חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
10 נשים שחבל על הזמן במובן המקורי והעתיק של הביטוי
רשימת המשך מלבבת.
1. הנשים שאין להן חברות. שנשים תמיד "תקעו להן סכין בגב", ש"מסתדרות רק עם גברים", שכל הנשים האחרות "מקנאות בהן", ש"לא מאמינות באחוות נשים". זה תמרור אזהרה מאז'ורי: אף אחד לא גילה להן ש-it takes one to know one?
2. המתחנפות, המתחנחנות והמתבטלות. אלה שאומרות לך שאתה נורא חכם, וידען, ושאפשר ללמוד ממך המון, ובכלל אתה תמיד צודק וגיבור וחזק ונפלא וכל כך נעים להישען עליך. תיזהר, כי הן באמת יישענו עליך. עד שתישבר. וחוץ מזה, אתה הרי מכיר את עצמך ויודע שאתה לא כזה.
3. הפאסיב-אגרסיב. אתה מסתובב סביבה במעגלים שבועות ולא מבין מה עשית לא בסדר. עשר שנים יקח לך לגלות שהפרצוף הזועף הזה הוא הפרצוף הרגיל שלה. תת ז'אנר: זו שמצפה שתנחש/תרגש אותה.
4. המתיילדות. על שמן רשום בטאבו (של הג'יידייט) המושג המחליא אשה-ילדה. הלוליטות המקשישות חמודות וחלשות ומעפעפות ונזקקות ומאמיות, עד שהן א. מאבדות את הדרך (ר' סעיף 6) ב. שולפות ציפורניים (סעיף 7).
5. המאואבות באאבה. זה לא אישי, באמת. אֶן אִתאאבו בך עוד לפני שפגשו אותך ומיד מילאו את בלוגן הדלוח במקבץ מאמם של שירי אאבה וכימהון בניחוח פורנו-לייט ובטעם-לוואי עז של סוכרזית. תת ז'אנר: הרוחְניות. אלה שמדברות לפרחים, שרות לעלים ואואבות את העולם כולו ובעצם איש מלבדן.
6. אובדות הדרך. באמת שהן היו בדרכן לשוק הכרמל, אבל איכשהו איבדו כיוון, תעו כמה ק"מ זניחים צפונה והגיעו לפדני. ואם אתם כבר מול החנות, לא חראם לא להיכנס? תת ז'אנר: קוראות רָמוֹרֶן וצופות הטלנובלות. קֶרידוֹ, תותים ושמפניה הולכים יופי עם קארטייה.
7. מי שמגדלות ציפורניים ברגליים. חוץ מאיכס אין לי מה לומר כאן. אולי רק שזה שורט. ושגם ציפורניים ארוכות בידיים במראה העוף-הדורס הן לא משהו. ושפרנץ' ברגליים זה הכי דוחה (כי דא, פרנץ' נועד להדגיש את החלק שבכלל צריך לגזור ברגליים!!!) תת ז'אנר: תוחמות השפתיים בעיפרון כהה ובעלות האיפור החתולי הקבוע בעיניים. תת תת ז'אנר: המענטזות (כן, עוד יש!)
8. אלה שלא אוכלות אף פעם. אתה, זתומרת, מעולם לא חזית בהן אוכלות. הן תמיד טועמות רק כזית - התנהלות שמשום מה לא תואמת את ממדי גופן. לכל אשה כזאת, שטוענת: "אני ממש לא אוכלת כלום ובכל זאת לא מצליחה לרזות", נהג חבר קשיש שלי לומר את המשפט המצמרר: "בשואה הם רזו יופי".
9. המשוגעות לספורט. כל טיול נינוח (שדמיינת) בפארק הופך איתן לריצת מרתון מפרכת. כשאתה מנסה לרבוץ בים וליהנות, הן דורשות שתקום ותזרוק להן כדור, גם כי אין אף פראייר אחר שמסכים וגם כי הן חייבות, אבל ממש, לאמן את יד שמאל החלשה. והכי מעצבן - הן לוטשות מבטי משטמה אל המשקולות שלך, עשרה קילו האחת, כי הן עצמן מצליחות להרים בכל יד רק חמישה - עד שבא לך להוריד להן על הראש משקולת כזאת ולגמור את הסיפור אחת ולתמיד.
10. הנשים שלא סותמות את הפה. אלה שיש להן מה לומר על כל דבר, ודעה בכל נושא, וכמעט תמיד דעה שלילית ופסימית עד שכבר עדיף לך לתלות את עצמך בעודך בחיים, שלא לדבר על כך שכשאתה סופסוף מנסה להשחיל מילה, הן קוטעות אותך בברוטליות כי בדיוק נזכרו בעוד איזו הטפה משמימה של שעתיים. נשים מיזנטרופיות, ביקורתיות, פמיניסטיות להכעיס, כאלה שתוקעות לך בעין כמסרגה חלודה את העניין הפמיניסטי בכל מקום ובכל זמן (כולל באמבטיה, שנועדה כידוע לרגיעה. לא אצלן), מרירוֹת, עצבניות, תמיד חייבות לצדוק (ולא יתעצלו להסביר לך שעות איפה טעית) וחסרות סבלנות כלפי כל היקום פרט לחתולים. או בקיצור: אני.
■ ■ ■
בתמונה: האשה-שטן של המאה ה-15, לוּקרֶציָה בּוֹרגָ'ה, בציור של ברתולומאו ונציאנו. בתו הממזרה של האפיפיור אלכסנדר השישי (רודריגו בורג'ה) הושאה בנישואי-תועלת לאצילים מהמשפחות אֶסטֶה וספוֹרצָה, דבר שלא מנע ממנה לשכב עם אחיה צֶ'זארֶה ('הנסיך'), הזכור לרע (ואף ללדת את בנו), ויש אומרים - גם לשכב עם אביה. היא נודעה בחוסר סובלנותה לחולשות אנוש ובשיטת החיסול האהובה עליה - ההרעלה. בשמה נקשר המושג הבעייתי-משהו-בהתחשב-בנסיבות, פאם פאטאל. |
תגובות (282)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פשוט כיף לקרוא אצלך !
נשארו עוד 2 רשימות שהייתי שמחה (ומאושרת) אם היית כותבת :
10 בחורות שאת לא רוצה להיות חברה שלהן
ו-
10 גברים שאתה לא רוצה להיות חבר שלהם
(על זה מצידי את יכולה לוותר...:)
ואני אוהבת את כולן מרחוק ובאופן מאוד וירטואלי.
אני שונאת נשים רזות. פשוט לא יכולה לסבול אותן. כל היתר שתיארת - רגע, ואנחנו לא כאלו?
והבלוג שלך נהדר, ואת גם. והתמונות שאת שמה פה, חבל"ז.
סעיף 1, בדיוק אני.
(רק לא הבנתי למה על הגבר להתרחק מהן (?))
כנראה שהרבה גברים לא יודעים את מה שכתבת, כי... להם זה לא ממש מפריע.
וגם.. מעט מ-10 מעט מאוד, קמצוץ, זניח.
עצה ידידותית מזקנה שאוהבת את הבנות של חברותיה כמו גם את צמודתו העכשווית של בני - נכון שאין צורך להגזים (כמו ברשת) מספיק שתיים/שלוש חברות טובות. וודאי שלא חסר צפוניות ביצ'יות (שחלקן מדממות לאורך כל החודש) אבל מה לך ולהן? אמצי לך את אלה שיש לך דיבור אמיתי איתן ותרוויחי; תאמיני לי שתרויחי בגדול. אגב, גם הומואים נפלאים כחברי-נפש. כמובן שממליצה ומאחלת לך שתמצאי את הגבר הנכון לך; אלא שעוד לא נברא זה שיצליח למלא את כל החסרים.
אכן פוסט משובח,
(*__*)
על זה אני מוכנה להרים כוסית ! אפילו לחטוא (שלא כמנהגי) בעוד אחת ועוד.... תיכף אבדוק מה יש במזווה
צודקת, מכיר אותן יותר מדי.
ברי לכל בר-בי-רב שרשימת ה-הן איננה משהו מובנה.
בעיני המתבונן הנה.
רב לך שהתנאת ארבע פעמים בחווית אאבה (כך במקור).
הייתי שמח ולו לאחת נוספת.
רשימה הומורסטית סרקסטית בנושא ההן, מפרי עטך המושחזת בוודאי היתה מעלה חיוך...או, אז עכשיו לכשיצאנו וראינו את רשימת הלאווים של המרובעות (כמו גם ברשימת המרביעים הקודמת. אלו שיש להזהר מהם)
אפשר לקבל ריענון של רשימת ה-הנים
שנדע ונוכל להזהר באמת
:)
כתיבה משובחת כהרגלך
:)
ק
אני זוכר שיחת גברים שהייתה לי עם דוד שלי כשהייתי בן 15.
הוא אמר לי שכשאתה עולה על אוטובוס, ורואה 50 אנשים יושבים בניחותא, במבט ראשון הם נראים נורמלים, אבל שאני אדע (והוא אהב לנעוץ בכח את האצבע בדיוק מתחת לסטרנום, כשהוא היה אומר "ושתדע לך") שמשהו כמו 48 מהם חולי נפש ברמות שונות.
אני חושב שהוא טיפה הגזים עם ה 48 אבל אני חייב להסכים איתו באופן כללי (אצלי בעבודה למשל היחס הוא 40 ל 50), ובמיוחד (לפי מה שאני שומע) בסצינת הדייטים.
לפעמים אני מודה לאלהים שאני לא צריך להיות שם.
צחקתי :-)
אני חושב שהתכונה שהכי שנואה עלי היא #3.
יש לי גם הרגשה שזה כשרון מולד בכל אשה.
אוי אני כ"כ שונא את זה.
לדעתי זה פי מליון יותר גרוע, מהנודניקיות שלנו, חוסר הריכוז כשמדברים אלינו, או אפילו כשאנחנו מתחילים להתלונן.
במצבים כאלה הייתי רוצה לקחת אתכן לספארי ולהוריד אתכן מהרכב במתחם האריות.
אין הנחתום מעיד על גיסתו, כי למה להסתבך?
אז אני אעיד על מיא - יפה ומתוקה. גם המוח שלה.
אין הנחתום מעיד על עיסתו
החיוך היפה שלך
ותווי הפנים--שפת הגוף
אינן מתאימות
לתכונות של שתי הנשים האחרונות
שכחת את החונקות.
וזה ממש לא קשור לגברים
אלא לעצמן בלבד.
הן לא מסוגלות להישאר רגע אחד
לבד עם עצמן - החשש העיקרי
שאם הן יפנימו מי הן - הן יתאבדו.
איך את במתמטיקה?
קושאלאחותך תנסי לקטוע אותי!!
תכנסי למועדון החברות שלי ותביני...מהיום אני יודעת שפאם-פאטאל בכלל אמורה להיות שטוחה.
רווח לי.
פוסט אליפות.
בא לי בזמן הפוסט הזה, צחקתי :)
תודה *
איכס איכס איכס
חייכת אותי , למזלי לא ממש מצאתי את עצמי
יש לי קצת מהכל וכלום משום דבר
חחחח
תודה מיא. נסתם לי חור ענק בהשכלה. אכן נשמע דוחה!
כן!
גררררר.....
(:
בום 1, בום 2, בום 3!
את מכוונת ופוגעת ואני שומעת מטר של גוויות נופלות מסביב.
אואבת אותך. ריגשת. אין מה לדבר - העולם שייך למכוערות שלא יודעות שהן כאלה ולטפשות שמתבוססות בטפשותן ואיש לא טרח למשות אותן מביצת הג'יפה ולמשוררות הכימהון, הערגה והכיסופים.
גם אני מלאת ערגה וכיסופים - אבל זה לא משהו שעוגת גבינה לא תוכל לפתור.
אתה מתכוון לסקסיות המגניבות האלה, שפרט לצורה משובחת יש גם שכל בקודקודן?
אני בגיל 38 כבר אמרתי 40 כי זה נראה לי מספר יותר יפה וגם השנתיים האלה לא ממש נראו לי חשובות. וגם כי אף אחד לא נתן לי 38 אז בתור 40 בכלל הייתי נס רפואי.
אבל הולכים סחור סחור זה לא הגברים? זה לא הם שאי אפשר אף פעם להבין מה הם רוצים, וגם יש להם תירוץ מצוין - יכולת מילולית נחותה מזו של הנשים - שהם שולפים בכל הזדמנות? את יודעת כמה פעמים האשימו אותי גברים ביכולת מילותית גבוהה? איזו מין האשמה זאת?
מה איתן?
זה חינני, לומר בגיל 48 שאת בת 39...האמת אם לא ניתחת את העור של למוות והחריץ של התחת לא הגיע לאמצע הפנים, אולי תוכלי לעבור בגיל הרצוי, אבל זה פתטי לראות נשים מקומטות שממש משקרות בקשר לגיל שלהן.
אני תמיד אמרתי בת כמה אני, מעולם לא עלה על דעתי לשקר.
ומה עם הנשים הפתטיות שנראות כמו הבנות המתבגרות שלהן, מתלבשות כמותן, ונהנות מהסיווג ככוסיות על, והחברים של הבנות מסתכלים עליהן כאוביקט מיני, אם הייתה לי אמא כזו שמתחרה בנעוריה האבודים הייתי שוחטת אותה...ואם הייתי יודעת שאמא שלי חומדת את החבר החתיך שלי, היא הייתה מאבדת את כל זכויותה כאם לעולם.{ושמעתי על סיפור כזה}
ומותק הרשימה של קצרה מלהאכיל את כל הנשים הנפלאות שמסתובבות חופשי בעולם באין מפריע. ועוד תמיד ימצא הדביל שהתאהב בנעל ויוציא עליה את כל חסכונותיו.
והנשים שחיות מאהבה לאהבה {לא אישי} וכשאין אהבה הן מדוכאות על סף התאבדות.{לונה פארק}
ואת אלה שחושבות שהן מהממות ואיך כל המכוערות מסביב לקחו את כל הגברים ורק להן הנפלאות לא נשאר, איך ?
המתרפסות, הנזקקות, נוטפות מתיקות מלאכותית, טוב, אני לא סובלת אף אחד היום.
ומה עם אלה שעושות רשימות?
39 זה 30 פלוס, לא? זה מה שאני סיפרתי (בערך 5 דקות התאפקתי ואז הייתי בגאווה אומרת את הגיל האמיתי. זה ששרדתי עד אז זה גם הישג, לא?).
ומה עם הנשים שלא מסוגלות להגיד שום דבר ישר?
והולכות סחור סחור, לא מסיימות אף משפט, עד שמתישות אותך לגמרי?
סחיטה של תשומת לב ובלבול האויב.
ולרי - ומה על מכחישות הגיל? אלה שעשר השנים היפות ביותר שלהן הן בין 39 ל-40?
ויש גם גברים שנתקעים על 49.
אלה שני הגילאים הקלאסיים - 39 לנשים ו-49 ולגברים. משם יש כאלה שלא מוכנים לזוז.
אתה שייך לאחד מסעיפי הגברים ברשימה הקודמת, רוץ לבדוק את עצמך. זה מבחן אמריקאי.
תשמור את רחשי ליבך על האקסית שלך, לעצמך. כי אתה בחרת בה.
אז מה זה אומר עליך?
. :( My Ex was all of those Ten put in one
וואי, וואי, איך שכחתי את הסוג המזעזע - נשים שלא מגלות את גילן? (מישהו הזכיר לי).
יש גם מי שמשקרות באשר לגילן, אבל על זה אפשר לעלות מיד. יש גם המוני גברים שמשקרים - אבל עוד לא נתקלתי בגבר שסירב לגלות את גילו (האמיתי או המומצא). זה שטיק ששמור לנשים בלבד.
לכל סיר יש מכסה אחד ולפעמים כמה...
טוב שיש את עשרת הגברים ההם
לעשר הנשים הללו...
שייכת ל9 ולאלו שלא ממש אוהבות לדבר(-:
נגמרו לי הכוכבים, אחזור מחר.....
לא מצאתי את עצמי באף קטגוריה, זה טוב או רע?
פאם פאטאל - כינוי נוצרי טהור שהמציאו הגברים הצדקנים כדי להשליך אשמה מעצמם..
ואת גדולה יקירה.*
מיא מאמי..ולרי עם וו אחת. הנה אמרתי לה..בזמן שהיא בוחרת מאנU{תפריט} גורמה...סנובית זאתי...
וחשבתי על עוד שני סעיפים מאוד..איך לכנות אותם..סעיפים מוכשרים...בהמשך...
חשוותי כך אבל העתקתי מזו שמעליי. תגידי לה. היא התחילה !
ולרי עם וו אחת.
אין לי בעיה עם כל סעיף שתמצאי לנכון, במיוחד כזה שמעלה את הסעיף.
ושאני אכעס עליך? אין סיכוי כזה.
11. סעיף וולרי את מיינד - יש את זן הנשים המעצבנות האלו שאינו תאיר בסעיפים. הן גם חוצפניות מספיק כדי להציע על שמן קטגוריה. הן מביאות לי את הסעיף !
(נ.ב. לא מתואם עם וולרי. וולרי את אוקיי עם זה ? לא הייתי רוצה שתכעס עליי...)
מאיינדי..את בחברה טובה...גם לי אין שום סעיף ברשימה, אבל בניתי כמה חדשות.
אני זן מיוחד של נשים...וכנראה שגם את...
טוב האמת היא ששתקתי עד עכשיו מרוב צניעות.
כל-כך ניסיתי והשתדלתי וקראתי שוב (ושוב) ולא מצאתי את עצמי.
אז הלכתי לשאול יודע דבר (או שניים) לא לגמרי אובייקטיבי האיש
אבל אמר שאינני כזו או כזו או... טוב.
רגע, אולי אני מהסוג המכחישני ?
למגיבים האחרונים - תודה רבה.
אכן יש מקסימות, אבל לפעמים ה'קסם' הוא רק פסאדה. זה נכון שלעומת נשים, גברים רבים אפילו לא טורחים לעטות את הפסאדה הזאת וישר מתנהגים מגעיל. אצל נשים הגועל - אם קיים - מתחבא מאחורי הפרנץ'.
היי שמח שנתקלתי בך
קרעת אותי מצחוק!!!
ניתוחים נפלאים ונכונים בהמון מקרים!!
חוץ מזה יופי שנתת קונטרה לניתוחים והסיווגים
לגברים - מאת איריתה הנהדרת.
מעולה
מכיר אותן.....אבל ישנן המון המון נהדרות ומקסימות
יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את את מי נשאר לאהוב?
הגעתי...
שאפו על ה 10...ציון 10...
אבל לא עומד באותו לבל על הגברים...
כבר כתבתי בפוסט שלי חברוּת - זה כל הסיפור על חברותיי, הקדומה שבהן מגיל תשע, שבאמת הוכיחו את עצמן ועמדו בכל המבחנים. אני חושבת שכל אדם, גבר או אשה, חייב חברים שהם לא בני זוג. אני לא יכולה לדמיין את חיי בלי החברות שלי.
בקשר לחופש הבִּרבור - קפה דה מרקר הוא הוכחה ניצחת לקיומו. רק בחלקת המפלצת–מלוך–נס הקטנה שלי אני עדיין קובעת את הכללים, מה לעשות. זה הצד הגברי שלי. השולתתתת.
....וכשאת מנסה לחזור לנושא ולספר על הקורות אותך, הן מפהקות בשיעמום ובסוף אומרות: "בואי נדבר על משהו מעניין... עליי!" - זה משפט ידוע שלי שתמר חברתי אוהבת לצטט.
זה קלאסי שעל כל אשה חזקה אומרים שהיא גבר... גם לי אומרים את זה הרבה!
את האשה המגניבה והמעמיקה ונטולת הדעות הקדומות, שלא נופלת לאף סטריאוטיפ, שכל מי שניסו לתייג אותך לא הצליחו. אם יש תכונה אחת שלך שאני מסתייגת ממנה היא סובלנותך המופלגת לבני אנוש ולחולשות אנוש. זה עולה לי על העצבים!
תודה. אני באמת חושבת שאדם צריך להיות ראוי לאהבה - זה לא בגד וואן-סייז שאפשר להלביש על כל בנזוג פוטנציאלי מזדמן.
אכן הנשים הן אלופות השנאה העצמית, דימוי הגוף הבעייתי, יסורי הנפש - אנחנו תמיד מסתובבות לכל הכיוונים ונועצות את הסכין בעצמנו עמוק ככל שניתן.
והקושי שלכם, או במקרים רבים חוסר היכולת, להפגין חולשה - הורג אותנו. פשוט הורג. אני חושבת שזו בעיה שמחבלת במערכות יחסים רבות.
אני לא חושבת שגברים הם גזע נחות. אילו הייתי חושבת כך, הייתי בדיסוננס רציני - למה אני רוצה אותם בכלל?
אבל אני חושבת שגברים צריכים באמת להרפות לפעמים מהפאסאדה החזקה והשולתתתת שלהם כי במקרים רבים אין לה כיסוי והם משלמים עליה מחיר גבוה.
שני הפוסטים האלה, האחרונים, נכתבו בהומור, אבל הדיון בעקבותיהם בתגובות הכניסו אותי לתהיות עצובות ולמצברוח מחורבן.
ואם תרשה לי להוסיף - אנחנו, הנשים ה'בסדר' (יחסית, הכל יחסי) - העצמאיות, אלה שלא מתחנפות לגברים, לא רואות בהם ארנק מהלך, משתדלות לא לנדנד ולא להעיק - תמיד בהלם ובשוק ובתדהמה מטיפוסי הנשים שהגברים שהיו לנו (או שיהיו) מוכנים לסבול ולא רואים את המסכות ואת השקרים - למשל טיפוסות ה'אור והאאבה' לכל העולם, או החלשות והעדינות (עאלק) שבהזדמנות ראשונה שולפות ציפורניים מטופחות יותר או פחות.
מישהו כתב למעלה שהיופי מסביר הכל - שגבר יסלח לאשה יפה הכל.
ובאמת, זה ההסבר היחיד שמתקבל על דעתי.
כי כשאני שומעת לפעמים גברים מספרים על ה"זוועות" שנשים "עוללו" להם, ואני שואלת כמובן: "איך הסכמת?" - תמיד מתברר שהאשה היתה פשוט יפה. וזהו.
פרופ' אלומית ישי חוקרת המוח כתבה פוסט על זה, על כך שאנחנו מתוכנתים לצרוך יופי, ואמא שלי, האנתרופולוגית ד"ר רינה נאמן, מלמדת באוניברסיטה על תפישות היופי שלנו, שלא כל כך משתנות עם השנים, למרות שתמיד יבוא הגאון שיזכיר את רובנס וכו'. זה כנראה ההסבר. נשארנו פרימיטיביים ונשלם על כך. גם נשים וגם גברים.
את תחיי הרבה אחרינו.
אמנם רגשנית ורגישה
מצחיקה ושנונה
אבל בזכות זה שאת יודעת לקבל הביקורת ולא למהר למחוק
אני מצדיע לך
קחי כוכב ירוק על קבלתך.
אני אנסה להמשיך לחיות לאחר הביקורת הגומזת הזאת.
וכבר כתבתי לא אחת שכוכבים לא מזיזים לי.
גם לא טרולים.
מיא אני מככב אותך באדום וירטואלי.
למה?
כי את ניסית לרכב על הגל של הפוסט הקודם שלך.
שהיה מבריק
מצחיק
ואמיתי.
קחי אדום
הפוסט הזה סתמי.
מצטער.
לא! לא עוד פעם סתימת פיות!
אדרבא, יחי חופש הבירבור!
אני לא חופרת, אני חוקרת! הו!
11. נציגות שימור לקוחות.
ומחאה קטנה:
אין לי חברות נשים . כלומר, יש לי, אבל רק אחת, והיא בדרום אמריקה עכשיו.(כמה חבל)
על כל השאר אני לא סומכת.
איך בכלל אפשר לסמוך על משהו שמדמם שבעה ימים בחודש ולא מת?
40 דקות קראתי את הפוסט ואת כל התגובות כאן. 40 דקות שעשו לי את היום וצחקתי את עצמי לדעת.
מאיה, נשמה,
למרות שאת Type 10, את אכן מיזנטרופית חיננית. (שמת לב שהתוספת "חיננית" תמיד מעגלת פינות ומעדנת את הזן הקשה לעיכול? יש את הקוטריות החינניות, ואת המתנשאות והיהירות החינניות ועוד תתי-ז'אנרים...)
רציתי להזכיר את ז'אנר "המשליכות".
אלה שתמיד משליכות על עצמן את כל מה שיש לך להגיד. כשתתקשרי אליהן ותספרי שאבא שלך בבית חולים ושהבוס לא קידם אותך בעבודה ושאת עובדת קשה מדי, הן מייד יספרו שלאבא שלהן היה התקף לב בדיוק כמו של אבא שלך ואז יבוא תיאור ההיסטוריה הרפואית שלו לדורותיה, כולל הגרעפסים, האינפוזיות, היציאות, מירקמן וצבען, ועוד ועוד. אחר כך הן תספרנה שגם הן לא משתזפות בים כל היום ו"שנה קשה כמו שהייתה לי עכשיו, לא הייתה לי שנים בעבודה. הכול עליי. אני הפחזבל של כולם. כמה עבודה יש לי וחודשים שלא יצאתי לחופש".
בסוף השיחה תשכחי בכלל למה התקשרת, ומה אמרת ובוודאי שצרותייך ייראו כמו חופשה בריביירה הצרפתית לעומת "המשליכה" שכרגע ליהגה לך למוות באוזן עד שכמעט כרכת את חוט הטלפון (אם עוד יש חוטי טלפון בימינו הסלולאריים) ונפרדת לשלום מהעולם הנפלא הזה.
גדול!
הכי הצחיק אותי: המאואבות באאבה
אהבתי וכיכבתי
לאט לאט, כדי לא למשוך תשומת לב הנמרות המשתוללות,
זע זונגי לאחוא עד שגבו נגע בדלת
בעוד הוא מגשש אחר הידית הבין שיש מקומות אליהם שפשוט מסוכן מדי להיכנס אליהם
ויתרון נוסף ומשמעותי בהיותו חבר בגזע הנחות יותר (הגברים) הוא שאת ההשתוללות החיננית הזאת אי אפשר למצוא "אצלנו"
אנחנו אוהבים להביט במראה מקדימה - ואף פעם לא מחפשים את הכרס על ידי סיבוב הצידה - אם לא רואים, אז אין. ואת הקינאה באחר, אם יש, אנחנו שומרים בשקט, כח אסור להראות חולשה.
כפרה את קלה כאיילה,
הזהב..הוא משקל סגולי פנימי..לא שוקל הרבה...
מדויק, וגם הביקורת התקבלה באהבה. כמוני-כמוך. רק העולם חייב קצת אנשים מעניינים, לא? לא יתכן שכולם יהיו משמימים כישימון.
קצת כבד, לא?
אוי, על ההיבט הזה לא נתתי את דעתי. תודה שחלקת.
מזעזעת באותה המידה אני חושב, יחסים סבירים או טובים רצויים עם הורים אבל לא הרבה יותר מזה, אם כי שכשאני כותב את זה וחושב על שני ילדיי אז הייתי שמח אם יחסיי איתם כשהם יהיו גדולים ממש יהיה מצויין, כנה, אמיתי, משתף ו.. חברי, במידה רבה, אך לא באופן אובססיבי
לא זה ולא זה.
ועכשיו לכל בעלי הסבולת הגבוהה שטורחים לקרוא תגובות והגיעו עד לכאן:
זו בדיוק הסיבה שאני לא מקבלת חברים חדשים.
חברות?
ערב קסום?
חנופה לגברים (או למישו? טוב מותי מחיי)
קאט דה בולשיט, כמו שנאמר.
פחות תיקסמו ויותר הבנת הנקרא - לארז אשרוב יש פוסט כזה, וגם בו התגובות מהתחת - תסלחו לי בעד הביטוי.
אכן, לפעמים צריך לדעת לסתום את הפה.
חבל שכל כך מעט אנשים יודעים.
חיוך גדול
צחקתי בקול - כמו שנוהגים לכתוב כאן באתר
חברה מצטיינת
תודהגם אני תמיד ניחמתי את עצמי בזה שאני דפוקה חיננית ומודעת לדפיקויותיה.
אבל אחר כך גיליתי שלהיות שרוטה חיננית זה בעצם להשחיל לאנשים את כל החרא אחרי שנטרלתי להם בחינניותי את כל ההגנות והזהירויות.
גם להגיב בחזרה לנוירוטית החיננית כגמולה זה יותר קשה.
החינניות, גיליתי, היא יכולת הגנתית משובחת של הנוירוטית המעצבנת.
ככה שנוירוטית-מעצבנת-חיננית הרבה יותר מסוכנת לסביבתה, אבל לפחות נותנת שואו מהנה ומעורר מחשבה.
(ואני מדברת כאן על עצמי בלבד, אין באמור משום ביקורת על איש)
אכן שנונה
1.אכן אחוות נשים, אין כמו הומור.וחברות אגב לא צריך הרבה. מספיק מעטות וטובות, איך מיא אומרת עד לקבר השחור.
2. כנראה לא קראת את הפוסט על הגברים, אין כאן חנופה, רק מציאות עגומה.
10. עדיף לא לשתוק, שתקנו די.
והחברות שלה אגב שוקלות אותה בזהב טהור.
נהדרת. לא יכולה לסבול בחורות שמגדלות ציפורניים ברגליים , ואז צובעות אותן בפס לבן
וחושבות שזה אסטתי, רק אלוהים יודע איזו ג'יפה מסתתרת שם מתחת לציפורן..
חברתי, קולגה יקרה
את כותבת שנון וקולח תענוג לקרוא אותך.
לגופו של פוסט, אני תמהה תמיהה רבה, שכן:
1. אחוות נשים ? עם פוסט כזה - סביר שהרבה חברות אין לך וחס וכרפס גם לא תהיינה לך :)
2. מתחנפות? - מה הפוסט הזה אם לא הלל חנופה לגברים?
10. לפעמים צריך לדעת לסתום את הפה ;-)
המשך ערב קסום ותשקלי מילים...לפני שתשקלי חברות
לא יודע אם לצחוק או לבכות - גם מהפוסט וגם מהתגובות.
יצאתי עם כל העשר וגם עם כמה שכיכבו בכמה קטגוריות בו זמנית.
להגנתי - גבר יצא גם אם אחת שהיא כל העשר ביחד אם היא יפה מספיק
כן - אנחנו אדיוטים - עד גיל שלושים פחות או יותר
חברה טובה, נשמעת (בעצם, תלוי בדפנה).
מיא,
קראתי בהנאה את שני הפוסטים האחרונים שלך. נהניתי מאוד.
קראתי גם את רוב התגובות ועברו בדמיוני כל מיני אירועים והתנהגויות של גברים ונשים.
הכל אמת...
ובכל זאת בני אדם רבים חיים אם יודעים איך... גם עם החסרונות...
להלן קטע משיר שלי, "חיים של יחדיו", הקרוב לנושא:
.
...למרות כל הנ"ל , עם חלוף השנים,
הם חיו יחדיו בשיתוף ובנחת.
מצאו פתרונות, לא כל כך משונים,
כי כשיש פתרונות, צריך רק לקחת...
שח-מט במתנ"ס, לשחק הוא הלך
והיא לכיתת הברידג' השתייכה.
ראתה מחזות, עם ענבל או לילך,
והוא, התחזה לו, בצ'אט כבריחה...
אוכל מוכן לחמם היא למדה,
והוא, התחיל לבקר מסעדות.
הלכה למסיבות, "ענייני עבודה",
פירגן ונשאר במשרד ל"ישיבות".
בעושר ואושר, כך הם נראים,
כל אחד עם חייו וחיים של יחדיו.
מה עוד קורה, מאחורי הקלעים...
רק לפיקחים, זה מובן מאליו...
:)
.
.
את השיר כולו אפשר למצוא בקישור שלהלן
.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=494170
.
וגם למצוא דברים אחרים בסמוך...
.
רמי
.
טפרים - זו המילה שחסרה לי.
האשה הנורמלית בעיניי היא אני כמובן. הנוירוטית הנורמלית.
וברצינות - פחות אשה במובן של נשיות מתחנחנת, מודגשת וקוקסינלית, אלא יותר בנאדם הגון, קומוניקטיבי - אומר מה שהוא חושב ולא זומם חרש ומחבל תחבולות - ישר, ישיר, עצמאי, חרוץ, אמיץ בכל מקום שאפשר. כל זה נכון גם לגברים, כמובן.
אבל תסכים איתי שתופעה מזעזעת בהרבה היא גבר שהחברה הכי טובה שלו היא אמא שלו
אני באמת חושבת שאילו אנשים היו פחות גברים ונשים ויותר בני אדם, היה ניתן להתגבר על הסטריאוטיפים הפרימיטיביים.
שרון, למעשה רציתי לכתוב "מוצאת הדים לאישיותי הקלושה..." מה שמביא אותי לקטגוריה מעצבנת לא פחות - זו שתמיד תרד על עצמה קודם, כדי לסחוט מחמאות.
אבל כבר ידוע לכל שאתה אוהב אותי...חחח, לפחות את מכירה את עצמך טוב ויש לך אינטגריטי... "הדים קלושים"- יפה, מיכל
עכשיו אני קורא את התגובות אז אני רואה שמישהו כבר חשב פחות או יותר כמוני...
פשוט מצויין!
הפרנץ ברגלים ברררר....שלא לדבר על טופרי הפסטיק הציבעוניות והמנצנצות.
אז מיהי האשה "הנורמלית" בעינייך אם יש כזו?
איזו אשה את רוצה להיות ואל מי את נושאת עינייך?
פוסט מצויין, אני חושב שדייקת בכל הסעיפים, סעיף 3 על הפאסיב אגרסיב חזק במיוחד, זה הטיפוס הנשי הכי מתיש, בהחלט מתסכל. יש כמובן עוד ועוד ועוד. אני אוסיף בינתיים רק את הטיפוס של אישה שאמא שלה היא החברה הכי הכי טובה שלה. כמובן שיש בזה הרבה מהחיובי, ובמקרים מסויימים זה מרגש ותקין אך לפעמים זה קלוקל והאהבה והקשר החזק הזה לעולם יהיה חשוב לה יותר מקשר עם גבר כלשהו, חבל.
אני קוראת אותך, והרשומה הזו מלטפת אותי וסוחטת ממני אנחה נעימה. בספר בראשית, פרק אָלֶף, החָזוֹן שאליו כולנו שואפים כבר היה קיים.
בגן עדן היה שִׁוְיוֹן, אדם וחווה נלחמו על הרובד הבסיסי, האינסטינקט לשרוד. וממצב גולמי שבו האדם היה ממוקד בעצמו מרגע גילוי ההבדל בין המינים הוא עובר לאספקט רגשי ונזקק.
וברגע שחווה פיתתה את הגבר לאכול מהפרי האסור היא קוללה. ואני אומרת שהקללה הזו נדבקה במין הנשי קשות: )
ככה זה, אנחנו גוררים אחרינו מזוודה עם סטאוטיפים פרימיטיבים. לא סתם נשים מחפשות פינה קטנה וחמה שדורשת טֶסְטוֹסְטֶרוֹן במקום אסטרוגן ובעיות מחזור. http://blog.tapuz.co.il/Delusionתודה. השתדלתי, באמת
אתה חי בעולם שכולו טוב, אשריך
אז תאכלי כבר משו, לא משנה מה!
מה שאומר שאולי תיאלץ לבשל בעצמך? או שרעיון מהפכני זה לא קנה לו מהלכים אצלך?
גברים שאוכלים אצל האמא שלהם - עוד זן מלבב.
וואו - כמה זמן לא שמעתי את התואר פישר - רטרו אמיתי!
ןועכשיו ברצינות - מה רע? רעות רק הצביעות, ההתחסדות וההתיימרות. מי שיודעת שהיא כזאת לא יכולה להיות רעה לגמרי. מי שמתיימרת להיות מה שהיא לא, היא המעצבנת. אני אולי נוירוטית וכפייתית אבל לפחות יודעת את זה. וכפי שחברתי הטובה דפנה אומרת - את נוירוטית חיננית. כל המתיילדות והמתפנקות והמתחנפות קשות לגברים עושות לי בחילה שלא תיאמן (מומלץ לגזרה!)
אתה מוזמן לסעיף הראשון ברשימתי הקודמת - הגברים שמטנפים בטירוף את אשתם לשעבר.
גמני - עולם האינטרנט האכזר הפריד בינינו...
אני אוהב את אישה 11
זאת שהיא לא אמיתית
אני משוטטת לי פה להנאתי מלקטת בפינצטה תובנות חשובות לתגובתי הנאורה
ומה אני רואה- שומו שמיים ממש בבלוג של חברתי הטובה מוציאים את דיבתי רעה :)
מה זאת אומרת יש לי חברה כזאת????
והרי מאז אנחנו מכירות אני מתוודעת באופן אישי רק לכל סוגי הסלטים הקיימים במרחב גוש דן רבתי
אז מה הפלא שאני ממצמצת עם השפתיים ולא אוכלת מאום.
כבר אמרתי פעם, אני לא אוכלת את האוכל של האוכל שלי :)) ולאחרונה גם לא אותו :((
שכחת את אותן נשים שלא מסוגלות להכין חביתה, ומסתפקות ב "מנה חמה", מה שאומר שתאלץ לאכול ג'אנק פוד לשארית ימי חייך או לרעוב במשך כל השבוע עד לארוחת סופ"ש אצל האמא...
אז מה אם אנחנו גם כל אלה יחד. מי אמר שזה רע?
[עם הסתייגות של 20% - את 'המתחנפות' מעולם לא סבלתי. הן אלו שהוציאו אותנו למדבר...
והמצהירות 'המתיילדות' שעדיין לא נולדה במוחי [רק במוחי]המילה לתאר את סלידתי מהן.]
אפילו את האאואבות עם שירי אאאבה הפישריים שלהן אני מכבדת. מה לעשות שזה מה שחילק להן אלוהים....
אהבתי. מ-א-ד. חבל שלא היתה לי הרשימה לפני נישואיי הכושלים. לגרושתי 2 מהסעיפים הפחות נעימים.
מצמררררר.........
אוי מיא,
'תגעגעתי.
מליון 'תגעגעתי.
כל הנשים שהיכרתי עושות הכל במיטה. אתה כנראה לא היכרת את הנשים הנכונות. הנגעלות? שיסתובבו עם הנגעלים. לא חסרים כאלה. התגובה היחידה שמחקתי בפוסט הזה היתה של נגעל (מעצמו, ובצדק כנראה).
את נשמה, את. לא תמצאי את עצמך ברשימה הזאת וגם לא ברשימות אחרות דומות.
חברות.
אבל דעי לך שאני מעדיפה להקיף את עצמי באנשים פסימיים ומרירים לא פחות ממני. לאופטימיים ולשוחרי הטוב אין מקום בחברתי. ואם יש, אז אחרי תקופה בחברתי הם הופכים לעצבניים ולרגזניים!
ושלא נדע עוד נקע (כי זה ממש מפריע לשגרת האימונים).
אני אוהבת ילדותיות - גם אצל גברים.
לא אוהבת התיילדות והתפנקות ופאתטיות באופן כללי.
אני בטוחה שתמצאי את עצמך בשלל התגובות שמנו עוד ועוד זנים בלתי נסבלים. אם אני מצאתי, ודאי תצליחי גם את.
תודה וגם לך. אכן - אתם המין השרוט ואנו המרוט.
ויש את זאת שאומרת למלצר במסעדה: "הוא יאכל המבורגר מדיום. הוא לא אוהב שרוף. ותפוח אדמה על יד. לא צ'יפס - לא טוב לו מטוגן" - על בעלה, שלא יכול להזמין לעצמו כידוע, המוגבל.
וואלה, לא מכירה כאלה - אני והחברות שלי מתווכחות עד זוב דם כמעט בכל עניין ודבר.
הגברים תמיד אשמים - זה ידוע!
והטיפוס הידוע שהיא חברה שלך רק בתקופות שהיא בין חברים? כשגבר נכנס לחייה היא מאדה אותך במהירות הבזק - ובעיקר אסור שהגבר יפגוש אותך, פן הוא יחשוק בך חלילה. נשים כאלה יצאו מחיי במהירות שבה נכנסו אליהם.
ומה עם זאת שנראית כלפי חוץ כונפית
ואף אחד לא יודע למה הגבר שלה נמצא איתה?
ואז בשיחות של נשים(הן אחרכ מעבירות לי הכללללל)
מסתבר שהיא עושה הכל במיטה.
כולל מה שמגעיל אחרות.
או בקיצור
גמני
ואני עוד ג'ינג'ית
בעיה רצינית.
טוב נו, מצאתי כמה. אבל הן לא שוות שאבזבז עליהן דיו. שילכו לעזה.
חברות?
אכן, משפחה כלבבי; יש סרט ספרדי עליהם.
זה כמו בבדיחה על ההיא שאומרת לבעלה כי היא שוקלת לבצע ניתוח הגדלת חזה, סיליקון ...
"השתגעת?" נזעק הבעל...
"כל חברותי עשו כך" משיבה האשה...
"לא עושים כיום ניתוחים להגדלת חזה.." קובע הגבר....
אז? שואלת....
"קחי נייר טואלט ושפשפי בין השדיים שלך.... זה הפתרון" אומר האיש...
"וזה יגדיל לי את הציצי, באמת??????, זה עובד???" פוערת עיניים....
"בתחת שלך זה עבד יופי, אז למה לא כאן ?!" מסיים הגבר....
הכל כבר נאמר...
הגעתי מאוחר
אז...העיקר הבריאות,אהה...?
זה קצת מזכיר,
בובה נמאסת.
{הרעיון הכללי הוא להביא את העור מהתחת לפנים}
מי שמתארת עצמה כ"אשה-ילדה" מתכוונת לזה במלוא הרצינות...
היא אשה שילדה, היא ילדה את בתה כבר מזמן...
גם ילדתה כבר הספיקה ללדת...
בקיצור :"אישה ילדה=סבתא" או ביידיש "בובע-מאייסס"....
*
רשימתך יפה ואף מלבבת כתמיד. עם זאת לא מצאתי את עצמי באף אחת מן הקטגוריות. התסכימי לכתוב קטגוריה נפרדת עבורי?
עכשיו אני שקט,
סגרת מעגל עם הפוסט על הגברים ואני רואה שבסך הכל לכל מין יש את השריטות שלו :)
שאפו על שני הפוסטים המדליקים :)
ושבוע קסום שיהיה לך
אך איזה כייף - מאוד נהניתי
* ענק לכל הנשים עם חוש ההומור.
ויש לי לתרום גם את:
המעניקה - זאת שנותנת בלי סוף. את צריכה בייביסיטר, היא ישר תתנדב. חסר לך חלב במקרר, היא תתנדב לקנות בדרך אליך ותוסיף גם לחם וביצים - שיהיה.... היא תתנדב ללכת איתך למסע חיפושים מייגע מכסה האסלה שיתאים לחרסינה החדשה בשירותים, תארגן את הבר-מצווה של הבן שלך, וכן, היא גם תצפה להכרת תודה נאותה. רק שלא תאמר זאת במפורש, ותעלב אם לא תקבל אותה.
השתלטנית - זאת שתנהל לך את החיים ובסופו של יום תהפוך את בן זוגה לאסקופה נרמסת - תחליט לאן תצאו, עם מי תבלו, מה תקנו לסלון, מה תלבש לחתונה. איכס. פעם אחת הייתי כזאת במערכת יחסים, כי נתקלתי בפסיבי המוחלט. (זה כבר שייך לטיפוסי הגברים - הפסיבי - שלא מוכן להחליט על כלום. את שואלת אותו מה הוא רוצה לארוחת ערב, והוא שואל, מה בא לך... לאיזה סרט נלך - מה בא לך. בקיצור הוא מפיל עלייך את ההחלטה. כל החלטה!).
זאת שיודעת מה הכי טוב בשבילך (ברררר אמא שלי) - נגזרת של טיפוס 10 - את צריכה ספה לסלון, היא תגיד לך איפה לרכוש אותה. קנית חצאית חדשה, היא תגיד לך למה את צריכה גיזרת A ולא עיפרון. את שמה ליפסטיק, היא כבר תדווח לך שהגוון הזה ממש לא מתאים לך.
עכשיו, זו מחמאה או לא? אני כבר מבולבלת...
הרשי לי להוסיף עוד קטגוריה:
החברה שאף פעם אין לה דעה ברורה מה בא לנו לעשות.
שהופכת אותי ל"גבר" כשאנחנו יחד. מנסה לרצות אותי עד יגיעה. מה שתגידי, מיכל, אני אוותר...
לא י'דעת, אותי זה הופך לביץ' במיידי. ביץ' נחמדה, אפעס...
אני? על כל תת סעיף כאן, אמצא גבר שאשם בזה שבגללו היא כזאת.
או במלים אחרות: החסרת אותי. ע"ע פולניה.
מגניב.
את הבתוליות לא היכרתי, אבל את התלותיות ואת הנעלבות - אוהו!
והמטופחות - להן עוד אקדיש פוסט. מה שהן לא מבינות זה שאובר-טיפוח מזקין בטירוף. יהלומים - מזקינים. שאנל - מזקין. לואי ויטון - מזקין. פסים מוקפדים בשיער, איפור למשעי - טוב, קלטת את העיקרון.
נשימתי נעתקה........... קראתי בשקיקה את כל גלילת (טוב..כמעט את הכל) המחמאות העצמיות שניתנו פה .. בתחילה קצת התקוממתי ..אבל אח"כ הבנתי שמדברים עלי לפעמים ונעלבתי..ואז גם כאבתי, כי הבנתי שניכנסתי ויצאתי מחלק מ"הדמויות" בתקופות שונות בחיי. יאללה בנות ..תודה על ההומור העצמי אין דרך טובה מזאת להתעשת ולחזור לפורמה. יש לי תוספת:
אחת שהופכת אותך לחברה שלה כשהיא צריכה לספר לך איך הבן זונה עשה כך וכך.. את מתגייסת באהדה רבה ואז, אופס היא כבר התפייסה ..ואת ? איפה היא השאירה אותך? בקיצור להתרחק ולההפך לטפט לידה או במקרה במקרה הטוב לזבוב על הקיר.
היו לי כמה פוסטים שמחקתי מפאת מרירות-יתר, שגבלה בהפרזה אפילו עבורי. אולי זה היה שם, בתגובות. בכלל חנפנות זו תכונה איומה. מעולם לא הבנתי לא את המתחנפים ולא את אלה שזקוקים לחנופה.
מיא,
מצויין כרגיל.
עוד כמה :
11. הבתוליות - אלה ששומרות על הבתולין כעל בבת עינן : "תבין, אני חייבת להיות בטוחה שאתה האחד". ובסוף מתברר לך שאתה האחד מספר 154 .............. השנה.
12. המטופחות - שבריריות כאלה, מאופרות, מפודרות ומסורקות כך שאיך שלא תיגע תקלקל :
"רגע, אל תנשק, תן לי להוריד את האודם."
"חכה, הלק עוד לא התייבש."
"אל תחבק כל כך חזק, זו חולצה של ג'יובני."
"אכפת לך לא ללטף את השיער ? לא אל תעלב פשוט עשיתי פן."
13. התלותיות - התלותית מתאפיינת בכך שהיא אינה מסוגלת לקבל שום החלטוה בלי ה"גבר שלה" :
"מאמי אני במכולת, להביא חלב ?" (כן), "אחד או שניים ?"
"חמוד, מה כדאי לאכול לארוחת ערב ?"
" רציתי להתייעץ. אנחנו רוצים להטיס חללית למאדים (או כל נושא אחר בו אין לך צל צילו של מושג ועניין), מה אתה מציע לעשות ?"
14. הנעלבות - לא משנה מה תגיד ולא משנה העיתוי הן כבר תמצאנה על מה להעלב.
"חמוד, נעלבתי קצת ממה שאמרת. אתה באמת חושב שבר רפאלי דומה לי. חשבתי שאני יותר,.....בשבילך"
"עכשיו באמת העלבת אותי, למה אתה חושב שאני מחפשת? מה פתאום ? אני סתם קוראת פוסטים"
סליחה.
ציפֶּתי יש לומר
יש לי הרגשה שבניגוד להן, את מגיעה בדיוק לאן שאת מתכוונת להגיע.
נחכה בסבלנות לשובך.
מיא הקסומה,
לא היה לך פעם פוסט בנושא שפת הקפה? על כל המחמאות הנהדרות, האוהבות, הקסומות , אהובות, מדהימות , יקירות ???
יגעתי, יגעתי,
חיפשתי ,חיפשתי ומאומה לא מצאתי...
הרבה אור ואהבה וקסם
ברררררררר
תודה!
התכונה מהשנואות עליי, אצל גברים ונשים כאחד, היא רצינות–יתר. הטיפוסים הנפוחים האלה, נטולי האירוניה העצמית, שלא מודעים לחסרונותיהם וכל דבר מעליב אותם. בדרך כלל זה באמת בא בתוספת רגשי נחיתות מפה ועד הודעה חדשה.
רק את הפוסט על הזִקנה אין לי כוח לכתוב. לא שכחתי. רק אין לי כוח.
גם אתה מהגברים המשובחים. אני באמת חושבת שיש כאלה בעולם. הנדירות היא המעצבנת. הנדירות והצורך להילחם על דברים שהיו צריכים להיות מובנים מאליהם.
גם אני. הרוע גם מפתיע אותי כל פעם מחדש. בנוכחותו אני כאילו חוזרת להיות ילדה (לא אשה-ילדה. אלא פשוט בנאדם קטן מאוד) ולא מבינה איך זה קרה לי. גברים, נשים, אלה שיודעים שהם מכאיבים לך ובכל זאת ממשיכים. אני מוצאת את עצמי תמיד חסרת אונים מול התופעה הזאת.
ואני גיליתי שאני כל הקודמות שסקרת בצורה כה נוקבת ומאלפת!
או בכינויין האהוב עליי: הביצ'יות מהגהינום. יש בקפה (ובחיים) כמה וכמה כאלה. הן אגב לפעמים נחבאות היטב דווקא בטיפוס מזן עור ואאבה.
את לא יכולה להיות חברה שלי במצב הבעייתי הזה שנקלעת אליו שלא בטובתך - אני מקבלת לחברתי נשים עצבניות ומתעצבנות בלבד!
תן לי גזר גמדי ואכבוש את העולם (או משו)
הבורג'ים זכו בכל העולמות: גם דת, גם שחיתות, גם כסף, גם כוח, גם שלטון, גם זיונים - המשפחה המושלמת. איך באמת עוד לא עשו עליהם סדרת טלוויזיה סטייל אני קלאודיוס?
אור ואהבה לכולם זה הסוג הכי אהוב עליי. אבל יותר עור ואאבה.
תודה רבה!
2. אזובות הקיר ימצאו בטוח. רובן כבר מצאו. אני - לא.
3. ידעתי למה אני עובדת בבית.
זה לק בוורוד בהיר עד קו האצבע, ומשם גימור בטיפקס לכל החלק של ציפורן שבולט מהאצבע אל העולם חופשי, ושבנאדם שפוי היה גוזר.
אז אני בניגוד לך לא מאמינה בפרצופים - ישר צורחת.
משעמם. הרשימות מהסוג הזה שעממו כבר בשנות התשעים.
לא משהו הלוקרציה הזותי. ציפיתי ליותר.
עם דגש על החד פעמיות.
יש כאלה שעשויות באמת מחומר סינטטי לא ממוחזר. ובגופם זורם סוכרזית במקום דם, ואחרי כמה שעות אתה מקבל רעלת.
אין ספק..מקסימות של ממש.
אתה בהחלט אוהב נשים!
אני קצת בלחץ כי מעולם לא פגשתי את אלה שהולכות לשוק ומגיעות לפדני. כבר מחר אתחיל לצעוד לשוק או לפדני מבלי לדעת להיכן אגיע..
מצאתי את עצמי בהרבה יותר מדי סעיפים.
אמא'לה.
הולכת להתאבד. כבר אחזור.
*ענק.
מיא..הטיפוסית אותה הייתי מוסיפה, ייתכן וכוללת או ממנה יוצאים סעיפים 1 – 6 כמקשה אחת וייתכן ועומדת היא כטיפוס בפני עצמו: מאמצת עודף ביטחון עצמי כדי לחפות על חוסר (האם זוהי נטייה טבעית?), אינה יודעת מה היא שווה, אבל הצניעות ממנה והלאה, מצפן האגו שלה מופנה החוצה בלבד, היא עושה לעצמה חיים סופר קלים, היא אינה שומרת על שום מחויבות לאמת הפנימית שלה ולרבדי ישותה.
אני מניחה, שעבור טיפוסית שכזו כוונה האימרה, שהדברים הכי יקרים בעולם לא עולים כסף.
טיפוסית אחרת אותה הייתי מוסיפה היא זו אשר יש בנוכחותה אישוש לשימוש הרווח במילה "פקצה". במשמעותה הנוכחית "פקצה" הם ראשי התיבות של "פרחה קטנה צועקת הצילו", "פרחה קטנה צועקת המון" ו"פרחה קטנה צעקנית והמונית", "פרחה קטנה וצעקנית ה(סיומת נקבית)" וכמובן אותם צירופים עם צווחנית.
עיין ערך: Douchebag - Someone who has surpassed the levels of jerk and asshole, however not yet reached fucker or motherfucker. Not to be confused with doucheאני מניחה שוב, שעל כך כדאי יהיה להרחיב בפוסט נפרד שיוקדש לקווים לדמותה של הניאו-ערסיות"..כרגיל, צחקתי מול המסך.שבת נפלאה.שירילכבוד הוא לנו.
מרגע פרסום הפוסט אני מטריח את מוחי ומנסה למצוא דפוס התנהגות נשי קלוקל.
לא מצאתי.
אתן יצורות חד פעמיות ומקסימות (לרוב).
בפוסט הקודם על גברים, הבטחת גם לאזן
עם פוסט דומה על נשים. חיכיתי שתכתבי את הפוסט הזה,
חשבתי שיהיה לי מה להגיד על נשים.
מסתבר שהרוע והנכלוליות אינם שייכים למגדר מסוים.
למדתי הרבה דברים בחיי, אבל עדיין מקבל כל פעם מחדש
ציון נכשל איך להתמודד עם רוע.
אכן, יהרג ובל יעבור. ולטייפ קאסט נוספים:
- הפריק קונטרול: אלה שמרגישות צורך תמידי לשלוט לך בחיים, מתעצבנות אם לא סימסת איך שנחתת ("דאגתי, נו") או מחטטות לך במייל, ואז בכל המחשב ונעלבות כשהן מוצאות את הפורנו
- הפולניות: אלה שיש להן עשרה סטים של חזיות-תחתונים מנופנפים ובכל זאת קונות ליום ההולדת 40 של בן-זוגן טלוויזיה לחדר השינה (לא בשביל לצפות יחד בפורנו)
- הארסיות: אלו שרוצות לשמוע הכל, אבל ה כ ל, על האקסיות שלך, כי הן עדיין מבחינת אויב
- סקס אין דה סיטי טייפ: אלה שיש להן יותר חברות מבני משפחה
ובשוליים: פעם מישהי, לא חשוב מאיזו עדה, אמרה שיש שני טיפוסי נשים בלבד- הנעלבות והכועסות.
האמנתי לה עד שגיליתי שאני שתיהן.
ומה עם הקרות? אה?
כל פעם שהן מדברות אלייך נדמה שכל קרחוני אנטרטיקה נושפים בפנייך.....
כשאני מביטה בהן אני תמיד נשארת בהלם איך לא התאבנתי על המקום!
לפעמים , רק לפעמים בא לי לצבוט אותן צביטה הגונה רק כדי לבדוק
אם כואב להן או אם איזה שריר פתאום זז....מתוכנתות לאלללה.....
אלתי ומיא כפרות רעות שלי }{
הנה שבתי כי הבטחתי, אבל,
אבל קרה דבר נורא, אפחת אינה מעצבנת אותי פתאום,
אני מאוד מודאגת, מה יהיה? לאן הוליך את הבושה?
8. אלה שלא אוכלות אף פעם. אתה, זתומרת, מעולם לא חזית בהן אוכלות. הן תמיד טועמות רק כזית - התנהלות שמשום מה לא תואמת את ממדי גופן. לכל אשה כזאת, שטוענת: "אני ממש לא אוכלת כלום ובכל זאת לא מצליחה לרזות", נהג חבר קשיש שלי לומר את המשפט המצמרר: "בשואה הם רזו יופי".
ואני לתומי סברתי
שהן חיות על מיץ גזר
גמדי.
ההקשה בלע"ז בילבלה:
התכוונתי שלך יש פיקסציה על הבורג'ים. לי יש פיקסציה על הקתולים כולם.
מיא ,
איך שכחת את נשות יום נפלא ,אור ואהבה לכולם , השלום מתחיל ב..
וכיוצא בזה קלישאות עידן חדשיות.
למרות שזה משהו שגם חלק מהבנים אוחזים בו.
(מה שבאמת מחזק את הענין שאנשים מעצבנים זה לא דבר שקשור למגדר )
חוץ מזה שאני מסכימה עם ליאת שאנשים נורמליים הכי מפחידים אותי
כי אני תמיד באיזה מתח פנימי למתי תקפוץ המפלצת החוצה ומאיזה סוג היא.
מבריק!
1. מגעילה לגמרי
2. נראה לך? מה יגידו אזובות הקיר????
3. לגמרי. נסי לשבת אתה בחדר בעבודה, יום יום, ולשמוע אם הנסיך עשה או לא עשה בסיר הבוקר!
הסיבה היחידה שלא רצחתי אותה עדיין היא שהחלון בקומה ה-27 לא נפתח ליותר מסנטימ'. קונספירציה מז$*@%!
מילים כדרבנות!
מה זה פרנץ' ברגליים?
מותק, עצבנות ופרצוף שמבהיר כמה אני עצבנית. זה הסטארט - אפ שלי. נר לרגליי החטובות גם כן.
ואחרי הפרצוף (וגם לפני) - לא סותמת את הפה. הייתי מוכנה להיות הזאת שמכורה לספורט, במקום זה התמכרתי לניקוטין.
באמת הייתי רוצה לדומם כמה מהן.
הנִיילון טוב במיוחד למקרה של הצפות, לא עלינו.
זה היה פחות פאתטי, כל המסכנות האלה שמחכות לנסיך, אילו היו באמת נסיכים בסיטונות.
באמת? פרצופים? זה סטארט-אפ שלא חשבתי עליו. אבל העצבנות היא נר גם לרגליי החטובות.
מדויקת את בעצמך!
1. זאתי גם מגברת תמיד ב'אנחנו', אף פם לא אומרת 'אני'. מגעילה.
2. אני.
3. איכס.
אופטימיות, זה לא אני - וגם לא ממש את. לכן אנחנו מסתדרות יחד כל כך טוב!
ואלה שאומרות שישובו ולעולם לא חוזרות...
לאבא שלי עליו השלום קראו פנחס. ואני מתגעגעת אליו (הוא דווקא לא נהג להתגלח הרבה)
אולי תכתוב פוסט (בעברית כמובן, כשתחזור מסיבוב ההרצאות היוקרתי שלך) על משפחת בורג'ה המהוללת? זה מתבקש, לא?
אולי פשוט נשים עם ביטחון עצמי, עם חוש הומור, שיודעות לצחוק על עצמן? כמו כל מי שהגיבה כאן - כולל את? (וגם בפוסטים שלך).
גם אני חשבתי ככה עד לפני חודשים מעטים, אז פרצו בסערה לחיי הפקאצות מהגיהנום.
היום אני יודעת שאין גברים רעים ונשים טובות. יש אנשים טובים והגונים ואנשים מגעילים וצבועים - ובשורה התחתונה זה לא קשור לג'נדר. בכללי, גברים חוטאים יותר באטימות ובגסות, ונשים - בנכלוליות ובפאסיב-אגרסיב. זה עניין של סגנון. התייחסתי לזה בפוסט שלי על הרוע - לחולשה, לנחיתות שמולידות את ההתנהגויות השליליות האלה.
1. אכן גם ולרי הפנתה את הזרקור לאלה שחייבות כל מה ששלך. סוג מאוס במיוחד. לא נתקלתי הרבה למזלי, רק קצת.
2. ההיסטריות והמנותחות - אלה כבר אני, אז כאן אני מנועה מלהגיב משיקולי סוב-יודיצה...
הבטחתי - קיימתי. זה לא אומר שהפסקתי לשנוא גברים.
וואלה, זן משובח ביותר. בכלל חוטיני זו המצאה שהיא בגדר פשע נגד האנושות והאנושיות. הולך מצוין עם פרנץ', אגב.
את חייבת לחשוף כאן את הקשר הדיסקרטי (כבר לא, מסתבר) שלך עם ביבי?
1. ענת, נכון?
2. חשבתי שזה התפקיד של הגברים.
3. אני.
4. לגמרי אני - תראי אותי עכשיו, עם הנקע.... יש גבול לסבלי? ועוד מחר יש לי בר-מצווה וחשבתי איזה עקבים לענוד לשם. עכשיו, במצבי, אני אגיד תודה אם אצליח לדדות לשם בסנדלי-אילת. תאמיני לי, שברתי את הראש למצוא סעיף שיוקדש לך ולא הצלחתי. הדפקטים שלך (דיסלקציה בע"מ) מחווירים לעומת אלה של הנשים הג'יפיות שהחיים האכזריים השליכו לעברי בחודשים האחרונים. בקיצור, שוב לי זה עולה יותר.
תודה מאיה על הרשימה המשובחת
הדפסתי, ניילנתי ותליתי מולי...
אתה מוזמן להתוודע לכל הנשים האיומות שנוספו בתגובות.
יש עוד מלא. המסכנות - שתמיד מחפשות רחמים, עזרה, עצה וכו'. או שמא מדובר באובדות? נדמה לי שהן פיתוח משכולל של מחכות לנסיך שיגאל אותן.
ומה עם הז'אנר שלי? ראה העצבניות שלא סותמות את הפה? רגע - המתפרצפות. אליפות העולם בפרצופים יש לי.
וואו, את כל כך צודקת. מכירה את כל הטיפוסות האלה.
לי יש את זה בקטנה, בתחום הביגוד.
פעם יצאתי עם הומו מודחק - מיד הפכתי לטומבוי בג'ינס ואולסטאר.
אחר-כך עם איזה בחור בעל פטיש לזונות - הייתי מדדה על עקבי סטילטו, בגרבי רשת ובאודם אדום (אני! וזה מה-זה לא מתאים לי!)
אחר כך, כשהפציעו בעולמי גברים שפויים יותר, חזרתי ללבוש הרגיל והנורמלי שלי - מיני, מחשופים וכפכפי-אילת בקיץ, מיני, מחשופים ומגפיים בחורף. וכמובן שרשרת-כלב יוקרתית להתססת האווירה.
ארבע קטגוריות? לא הייתי מאמינה עלייך. את נראית דווקא אשה נחמדה.
שניכם טיפוסים מחרידים. תככבו אצלי בפוסט נפרד על אנשים בלתי נסבלים.
א. אכן מוניקה היא מהמשובחות אם לא המשובחת שבהן.
ב. אתה באמת מתכוון לכך שהיית יכול להיות עם אשה שרואה בך ארנק מהלך, או לחלופין לא רואה אותך בכלל, את מי שאתה, אלא רק בליהוק של בנזוג, חבר, מישהו שיתאים לפנטזיה שהיא רוקמת על האאבה? אני לא חושבת שהיית עומד בזה. ומישהי שמתבטלת כליל על ידך? זה כמו להיות עם ג'וק. ולמה לך ג'וק - האם אתה זואולוג?
זאת בערך הזווית של הרגל שלי עכשיו, אחרי שקיפצתי במכונכושר על משקולת תועה.
נסה להקליד ביד שמאל את הפוסט הבא שלך, בו תשפוך אור על הטלנובלה שהסעירה את הקפה.
האחרונה זו אני, הרי - חברתי דפנה מגדירה את הלוק שלי כהכלאה בין ילדה בת חמש לבין קוקסינל.
אבל רק קפה, כן? עוגות - לא בבית ספרנו.
יש גם גברים כאלה - סממן פולני-עיראקי, וולרי אומרת לי: גם מרוקאים רושמים הכל וזוכרים עד המוות השחור.
גמני שונאת אותן (יש לי לב רחב והרבה מקום לשנאות מגוונות)!
יש לי חברה כזאת, אורית (ord בקפה), דקה כחוט דנטלי וטורפת בשר כניאנדרטל בכיר. אכן, תמונות קשות.
ובאמת צריך לסגור את האנורקטיות (בערך כל המדינה ובראשן נינט) במוסד ולהשיב את הסדר הציבורי על כנו.
עוד סוג שתרם לי חבר של חברה: החד-הורית התל-אביבית האורגנית.
אכן, מכירה, מכירה היטב, והסוג השני מאוס במיוחד.
יש עוד כמה, מאנשים שכתבו לי במייל הפרטי:
זו ששואלת את הגבר שלה כל הזמן: "על מה אתה חושב?" וגם: "תגיד לי משהו נחמד", וכמובן השאלה שלוקחת בגדול: "אתה אוהב אותי?".
אני זוכרת שפעם, לפני שנים, אמרתי לגבר שנורא חשקתי בו, בסיטואציה אינטימית ובטון מתחנחן: "אתה רוצה אותי כמו שאני רוצה אותך?" והוא אמר לי: "לא".
כן, זו ודאי הסיבה. אבל למה לך להתסתפק בפירורים? לכל על כל העוגה (אשה)
טוב, אני רואה שהרוחות סערו כאן בהיעדרי - היעדרי המדיציני, יש לומר, כי המשוגעת לספורט היתה עסוקה בשעות אלה בפעילות אירובית אתגרית שכללה נקיעת רגל, בילוי במוקד מכבי, חבישה יוקרתית ולבסוף נחיתה רכה על הספה בביתה של חברתי ענת - שם אני שוכבת כאבן שאין לה הופכין, וזה הרי מצב שיכולתי להגיע אליו מלכתחילה, בלי כל הפעילות האינטנסיבית הזאת!
מחקתי תגובה מגעילה שכל כולה שנאה עצמית מעוררת רחמים.
כפי שכבר כתבתי בעבר, כאן זה לא דמוקרטיה, וחופש הביטוי הוא לא ערך בעיניי כשהוא משמש לפגיעה במגזרים שלמים או באנשים שלמים.
רשימה מדויקת ומעולה! ואגב, תמיד קשה לי לסמוך על נשים שאין להן חברות נשים...
מועמדות מוצלחות להצטרף לרשימה:
* זאת שלא מסוגלת להשאר לבד לשנייה - מונוגמית סדרתית, כשהיא לא בקשר היא בפאניקה עצומה שמא תשאר לבד. לא היתה לבד יותר מיומיים מאז גיל 16, עולם פנימי שעובד רק בספרות זוגיות. כשהיא יוצאת איתך היא אף פעם לא מקשיבה למה שאת אומרת אלא סוקרת את הסביבה ומנקדת פוטנציאליים. מומלץ לא לצאת אתה כשהיא סינגל.
* המיואשת - זאת שמשוכנעת שהיא לא תמצא לעולם, היסטרית ואובססיבית כבר מהדייט הראשון, חוששת תמידית שהיא לא תמצא חן בעיניו תוך שנקודת המוצא האוטומטית: היא מעוניינת בו, לא משנה מי הוא יהיה. מוכנה למכור הכל לטובת בן זוג. איזה שלא יהיה.
* הטרחנית - זאת שהסיפורים שלה מתחילים אתמול ומסתיימים מחרתיים. במקרה החמור ביותר כבר יש לה ילד/שניים והיא מרגישה אוטוריתה בתחום וגם משוכנעת שמעניין אותך כל פרט ופרט לגבי הנסיך המופלא שלה, כולל הרכב, צבע ומצב צבירת הצרכים שלו.
נהדרת שאת...
אולי עכשיו פוסט(ים)
אופטימיים על עשרה/עשר
גברים ונשים
כן שווים יחסית להתרועעות !!
מהאתאומרת ?
לא כפרה..מהזן שאומרות שהן עוד ישובו..ולא שבות לעולם...תת זן..דארלינג..
נשיקות לשבת איכרה בייב אולטימטיבית שלי.
אני אשוב דרלינג עם עוד כמה טיפוסיות (אלה שאומרות דרלינג למשל)
שלום,
מי זה הגבר המגולח בתמונה ?
שבת שלום.
השבת פרשת פנחס.
I see have a fixation on the Great Catholic Family
(sorry, no Hebrew keyboard in London)
מצאתי את עצמי מזדהה עם 2-3 סעיפים, אני הולכת ברשותך להסתגר בשירותים, לבכות את מר גורלי ולראות איך אני עובדת על עצמי והופכת ל.....
רגע, רגע, לא ציינת מי הבחורות שכן שווה להיות בנוכחותן/איתן. זה מתבקש.
(חוץ ממושלמות כמו ברבי/בילבי/בת הים/ וכו').
יעלי נשמה,
הכל ברוח טובה.
כי אחת המעלות הכי גדולות של הנשים - הן יודעות לצחוק על עצמן...
המון הומור.
וזה - מעיד על גדולתן:-)
שלך,
איריתה
הפוסט הזה עבר על איסור חמור:
אסור לנו להשמיץ אחת את השנייה, זה הלחם של הגברים הם מאמינים והם מסיקים מזה על אופי הזן הנשי כולו .
נשים הם עם מקסים.
(אלה שלא מקסימות, הם היו פשוט נשים קוקו .יש כמה כאלה יש??? מעטות ברוך השם)
נשים יוצרות הרמוניה, יוצרות שלווה. יוצרות בית.
נשים הם חברות טובות.
העולם של הנשים הוא רך ועדין ופחות לוחמני ואגרסיבי.
וגם האישה היפיפיה שתמונה, מה בדיוק עבר עליה? לך תדע... את ההיסטוריה כתבו גברים.
פעם הם שלטו בעולם. היום פחות - כי הם עסוקים- מורידים שערות מהגב.....!!!
וכל הכבוד להם על זה!!!**כפיים**
אוקיי.
אז הנה הפירוש ל"מלכת הדבורים":
"הכינוי ‘מלכת הדבורים’ ניתן לאישה שעבדה קשה להגיע למעלה, לעמדות קידום, ובסופו של דבר היא נשארת בצמרת, ולא מאפשרת ומעודדת נשים אחרות להתקרב למקום. בכל היא שומרת על מעמד מיוחד ב’קן’ שלה. היא קיבלה את ברכתם של הגברים שראו בה את האחת והיחידה, היא מייצגת את האפשרות שכל אישה שרוצה יכולה להצליח - אבל בפועל, ההתקדמות שלה לא פותחת דלת לאף אישה אחרת ותקרת הזכוכית נשארת בעינה. הנשים שמסביבה הן ‘פועלות’. תפקידן לדאוג לכל צרכי המלכה.
דוגמאות: גולדה מאיר, מרגרט טאצ’ר ועוד. בואריאציה על נושא - יכולה להיות גם מלכת הכיתה".
וכמובן יש עוד כמה שאפשר להוסיף לרשימה כמו:
המאחרות תמיד, אלו שאוהבות שמחכים להן...
הנואפות ותמיד חייבות את מה ששלך...
ההיסטריות על כל גווניהן (יש ספקטרום רחב), כאלו שחיות בטלנובלה...
אלו שעברו מיליון ניתוחים פלסטיים ואסור לספר לידן בדיחות כדי שלא יצחקו ויתפוצץ להן העבודה של ד"ר דב קליין...
אלו שבוגדות בבעליהן, ושוכחות לקחת את הילדים מהגן... תוך כדי.
אלו הנשואות טוב, ומקנאות ב"חייהן של הגרושות".
יפה לך!
כל שנותר לי.... זה לשאול..... אז איפה איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן.
אפעס היו חסרות לי בעלות השרוואל הלבן והחוטיני השחור. זן נדיר של טוב טעם פואטי.
שבת שלום מתוקיצקעל'ך
סליחה באמת, נראה לי שאכלת לא מעט נשים שלא היו במעמד של בלוצ'י..אז אולי כדאי להשאר עם המציאות.
שהיא הרבה פחות יפה מהגברת.
מה שאגב אומר שאתה מוכן לאכול רדודות טיפשות וחסרות עמוד שידרה אם הן נראות כמו בלוצ'י?
אתה שייך אם כך לאחד מהגברים ברשימה הקודמת.
וכאלה שחייבות לומר סליחה, כ מה זה הפונט בתגובה שלי הקודמת ..ואין מרווחים..ומה זה השטויות האלה..
ומי בכלל אחראי כאן..ושאולי כדאי שאלך לישון..ואגב להערב..יש לי ביבי סיטר.
תגידי אין סעיף לנשים עצבניות? כי אני עומדת על סף הר געש פעיל..
כי בכל הרשימה המדאימה הזאתי..מצאתי שרידים קלים בעשר..כל השאר זה לא ממש אני..כי פראנץ זה מגעיל גם בידיים {אולי בגלל שימוש יתר}, אני אוכלת, אני לא מאוהבת באאבה..אצלי זה תמיד אישי, אולי זו בעיה..אני צריכה להפסיק להיות כלכך אישית.
לגבי אישה ילדה..זה לא על גבול הפדופיליה? תמיד ראיתי את עצמי יותר גבר מאישה, לא אשמתי שיש לי מראה נשי..זה לבלבל את האויב.
ושכחת את הנשים שנולדו כדי לנוח, הכל מעייף אותן.
את אלה שמתלוננות כל הזמן, וכשאין על מה הן מתלוננות על האחרים.
הפיות הטובות- לאן הן שייכות?
הנשים שרוצות להיות כמוך. אבל בדיוק כמוך. את התחתונים שלך הן ירצו לקחת ממך.
הנשים שחייבות אבל חייבות לזיין את החבר שלך, הבעל שלך, האקס שלך, וכל מי שאי פעם זרקת לעברו מבט.
הרכלניות? שחייך מהווים את שיא העניין בחייהן.
הריקניות..שציר חייהן נע בין כיכר המדינה, רמת אביב, ופריז..וגיבוב המותגים עליהן נראה מגוחך להחריד.
נשים שחייהן זה טלנובלה בע"מ...
ו..לסיום הנשים שלעולם סבלו יותר ממך. לדוגמא את מתחילה לספר לה על הלידה שלך היא מיד קוטעת אותך לספר לך על שלה וכמה היא סבלה ושלך לידה זה ממש בית מלון 5 כוכבים.
אבל הכי מעצבנות אותי אלה ה"מזדהות למוות"...
מרגע שהן פגשו את הגבר שלהן, הן מיד הופכות חסרות עמוד שדרה...הוא רץ למרחקים ארוכים? מיד היא קונה נעלי ספורט הכי טובות שיש ומתחילה להתאמן למרתון של 2009 למרות שעוד מימי בית הספר, אחרי 50 מטר היתה שובקת...
הוא רואה קונצרטים בפילהרמונית? בלי שידע היא קונה את התשיעית של בטהובן.. לא כי היא יודעת מה זה, אלא כי היא שמעה שזה אחד המפורסמים..אין לה מושג על באך, שופן ומוצארט.. אבל היי.. שחה לכל המעוניין, "את התשיעית של בטהובן אני מה זה אוהבת.."
אם הבחור דכאוני, הן מיד נזכרות שגם להן יש את הגן הזה... ומעכשיו מסתובבות בפרצוף 9 באב כדי להתאים עצמן.
או אלה שיוצאות עם ליצן החצר ומשתדלות להצחיק בכל רגע נתון את הסביבה, למרות שכשה' חילק חוש הומור, הן בכלל לא היו בתור...
הוא צמחוני? טוב, הן ממילא לא אהבו אף פעם בשר.
חולה אופנועים? הנה עוד שניה גם לה יש רשיון..
בקיצור, הבנתם...
מחריד! עוד יותר מחריד זה שתפסנו אותנו על חם. מחריד!
הציפורניים הארוכות זה באמת איחסה. ואלה שלא סותמות את הפה, זה באמת ניג'וס אמיתי.
דבר שמעט עושה לי לא נעים...זה הזוית של היד שלה....בתמונה.
מה, ככה היא ישבה כמה שעות עד שצייר אותה????
זה ממש קשה..!....
ציפורני רגליים ארוכות... בררר...
עכשיו לא אאמן את יד שמאל החלשה שלי במשך חודש.
רוצה לצאת להגנתן של ההולכות לאיבוד: לא תמיד אבודות, לא תמיד פדני, לפעמים כשהולכים לאיבוד מגיעים למקומות מופלאים (זה הבילוי האהוב עלי בשנים האחרונות, אז בבקשה).
ויש לי עוד כמה בשבילך:
- היודעות הכל והצודקות תמיד (מי אמר אני ולא קיבל)
- אלה שנהיו אמא שלהן מהר מדי ומקבלות את זה בהכנעה.
- ואחרון ודי: המתכחשות להשפעות הזמן. אבל לאלה צריך פוסט מיוחד, לא?
תוספות קטנה לרשימה הכמעט מלאה שהפקת -
המקריבנית שעושה לך יסורי מצפון.נותנת וזוכרת,מעניקה ורושמת.
זאתי לוקרצייה, היא אנדרוגינוס. שולמית - את לא.
ומיא, כל העשר נהדרות.
תוספת צנועה לקטגריית הלא אוכלות: אלה שאוהו אוכלות.
פעם אנורקטיות היו נוהגות לשבת בפרצוף חמוץ ליד השולחן ולהדביק את הפירה שהאחות בחלוק הלבן הגישה להן מתחת לשולחן. או שהן היו מקיאות אחר כך בשקט, לבד. ככה היה מקובל באותם ימים.
היום האנורקטיות מסתובבות חופשיות בחוץ, טופחות על בטנן-גבן וצועקות בקול בס שהן רעבות רעבות רעבות ושהן חייבות לאכול איזה פוקצ'ה בשר טלה עם רוטב בייבי שרימפס של אייל שני אחרת הן עכשיו מתות. כי מאז הקרם בורלה מלפני עשר דקות לא בא אל פיהן דבר. אלה שאוהו אוכלות נוהגות למצמץ עם השפתיים ולהרעיש עולמות עם הסכום כדי שלא תשימי לב שהן לא אוכלות דבר.
אני שונאת אותן. שונאת.
מעולה!
יש לי עוד איזה כמה כמו:
זאת שתמיד אבל תמיד תראי לה או את התחתונים או את הציצ או חלק מהתחת...והיא בכלל בתולה ולא מבינה מה גברים רוצים ממנה, ואכשהו יוצא שהם באמת רק רוצים לזיין אותה וזהו.
זאת שתגידי לה שנמאס לך מהזוגיות..או כל מיני דברים חמורים, והיא תגיד, שלום בית , שלום בית, קר שם בחוץ, לא תמצאי יותר טוב...ובאמת עדיף לך להתאבד, כי את קולטת שהיא מדברת אל עצמה....והיא מהבוקר במנטרות.
וזו שתמיד מתלוננת שאין לה, ואין לה ומה היא תעשה... אבל בחודשיים האחרונים "תפרה" את סן פרנסיסקו, יוון עם חברה, קפצה לניו יורק, עשתה ארוחת ערב בפריז, השתעשעה בים המלח בקטנה, קיבלה פתאום שובר הפתעה לחמי געש, ואין מצב שהיא לא עושה מסאז' פעם בשבוע, זה בריאותי.
:-)
שבת שלום
מיא, אני מודאגת. לא מצאתי את עצמי ברשימה...
יכול להיות שבגלל זה כבר שנים אין אף גבר בסביבה? אפילו לא פירור?...
וואי, וואי, וואי - איך שכחתי?
אני חולה על אלה ש"מתות על מוסיקה קלאסית, בעיקר על שייקספיר" - בחיי. פעם מישהי אמרה לי את זה!
קריניצי - השם הזה תמיד מצחיק אותי.
את כמו קרצייה יוקרתית - תמיד חוזרת!
גמני אואבת אותך.
כרגיל אתה צודק.
אתה יודע מה המחמאה הכי גדולה שגבר יכול לתת לאשה?
"את בכלל לא דומה לאמא שלך!"
אני משוועת לנורמליוּת.
נורמליות היתה המצרך העיקרי של בעלי לשעבר, ואני לא מסכימה לוותר עליו.
רוצה גבר נורמלי. זה העניין. מישהו, שכשטוב - טוב לו, וכשרע - הוא סובל, ולא ההיפך.
אופטימית אולי יהיה בגלגול הבא. בגלגול הזה כבר אבוד לי.
לא, כי היא שייכת לרשימת 10 הנשים המשובחות!
כתבתי לך תגובה מהממת..ואז כל המחשב נתקע..כוס אמו..ואני באמת חייבת לצאת כי זו של קרית קרינצי ממתינה לי מ 9.30 בבוקר ואת לקפה ב11.00 ואני היום הזה..הוא כבר היסטוריה..אין לי סיכוי להיות בשום מקום בזמן.
וכל מה שאני רוצה זה לישון.
תוסיפי לי סעיף של הנשים שתמיד חוזרות, כי זה מה שאני צריכה לעשות...ללכת ולחזור.
וגם:
שאת מביאה לי את הסעיף 10 ואני אואבת אותך
אכן, כולן מסתובבות בינינו לללא בושה וללא מעצורים.
אה, חכי - יש לי 11
המשוכפלת - אם יש דבר שמפחיד גבר וגורמות לו להרהר על בקשת מקלט מדיני בערב הסעודית זה לראות את המשוכפלת עומדת ליד האם שלה. זאת לא סינרגיה - זאת פונדקאות רגשית (של האם). המשוכפלת לא מסוגלת להגיע לשום להחלטה בחיים בלעדי האם שלה, ואנחנו מדברים גם על מה יותר חשוב לשים את הפרחים על השולחן או על השידה. המשוכפלת היא חסרת עמוד שידרה רגשי.
מה שעצוב שזה סיפור של "ההיסטוריה חוזרת" האם שלה לא זכתה לאהבה כילדה, ואז כשהבת שלה נולדה היא יצרה בה תלות רגשית כזו עמוקה בכדי שהיא לעולם לא "תעזוב" אותה, והעניקה לה אהבה במשורה. לא משנה שהיא דפקה לה את הקופסא, לא משנה שהבת שלה גם היא חסרת ביטחון עצמי והיא מעבירה את זה הלאה לילדים שלה. העיקר שהאם יודעת שהבת שלה תתקשר אליה על כל צעד קטן שהיא עושה בחיים שלה.
רכבת שֶדות!
אנא פרט, נמק והדגם!
ובחורות "נורמליות". הן ממש מפחידות. אנשים נורמליים ביותר בכלל מפחידים אותי. שריטה היא מצרך הכרחי.
גם אני קצת ב-10 אבל עם יותר אופטימיות. זה לא אומר שהברברת לא מוציאה את סביבתי מדעתה. גם הווכחנות.
או כמו שחבר שלי אומר - היתרון היחיד בפרנץ' הוא שהם המציאו גם את הגיליוטינה....
את מוכנה לפרט על מלכת הדבורים? לא חושבת שנתקלתי.
ברוררררר שאת מושלמת - אבל את זה ידענו קודם, לא?
ותודה על הקישור. אכן הפכתי לאישיות טלוויזיונית קיקיונית. כמה חבל שאני לא רואה טלוויזיה...
לא ייאמן, אבל אני מכיר אותה. את כולה
לונה פארק!!!
:)
כ"כ קיוויתי שהיא תופיע שם, אבל היא לא ממש הסתדרה לי עם אף אחד מן הסעיפים..
תזכירי לי לספר לך פעם על תת הז'אנר 'הסופיסטיכוסיות'.
[וכמה נעים לי לדעת שאני בין הראשונים ואחרי צפויות עוד מאות תגובות..
]
איזה כייף!!! אני ראשונה להגיב!!!!
הייתי משוכנעת שלנצח לא אסכים איתך בהשמצות על נשים. אבל לצערי כי רב לחלק גדול ממה שכתבת אני מורידה את הראש בכלימה ו"נאלצת" להסכים
הכי אני אלרגית להגדרה העצמית של אשה-ילדה ונדמה לי שכבר כתבתי לך על זה כתגובה לאחד הפוסטים שלך ..אפרופו גברים קשישים... מה זה אשה-ילדה?? הכי פתטי שיכול להיות..
וצפרניים ארוכות על הרגליים??? איכס...
אין טעם לחזור על כל ההגדרות שלך אלא להסכים איתן בצער רב וביגון קודר
כוכב ענק מאשה שהיא אשה ולא אשה ילדה ואין לה פרנץ ברגלים וליתר דיוק גם לא בידיים.
מיא,
נקרעתי מצחוק....
מצאתי את עצמי קצת ב 7 וקצת ב 10...
דרך אגב, אחלה פרנסה זה להיות בעלת כפות רגליים מדהימות כמו שלי....
משלמים על זה המון בדוגמנות נעליים...
לגבי 10, אני לא קיצונית כפי שכתבת, אך אומרים עלי שאני מיזנטרופית חביבה....
אבליש כמה טיפוסים ששכחת...
כמו: "מלכת הדבורים"...
שונאת אותן.
ואגב לגבי אלו שלא אוכלות....
סבתא שלי (הרומנייה) ז"ל, הייתה אומרת ברומנית: און שק גול נו צינה פיטצוארה.... את תביני אולי אבל למען האחרים אתרגם: שק ריק לא יכול לעמוד.... :-)
כוכב כמובן,
שלך,
איריתה
יואו, התברר לי שוב שאני מושלמת.
טקס - היא דווקא כתבה מי היא, עיין שוב ועמוד בפינה.
ולטובת הכלל - התוכנית של לב"ג, מה קורה, שבסופה היא מצטטת ומדברת בשבחי הפוסט הקודם - גברים מהגיהנום.
ומי את?