבי..לי".

    הדודה -יש לציין-לקחה את ההצעה הנדירה במהירות מפתיעה--והתיישבה לו !!

    לאחר שיצא מבית החולים (בו אושפז לשנתיים) ומיידיה המסורות של  הפיזיוטרפיסטית הנימפומנית-נשבע לעצמו שמעכשיו הוא פותח דף חדש בחייו.

    הדף הראשון שנפל לידיו היה "לוח המבוקשיםות-פינת השידוכים" של עיתון נשים נפוץ.לאחר עיון מדוקדק מצא 32 מודעות לטעמו.טעם הדיו היה מריר במקצת ולא נעם לחיכו האנין של זלמן (גם בציר העיתון לא היה משנה מוצלחת..) אך קצת זנגוויל מאודה על מצע רטטוי אלבני וכיתת צנחנים מוקפצת שיפרו את המצב.

    זלמן ראה את עתידו כנהג (בהמלצת "בזוקה") לכן פנה ללימודים-ימינה והגיע עד "אין-כניסה".
    בנקודה זו נכשל בטסט .ונכשל בטסט ונכשל בטסט ונכשל בטסט-עד אשר איגוד הבוחנים הארצי החליטו לאגד כוחות ..הגישו התפטרות קולקטיבית ועקרו לבוליביה.

    זלמן ראה בצעד זה פגיעה על רקע אישי,אי לכך בגיל 17 ראה שזה לא עסק להשאר דביל כשאר חבריו,לכן החליט לנסוע ליפן-אל לב הטכנולוגיה העולמית המודרנית ונערות הגיישה קלות הדעת.

    כשנחת בטוקיו נתקף אימה מכל המבטים המלוכסנים שהביטו בו בפליאה,הוא לא הצליח להשתלב בשפה הוזרה וגם העובדה המצערת כי לא הצליח למצוא סושי בפיתה עם עמבה סמיכה מלמעלה ציערה אותו מאד,ומילאה את ליבו געגועים לבית אימו ומאכליה הפולניים הדוחים ולמנת חמין כבדה של שבת-ולהפצצות של מוצאי שבת.

    יום אחד נכנס למסעדה לאכול,הזמין "הו-יאנג-צ'או קינג סייז+הגדלה ב-יאן תשעים"וחטף מהמלצר האדיב שתי מכות שוטו אדירות מתחת לחגורה ועוד נבוטון חינני בין העיניים.כששאל (בשארית כוחותיו) עובר אורח על מה ולמה זכה לכך-נענה כי התייחס לעיסוקה העתיק של אחותו הצולעת של המלצר האימפוטנט!

    זלמן החליט בצעד וחצי פזיז לחזור לסורו.

    סורו-מתאבק סומו ידוע  (וכגיי עליז ידוע לא פחות) שאלו בקול סופרנו דקיק לשמו."אולי-שבי-לי" ענה זלמן,אז סורו (328 ק"ג כולל הטיטול) אכן התיישב לו.

    שוב שהה זלמן בבי"חשלוש שנים.הפעם אושפז בפריז ,והיה קורבן סטיותיהן של צמד אחיות לסביות ממוצא בווארי-ים תיכוני.(והן בהחלט יודעות לסטות....וודקה...ויזקי..זמפניה..)

    מרוב יאוש החליט להתאבד ולתלות את עצמו,אך כיוון שהחבל חנק אותו מאד אז הוא ויתר על הנסיון.

    הוא חזר מיואש ושבור לת"א-ניסה לקפוץ ממגדלי עזריאלי -אבל נחת על ערימת חול שכן מגדל עזריאלי היה בבניית הקומה הראשונה בלבד.

    כאשר שכב על מסילת הרכבת כמעט מת מרעב שכן  פרצה אז שביתה בת 3 חודשים ברכבת.

    הוא לקח מברג ונעץ בשקע החשמל בדיוק ברגע שעובדי חברת החשמל פתחו בעיצומים והורידו את השאלטר.

    בגיל 22 הגיע למסקנה כי הגיעה העת לחתונה-לכן שם פעמיו אל העיר הגדולה תל אביב ,נסע לרחוב המסגר,ראה שתיים שלוש חתונות,אכל אותה בבוקרס שמנוני,שילם בצ'ק דחוי ונרגע.

    לאחר מחשבות והירהורים רבים על משמעות החיים החליט זלמן לממש את עצמו (וגם קצת למשמש) והתיישב בנגב,ובכך להגשים את חלום חייו להדמות לאבי האומה וחוזה הלוא הוא בנימין זאב וושינגטון די סי.

    הוא ישב בשמש הקופחת במשך שבועיים וחצי של שיכרון חושים,אך לחצים פוליטיים וטבעיים גרמו לו לקום ולהתפנות.(היה גם סיפור מכוער של פיצויים אך לא כאן המקום לפרט,שכן זלמן דרש גליל נייר טואלט תלת שיכבתי עם בישום קל לשימוש מיידי ונאלץ להסתפק לבסוף בשני ריבועים נייר קראפ זול-בלבד)

    המקום נקרא עד היום  "התיישבות אולי-שבי-לי",ומהווה מקום מסתור לזוגות אוהבים הנהנים מיחודו של האתר.

    הוריו של זלמן שלא ראו בעין יפה את עיסוקיו הרבים של בנם -כי היו עיוורים-סידרו לו בעזרת פרוטקציה (מצד אימו ) ושוחד מיני (מצד אביו) ,עבודה ככרטיסן באוטובוס.

    עם השינוי הדרמטי בחייו החליט זלמן לנקוט בצעד תימני יוצא דופן ולעברת את שמו.

    באישורו של שר הפנים שינה את שם משפחתו ל-"אולי-קפוץ-לי".

    חייו עברו חלפו בנועם ושלווה עד אותו יום מר ונמהר .זלמן היה שקוע בעבודתו הקשה של הנפקת כרטיסי נסיעה על סך שלושה שקלים (להבדיל מהכרטיסים על סך 2.5 שקלים שמבלבלים נורא עם העודף) כשנוסע אמריקאי גבוה ושרירי בעל מבטא מוזר ניגש אליו ושאלו לשמו .(היום-לאחר מעשה ידוע כי בכך ביקש אותו נוסע לכתוב להנהלת הקואופרטיב ולהודות על השירות האדיב והמסור של הכרטיסן האלמוני) "אולי - תקפוץ -לי" היו מילותיו האחרונות בטרם חשכו עיניו לנצח.

    "להבא,שלא יתחצף" אמר מיסטר שוורצנגר לעיתונאים הרבים שסיקרו את האירוע.

    אפשר לראות את זלמן מאושפז בבית חולים ידוע,מעל מיטתו אין שלט המציין את שמו, לאחר שכמה מבקרות זריזות הצליחו לקפוץ לו,וגרמו בכך נזק בלתי הפיך למוחו הדל.

    הוא נותר במצב צמח  מבלי סיכוי לזכות בליבלוב.

    עד היום ניתן למצוא מספר אלמנטים הקרויים על שמו-כגון:אופניים ללא מושב (לנזירות) ,ויברטור אקסטרא לארג'-דאבל סייז אקס פי 3000 זד, (לנזירים) נרות שעווה(לחסידי ש"ס) ,גדרות תייל (לחובבי אס.אם)קקטוסים מעוצבים (ליאפים יוצאי סיירת),מגדלי מגורים בשכונות יוקרה ,צריחי מסגדים (לבעלי אמונה) ועוד...

    ירון הולנדר-1984

    יצא לאור 2008

    כל הזכויות שמורות למחבר

    כל המחברים שומרים שניה הלילה

    כל הלילות זה לא לא מה שאתם חושבים

    ומה שאתם חושבים זה כבר לא מעניין אף אחד..

    אבל תגובות אוהדות ישמחו אותי מאד-שים כוכבית ,אל תהיה אנוכי-שתף את חבריך!

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/09 15:02:

      ירון!

       

      נהניתי מאוד מהפוסט הזה.

      מצחיק, חריף, מבריק!

       

      אל תשים לב לפוליטיקאים הם דואגים רק לתחת שלהם.

      "טובת הציבור"... נו באמת...?

       

       לך עם הכיף שלך לכתוב ולעשות טוב לאנשים לקוראים אותך.

      עם כשרון כמו שלך הייתי כותבת ספרים ושולחת להוצאות עד שיכנעו.

       

       

      אהבתי!

       

       

      מיכל 

       

       

        16/7/08 17:38:


      יקירי

      לו חשקתי להיות פוליטקאי-דיינו

      לו הייתי יודע ששליחות ציבורית זה הדבר הכי הכי בוער בעצמותיי-דיינו

      לו הייתי בנאדם רציני מן הישוב-דיינו

      לו יכנס לאתר הזה אדם אחד שיקרא וזה יעלה לו חיוך על השפתיים-ינקה לו את המוח מטרדות היומיום וישכיח ממנו את צרותיו הזמניות-דיינו

      אבל

      אני נאלץ להסתפק בניתוב היצירתיות שלי בלהיות ליצן החצר התורן

      את דעותי הפוליטיות המשתנות אחת לארבע שנים אני מנתב לעשר שניות בקלפי-וזה מבחינתי הכי דיינו שבעולם

      דיינו דיינו ושיז....דיינו

      העזרה הכי טובה שאוכל לסייע לך היא זו הסמויה מן העין

      יאללה

      יום טוב

       

      ומי שקורא את  זה,אני יכול להמליץ==>

      http://www.orr.org.il/shop/front/category.asp?shopid=390&

       

      בשמי ובשם חיליק

       

        16/7/08 14:34:


      אילו היית מנתב את היצירתיות שבך לטובת תועלת לציבור, דיינו

      אילו לא היית כה נוורוטי וכותב בשפיות, דיינו

      אילו היית מפסיק לבלבל במוח ונרתם לעזור לחברך הזקוק לעזרתך, דיינו

      אילו היית מפסיק לעשות צחוק מעצמך ולהתנדב להיות ליצן החצר, דיינו

      די לכלימה ולבושה....., די דיינו די דיינו די דיינו דיינו דיינו, וחוזר חלילה......

      אני מתחנן.....צעקה

      פרופיל

      ירון הולנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה