כותרות TheMarker >
    ';

    Business, with pleasure

    מידע כלכלי, עצות חינם, מחשבות מקוריות, עדכונים ואתגורים - והכל עם חיוך!
    התמונה מימין - יצירה של אורית. רוצו לגלריה שלה!

    בין היורו לאולימפיאדה – הזווית הגברית

    59 תגובות   יום חמישי, 17/7/08, 19:18

    אני מודה – אני חולה ספורט. לא כל ספורט (בייסבול ומרוצי אופנועים ממש לא עושים לי את זה...) – אבל הטעם שלי בהחלט מגוון: כדורסל כמובן, כדורגל (בעיקר לא ישראלי), טניס, פוטבול, אופניים, שחיה, אתלטיקה... פעם, כשהיינו ילדים, זה אמר בעיקר לראות פעם בשבוע את "משחק השבת" ואת "משחק השבוע" – וכמובן, בימי חמישי בערב את המשחקים של מכבי. עכשיו, בעידן הרב-ערוצי, אם לא נזהרים אפשר להידבק למסך למשך ימים שלמים, ואפילו לא להשתעמם...

      

    אני מניח שמהצד זה נראה קצת לא הגיוני. קבוצת ספורט הופכת להיות מושא של נאמנות ללא סייגים (במקרה שלי: מכבי ת"א, בארסה וארסנל) ושל הזדהות מוחלטת. בעצם, האהדה לקבוצה הופכת להיות חלק מהזהות שלך. "מכביסט" זה חלק מההגדרה העצמית שלי, וכשאני חושב על המושג "נשיא", לא ברור לי אם מדובר בפרס, בוש או שמעון מזרחי...

      

    יש אנשים (ונשים) שבעיניהם האהבה לספורט לא מסתדרת עם דימוי "מכובד". אני זוכר שכשהייתי סמנכ"ל של חברה גדולה, היו אנשים שהיו בהלם כששמעו שאני כמעט כל שבוע ביציע שמאחורי הסל ביד-אליהו. אני מניח שאם היו רואים או שומעים אותי שם – תדמית "המנהל" היתה מתנפצת סופית...

      

    לטעמי זו שגיאה לראות כך את הדברים. אנשים קושרים שלא בצדק ספורט למונחים כמו "אלימות" ו"טמטום". בעיני יש בספורט משהו טהור ומטהר, שמותיר מקום לרגשות בסיסיים כמו התלהבות, שמחה ולפעמים גם אכזבה. יש בספורט איכותי גם הרבה אסתטיקה (ראיתם משחקים של ספרד?) ואפילו שכל – תרגילים מתוחכמים בכדורסל, או תכנון מסלול נבון באופניים.

      

    בכלל, צריך לזכור שאנחנו אנשים רב מימדיים; אני יכולים לאהוב תחומים שונים. אתה יכול לאהוב שירה וגם כדורגל, ספרות טובה וגם כדורסל. התעסקות בהרבה תחומים רק מעשירה אותך, ועושה אותך לאדם שלם יותר. זה נכון, דרך אגב, לנשים וגם לגברים.

      

    לכן, בפעם הבאה שיש משחק טוב בטלוויזיה – תעשו מקום על הספה גם לאשה שאתכם. בסופו של דבר, כשמבינים את הכללים, אין הבדל בין צפיה בסרט טוב לבין צפיה בתחרות ספורט משובחת. כשהם טובים – הם סוחפים אותך.

      

    ואיזה כיף להיסחף כך !

      (הפוסט הזה נולד משיחה שניהלנו בדרך לצפון. כל אחד כתב את הזווית שלו – להשלמת התמונה, בקרו בפוסט של אורית).
    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/10 12:31:


      אבנר היקר.

      לא הבנתי למה אתה צריך להתנצל.

      אוסי

      אשמח אם תבקר אצלי. אצלי מצחיק בוא ותראה

      חיוך

        18/1/10 14:00:


      צודק אחלה פוסט

      מרגישים שנשמתך טובה ונקיה

      תודה לך

        19/9/09 18:31:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        14/4/09 07:01:


      כ"חולה אתלאטיקה" שלא החמיץ אפילו שניית שידור בכל האולימפיאדות מאז היותי ילד,יכול להעיד שכל המשפחה נסחפה

      במידה רבה לענין.כשבני ואני משתתפים במירוצים השונים ,בנות המשפחה תמיד איתנו..בבייג'ין זה היה עם דגלי ישראל מתנופפים.

      יש בחווית הספורט העצמה אדירה לכל תחומי החיים. משהו שמחזק מאד מושגים כ"הצלחה" ו"אושר".

        21/10/08 22:17:
      בואנה, מאן, לעשות ככי ככה עם אשתך הורדות ידיים, הגם אם מדובר פה בנושא ספורטיבי כזה כאילו (כמו שאומריםקריצה, כן), יכול להיגמר במטקה על הראש שלך. כלומר במוטקה, להלן מר אמסטל-י"ם!, שיבוא ויגיד לך את זה בפרצוף. וגם את זה: אני איתך מאן! כוכב, תגובה, שבחים, כל מה שתרצה, כאן אני איתך בקטע. זה עניין של השקפה כמו שסיכמת את זה יפה מאוד, כן....
        12/8/08 23:48:

      גם אני חולת ספורט ברמות מסוכנות לציבור!!!

      וגם עלי לא מאמינים...

      אחרי הכול, עם דימוי של מורה מכובדת...תואר שני..התלמידים שלי כל פעם פוערים פה נדהם, כשהם שומעים שאני לא חושבת שזה בסדר שפיטרו את אברם גרנט מצ'לסי, ושבסך הכול הוא עשה עבודה די טובה...

      ובימים אלה, כל אחד יודע שאסור להתקשר אלי בין 7 ל-9, כי אני צופה באדיקות בתקציר האולימפיאדה!!!

      אח, אח, איזה תענוג זה לצפות באירועים בינלאומיים!! לראות שבירת שיאים! ולדמיין שאני זאת בבריכה...

      אולי אכתוב על זה פוסט פעם.

      ובינתיים, בצדק - קבל את הכוכב שמגיע לך על פוסט שאני כל כך מזדהה אתו!

      אלומה

      נ.ב.נורא חבל שאתה לא מיידע אותי על פוסטים חדשים, כמו שאני מיידעת אותך! הגעתי הנה במקרה!

      לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם הייתי מפסידה את הפוסט הזה!! וגם אשתך סובלת מאותה מחלה -

      גם היא לא מיידעת אותי בכלום! אני מוחה בכל תוקף!!!

        12/8/08 23:26:

      התענינות בתחומים רבים ברוכה ומעשירה. יש משהו בספורט שעושה טוב לנפש. הנאדורפינים המשתחררים לדם באופן כמעט מיידי פשוט עושים מצב רוח טוב. אין כמו הליכה על שפת הים - זה לנשמה.

      וגם כשעוסקים בספורט באופן מתמיד, הגוף מוחזק מבפנים. זה משפיע על ההליכה,על המטבוליזם ובכלל זה מרגיש טוב בראש כשמרגישים טוב בגוף .ואני בכלל לא אוהבת ספורט- אבל התמכרתי, וזה טוב לי 

        23/7/08 23:07:

      אבנר היקר,

      אהבתי את הפוסט שלך.

      רפאלה *

        21/7/08 18:14:


      אני זוכרת את התקופה שמכבי ת"א היתה עוד קבוצה "קבוצה". עם ארואסטי ומיקי וג'מצ'י. אמא שלי ואני היינו דבוקות למסך יחד עם אבא. אמא היתה מתחילה לצעוק על הטלויזיה (היא כנראה לא הבינה שעדיין לא המציאו מכשיר שיעביר את הצעקות והקללות שלה עד ליציע).

      זה סחף, זה הרגיש ביחד, זה היה ערב משפחתי בהתגלמותו.

      ואם חס וחלילה אחד מאיתנו היה בעד הקבוצה היריבה - אז אבוי לכולנו - מלחמת עולם שלישית כמעט פרצה.

      גם במשחקי טניס היינו צופים באדיקות. בעיקר באליפות ווימבלדון. בשנים של ביורן בורג ומקנרו וג'ימי קונורס.

      יצא לי לשבת ביציע של אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס בחצי גמר נשים - איזו חוויה מאלפת.

      בתור שחיינית עבר, ובתור קרובת משפחה של שמוליק פרלמן ז"ל (המאמן האגדי של מכבי נתניה) אני בהחלט מבינה את האהבה שלך לספורט ולא מתביישת לשבת ליד הטלויזיה וליצפות.

      אני ממתינה כל 4 שנים בקוצר רוח לאולימפיאדה. כבר סופרת לאחור עד בייג'ין.

      איזו רוח קרב הספורטאים מציגים, איזו משמעת, נחישות. פשוט תענוג. אני יושבת צמודה למסך ואף אחד שלא יתקשר או ידבר איתי בתקופה הזו בכלל.... ואחרי זה אני מייד מרגישה מוכנה להרשם שוב לחדר כושר.

       

        21/7/08 08:10:

      צטט: maryb* 2008-07-20 15:29:00


      "צריך לזכור שאנחנו אנשים רב מימדיים; אני יכולים לאהוב תחומים שונים."

       כמה נכון !!!!!!!! 

      אמרה - ויישמה...

       

        20/7/08 15:29:


      "צריך לזכור שאנחנו אנשים רב מימדיים; אני יכולים לאהוב תחומים שונים."

       כמה נכון !!!!!!!! 

        19/7/08 14:07:

      צטט: process 2008-07-19 13:49:12

      צטט: ד ל י ה 2008-07-19 13:21:40

      ואני פשוט מאושרת מכך שהאיש שאתי אינו אוהב לצפות כלל במשדרי ספורט מכל סוג שהוא.

       

      האמת שהוא גם אינו יכול, מהסיבה הפשוטה שלפני כשנה החלטנו להתנתק מקליטת שידורים. הטלוויזיה אצלנו היא רק קופסה שיש להסיר ממנה את האבק מדי פעם.

       

      יש זמן לקרוא ספרים, ללמוד, להיפגש עם חברים, לכתוב בלוג, להגיב אצל אחרים, ועוד שלל פעילויות מענגות ומספקות יותר. צוחק

      איש-איש ודרכו... אני מכיר לא מעט אנשים פעילים בשלל תחומים, אינטלקטואלים ואנשי ספר - שמאד-מאד אוהבים ספורט, ורואים את היופי והעושר שבו.

       

      עם זאת, אני מכבד ומקבל את העדפותיו של כל אדם.

       

      גם אני, כמובן, אם זה לא היה ברור מאליו.

       

        19/7/08 13:49:

      צטט: ד ל י ה 2008-07-19 13:21:40

      ואני פשוט מאושרת מכך שהאיש שאתי אינו אוהב לצפות כלל במשדרי ספורט מכל סוג שהוא.

       

      האמת שהוא גם אינו יכול, מהסיבה הפשוטה שלפני כשנה החלטנו להתנתק מקליטת שידורים. הטלוויזיה אצלנו היא רק קופסה שיש להסיר ממנה את האבק מדי פעם.

       

      יש זמן לקרוא ספרים, ללמוד, להיפגש עם חברים, לכתוב בלוג, להגיב אצל אחרים, ועוד שלל פעילויות מענגות ומספקות יותר. צוחק

      איש-איש ודרכו... אני מכיר לא מעט אנשים פעילים בשלל תחומים, אינטלקטואלים ואנשי ספר - שמאד-מאד אוהבים ספורט, ורואים את היופי והעושר שבו.

       

      עם זאת, אני מכבד ומקבל את העדפותיו של כל אדם.

       

        19/7/08 13:42:

      צטט: david_l 2008-07-19 13:18:24


      נדמה לי שאני בעמדת מיעוט לא מובטלת כאן.

      אני אתן דוגמא לעמדתי: באחת הפעמים הבודדות שכן ניסיתי לשלב את הגברת בהתלהבותי מהכדורגל (ואני עושה הפרדה בין הכדורגל לצורך העיניין לבין שאר ענפי הספורט, פשוט משום שהוא הראשון by far בשבילי) היתה בעונת 2004/5, עת הצטרפה הקבוצה שלי למפעל ליגת האלופות.

      יצא לנו במקרה (או שלא ממש..) לטייל באמסטרדם, שם התקיים אחד המשחקים.

      במהלך המשחק, בעוד אני אחוז התרגשות מהמעמד ומהתפאורה, הגברת התיישבה לה, והוציאה ספר קריאה.

      אז, מצד אחד אני מאוד שמח שהיא היתה שם איתי, אבל מאידך, אולי היה עדיף אם הייתי הולך למשחק בלעדיה, ולו רק כדי לא להרגיש אחר כך שסתם הפלתי את זה עליה, והיא לא באמת ממש רצתה להיות שם.

      אז אני כן חושב שבתחום הזה אני אשאיר חומת הפרדה בינינו.

       לפחות ל-90 דקות.

       

      זה בסדר להיות במיעוט...

       

      ברור שכל זוג ואורח החיים שלו - זה בסדר. אנחנו לאמסטרדם ארנה לא הגענו - לסאן-סירו, וומבלי וקאמפ-נואו - דווקא כן! (שלא לדבר על מאות ביקורים בהיכל הספורט...)

       

      חוץ מזה - כמו שאני זוכר את המשחק ההוא, עדיף היה לקרוא ספר, ולא לראות את השטויות של שטראובר...

       

        19/7/08 13:38:

      צטט: process 2008-07-19 13:35:00

      צטט: nati480 2008-07-19 03:45:17

      אצלי האמא והילד התחרפנו בגלל יורו.

      אהדו את הנבחרת הרוסית כמובן.

       

      ואני סתם התעלמתי. מה לי ולכדורגל?

      בשבילי אם כבר ספורט - אז אומנויות הלחימה. או רולרבליידס. או סקייטבטרד.

       

      ענת, ההפסד כולו שלך - רוסיה שיחקה נהדר ביורו !

       

      אני יודעת.

      אבל שוב: מה  לי ולזה?

        19/7/08 13:35:

      צטט: nati480 2008-07-19 03:45:17

      אצלי האמא והילד התחרפנו בגלל יורו.

      אהדו את הנבחרת הרוסית כמובן.

       

      ואני סתם התעלמתי. מה לי ולכדורגל?

      בשבילי אם כבר ספורט - אז אומנויות הלחימה. או רולרבליידס. או סקייטבטרד.

       

      ענת, ההפסד כולו שלך - רוסיה שיחקה נהדר ביורו !

        19/7/08 13:21:

      ואני פשוט מאושרת מכך שהאיש שאתי אינו אוהב לצפות כלל במשדרי ספורט מכל סוג שהוא.

       

      האמת שהוא גם אינו יכול, מהסיבה הפשוטה שלפני כשנה החלטנו להתנתק מקליטת שידורים. הטלוויזיה אצלנו היא רק קופסה שיש להסיר ממנה את האבק מדי פעם.

       

      יש זמן לקרוא ספרים, ללמוד, להיפגש עם חברים, לכתוב בלוג, להגיב אצל אחרים, ועוד שלל פעילויות מענגות ומספקות יותר. צוחק

        19/7/08 13:18:


      נדמה לי שאני בעמדת מיעוט לא מובטלת כאן.

      אני אתן דוגמא לעמדתי: באחת הפעמים הבודדות שכן ניסיתי לשלב את הגברת בהתלהבותי מהכדורגל (ואני עושה הפרדה בין הכדורגל לצורך העיניין לבין שאר ענפי הספורט, פשוט משום שהוא הראשון by far בשבילי) היתה בעונת 2004/5, עת הצטרפה הקבוצה שלי למפעל ליגת האלופות.

      יצא לנו במקרה (או שלא ממש..) לטייל באמסטרדם, שם התקיים אחד המשחקים.

      במהלך המשחק, בעוד אני אחוז התרגשות מהמעמד ומהתפאורה, הגברת התיישבה לה, והוציאה ספר קריאה.

      אז, מצד אחד אני מאוד שמח שהיא היתה שם איתי, אבל מאידך, אולי היה עדיף אם הייתי הולך למשחק בלעדיה, ולו רק כדי לא להרגיש אחר כך שסתם הפלתי את זה עליה, והיא לא באמת ממש רצתה להיות שם.

      אז אני כן חושב שבתחום הזה אני אשאיר חומת הפרדה בינינו.

       לפחות ל-90 דקות.

       

        19/7/08 03:45:

      אצלי האמא והילד התחרפנו בגלל יורו.

      אהדו את הנבחרת הרוסית כמובן.

       

      ואני סתם התעלמתי. מה לי ולכדורגל?

      בשבילי אם כבר ספורט - אז אומנויות הלחימה. או רולרבליידס. או סקייטבטרד.

        19/7/08 01:10:

      צטט: סתם אחד.. 2008-07-19 00:29:34


      איך טרחת לציין שאינך אוהב כדורגל ישראלי ..

       

      בעצם רצית לומר אני אוהד כדורגל .. אבל אינטליגנטי ..

       

      לפני שבועיים כולנו צפינו בגמר ווימבלדון .. ללא ספק אחד התצוגות הגדולות שהיו בספורט..

       

      יצא לי לחשוב.. על כל אותם צופים .. אנגלים ואחרים שמרגישים בטופ של החברה..(אהלק)

       

      הנה אנחנו בספורט הלבן..

      מנומסים.. בבקשה .. תודה ..

      מה שמיחד אותנו מענפים אחרים נחותים יותר (לדעתם)..

      התנשאות מגוכחת .. פלצנות ..

      כולם שם הריעו .. צעקו.. מחאו כפיים התלהבות .. בדיוק כמו בכל ספורט אחר..

      רק שכאן מדובר באנשים מאופקים יותר..

      בוודאי גם בחייהם הפרטים..

       

      אותה תופעה שקצת קשה לי להסביר בשעה כזו ..מהי ..

       

      בכיוון אחר ..היא עצם הליכת אנשים לקונצרטים.. תיאטרון ..

      הולכים בבלייזר עם אף למעלה .. כמה פלצני ..

      הם מרגישים נהדר בעצם נוכחותם במקום שבו כולם מנומסים ..  אתה רק נכנס ל"הבימה" וכבר הינך מרגיש תרבותי ..

      למרות שבבוקר צרחת על נציגת שירות מ"הוט" ..

      או דיברת בתקיפות למלצרית ששכחה להביא לך חלב חם בצד לאספרסו הפלצני שלך... עם פרצוף חמוץ..!

      אתם יכולים לכתוב עד מחר על איכותו של יוצר זה או אחר..

      אותי לא תשכנעו..

       

      תרבות זו תרבות .. וגם כדורגל ישראלי זו תרבות .. או לא לטעמךכם.. אבל זו תרבות..

      כמו שסרטי "בוליווד" הם תרבות

      לירוק ברחובות סין בבוקר זו תרבות..

      קונצרטים תיאטרון תרבות.. בהחלט ..

      מוזיקה מזרחית זו תרבות..

       

      כמה נורא שאני משכיל יותר מהרבה כאלה שאני כל כך מתעב  ..

      אז תחסכו לכם את המילה בורות..

      זו האמת בפנים ..

       

      ואם לא הבנת למה כתבתי את זה כאן..

       

      הכל התחיל מזה שטרחת לציין כאילו מדובר במום את אי אהבתך לכדורגל ישראלי ..

       

       

       

       

       

       

       

      לקחת את זה קצת רחוק, לא?

       

      מאחורי מה שכתבתי אין שום אידיאולוגיה, פילוסופיה או פסיכולוגיה - פשוט אכזבה מרמת הכדורגל הישראלי כיום.

       

      הדגש הוא על "כיום" - כי בעבר זה היה אחרת. בשנת 1996, למשל, הליגה היתה איכותית ומרתקת, והלכתי למגרש בהנאה רבה.

       

      זה לא עניין של פלצנות - זה לדעת לזהות איכות ולהעריך אותה.

       

       

        19/7/08 00:29:


      איך טרחת לציין שאינך אוהב כדורגל ישראלי ..

       

      בעצם רצית לומר אני אוהד כדורגל .. אבל אינטליגנטי ..

       

      לפני שבועיים כולנו צפינו בגמר ווימבלדון .. ללא ספק אחד התצוגות הגדולות שהיו בספורט..

       

      יצא לי לחשוב.. על כל אותם צופים .. אנגלים ואחרים שמרגישים בטופ של החברה..(אהלק)

       

      הנה אנחנו בספורט הלבן..

      מנומסים.. בבקשה .. תודה ..

      מה שמיחד אותנו מענפים אחרים נחותים יותר (לדעתם)..

      התנשאות מגוכחת .. פלצנות ..

      כולם שם הריעו .. צעקו.. מחאו כפיים התלהבות .. בדיוק כמו בכל ספורט אחר..

      רק שכאן מדובר באנשים מאופקים יותר..

      בוודאי גם בחייהם הפרטים..

       

      אותה תופעה שקצת קשה לי להסביר בשעה כזו ..מהי ..

       

      בכיוון אחר ..היא עצם הליכת אנשים לקונצרטים.. תיאטרון ..

      הולכים בבלייזר עם אף למעלה .. כמה פלצני ..

      הם מרגישים נהדר בעצם נוכחותם במקום שבו כולם מנומסים ..  אתה רק נכנס ל"הבימה" וכבר הינך מרגיש תרבותי ..

      למרות שבבוקר צרחת על נציגת שירות מ"הוט" ..

      או דיברת בתקיפות למלצרית ששכחה להביא לך חלב חם בצד לאספרסו הפלצני שלך... עם פרצוף חמוץ..!

      אתם יכולים לכתוב עד מחר על איכותו של יוצר זה או אחר..

      אותי לא תשכנעו..

