כותרות TheMarker >
    ';

    טיולים ואגדות

    מני נחמן - טיולים ואגדות (שם הספר שבדרך)

    אוהב אני במיוחד את הרי ירושלים, שם כל מטר שופע אתרי נוף, היסטוריה ואגדות, צמחיה מיוחדת, מבצרים ומנזרים, ערוצי נחל, מערות נסתרות, סודות עתיקים....

    בין הרי ירושלים, מסתתרים להם מאות מעיינות אשר פורצים מן ההר ומרווים את הצומח שסביבם, לאורך השנים למד האדם לנצל את מי המעיינות להשקיית שטחים חקלאיים מעובדים. כיום נותרו מהכפרים בעיקר אותם מעיינות ונקבות מים וכן בוסתנים עם עצים מלאי כל טוב. הנוף המרהיב של הרי ירושלים עוטף את המטייל לכל אורך המסלול אשר מתאים לכל עונות השנה.

    כאן באתר ניצור רשימה של מעיינות ומפעם לפעם נארגן טיולים בדרגות קושי שונות, מפיקניק ועד מסעות. מוזמנים להצטרף כל אוהבי ארץ ישראל ובמיוחד חובבי אגדות ומעיינות

    לטיולים מעודכנים בארץ ובחו\"ל הקליקו כאן
    www.meny.co.il

    עין לבן - בריכות ובוסתנים

    39 תגובות   יום חמישי, 17/7/08, 11:25

     

    אגדות ומעיינות בהרי ירושלים – עין לבן (נ.צ. 215211/628551)


    בין מאות המעיינות העוטפים את ירושלים בולט לו עין לבן בשל זוג הבריכות הקרירות והמטופחות ובשל עצי הפרי העוטרים את המעיין, תאנה, אגוז, חרוב וזית המבקשים מהטייל העייף לטעום מהם.

    גם קירבת המקום לירושלים ונוחות הגישה הפכו פינת חמד זאת לאהודה על מארגני ימי הולדת בטבע, מתכנני מעגלי נגינה, מפגשי מדיטציה וקבלות שבת. בימי הקיץ הלוהטים תמיד נמצא את צעירי הסביבה משתעשעים במעיין.

    בתי הספר מהסביבה שולחים תלמידים למקום במסגרת לימודי סביבה וטבע, ופעם כשהתחרדנתי להנאתי על סלע ליד המעיין התקרבו אלי מורה עם כיתתה. המורה אספה את הילדים במעגל וסיפרה להם את סיפור מחזור המים בטבע:

     

    אי שם בהר, מוחבא ביער בין נקיקי סלעים, שרכים ורקפות, שכן לו מעיין קטן וצלול.  שנים עברו והמעיין היה משקה את חיות היער, את העצים סביבו ומפעם לפעם מרווה טייל עייף שהיה מופתע לגלות את פנינת הטבע הזאת.

    אבל בעומק נשמתו המעיין הרגיש שמשהו חסר, שמשהו עוצר אותו. הוא שאף לראות עולם, לגדול, לפרוץ ולהטביע חותמו בעולם ולא ידע כיצד.

    אבל בעומק נשמתו המה המה

    וערגתו שלח אל סהר וחמה

    ישאף לנעלם ולחלום יכמה

    ולא ידע אל מה... (יחיאל מוהר)

    התפלל המעיין לאל והאל נעתר לתחינותיו.  האל פרץ למעיין שביל ומי המעיין הפכו לנחל בינות לגבעות המוריקות. הנחל זרם והמשיך והנה הוא התחבר לעוד נחל כמוהו ועוד אחד, ופתאום מדרגת סלע והנה מפל סואן והנה הנחל הפך לנהר.

    זרם הנהר, גמע מרחקים וראה עולם, בדרכו ראה כפרים וערים, השקה שדות וסובב תחנות קמח, מילא בריכות השקיה, גדל בדרכו, שטף ושצף מתחת לגשרים,  אוניות מלאות כל טוב שטו עליו והנה הוא נשפך לים.

    והים גדול הוא ומי המעיין נבלעו בתוכו כלא היו ורעש הגלים גבר על בכי המעיין שהתפלל שוב לאלוהיו: "מה לי אלי כל הגודל הזה, הרעש והמלח? די לי, הבנתי, אני רוצה לחזור הביתה,למעוני הקטן והשליו".

    ושוב נעתר האל לתחינות המעיין, בתחילה שלח את השמש החמה אשר אידתה את מי המעיין והפכה אותם לענן. אז שלח האל את הרוח אשר נשבה ודחפה את הענן ליבשה ולהרים, וכשהגיע הענן אל ההר הגבוה שחסם דרכו ירדו מימיו  כגשם ברכה, הרוו את הפרחים הצבעוניים ואת כרי הדשא המוריקים.

    המים שטפו זרמו בשדה ובעמק, חלחלו בינות לרגבים עד שהגיעו לשכבת סלע בבטן האדמה, שם זרמו המים בין שכבות הסלע בחפשם מוצא, הלאה ולמטה דחקו בכובד משקלם ולבסוף פרצו כמעיין.

    ואז, שוב התחיל הכל מחדש.....

     

    עין לבן שוכן בגיא עתיק וקסום בנחל רפאים, על מורדות רכס לבן הר מתחת למושבים עמינדב ואורה. בעבר שכן שם הכפר הערבי וולוג'ה שננטש במלחמת השיחרור. היום נותרו רק טרסות פרושות כאמפיתיאטרון עמוסות עצי פרי ותעלות השקיה המובילות את מי המעיין אליהם. הבוסתנים הירוקים על רקע סלעי הגיר הלבנים עטורים במרבדי פריחה צבעוניים ושתי הבריכות הכחולות – שילוב פשוט מקסים.

    ממול נוף הרי חברון וגוש עציון. בתי שכונת גילה בירושלים וכפר ערבי. פעם בשעה צופרת רכבת מתחתינו על מסילת הברזל שבנו התורכים לחבר את יפו לירושלים בתוואי נחלי שורק ורפאים. אם נתצפת בשקט בשקט בשעת זריחה אל המעיין נוכל לראות עדרי צבאים המגיעים לשתות, לזכרים הבוגרים קרניים מפוארות ולצעירים כתמי צבע על עורם, כן ממש כמו במבי...

    כבר בתקופת המיקרא חצבו הכפריים ניקבה בסלע הקירטון הרך להגברת זרם השפיעה להשקיית העדרים ובוסתני הפרי. הרזים ביננו יכולים גם היום לזחול פנימה אל מקור הנביעה במינהרה שאורכה כעשרה מטר ומסתיימת באולם קטן. כשלושים צעדים צפונית למעיין סלע בולט ומתחתיו מערה ובה חמישה כוכי קבורה עתיקים.

    איך מגיעים:

    מגן החיות התנכי בירושלים ועד למעיין, לאורך נחל רפאים בצמוד למסילת הרכבת יש שביל טוב המתאים לכל סוג רכב, אופניים או להליכה ברגל (כרבע שעה) ומסומן בצבע כחול. השביל נקרא "דרך נדב"  על שם נדב אלעד אשר נפש במעיין זה בלילה האחרון בחייו לפני שנהרג בפעילות מבצעית בחברון. השביל והמעיין מתוחזקים על ידי משפחתו וחבריו ליחידת הצנחנים. מחפשי אתגרים יכולים לרדת למעיין זה בשביל המגיע מיד קנדי למעלה.

    התמונה המקסימה צולמה בשעת שקיעה על ידי קובי חרתי מירושלים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/08 09:59:

      תמונה מרנינה. כל הכבוד על הפוסט. לא מכירה כלל את המקום. תודה על הזרקור וההגשה.
        20/7/08 20:44:


      גם יפה וגם אופה

      מדליק....

      אך סיפור מקסים תמונה מדהימה....

      וטיול לשם אני משערת שווה מלאן כוכבים.

      כבכבתי

      מגיע לך יותר.

      y

      *

        20/7/08 09:00:

      מי היה מאמין שיש לנו ארץ כל כך יפה
        20/7/08 07:37:

      תודה על ההמלצה הנפלאה.

      --<@ 

        19/7/08 23:02:

      היי מני היקר!

      הפוסט מאוד מעניין ומקסים וטוב שיש בחור כמותך

      המחובר ליופי הטבע והחשוב הוא שהעשרת לי את הידע למקומות קסומים ויפים שעד כה לא ראיתי בארצנו הקטנטונת.

      וכייף לי שיש אותך שמורה לי את הדרך.

      אהבתי וכיכבתי *

       

        19/7/08 18:43:


      ב"ה

      מני, איזו אהבה לירוק ולטבע יש לך

      אני ממש אוהבת אותך

      תבורך, אהבתי את התצלום, התיאורים, הסיפור..

      תודה תודה תודה

      *

      אילנה

        19/7/08 18:36:


      הרבה אהבה לטבע רואים בסיפורייך

      (כוכב)

        19/7/08 16:59:

      מוכר.

      קסום.

      ממש ליד הבית שלי ...

      תודה על התזכורת.

       

        19/7/08 16:32:


      שווה ביקור

      תודה *

        18/7/08 23:53:


      וואהוו....כמו סרט מרתק תארת את סיפור המקום...

      והתמונה...רק הוסיפה...עוד...

      תודה

        18/7/08 20:26:

      לא מכירה. נשמע ונראה קסום ועושה חשק לבדוק.
        18/7/08 19:54:
      פנינת חמד .
        18/7/08 14:05:


      יא, איזה יופי.

       

      לגזור ולשמור.

       

      :)

       

       

        18/7/08 13:17:


      יפה מאוד

      אוויר הרים צלול כיין

        18/7/08 12:08:

      כחובב טבע

      ויוצא למסעות גיפים מזה שנים

      מכיר אנוכי את המקום

      פנינת טבע 

        18/7/08 11:23:


      מני היקר

      איזה כף שיש אותך עם אהבתך לטבע וכישרונות של צילום וכתיבה

      בדיוק חשבתי לאן אסע הסוף שבוע....

      עכשו אני יודעת!

      סוף שבוע קסום לך

      אנדי

        







        18/7/08 11:21:


      מקסים! אתה מיטיב לספר ולתאר.

      כייף גדול לקרוא.

      והתמונה...... גם היא מהארץ ? לשון בחוץ צוחק

       

      שבת שלום וסופ"ש נעים.

        18/7/08 11:16:


      מני

      איש ברוך כשרון אתה ואהבתך לטבע ולנוף הפתוח מקסימה.

      הכתיבה שלך והתמונה שצולמה ביד אמן מוסיפות למקום הוד והדר ומשביחות את יופיו.

      המקום שווה ביקור למרות שירד מגדולתו, וכמו כמה אתרי נוף במקומותינו אינו מטופח דיו.

        18/7/08 11:07:
      הכתיבה מושכת אף מעבר לתמונה, לטייל ולהגיע למקום.
        18/7/08 10:40:

      יאללה מני, מתי הספר?

      הכתיבה על הכפק, התמונה מדהימה!

      דייויד

        18/7/08 10:30:

      עם קשה עורף :)
        18/7/08 10:13:


      "עוד לא תמו כל פלאיך"

       

      מני, מתי הספר ?  

        18/7/08 09:57:


      מקום מקסים ותמונה עוד יותר..

      שבת שלום

      מזי

        18/7/08 09:50:

      נחוח של טבע

      עם טעם של עוד

      חבל על המרחק.

      תודה על הפוסט

      סוף שבוע של מים, בריזה ושלווה.

      דורית

       

        18/7/08 09:49:


      בוקר טוב מני,

      אם הבלוג שלך היה עוסק בבישול,

      בטח הייתי משמינה נורא!

      אתה כותב כל כך יפה ,

      שזה עושה חשק!

      שבוע טוב

      ו....... כוכב

        18/7/08 09:47:


      לפני ארבע שנים גיליתי אותו לראשונה, הייתה תקופה שהיינו מבקרים בו אחת לחודש

      פשוט מקום קסום, אבל התמונה, איך יצא לך דבר כזה, לפי התמונה בחיים לא הייתי מנחשת שזה המקום

      יצא לך ממש מיוחד!

       

      אני רק אוסיף שכאשר נכנסים לגן החיות יש להגיע לסוף החניה, למטה למטה ואז מתחברים לכביש עפר שמוביל עד למעיין , ובהחלט ניתן להגיע גם עם רכב רכב רגיל.

        18/7/08 09:36:


      הקסמת במילים ובמראות. שבת נפלאה

      ים כחול

        18/7/08 09:17:


      פוסט מהמם,התמונות עוד יותר

      תודה!

        18/7/08 08:58:

      נראה מקום קסום *
        18/7/08 08:33:


      מקום קסום עם תאורים נפלאים!

             בוקר  טוב.

        18/7/08 08:18:

      מני בוקר טוב,

      כמו תמיד כייף לפתוח את הבוקר עם הסיפורים הקסומים שלך.

      בשלב זה גם זימזמתי את השיר והרגליים התחילו לרקוד את הריקוד שמלווה לשיר.

      מה למדתי מהסיפור היום - שהשקט הנפשי נמצא רק בנו...

      סופשבוע מקסים

      סיגל

       

        18/7/08 07:53:

      פוסט מקסים ע סביבה מקסימה,

      כל סובב ירושלים על מעיינותיו והסיפורים השזורים נהדרים בעיניי.

      תודה (קראתי גם פוסטים אחרים שהעלית,כל הכבוד!!!)

        18/7/08 07:00:

      כשרציתי להשוויץ בפני האורחים שלי בירושלים שלי

      הלכתי לפוסטים של ולקחתי מקומות נבחרים לי

      והלכנו

      הם נהנו ואני נהנתי

      יעל

        18/7/08 06:20:

      אל המעיין,

      בא גדי, בא גדי קטן...

      בעיות:

      אני אמנם מזל גדי, אבל לא קטן,

      טרם ביקרתי במעיין זה....

        18/7/08 03:14:

      תודה , שומרת לי את הסיפור

        18/7/08 02:59:

      התמונה מדהימה ביופיה....

      תודה

        18/7/08 01:32:

      *

      שומרת את הפוסט לזמן המתאים .

      כתבת יפה ...ניכר בך שאתה אוהב טבע ? קריצה

        18/7/08 01:07:


      מעניין ויפה ... אהבתי וגם כיכבתי

      סופ שבוע נפלא ושלוו

      דנה.

        18/7/08 00:16:

      התמונה, אני בשוק.

       

      בלי אפקטים? ככה נטורל...? חיוך

      ארכיון

      פרופיל

      טיולים ואגדות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין