זה לא מכבר ניפטרה אמהּ של ידידה טובה, עירית דֶבּי, ונסענו לביקור אבלים בבית הוריה בגבעתיים. בית פרטי עם גינה קטנה, סגנון בנייה של אז – אתם יודעים, בתים של הורים של פעם. בסלון פזורות תמונות משפחה בשחור/לבן מהמחצית הראשונה של המאה שעברה, שדרכּן צפים ועולים סיפורים על האֵם. ילדיה דִבּרו על החום בו עטפה את כולם, הִזכירו את הטרגדיה שלוותה אותה כשאיבדה בן לפני בר המצווה בתאונה, וסיפרו על בקשותיה לפני מותה. שתי בקשות היו לה: שיקברו אותה בְּקיבוץ, ושעל קברה ישירו את "אָ-יִידִישֶע מָאמֶע" ("אמא יהודייה"). ואכן, טמנוהַ בְּקיבוץ ועל קברה הטרי הקריאה עירית בדמעות את "אָ-יִידִישֶע מָאמֶע" והשמיעו את השיר בביצוע של דודו פישר.
אז כשהיינו שם, ישב אביה של עירית, בן 87 , בפינת החדר בדממה, כאילו ואינו שותף לשיחה שבחדר. כשעמדנו ללכת בקע לפתע קולו מהפינה ובעברית רהוטה ובקול שקט מאד וצלול, שלא כדרכם של זקנים, הוא דיבר, כאילו לעצמו:"בשנת 1957 , כמה חדשים לאחר שבננו נהרג, לקחתי את אישתי לצפת למעט מנוחה. חברים ביקשו מאיתנו שם להתלוות להופעה של ג'ימי לויד, זמר נשמה שחור-עור מטרינידד, שהופיע אז בארץ. זה לא היה בדיוק בראש מעיינינו אז, אבל החברים שכנעו, והצטרפנו. בשלב מסוים של ההופעה פצח ג'ימי לויד בשיר "אָ-יִידִישֶע מָאמֶע" ובאידיש. אשתי, שכלל לא ציפתה מזמר שחור עור לשיר את השיר האהוב עליה ועוד באידיש, קישרה את המיקריות לאבדן הבן, החווירה, איבדה את הכרתה וצנחה בין הכסאות באולם."
האב חזר והשתתק, הצטנף בפינתו והבחנתי בלחלוחית בעיניו. ואנחנו...השפלנו מבט ומחנק טיפס גם לגרוננו.חלפו שבועיים.........רעייתי ואני נוסעים עם זוג חברים לסוף שבוע בבודפשט, הונגריה. ובערב אנחנו ישובים במסעדה מקומית, טועמים ממטעמיה ההונגריים, וכנר מנגן מחרוזת של לחנים ידועים. לפתע, יש מאין, הכנר עובר לביצוע מרטיט לבבות של "אָ-יִידִישֶע מָאמֶע", וכל יושבי המסעדה מצטרפים להמהם את הלחן. זו פעם שנייה בתוך פרק זמן קצר שהשיר הזה ניקרה בדרכי.צירוף המקרים אינו נותן לי מנוח, ובלילה במלון אני לא מוותר. לאחר יום שלם שאני מנסה להתחבר לאינטרנט האלחוטי ללא הצלחה, אני שוב מתעקש. והנה, רשת אלחוטית שחודרת לפרקים למלון בקליטה גרועה, ראה זה פלא – דווקא עכשיו מתחברת ברצף. חיפוש מהיר ואני מוצא את מילות השיר ביידיש ובעברית, ובפעם הראשונה בשישים שנות חיי אני מבין את מילות השיר, ותמונות מילדותי מרצדות מולי. ומיד לאחר הורדת המילים, הרשת מתנתקת לה, כאילו ומישהו תֵאֵם זאת עבורי... אז למי שהלחן מתנגן בראשו, אך לא מכיר את המילים, כמוני, הנה התרגום לעברית של השיר האלמותי:אֶשאל, ואם אפשר ענו לי מי שיכול:
באיזה רכוש יקר, מברך האל את הכל?
לא תקנה את זה בכסף, זה ניתן חינם,
ועם זאת כשמאבדים, זולגות דמעות כים.
לא תקבל עוד אחת כזו, חבל על הדמעות
אוי.. מי שאיבד כזאת, יודע עד מאוד.
פזמון (ראה בסוף)
באש ובמים היא תלך למען ילדהּ,
תנשוך היא שפתיים גם אם יפְגע בכבודה.
אוי, כמה אושר ועושר יש לאנשים,שזכו במתנה כה ברוכה..... מתנת האֵלוֹהים.
רק אמא יהודיה קשישה, אמא שלי!
מי יָשָב ליד עריסתך יומם וליל, ומי לא עצם עין ליד מיטת חולייך?
מי בישל לך, אפה, עבד בפרך, ומי תעבוד עד קץ כוחה למען ילדהּ?
אצל מי אתם כולכם יקרים, כולכם נאים וטובים?
מי היתה נותנת לכם את טיפת דמה האחרונה? פזמון: אמא יהודיה (אָ-יִידִישֶע מָאמֶע), הטובה שבאוצר
אמא יהודיה, אוי, כמה מר כשהיא תחסר!
כמה יפה הבית ומואר, כאשר האמא נמצאת בו,
כמה עצוב וקודר כאשר האל לוקח אותה לעולם הבא! |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי ! אפילו מאד
פוזית