       

      תרבות זו תרבות .. וגם כדורגל ישראלי זו תרבות .. או לא לטעמך\כם.. אבל זו תרבות..

      כמו שסרטי "בוליווד" הם תרבות

      לירוק ברחובות סין בבוקר זו תרבות..

      קונצרטים תיאטרון תרבות.. בהחלט ..

      מוזיקה מזרחית זו תרבות..

       

      כמה נורא שאני משכיל יותר מהרבה כאלה שאני כל כך מתעב  ..

      אז תחסכו לכם את המילה בורות..

      זו האמת בפנים ..

       

      ואם לא הבנת למה כתבתי את זה כאן..

       

      הכל התחיל מזה שטרחת לציין כאילו מדובר במום את אי אהבתך לכדורגל ישראלי ..

       

       

       

       

       

       

        18/7/08 23:57:

      צטט: lauf 2008-07-18 23:45:24


      אבנר, אתה כמעט מצליח לעשות לי חשק להתחתן עם חובב ספורט. ..

       

       

      קדימה - רק תוודאי שהוא בצבע הנכון...

        18/7/08 23:56:

      צטט: ניתי . 2008-07-18 22:08:57


      דווקא נראה לי ממש הגיוני חיבור בין ספורט לבין ניהול בכיר

       

      וזאת אולי בשל הכתבה שהייתה לפני שלושה ימים בגלובס שדיברה שמחצית מהמנהלים הבכירים החלו כספורטאים

       

      גם בעיני זה הגיוני...

       

      דרך אגב, יש ספרי ניהול מעולים שנכתבו ע"י אנשי ספורט - כנראה שלא במקרה.

        18/7/08 23:53:

      צטט: noontet 2008-07-18 20:50:44

      לא נורא להיות מכביסט

      (כחלק ניכר מחברי הטועים)

      אחרי הכל לא כולם מושלמים. תמים

      בכל אופן נהניתי לקרוא.

       

       

      נעם - דווקא כיף להיות מכביסט - אבל את זה כנראה אף פעם לא תדע... :)

       

      תודה על הביקור!

       

        18/7/08 23:48:

      צטט: רחל נפרסטק 2008-07-18 18:05:12

      גם לי בבית יש מישהו כזה... סיוט שלא כתוב בתורה:)

      לעומת זאת, אני 'מתה' על טלנובלות.

       

      כל הכבוד לאישה שיושבת לידך בזמן המשחק!

       

      ו... נתת גם לי רעיון לפוסט...

       

      עוד אשוב.

      בינתיים שבת שלום!

      רחל

      רחל, תאמיני לי - משחק טוב זה טלנובלה של ממש...

       

      מחכה לפוסט המובטח!

       

        18/7/08 23:45:


      אבנר, אתה כמעט מצליח לעשות לי חשק להתחתן עם חובב ספורט. ..

       

        18/7/08 23:44:

      צטט: levana feldman 2008-07-18 17:21:31

      אבנר

      אני פשוט מקנאה....

      מקנאה באוהדים שרופים, מקנאה באוהדי ספורט...

      מקנאה במשוגעים לדבר....לכול דבר...שאינו מזיק כמובן!

       

      למה לקנא? אפשר להצטרף!... :)

        18/7/08 23:43:

      צטט: לאבלי 2008-07-18 16:49:38


      השארתי תגובה בפוסט של אורית...אולי אפילו תופתע :-)

      כמובן שהשארתי כוכב לכל אחד/ת מכם

      שבת נפלאה

      תמי

       

      תודה, תמי - אכן, הופתעתי לטובה.

       

      אגב, אנו בוגרי סאן-סירו, קאמפ-נואו, וומבלי ועוד...

        18/7/08 23:40:

      צטט: תמי ב. 2008-07-18 16:44:36

      כפי שכתבתי בפוסט של אורית,

      גמישות היא "שם המשחק".

      לחבר את בני הזוג לתחומי ענין אחרים ואפילו להצליח "לסחוף" אותם.

      שבת שלום,

       

       

       

       

      זה הרעיון - בני זוג באמת יכולים להעשיר זה את זה.

       

      תודה !

        18/7/08 23:39:

      צטט: קסם... 2008-07-18 16:20:29


      בכלל, צריך לזכור שאנחנו אנשים רב מימדיים; אנו יכולים לאהוב תחומים שונים.

      אתה יכול לאהוב שירה וגם כדורגל, ספרות טובה וגם כדורסל.

      התעסקות בהרבה תחומים רק מעשירה אותך, ועושה אותך לאדם שלם יותר.

      זה נכון, דרך אגב, לנשים וגם לגברים

       

      נכון - נכון - נכון

      *

      תודה - תודה - תודה

       

        18/7/08 22:08:


      דווקא נראה לי ממש הגיוני חיבור בין ספורט לבין ניהול בכיר

       

      וזאת אולי בשל הכתבה שהייתה לפני שלושה ימים בגלובס שדיברה שמחצית מהמנהלים הבכירים החלו כספורטאים

        18/7/08 20:50:

      לא נורא להיות מכביסט

      (כחלק ניכר מחברי הטועים)

      אחרי הכל לא כולם מושלמים. תמים

      בכל אופן נהניתי לקרוא.

       

       

        18/7/08 18:05:

      גם לי בבית יש מישהו כזה... סיוט שלא כתוב בתורה:)

      לעומת זאת, אני 'מתה' על טלנובלות.

       

      כל הכבוד לאישה שיושבת לידך בזמן המשחק!

       

      ו... נתת גם לי רעיון לפוסט...

       

      עוד אשוב.

      בינתיים שבת שלום!

      רחל

        18/7/08 17:21:

      אבנר

      אני פשוט מקנאה....

      מקנאה באוהדים שרופים, מקנאה באוהדי ספורט...

      מקנאה במשוגעים לדבר....לכול דבר...שאינו מזיק כמובן!

        18/7/08 16:49:


      השארתי תגובה בפוסט של אורית...אולי אפילו תופתע :-)

      כמובן שהשארתי כוכב לכל אחד/ת מכם

      שבת נפלאה

      תמי

        18/7/08 16:44:

      כפי שכתבתי בפוסט של אורית,

      גמישות היא "שם המשחק".

      לחבר את בני הזוג לתחומי ענין אחרים ואפילו להצליח "לסחוף" אותם.

      שבת שלום,

       

       

       

        18/7/08 16:20:


      בכלל, צריך לזכור שאנחנו אנשים רב מימדיים; אנו יכולים לאהוב תחומים שונים.

      אתה יכול לאהוב שירה וגם כדורגל, ספרות טובה וגם כדורסל.

      התעסקות בהרבה תחומים רק מעשירה אותך, ועושה אותך לאדם שלם יותר.

      זה נכון, דרך אגב, לנשים וגם לגברים

       

      נכון - נכון - נכון

      *

        18/7/08 15:58:

      צטט: process 2008-07-18 15:06:07

      צטט: שושי פולטין 2008-07-17 22:57:24


      התגובה שלי היא תגובת התלהבות ומחאה כאחד!

      מה הסטיגמה הזו?!

      אני ספורטאית בנשמה, בתחרויות טניס, אתלטיקה, שחיה, דבוקה למסך,

      אחרי טניס אני גם עוקבת באינטרנט, למשל האתר הבא הוא ב favorites שלי.

      בכלל ספורט הוא אהבתי הראשונה, בקיצור הספורט אצלנו בבית הוא בצד הנשי,

      (שנים ניסיתי להסביר מה ההבדל בין גביע לליגה, וכל שנה עלתה השאלה מחדש...),

      ההתלהבות/המחאה תהיה גם בצד הנשי של הפוסט..(אני הולכת להעתיק אותה כלשונה!)

      *

      שושי

      שושי, למה מחאה? הרי אנחנו באים לשבור את הסטיגמה !

       

      חוץ מזה, אנחנו מהטובים (כלומר, לא עובדים במשרד החינוך, ואפילו לא באוצר...)  :)

       

      ההתלהבות מאהבת הספורט,

      לגבי ה"מחאה" - אל תקח את זה קשה, רציתי להדגיש שלאו דווקא צד גברי וצד נשי , גם נשים יכולות להתעניין בספורט.

      (ה eurosport ערוץ הטלויזיה הנצפה על ידי),  כמו גם -  לא כל מי שעובד במשרד החינוך הוא מה'רעים', להיפך אני מכירה אנשים מצויינים שעובדים שם, אני בטוחה שכך גם במשרד האוצר!

      זה שאתם מהטובים, בזה אין לי ספק, את זה אני יודעת...חיוך

      שבת שלום!

      שושי

        18/7/08 15:14:

      צטט: pשטות 2008-07-18 08:22:39

      הכל טוב ויפה, אך הערה קטנה,

       ישנן 4 אותיות שכשמחברים אותם נוצרת טעות. מ כ ב י.

      חוץ מזה אחלה פוסט.

      על זה נאמר - NOBODY IS PERFECT

       

        18/7/08 15:12:

      צטט: *כוכבית* 2008-07-18 00:35:11


      טוב...

      אני לא אוהבת תחרות באופן כללי, וספורט בעיניי הוא אמצעי לקידוש התחרות.

      וחץ מזה, משעמם... מאוד משעמם... לא מסוגל לצפות 10 דקות בכדורסל/כדורגל/השלם את החסר, מבלי שמחשבותיי ינדדו לכיוונים אחרים לגמרי.

      פעם אחת הלכתי עם אחי הקטן למשחק כדורגל.

      חוויה.

      האורות, המגרש, האוהדים, 22 הג'וקים שהתרוצצו על המגרש.

      אבל בסופו של דבר - התעניינתי בעיקר בגרעינים שפיצחתי בהתלהבות...

      משעמם? כנראה שראית משחק בליגה הישראלית...

       

      בעצם, בטוח (גרעינים...)

        18/7/08 15:08:

      צטט: shining 2008-07-17 22:58:30


      נו טוב...

      התמונה הושלמה.

      יחד כל הדרך...יחד...

       

       

      תמיד!
        18/7/08 15:06:

      צטט: שושי פולטין 2008-07-17 22:57:24


      התגובה שלי היא תגובת התלהבות ומחאה כאחד!

      מה הסטיגמה הזו?!

      אני ספורטאית בנשמה, בתחרויות טניס, אתלטיקה, שחיה, דבוקה למסך,

      אחרי טניס אני גם עוקבת באינטרנט, למשל האתר הבא הוא ב favorites שלי.

      בכלל ספורט הוא אהבתי הראשונה, בקיצור הספורט אצלנו בבית הוא בצד הנשי,

      (שנים ניסיתי להסביר מה ההבדל בין גביע לליגה, וכל שנה עלתה השאלה מחדש...),

      ההתלהבות/המחאה תהיה גם בצד הנשי של הפוסט..(אני הולכת להעתיק אותה כלשונה!)

      *

      שושי

      שושי, למה מחאה? הרי אנחנו באים לשבור את הסטיגמה !

       

      חוץ מזה, אנחנו מהטובים (כלומר, לא עובדים במשרד החינוך, ואפילו לא באוצר...)  :)

       

        18/7/08 08:22:

      הכל טוב ויפה, אך הערה קטנה,

       ישנן 4 אותיות שכשמחברים אותם נוצרת טעות. מ כ ב י.

      חוץ מזה אחלה פוסט.

        18/7/08 00:35:


      טוב...

      אני לא אוהבת תחרות באופן כללי, וספורט בעיניי הוא אמצעי לקידוש התחרות.

      וחץ מזה, משעמם... מאוד משעמם... לא מסוגל לצפות 10 דקות בכדורסל/כדורגל/השלם את החסר, מבלי שמחשבותיי ינדדו לכיוונים אחרים לגמרי.

      פעם אחת הלכתי עם אחי הקטן למשחק כדורגל.

      חוויה.

      האורות, המגרש, האוהדים, 22 הג'וקים שהתרוצצו על המגרש.

      אבל בסופו של דבר - התעניינתי בעיקר בגרעינים שפיצחתי בהתלהבות...

        17/7/08 22:58:


      נו טוב...

      התמונה הושלמה.

      יחד כל הדרך...יחד...

        17/7/08 22:57:


      התגובה שלי היא תגובת התלהבות ומחאה כאחד!

      מה הסטיגמה הזו?!

      אני ספורטאית בנשמה, בתחרויות טניס, אתלטיקה, שחיה, דבוקה למסך,

      אחרי טניס אני גם עוקבת באינטרנט, למשל האתר הבא הוא ב favorites שלי.

      בכלל ספורט הוא אהבתי הראשונה, בקיצור הספורט אצלנו בבית הוא בצד הנשי,

      (שנים ניסיתי להסביר מה ההבדל בין גביע לליגה, וכל שנה עלתה השאלה מחדש...),

      ההתלהבות/המחאה תהיה גם בצד הנשי של הפוסט..(אני הולכת להעתיק אותה כלשונה!)

      *

      שושי

        17/7/08 22:13:

      צטט: גילוש 6660 2008-07-17 22:12:16


      בהחלט מגניב הקישור שעשית בין התחביבים שלנו

      לבין הגדרת העצמי - אני חושבת שזה חשוב לא לוותר בזוגיות

      על החלקים האלה ולמצוא להם מקום.

      הכי כייף זה למצוא שותפה כמו אורית שמבינה שזה חלק ממך

      ורוצה להיות איתך כשנדלק לך האור בעיניים

      סתם כי זה אתה והיא אוהבת לראות אותך מאושר.. *

      ועכשיו נצא לטייל לפוסט של אורית :)))

      תודה - וטיול נעים!

       

        17/7/08 22:13:

      צטט: איילת עמית אמנית 2008-07-17 22:08:34

      צודק! צודק! *

      קרא את תגובתי אצל אורית

       

      :)

      איילת

      קראתי...

       

      כל הכבוד - אבל אני לא זוכר שוער בשם סילבה - רק שחקן מנבחרת ברזיל.

       

      תודה!

       

        17/7/08 22:12:


      בהחלט מגניב הקישור שעשית בין התחביבים שלנו

      לבין הגדרת העצמי - אני חושבת שזה חשוב לא לוותר בזוגיות

      על החלקים האלה ולמצוא להם מקום.

      הכי כייף זה למצוא שותפה כמו אורית שמבינה שזה חלק ממך

      ורוצה להיות איתך כשנדלק לך האור בעיניים

      סתם כי זה אתה והיא אוהבת לראות אותך מאושר.. *

      ועכשיו נצא לטייל לפוסט של אורית :)))

        17/7/08 22:08:

      צודק! צודק! *

      קרא את תגובתי אצל אורית

       

      :)

      איילת

        17/7/08 22:07:

      צטט: little78 2008-07-17 21:29:44


      נכון!

      הנה, אני למשל, יכולה גם לקרוא ספרים, וגם לראות היפים והאמיצים!! :)))

       

      אכן, עושר תרבותי... :))

       

      טוב שנולי דואגת לך לצד הספורטיבי...

        17/7/08 22:06:

      צטט: לא רוצה ניק 2008-07-17 21:12:40

      לי מסתדר מצויןן ספורט עם כל דימוי....והאמת שהייתי מעדיפה שהאלימים לא יהיו שם..

      זה בערך כמו שכמה ישראלים...הורסים את השם בחו'ל הרי לא כולם גונבים מגבות במלון. 

      ועכשיו אבנר לא רק ספורט ליד הטלביזיה...

      מה עם טניס למשל?

      אגב לא מזמן הייתי ברסלינג ונהניתי מאד מאד. 

       

      גם בעיני ספורט הולך טוב עם הדימוי!

       

      טניס? לא תודה. בשלב זה נסתפק בהליכה...

        17/7/08 21:29:


      נכון!

      הנה, אני למשל, יכולה גם לקרוא ספרים, וגם לראות היפים והאמיצים!! :)))

        17/7/08 21:12:

      לי מסתדר מצויןן ספורט עם כל דימוי....והאמת שהייתי מעדיפה שהאלימים לא יהיו שם..

      זה בערך כמו שכמה ישראלים...הורסים את השם בחו'ל הרי לא כולם גונבים מגבות במלון. 

      ועכשיו אבנר לא רק ספורט ליד הטלביזיה...

      מה עם טניס למשל?

      אגב לא מזמן הייתי ברסלינג ונהניתי מאד מאד. 

        17/7/08 20:28:

      צטט: ~wings~ 2008-07-17 20:04:59


      טוב.. תראה.

      ממש ממש התלבטתי אם לככב אותך.

      נורא רציתי להעניק לך אדום. אם כבר כוכב אז שתדע מי שולט ! :)

      בוא נגיד שלא ראיתי שכתבת מכבי..

      ולרעיון הפוסט - הכי חשוב למצוא את האיזון ואת המקום השווה. ונראה כי אתם מצאתם את הדרך לשם,

      יש לכם זמן לקפה [ולא רק בקפה], לטיולים, וצילומים של אורית ועשיתם זמן לתחביב שלך

      אז אין סיבה שאורית לא תצטרף ותהנה :)

       

      בלי איומים... :)

       

      תפסת בדיוק את הרעיון - לתת "ספייס" זה לא בהכרח לחוד, אפשר גם ביחד.

       

      תודה!

       

        17/7/08 20:24:

      צטט: david_l 2008-07-17 19:53:16


      אהבתי את הקישור שעשית בין הספורט להזדהות והגדרה עצמית.

      נושא שבולט מאוד בתחום הכדורגל (יצא לי לקרוא ספר טוב שעוסק קצת בנושא - העולם עפ"י הכדורגל - של פרנקלין פוייר. מומלץ!)

      אין ספק שהרבה יותר מלהיב לראות משחק שאתה מעורב בו רגשית, בייחוד אם הקבוצה שלך מנצחת. ביציע, כשיש משחק, זה אחד המקומות הבודדים שאפשר להתפרק קצת בלי שיסתכלו עליך בעין עקומה.

      מצד שני אני יכול לראות משחק וגם להנות מהביצועים.

      אבל-

      זה מקום שאני רוצה אותו בשביל עצמי. זה המקום שלי עם עצמי (לפעמים עם חברים).

      לכן, כשיש משחק היא יודעת לא להיכנס באמצע. לתת לי את ה-90 דקות (או 120 במקרה של טורקיה) ואחר כך אני אחזור אליה רגוע יותר.

      ככה אני..

       

      דוד - אם אתה בעניין של ספרי ספורט, יש לי כמה המלצות - למשל, "קדחת הדשא" של ניק הורנבי - תאור משעשע ונפלא של הזדהות-יתר.

       

      לגבי "ההסדר" שתיארת - בשביל מה המציאו את ההפסקה בין המחציות?... :)

       

      ראיתי בפרופיל שאתה בעד אנשים צהובים - כמוני?...

       

        17/7/08 20:23:

      צטט: david_l 2008-07-17 19:53:16


      אהבתי את הקישור שעשית בין הספורט להזדהות והגדרה עצמית.

      נושא שבולט מאוד בתחום הכדורגל (יצא לי לקרוא ספר טוב שעוסק קצת בנושא - העולם עפ"י הכדורגל - של פרנקלין פוייר. מומלץ!)

      אין ספק שהרבה יותר מלהיב לראות משחק שאתה מעורב בו רגשית, בייחוד אם הקבוצה שלך מנצחת. ביציע, כשיש משחק, זה אחד המקומות הבודדים שאפשר להתפרק קצת בלי שיסתכלו עליך בעין עקומה.

      מצד שני אני יכול לראות משחק וגם להנות מהביצועים.

      אבל-

      זה מקום שאני רוצה אותו בשביל עצמי. זה המקום שלי עם עצמי (לפעמים עם חברים).

      לכן, כשיש משחק היא יודעת לא להיכנס באמצע. לתת לי את ה-90 דקות (או 120 במקרה של טורקיה) ואחר כך אני אחזור אליה רגוע יותר.

      ככה אני..

       

      אתייחס לסוף התגובה שלך....:-)

      90 דקות - זה יותר מידי זמן בשבילי... כך שאני מתחשבת... ומחכה לדקות רגועות יותר...:))

      ככה אני...:))))))))))))  (וכבוד לה...:))

      תודה !

       

        17/7/08 20:04:


      טוב.. תראה.

      ממש ממש התלבטתי אם לככב אותך.

      נורא רציתי להעניק לך אדום. אם כבר כוכב אז שתדע מי שולט ! :)

      בוא נגיד שלא ראיתי שכתבת מכבי..

      ולרעיון הפוסט - הכי חשוב למצוא את האיזון ואת המקום השווה. ונראה כי אתם מצאתם את הדרך לשם,

      יש לכם זמן לקפה [ולא רק בקפה], לטיולים, וצילומים של אורית ועשיתם זמן לתחביב שלך

      אז אין סיבה שאורית לא תצטרף ותהנה :)

       

        17/7/08 19:53:


      אהבתי את הקישור שעשית בין הספורט להזדהות והגדרה עצמית.

      נושא שבולט מאוד בתחום הכדורגל (יצא לי לקרוא ספר טוב שעוסק קצת בנושא - העולם עפ"י הכדורגל - של פרנקלין פוייר. מומלץ!)

      אין ספק שהרבה יותר מלהיב לראות משחק שאתה מעורב בו רגשית, בייחוד אם הקבוצה שלך מנצחת. ביציע, כשיש משחק, זה אחד המקומות הבודדים שאפשר להתפרק קצת בלי שיסתכלו עליך בעין עקומה.

      מצד שני אני יכול לראות משחק וגם להנות מהביצועים.

      אבל-

      זה מקום שאני רוצה אותו בשביל עצמי. זה המקום שלי עם עצמי (לפעמים עם חברים).

      לכן, כשיש משחק היא יודעת לא להיכנס באמצע. לתת לי את ה-90 דקות (או 120 במקרה של טורקיה) ואחר כך אני אחזור אליה רגוע יותר.

      ככה אני..

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      process
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין