כל מילה אמת
אני לא טובה בלהמציא. אני גרועה בכתיבת סיפורים שלא היו ולא נבראו. כל מה שאני כותבת, קרה במציאות. אולי אני מתארת קצת בהגזמה, אוקיי, אבל נשבעת לכם שכל מילה אמת. כמעט.
כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב ©
-רוב התמונות בבלוג נלקחו מגוגל תמונות. זכויות יוצרים? אין לי מושג למי לתת קרדיט-
פוסטים פופולאריים
-
אתם יכולים להוסיף להם קצת צבע לחיים
16/3/10 | 1029 צפיות
-
קליק. קליק. 1995
5/3/10 | 2243 צפיות
-
שמוליק פרי ניצח את האח הגדול בנוק אאוט. "בתנועה מתמדת", תמונע
13/12/10 | 1588 צפיות
-
If I could just stop hating you
28/10/09 | 1446 צפיות
-
מרימה את האף
1/11/09 | 1693 צפיות
-
ליל המילניום שלי
27/8/07 | 933 צפיות
פוסטים אחרונים
- סתם בדיקת שמיעה 18/7/11
- שמוליק פרי ניצח את האח הגדול בנוק אאוט. "בתנועה מתמדת", תמונע 13/12/10
- ילדה, איפה השכל שלך? 30/10/10
- רעב, אהבה, אינסומניה 18/10/10
- רועדת בחוסר שליטה 12/10/10
- דוד שוטר 25/9/10
הפחד הכי גדול שלי
הפעם נתחיל בחידה: הם מסתובבים בינינו, נראים כאחד האדם, אבל למעשה הם מסוכנים מאין כמותם. סדיסטיים, אכזריים ואדישים לסבל הזולת. קורבנותיהם מגיעים אליהם מרצון, אך למעשה, אין להם סיכוי. הם מכאיבים, מענים, ומה שהכי מפחיד בהם- אי אפשר לחשוד בהם. הם נראים הכי תמימים בעולם.
הבה ונראה. האם מדובר בערפדים? לא. חברי כת השטן? גם כן לא. שמא המדובר בקניבלים שהקימו להם מושבה בחשכת המרתפים של מדינת תל אביב? לא ולא. לאנשים האלה קוראים רופאי שיניים.
בפעם הראשונה שנתקלתי באחד כזה הייתי בת 10 בערך. ילדה גרגרנית (שגדלה להיות אישה גרגרנית), אוהבת שוקולד וחטיפים ושונאת לצחצח שיניים. כתוצאה מכך החלו קריוס ובקטוס לחפור בשיני ואמי האוהבת לא יכלה להשאר אדישה למראה ילדתה המתפתלת מכאבי תופת, נתנה לי אופטלגין בנוזל ולקחה אותי למרפאת השיניים.
הביקור הראשון לא היה טראומטי. עשו לי צילום שיניים, שלא כאב בכלל, ואמרו לי לחזור אחה"צ לטיפול שורש. הייתי מרוצה איזה כיף, יום חופש מבצפר, ועוד קיבלתי מכתביות שוות עם ריח.
באותו אחה"צ התעקשתי ללכת לבד. השפעת האופטלגין החלה להתפוגג, וכשישבתי בחדר ההמתנה וראיתי את האנשים החיוורים והתשושים שיוצאים משם, רובם בעיניים כבויות, עם יד אחת מחזיקה לחי נפוחה, הבנתי שמשהו שם לא בסדר.
תורי הגיע. נכנסתי פנימה, שיה תמימה ובוטחת שכמותי, והשתרעתי באמון על הכיסא. למראה מחט הזריקה האימתנית החוורתי כסדין על ראשו של איש קו קלוקס קלאן. אממה, אברי קפאו ולא הייתי מסוגלת לזוז, מה שהקל על בן הבלייעל המתקרא דוקטור לרפואה דנטלית לבצע בי את זממו.
מייד כשחזרתי לעשתונותיי, עוד בטרם החלה ההרדמה לפעול, זינקתי על רגליי וכחץ שלוח התעופפתי מבעד לדלת ואל חדר המדרגות. רצתי הביתה במהירות שיא, התמוטטתי על המיטה בחדר ולא אביתי לדבר עם איש. במשך שעות רבות.
למותר לציין שאל מרפאת השיניים ההיא לא חזרתי מעולם.
החרדה הדנטלית, שהתחילה אצלי בגיל עשר, גרמה לכך שעד גיל 23 לערך, לא הייתי בטיפול שיניים ראוי לשמו. התנהלות הדברים היתה כזו: חור בשן, השן מתאכלת לה במשך שנים, מתחילים כאבים, אני הולכת לעקירה.
מתישהו בגיל 15 וחצי לערך, התפתחה לי דלקת רצינית. הלחי שלי הגיעה לגודל של כדור טניס. לכאורה- טיפול אנטיביוטי פשוט יכל לפתור את הבעיה, בפועל - אישפוז של ארבעה ימים בתל השומר, עם ניתוח בסופו. זה אמור היה להיות ניתוח בהרדמה מקומית, אבל אני הייתי כל כך היסטרית, שהוא נעשה בהרדמה מלאה.
את הטיול השנתי לאילת, בכיתה י"א, אני זוכרת מבעד לערפילו משככי כאבים, בשן כואבת ולחי נפוחה.
נחזור לגיל 23. הייתי במצב עגום ביותר מבחינה דנטלית, כמו כן תזונה קלוקלת גרמה לרמות סידן נמוכות להדהים אצל בחורה צעירה כל כך. ואז, בבוקר שבת מר ונמהר, נגסתי בחלה טריה ופריכה, והופה - שתי שיניים קדמיות התפוררו להן אל תוך קרום הלחם. פאקינג שבת בבוקר! מה עושים עכשיו? מיררתי בבכי כל אותה שבת. ידעתי שאין לי ברירה ואני חייבת ללכת לסדיסט וכמה שיותר מהר. עבורי זה היה גורל מר ממוות, אך האלטרנטיבה- להסתובב בשתי שיניים קדמיות שבורות - היתה נוראה יותר, כך שברגע האמת, ביום ראשון בבוקר, אזרתי אומץ וקבעתי טיפול חירום.
לאחר לילה חסר שינה, שעבר עלי כשאני מדמיינת תסריט זוועה אחר תסריט זוועה, העיף הדוקטור הנכבד מבט וחצי על פי, ופסק: עכשיו אי אפשר לעשות כלום. תקבעי תור למחר בבוקר, זה יקח יותר זמן ממה שחשבתי. היתה לי ברירה?צייתתי.
למחרת בבוקר התייצבתי שם, כולי חיל ורעדה. הרופא הסביר שמה שיקרה עכשיו הוא כזה: בפעם הראשונה טיפול שורש בשן אחת, שבוע לאחר מכן בשן השניה. בשבוע שלאחריו- מבנה על שן אחת, ובשבוע אחר כך מבנה על השן השניה, ושלום על ישראל.
נדרשו שלוש זריקות הרדמה כדי שאסכים שהוא בכלל יתחיל בעבודתו. אם היו להם רצועות שם, הם היו קושרים אותי אל הכיסא. האסיסטנטית אחזה בכתפי בכוח מפתיע, אקסל רוז צרח אל תוך אזניי בווליום הכי גבוה שהדיסקמן הישן שלי הצליח להפיק. ...You know where you are?You`re in the jungle baby!!!You`re gonna die!!! הייתי מבועתת. תארו לעצמכם אותי, לבנה כסיד ורועדת מפחד, בפה פעור, ידיים חסונות אוחזות בכתפי,קולות קידוח מבעד למוסיקה, מרגישה את הרופא משייף לי את השיניים, ריח שרוף עולה באפי, ואני שואלת את נפשי למות. והכי גרוע, שאני יודעת שבמשך שלושת השבועות הבאים אני חייבת לחזור לשם. אלה היו שלושת השבועות הארוכים בחיי. הסתובבתי עם יד על הפה כדי להסתיר את השיניים השבורות, כל הזמן כאב לי, ובל נשכח את הכאב בכיס. זה עולה ב-י-ו-ק-ר!
אתמול בערב, לאחר נגיסה תמימה בטוסט, התחילו לי כאבים בטוחנת השמאלית. אין מצב בכלל שאני הולכת לשם. אין מצב! אכלתי כדורי פוינט כל הלילה. אני לא הולכת! לא הולכת! בשום פנים ואופן לא.
אני מוכנה להרוג ג`וקים, לקפוץ באנג`י, לצנוח צניחה חופשית, לצאת עם בחורים. רק לא רופא שיניים. |
תגובות אחרונות
-
אטיוד5
בתגובה על איך אומרים "זה לא אתה, זו אני" ברוסית...?
-
רוקם
בתגובה על נקו-דוט. קום 2: סלח לי אבי כי חטאתי
-
-יעל
בתגובה על שגיא
-
דניאלנייפלד
בתגובה על דרוש: נער ליווי
-
ultramag
בתגובה על רשימת עשרת הגברים הכי שווים, שנה שניה
-
miki_1
בתגובה על עושים קניות
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לגמרי. לגמרי.
זה סיוט ומביא לדמעות, אבל אני הפכתי לקיצונית הפוכה- כדי לשמור ממצב שמביא לעקירות וכאלה
אני כל הזמן עושה בדיקות ושיננית-
זה כואב ואני מרחמת על עצמי ומרגישה הכי פגיעה שם- אבל זה מונע קטסטרופות עתידיות.
ואני חשבתי שמבחינה בריאותית אני נדפקתי!!!
מותק הלוואי שיכולתי להזדהות אבל רק לפני שנה הגעתי לראשונה לכיסא הזה.
עקירה וסתימה. פוי.
פיבס, אני מקווה שתעברי את זה בקלות יתרה
מבינה לחלוטין את הפחד שלך, ובחיים לא היה לי טיפול שורש
אם היה לי שקל על כל פעם שחטפתי את הקליפ הזה לפנים כשרק העזתי להזכיר את הפחד שלי מרופא שיניים...
-זה היה מממן לי את הטיפול שאין לי איך לשלם עליו היום-
http://www.youtube.com/watch?v=On3mrKW-Nk0
אני איתך!!!
פעם הרדימו אותי לגמריי בשביל טיפול כזה של שיניים
והתעוררתי באמצע והתחלתי ללכת מכות עם הרופאים
כי המרדים אמר לי שלא יכאב הזריקה והוא שיקר
אז התעוררתי באמצע זועמת מאוד בלי שום מעצורים
חיוך
זה יעבור
רק תשתדלי לא לחלום חלומות בלהה על רופאי שיניים מטורפים.
בהזמנות אני מתכנן לכתוב כאן על מה שאני עושה כיום כסטודנט ומה אני מוצא בזה, ובכלל איך אני רואה את המקצוע (דברים שבטח לא ציפית להם). מבטיח לשלוח הזמנה אישית.
בתור סדיסט המילה עדינות אינה כלולה בלקסיקון שלי אז התשובה היא לא!!!
אחת לחודש מתכנסת פגישה. הדבר נעשה במקום אחר בכל פעם שההחלטה עליו נופלת יום קודם, וזאת על מנת לוודא שהדבר לא ידלוף ולמקום יגיעו מי שאינם רצויים. הכותרת של הפגישות האלו היא "סאדיזם - אמצעים ושיטות". שמו של הגוף המארגן לא ניתן לפרסום אך הוא חי ובועט, למי שמטיל ספק בכך.
בכל פגישה נידונות שיטות חדשות שבהן ניתן להגביר את הכאב ומוצגים אמצעים חדשים שפותחו בתחום. לרוב ניתנת הרצאה על ידי מומחה בתחום הכאב. ללא ספק מדובר בפגישות מעניינות ומעשירות מהבחינה המקצועית. מספיק שנכחת בפגישה אחת שכזאת וכבר אתה בעל יכולות מוגברות לגרום כאב לכל מי שייפול תחת ידיך.
אחד המסקנות שאליהן הגעתי היא שאנשים מסוגך מהווים "אוכל" לשכמותי. כל מה שנדרש ממני הוא סבלנות. למרות הפחד, אבל בגלל ההזנחה את (ואנשים הדומים לך) תגיעי אלי או לרופא שיניים אחר ותיאלצי לעבור טיפול. מיותר לציין שאין סיפוק גדול יותר מלראות את המבט המפוחד בעיניו של המטופל ששוכב על כיסא הטיפולים. אם מתווספים לכך זעקות הכאב, מה טוב...
בפעם הבאה שתלכי לטיפול שיניים, תחשבי על מה שכתבתי כאן. לכי תדעי... אולי מי שמטפל בך הוא סאדיסט אמיתי שמשתתף במעין פגישות שכאלה, שבהן משתתפים חולי נפש מהסוג הגרוע ביותר. אולי הלילה כבר תחלמי חלומות זוועה על רופא שיניים בחלוק לבן, מוכתם בדם, שרודף אחרייך ובידו האחת מזרק ובידו השנייה צבת לעקירת השן.
שלך
(כמעט) רופא שיניים
סדיסט בנשמה
וסתם מופרע לעת מצוא
שגיא
נ.ב.
אם בכל את רוצה להימנע מכל זה - מברשת שיניים טובה, משחת שיניים המכילה פלואוריד, צחצוח יסודי פעמיים עד שלוש ביום, שימוש בחוט דנטלי או קיסמים, ניתן להיעזר בשטיפות פה. למהדרין - ביקור אצל שיננית אחת לשלושה עד שישה חודשים. ולגבי הטיפולים - תמיד יש גז צחוק וכדורי הרגעה או אפילו טיפול תחת תרופות לוריד (יש רופאים שמתמחים בזה).
שמחתי לעזור
:-))))))))))))))
תהיה עדין. בבקשה.
אני, אגב, מקווה שאת נמשכת לגברים קצת יותר מלג'וקים...
(וגז צחוק)
אימונים של שנים
אני לא מבינה משהו:
אם היית עם פה פתוח, כואב ומלא בצמר גפן, איך בדיוק הצלחת לחייך אליו....?
אוייי רופאי שיניים
זה העם היחיד שאני לא מתעסק איתו.
אני זוכר כשהייתי פעם באחד הטיפולים
ובאמצע טיפול שורש הרופא מקבל שיחת טלפון.
הוא משאיר אותי עם פה פתוח,כואב, מלא צמר גפן
בסטייל מרלון ברנדו ומתחיל לשוחח בנייד כאילו אין מחר.
רציתי להרוג אותו,
כל בעל מקצוע אחר שהיה נותן לי את היחס הזה היה מת ממזמן.
במקרה הזה...חשבתי לעצמי..אין מצב שאני מעצבן אותו
הוא הביט בי תוך כדי השיחה
החזרתי לו חיוך מבין...(קח את הזמן סאדיסט), אני בסדר.
נו, ברור. הרי התרסיס נגד גברים (פלפל) עובד מהר יותר מK300.
אה, וברוכה הבאה. מזדהה עם הפוסט הזה לחלוטין. רופאי שיניים הם בעצם פועלי בניין עדינים. אבל מפחידים יותר.אחותי, אני היסטרי גם כן מרופאי שיניים. אני מעדיף לפגוש שוב את המוהל (...) ולהגיע לפשרה בעניין. בנוגע לבנג'י - אם את כבר מעדיפה - תקשרי את השן הכואבת לכבל ודפקת 3 ציפורים במכה (אני יודע שספרת 2, תספרי שוב).
כמאמר הרבנית עששת: מי יתן שלא יתנפח לך לעד, ולא דלקת תפקוד את ביתך בחצות ליל. ומי יתן ותורדם בינתך בקרות מעשה שטן בטוחנותייך.
מנסיון
עדיפה דקירת המחט על הכאבים...שלא לדבר על להתנסות עם גבר
מחזיק לך אצבעות ומפנק בכוכב
תודה...
אני,אגב, מאוד פוחדת מג'וקים. מבחורים קצת פחות....
פיבי,
איזה מזל שבחרת לשים את הבחורים באותה רמה עם הגוקים... ולא עם רופאי שיניים...
חברה, אפשר להתחיל לחייך... רק לא מול רופא שיניים!
ברוכה הבאה
בלוג יפה
ברק