| "מצבה מזכוכית" חלק רביעי - עמודים 296 - 298 אסיים פרק זה בראיון שהעניק ל'דפי מידע' כבוד השופט סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שבו הוא מצלם תמונת מצב של המצוי מול הרצוי במערכות יחסי העבודה בארץ. אציג את הצעתי לתיקון בחוק הסכמים קיבוציים ו/או לחקיקת חוק האיגוד המקצועי והתאמתו לשנות האלפיים. להלן מצוטט כאן האמור בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז–1957, סעיפים 33ח' ו-33י': "סעיף 33ח': לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם." "סעיף 33י': איסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בוועד עובדים או בארגון עובדים. מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא ימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשם אחד מאלה: 1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים, 2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים." סעיפים אלה כנראה אינם ידועים בצמרת ההסתדרות 'החדשה' וברשות השיפוט שלה. הגיעה העת שהמחוקק בישראל ייתן דעתו על דמוקרטיזציה של ארגוני העובדים, באמצעות חוק האיגוד המקצועי, שבו ייכללו כללי התאגדות, זכויות וחובות החבר והארגון. למבנה הרצוי דרוש חוק מיוחד ו/או הוספת תיקון מתאים לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 בסעיף 4: ארגון יציג לעניין הסכם קיבוצי ובכלל, שיכלול גם סנקציות ממלכתיות כלפי ארגון שאינו מכבד את התקנון שלו, החלטות ביה"ד ו/או סעיפי חוק. דווקא השקט היחסי במערכת יחסי העבודה לאחרונה מאפשר ומחייב בדיקה יסודית של כל מערכת החקיקה ביחסי עבודה, ובמיוחד נדרשת מעורבות בקביעת הסדרים במישור זה. לא פחות חשובה בדיקת פעילותו של האיגוד המקצועי בישראל, בהתחשב בכך שזה זמן רב המחוקק לא בחן מחדש את חוקי העבודה בישראל, ואת התאמתם לעידן שנות האלפיים. באיחור רב ובמחיר כלכלי וחברתי יקר, סבורני, שהגיעה העת לחוקק את 'חוק האיגוד המקצועי', שיגדיר את המעמד, את התפקיד ואת הסמכויות של כל אחד מהגורמים הרבים הפועלים בתחום זה, החל מוועד העובדים ועד למפלגת ההסתדרות הכללית 'החדשה'. הגיעה העת שייקבעו כללים מחייבים בתחומים הבאים: זכויותיו וחובותיו של החבר בארגון, ייצוג חברים בארגון המקצועי במקום העבודה, סמכויות ותפקיד ועד העובדים, לרבות חובת היסוד שלו לטיפול בפרט, וחובת היסוד שלו לפעילות בתחום ההגנה המקצועית של הפרט והכלל גם יחד. בין היתר יש לקבוע:· כללים חדשים רלוונטיים לתקופה, בכל הקשור להכרזת שביתה או השבתה, על כל הכרוך בהן: דין שביתה מוכרת ובלתי מוכרת, ו/או הפרעות אחרות במקום עבודה המוכרים בשמות שונים (עיצומים, אספות ועוד). · יצירת כלים ממלכתיים לפיקוח על הדמוקרטיה ועל הנהלים בארגוני העובדים, ואמצעים נוספים ליישוב סכסוכי עבודה, מעבר לבתי הדין לעבודה. · חקיקת חוק תיווך חובה במוסדות ציבור, כדי לפשר בין הצדדים, ובוררות חובה בשירותים חיוניים, בכל מקרה שבו תיווצר פגיעה באזרחי המדינה.· הסרת האפוטרופסות מ'הביקורת והפיקוח' על נציגויות העובדים בפעילותם. עיקרי החוק המוצע:1. איגוד מקצועי יפעל על פי תקנון רשום ומחייב המאושר על ידי רשות ממלכתית מוסמכת.2. איגוד מקצועי, או יחידה של איגוד מקצועי (ועד עובדים) שהוסמך/כה לכך על פי תקנון הארגון, הם היחידים שיהיו כשירים להיות צד להסכם עבודה קיבוצי.3. הסכם עבודה אחד יהיה לגבי מקום עבודה אחד, גם אם קיימים בו מדורים, בעלי מקצוע שונים, ו/או מחלקות נפרדות.4. חסינות בגין פעילות ארגונית (עיצומים, שביתה) תחול רק על פעילות של מי שכשיר להיות צד להסכם קיבוצי. שביתה או עיצומים וכל פעולה ארגונית כנגד המעסיק, תהיינה מוגנות רק אם הוכרזו כדין, בהתאם לאמור בסעיפים דלעיל.5. שביתה או השבתה תהיה כדין, אם נתקיימו בה כל אלה: א. הוכרזה על ידי צד להסכם הקיבוצי שמילא חובותיו כלפי חבריו וכלפי המעסיק, כולל בחירות דמוקרטיות למוסדותיו על פי התקנון. ב. הוחלט עליה בהצבעה חשאית ונתמכה על ידי לא פחות מ-50% מכלל העובדים במקום העבודה, ונעשתה בפיקוח הרשות המוסמכת.6. שביתה כדין פירושה היעדרות מהעבודה, שהוכרזה על פי חוק.7. ההצבעה כאמור בסעיף 5ב' לעיל תתקיים בפיקוחה של רשות מוסמכת בחוק.8. איסור מוחלט על עידוד מכירות ועל כל פעילות כלכלית במישרין או בעקיפין, של נבחרי העובדים במקומות עבודתם. 9. הפסקת הגבייה האוטומטית של דמי חבר (בין 0.7% ל-0.9%) כדמי טיפול מקצועי, על ידי המעסיק (כמקובל עד היום), וקביעתם כזכות וולונטרית, שביצועה יוגדר בהסדר ישיר בין העובד לבין ארגונו. 10. בכל מקום עבודה ובכל ענף מקצועי יכול להיות רק איגוד מקצועי יציג אחד.11. אם קיים יותר מאיגוד מקצועי אחד התובע זכות ייצוג במשא ומתן קיבוצי, יכולים עשרה אחוזים של העובדים במקום העבודה לדרוש קיום בחירות חשאיות בדבר קביעת האיגוד המקצועי היציג. הגדרות רלוונטיות: · "איגוד מקצועי" - ארגון עובדים רשום לפי חוק. · "ארגון עובדים" – חבר בני אדם, שחבריו הם עובדים ומטרתו העיקרית היא, לקדם את ענייני חבריו לרבות שיפור שכרם ותנאי עבודתם. אם ההסתדרות הכללית 'החדשה' הייתה נאלצת לקיים מפקד, ועל פיו לקבל דמי חבר ו/או מס ארגון (המנוכה אוטומטית משכרם של העובדים), ספק רב אם מחצית מהכספים הזורמים לקופתה מכספי אלפי העובדים, היו באמת מגיעים אליה. רבים מהעובדים, לא זו בלבד שלא נשאלו ולכן גם לא נתנו הסכמתם לכך; חלק לא מבוטל מהם אף אינם מודעים לתשלום שהם מעבירים להסתדרות. סבורני, שרובם היו מעדיפים להשתייך לארגון מקצועי, בעל מוסדות נבחרים, המופעל על פי תקנון מחייב, ולא על פי השיקולים והצרכים האישיים והפוליטיים של חבר הכנסת המכובד – רק במקרים מסוימים מזכ"ל ההסתדרות הוא חבר כנסת. היום לא! – ונתיניו. בארגון כזה ניתן להגיע לחיסכון גדול של כסף, ולהבטיח מימון אוטונומיה כלכלית, שתקנה לאיגודים אלה ולעובדיהם כוח, שיאפשר להם לנהל את עיסוקיהם תוך שמירה על זכויותיהם המקצועיות והחברתיות. למעוניינים לדעת: אף שתקנון הבחירות למוסדות האיגודים המקצועיים בהסתדרות הכללית מחייב קיום בחירות אחת לארבע שנים, הבחירות האחרונות לאיגודים המקצועיים בהסתדרות 'החדשה' של 'הדמוקרט', חבר הכנסת עמיר פרץ, התקיימו כדלהלן: בהסתדרות האחיות התקיימו הבחירות האחרונות בשנת 1990; בהסתדרות עובדי המדינה ב-1991; בהסתדרות הפקידים ב-1992; בהסתדרות המהנדסים בשנת 1995, ובהסתדרות המח"ר התקיימו הבחירות האחרונות בשנת 1996 . דמוקרטיה אינה אנרכיה!!! דמוקרטיה = שלטון העם, משטר שבו העם בוחר את נציגיו, והשלטון כפוף להכרעת הרוב, ובו מובטחות זכויות האזרח להבעת דעה!! כנ"ל גם באיגוד עובדים, כארגון יציג לכל דבר ועניין. שביתה = הפסקת עבודה של העובדים לאות מחאה נגד מעבידיהם!!! רוב השביתות בסקטור הציבורי בעבר ובימינו אנו, פגעו באופן ישיר רק במשלמי המסים הזכאים לקבל שירותים מהשובתים. כאזרחי המדינה, בין שבחרנו ובין שלא בחרנו בממשלה הנוכחית, היא האחראית לנעשה במדינה ולא חבר הכנסת עמיר פרץ וראשי ועדי העובדים המיליטנטיים. אנרכיה = הפקרות, משטר של 'איש הישר בעיניו יעשה'! מאחורי הסיסמאות, המאבק ו'הדאגה' כביכול לציבור הגמלאים, ניסתה ההסתדרות להסוות את מחדלי העבר בניהול קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, ובתוך כך להבטיח את המשך שלטון הוועדים החזקים במדינה, תוך ניצול משאבי קרנות הפנסיה הציבוריות, לצורך חלוקת משרות וכיבודים למקורבים!! כמו החינוך, התעסוקה, הבריאות וכדומה – על הממשלה מוטלת האחריות על חסכונות הציבור ועל עתידו הכלכלי לעת זקנה. הגיעה העת לחקיקת חוק פנסיה ממלכתית. |