זהו סיפור על שלמה

שמצא את שלוותו בכוסו

היה מבזבז את זמנו

בלגימת כוס וודקה לקיבתו.

מלצר,

עוד כוס ומיד !

אחרת אשתולל,

וזה לא כדאי.

רשום זאת על חשבוני... אמר האדון בפינה.

שאספר לכם סיפור ידידיי?

על המפלצת הנוראה?

שבולעת... את כל בנות הכפר,

או שאספר לכם...

ספר, ספר ! צעק הקהל.

מלצר,

כוסי נגמרה !

מלא אותה בבקשה.

והפעם .. על חשבון שלמה השתיין.

עלה הוא על הבמה כשבידו חצוצרה
והחל לנגן את המנגינה האהובה על כולם.
שקט שרר במסבאה
כולם האזינו, האזנה מלאה,

מידי פעם היה מפסיק את המנגינה

שותה מהכוס שעמדה לרגליו

כך היה מנהגו של השתיין.

עד שערב אחד

עלה שלמה על הבמה

הכל התלחשו במסבאה

מה קרה שלמה ?צעק הקהל

שלמה לא ענה.

רק הביט בקהל

הביט בכוס המלאה

קם על רגליו והסתכל על החצוצרה.
המשיך לנגן עם חיוך על פניו.

ולפתע...מעד מרגליו.

כולם צעקו בבהלה

שלמה.. שלמה... שלמה, מה קרה?

אך שלמה לא ענה.

רק אז הבינו כולם.

שלמה השתיין נרדם לעולם,

אך במקום לבכות כולם,

המשיכו לזמזם את המנגינה

ששלמה אהב לנגנה..

אך... כמה חבל..

ששלמה לא ראה...

עד כמה כולם...

אהבו את המנגינה...

עד כמה אהבו כולם

את שלמה השתיין.