כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    כשהברמנית צוחקת- חלק 4

    9 תגובות   יום חמישי, 17/7/08, 12:21

    הסיפור נכתב על הבר של דה מרקר קפה על ידי ארבעה כותבים שונים ומופיע לסרוגין כאן, בבלוג של ניפי, בבלוג של שמר ובבלוג של אפי.הפרקים ממוספרים וקישורים מופיעים בין הפרקים. מומלץ עם בירה קרה 

     לפרקים הקודמים:

    כשהברמנית צוחקת-חלק 1

    כשהברמנית צוחקת-חלק 2

    כשהברמנית צוחקת-חלק 3 

     

    4

    אהרון דוחף את הכסא לאחור ואומר, הרגה אותי הבירה הזאת, אני חייב להשתין ואני מהנהן בראשי  וחושב, הנה אתה שוב בורח, אהרון.  מתי יהיה לך האומץ לעמוד מול התוצאות ולהגיד, "וואלה, אני עשיתי את כל הבלאגן הזה"  ואהרון  מחזיק את משענת הכסא ואומר, חמש פרסומות וחזרנו ומתחיל ללכת לכיוון היציאה. הוא נתקל בשולחן של זוג מסתודד, רוכן לעברם ומבקש את סליחתם ,ראשו מוטה וצעדיו לא יציבים. הברמנית מסתכלת אליו ושיניה הלבנות צובעות את פניה בצחוק. "לא יודע לשתות החבר שלך, הא?" ואני פולש במבטי אל מתחת לבגדיה, מנסה לחוש את חמימות עורה, ואומר, גילו אצל אישתו סרטן, עכשיו הודעתי לו. וכשהחיוך על פניה קופא אני מביט לעבר גבו המתרחק ואומר לו בלי קול:

    אהרון, מתי תפסיק לסבך את עצמך ואת אלו שאוהבים אותך במסע הבלתי מתפשר שלך סביב עצמך? לא חשבת שבסוף אני אדע על ג'ולי ועל הכסף ועל הכרטיס אשראי ועל הסוויטה עם אפרת המזכירה? אתה מעליב אותי אהרון. זה מעליב שאתה חושב שהשותף שלך טיפש, שאישתך מטומטמת ושג'ולי היא סתם עוד זיון. מעליב שככה טעיתי  והפכתי אותך שותף. זה העלבון הכי גדול, תאמין לי אהרון, שטעיתי בשיקול הדעת...  אז לך תשתין, וכשתעמוד שם מול משתנת החרס תגיד לעצמך בשקט, הכל יסתיים כשהמיים ירדו וישטפו את החברות והנאמנות והכבוד והמעמד. כי אני, אהרון, לא אפטר אותך ולא אספר לאישתך ולא אודיע להנהלת החשבונות על הכסף החסר. אתה תעשה את כל זה בעצמך. זו המתנה הגדולה האחרונה שתקבל ממני.ואהרון מתרחק עוד שלושה צעדים, רגליו נחלשות, גופו מצטמצם בתוך החליפה התלויה עליו כשק והוא דועך אל הריצפה באנחה עמומה.  

    חיוכה של הברמנית מזמן נעלם. היא מרימה עינים גדולות אל בעל הבר שמבחין במתרחש ובזריזות של בעל נסיון  ממהר אל ערימת הסמרטוטים שצונחת אצלו באפלולית היום. הוא מרים את ראשו של אהרון, סוטר לו על לחיו, בודק דופק ומרים את עפעפיו. אהרון פוקח עיניים ולרגע אחד מצטלבים מבטינו. הבנת אהרון, אומרות עיני, מעכשיו זו העבודה שלך. בשבילי אתה כבר לא כאן. אתה תתאושש עכשיו ותקום ותצא אל הרחוב ועד מחר בבוקר תסגור את מה שצריך לסגור ותעלם ככה בשקט, בלי להשאיר דבר.

    רק חצי שעה אחר כך ניגשת אלי הברמנית. הכל בסדר, היא שואלת,  ואני שוקע אל עיניה הרכות וחושב שאם היא תמשיך להפגין אלי חיבה אני עשוי להמשיך ולשתות ולאסוף אותה במחשבותי ולהשיט אותה בעדינות על גלי הקצף הזהוב... הכל בסדר אני עונה לה, תודה, והיא מושיטה את ידה ואומרת, נעים מאוד, ג'ולי, ותיקרת הבר קורסת עלי והכוסות והבקבוקים מתנפצים לכל עבר ומבעד למסך הזכוכיות והקצף העכור אני לא מצליח להרים את היד וללחוץ את שלה ורק אומר, מוזר, גם לאישתי קוראים ג'ולי והיא מניחה את היד על הדלפק ושואלת בעניניות,  תשתה עוד משהו? וכאילו יודעת מה אשיב, מניחה לפני את החשבון. אחר כך ברחוב אני אומר לעצמי שכעת בזמן הזה, עדיף לי להתרחק מנשים ואלכוהול. 
     

    חזרתי לשם אחרי שבועיים. אהרון לקח חופשה ללא תשלום ונסע עם לורי לבשר להורים שלה בפורטוגל. היום בצהרים הוא טילפן משדה התעופה בליסבון וביקש לפגוש אותי באחת עשרה בלילה בבר של הברמנית הצוחקת.  " יש לי חדשות טובות בשבילך, הוא אומר באנגלית מתובלת, נו מור וואר, נו מור בלאד שייד, ואני מבטיח לו בלב כבד שאהיה שם.כשהגעתי כבר היה עמוס. אני מתיישב בפינה ומקשיב לבעל הבר מסביר ללקוחה מחוקה שהיא יכולה לעשן רק בחוץ על המרפסת. פה אסור, את יודעת, בגלל זה השקענו שלושת אלפים שקל במכשירי האינהלציה, ובמקום שמן אקליפטוס אנחנו שמים תמצית בריח ניקוטין . פטנט חדש, חוקי, שהמציאו באירלנד בשביל לשחזר את האוירה של פעם.
     

    בקצה המרוחק של הבר עומד הגב של ג'ולי. בלהטטנות מרשימה היא מוזגת, מערבבת, צולפת פלח לימון והופכת כוס לתוך קרח כתוש. ג'ולי, אני קורא לה בקול הולך ומתגבר, ג'ולי... והיא מסתובבת , מחפשת, עיניה מפיחות תיקוה בכמה גברים הסמוכים אל הבר. ג'ולי, אני אומר בשמחה כשעיניה חונות על פני, חבר של אהרון, זה שהתעלף, זוכרת? והחיוך על פניה ניצת והיא אומרת בתנועות מודגשות כדי שאוכל לקרוא את שפתיה מעבר לרעש ולכתפי הגברים  כ-ן   א-נ-י   ז-ו-כ-ר-ת ואני מפנה מבטי ואומר "לא הייתי צריך לבוא..." והיא כבר לידי קורנת ואומרת, טוב שבאת, הויגרדן נכון? או שאתה רוצה לנסות היידינגר כהה, יש היום מהחבית  ואני  אומר, מהחבית? כהה את בטוחה? לא היידינגר בהירה? והיא אומרת לא, זה נדיר אני יודעת, קיבלתי היום משלוח, במיוחד בשבילך וממהרת להסתלק אל עמדת העבודה שלה.

    אני אוהב את ג'ולי. את אישתי ג'ולי. יש בה כל מה שגבר מחפש ואפילו על הקטע שלה עם אהרון אני  מוכן לסלוח. לא שאמרתי לה את זה. היא לא יודעת כלום. עדיף שלא תדע. ונראה מה הצ'יקמוק הזה רוצה להגיד לי. מה הוא כבר יכול לחדש? לא הייתי צריך לבוא. בפירוש לא הייתי צריך להגיע. והברמנית החמודה מגיעה אלי עם שתי כוסת היידגר בלאק וכשאני שואל מופתע, מותר לך לשתות באמצע העבודה היא אומרת, לא, זה בשביל החבר שלך ומפנה מבטה מעבר לכתפיי. אהרון עומד שם. שזוף כמו אפרסמון ולבוש בגדי כותנה צבעוניים. אני רואה שלא השתעממתם בלעדי? הוא קורץ בחיבה מעושה. ג'ולי מתרחקת, יש לה לקוחות לשרת  ואני שואל את עצמי, ממה הוא מרוצה כל כך? איזו חבילה הביא לי הקופיף המושחם מהחנות הפטורה ממס?

     

     

    כשהברמנית צוחקת- חלק 5

    כשהברמנית צוחקת- חלק 6
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/08 14:31:

      לי עוד יש כוח :)
        18/7/08 11:30:

      צטט: ניפי 2008-07-17 19:48:43


      קראתי, חייכתי הרבה

      מבפנים :)

      ועכשיו אני מתיישבת לכתוב !

      קראתי את הפרק שכתבת. יופי! יש לנו ברמנית מלאת תוכן!

      תודה. יש לך חשק להמשיך או שמיצית?

       

        18/7/08 11:28:

      צטט: סמדר כרמל 2008-07-17 18:41:03


      מבחינה ספרותית, כן. אנטי גיבור מובהק. רוב הדמויות שלך הן אנושיות מאוד ולכן גם לא טיפוסים של גיבורים. יש מי שיאמר שצריך להיות גיבור כדי להבליג ויש מי שיחשוב שזו פחדנות. אני לא מחפשת את התשובה הפשוטה ולתפיסתי, לכל פעולה יש המון גורמים שמצטרפים לסיבה מאוד מורכבת. ההבלגה מקפלת בתוכה רחמים, שאט-נפש, חשש מעימות, חשש מחציית גבולות, חשש מאבדן שליטה... כן, הרבה סוגי פחדים וגם אולי חוסר רצון לפגוש את החבר שלך באמת. לא רק לא להתעמת איתו אלא גם לא להתקרב אליו, לא לראות אותו, לא להבין אותו. הרבה יותר קל לשפוט מרחוק ולהרגיש שאתה עצמך שווה יותר.

      בכל מקרה, בסיפורי ההמשך, כולל זה שלך, התקרבת הרבה יותר ולכן גם הפכת מעורב יותר, חשוף יותר, קיצוני יותר, בקיצור  - גיבור (ספרותי) .

       

      סמדר

       

      לקח לי קצת זמן לעכל את מה שכתבת כאן.

      א. תודה ענקית

      ב.כנראה שאת צודקת. רוב הדמויות שלי אנושיות, פגיעות ואפשר שכולן אנטי-גיבורים

      ג. גם הניתוח שלך למהות ההבלגה הינו נכון, מקיף ומדוייק. אך במקרה של הגיבור שלי וגם במקרים רבים אצלי, ההבלגה באה מתוך חמלה (רחמים...). וזו בתורה נושאת עימה אבהיות, פטרונות,  ועליונות. הבלגה מתוך חמלה אינה רק חשש. יש בה מיכולת ההכלה

      ד. ולגבי חוסר הרצון  להתקרב, לראות, להבין, לקיים מפגש אמיתי, כפי שקראת לזה, גם כאן את צודקת אם כי באופן חלקי. כאשר ההבלגה נובעת ממניע של חשש, יש אמת בדבריך. אך כשהיא נובעת מחמלה ומהיכולת להכיל, יש בה הרבה הבנה, ראיה ורצון למפגש עם הצד הנחמל.

      ה.שוב תודה על הניתוח והזמן והגירוי המחשבתי 

        17/7/08 19:48:


      קראתי, חייכתי הרבה

      מבפנים :)

      ועכשיו אני מתיישבת לכתוב !

        17/7/08 18:41:


      מבחינה ספרותית, כן. אנטי גיבור מובהק. רוב הדמויות שלך הן אנושיות מאוד ולכן גם לא טיפוסים של גיבורים. יש מי שיאמר שצריך להיות גיבור כדי להבליג ויש מי שיחשוב שזו פחדנות. אני לא מחפשת את התשובה הפשוטה ולתפיסתי, לכל פעולה יש המון גורמים שמצטרפים לסיבה מאוד מורכבת. ההבלגה מקפלת בתוכה רחמים, שאט-נפש, חשש מעימות, חשש מחציית גבולות, חשש מאבדן שליטה... כן, הרבה סוגי פחדים וגם אולי חוסר רצון לפגוש את החבר שלך באמת. לא רק לא להתעמת איתו אלא גם לא להתקרב אליו, לא לראות אותו, לא להבין אותו. הרבה יותר קל לשפוט מרחוק ולהרגיש שאתה עצמך שווה יותר.

      בכל מקרה, בסיפורי ההמשך, כולל זה שלך, התקרבת הרבה יותר ולכן גם הפכת מעורב יותר, חשוף יותר, קיצוני יותר, בקיצור  - גיבור (ספרותי) .

       

        17/7/08 17:20:

      צטט: סמדר כרמל 2008-07-17 17:09:32


      יואל, חברים שלך מיחסים לך תכונות שאין לך, או שאתה פשוט לא מעלה על דעתך שקלטו אותך?

       

      למעשה, אני גם לא הייתי בטוחה אם הרגת את אהרון בסיפור של שמר או שהוא התעלף מהקוואק שלו.

       

      בעזרתם האדיבה של ניפי ושמר הפכת לאדם אחר: מ"אנטי גיבור" בסיפור 1 הפכת ל"סופר-גיבור" בסיפור 4.

       

      מעניין לאן תגיע אם יהיו עוד המשכים...

       סמדר, לשתות איתך קפה על הבר זה תמיד תענוג גדול

      את צודקת.  בשביל מה יש חברים? את זוכרת את הפוסט " טקסט קצר על אהבה" ? מי שאוהב אותנו מציב לנו מראה שאנחנו אוהבים לראות. וניפי ושמר משתתפים באמת.

      את חושבת שהוא היה אנטי גיבור בפרק הראשון? בגלל שהחליט להבליג? מעניין מה את חושבת

       

        17/7/08 17:09:


      יואל, חברים שלך מיחסים לך תכונות שאין לך, או שאתה פשוט לא מעלה על דעתך שקלטו אותך?

       

      למעשה, אני גם לא הייתי בטוחה אם הרגת את אהרון בסיפור של שמר או שהוא התעלף מהקוואק שלו.

       

      בעזרתם האדיבה של ניפי ושמר הפכת לאדם אחר: מ"אנטי גיבור" בסיפור 1 הפכת ל"סופר-גיבור" בסיפור 4.

       

      מעניין לאן תגיע אם יהיו עוד המשכים...

        17/7/08 15:59:

      צטט: שמר.קומ 2008-07-17 13:02:06

      זה נהיה טלנובלה. אצלי בסיפור הוא מת בסוף הפרק. איך החזרת אותו לחיים?

      טוב, אולי הוא הולך גם לעשות ניתוח שינוי מין או משהו כזה. נראה.

      :-)))

       

      חשבתי שהוא רק התעלף! מה נעשה איתו עכשיו?

        17/7/08 13:02:

      זה נהיה טלנובלה. אצלי בסיפור הוא מת בסוף הפרק. איך החזרת אותו לחיים?

      טוב, אולי הוא הולך גם לעשות ניתוח שינוי מין או משהו כזה. נראה.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין