בתחושה של עצבות והשלמה התגנבה מחשבה והפכה לידיעה ברורה, מנפצת כול תקווה או שריד לחלום.
זה בוודאי לא קרה, כיוון שלא צריך היה לקרות.
עכשיו זו גם הייתה נחלת ההבנה המודעת.

חודשים רבים, אין ספור שעות, עשרות של פגישות, נשים מקסימות.

רצה, חלם, יחל בכול ישותו למצוא את המיוחדת, האישה של חייו, שתנקז אליה אנרגיות אין סופיות של אהבה, תשוקה והקשבה.
הנופים החוויה, מכוח ההויה, היחד הוא הדובדבן המשלים את היום יום, האהבות המשותפות.
את האחת שאוהבת מגעה, מגע עם החיים, לנסות, לבדוק, לגלות, להרגיש.
יד ביד לצעוד עם חיוך, טורפים את היקום בלא לשאול אם מותר או אסור. משאירים שובל של קסם ואהבה.

החלום, הרצון, היו כה חזקים כאילו נאחז בהם כדי לשמור את הראש מעל המים ולא לטבוע יחד עם הכישלון העגום של יחסים מסרסים.

חופש ושחרור נמהלו בהשלמה, בהבנה, באיבוד התקווה.

לא ממש ידע למה? למה עכשיו? או אם פעם זוגיות תהה שאיפה, רצון.

פשוט כך ללא כול הקדמה, ללא התנצלות זה פשוט היה שם, ידיעה ברורה ומעט אפלה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

"רשום כאן שריצית 40 שנה מתוך מאסר העולם שלך. אתה מרגיש משוקם?" "לחזור על השאלה?"

"שמעתי אותך. 'משוקם'? כשאני חושב על זה, אין לי מושג מה זה אומר."

"ז"א שאתה מוכן לחזור לחברה בתור-"

"אני יודע מה אתה חושב שזה אומר. אני, אני חושב שזאת סתם מילה שהומצאה, מילה של פוליטיקאים. מילה כדי שבחורים צעירים כמוך יוכלו ללבוש חליפה ועניבה ולעבוד. מה אתה באמת רוצה לדעת? האם אני מצטער על מה שעשיתי?"

"ובכן, אתה מצטער?"

"לא עובר יום ללא חרטה, ולא בגלל שאני כאן או בגלל שאתה חושב שאני צריך להתחרט. אני מסתכל אחורה על עצמי ועל מי שהייתי... ילד טיפש שביצע פשע נורא.. מקווה שיכולתי להכניס קצת היגיון לראשו. להגיד לו איך הדברים. אבל אני לא יכול. הילד הזה כבר מזמן לא כאן, והאיש הזקן הוא כל מה שנשאר, ואני צריך לחיות עם זה. 'משוקם'? זאת סתם מילה, אז אתה תמשיך ותחתום על הטופס כאן, ילדון, ותפסיק לבזבז את הזמן שלי. האמת, כבר ממש לא אכפת לי".
---------------------------------------------------------------------------------------------------------

כך חופשי ומשחרר מכול פנטזיה שקיבעה וכבלה אותו, יכול היה להסתכל לה בעיניים ולראות,
לראות אותה כפי שהיא.