כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אתה טוב נחמד ועדין ? טרח ! מבול גידופי ביוב נשפך עליך

    3 תגובות   יום שישי , 18/7/08, 11:15

    למי שאינו מכירני אספר שאני משתדלת בכל עניין ופעילות הקשורים לבעלי חיים לראות כמה צעדים קדימה, לחשוב בצורה רחבה ,  לא צרה - למענם. 

     

    למשל:

    אם ילד (קטן) מולי מפחיד, מציק, או מנסה לפגוע בחתול רחוב, אני  מנסה לכבוש את הדחף לכעוס ,לתת לו בצעקות מנה רצינית  - ומשתדלת  במקום זה, עם סבלנות לפנות אליו בשפתו, "בגובה העיניים", בצורה מתאימה  -  כדי  לקנות את אהדת ותשומת לב ההורה או המבוגר שתמיד אתו, וע"י כך גם להפנות תשומת לבו ואולי הוא ימשיך את הקו הזה אחכ...כדי שזה לא יקרה שנית, וכדי לא לעורר את ה " דווקא "  שבילד.    

    בעל החיים עצמו או בעלי החיים לא יצאו מכך נשכרים לאורך זמן,  ו באותו הרגע פחות חשוב איך וכיצד הם הגיבו כלפי , אלא יותר איך  ואם ישנו יחס הלאה . המטרה הרי לעורר אהדה ,חמלה , ותשומת לב ומודעות למצוקת וצרכי בעלי חיים, במיוחד אצל ילדים צעירים שגדלים והופכים לבוגרים... אך בהחלט גם בבוגרים שאולי עד עתה לא היו מודעים , ואולי להוציא את הפחד מהם, הרי יש כאלה שמפחדים , ויחסם השלילי נובע מכך.

    אז עם גישה כזו, החלטתי אחהצ אחד לגשת לדבר לברר עניין עם גברת אחת שבכל בוקר, בשעת טיול בוקר עם זואי ולולי  כשאני עוברת ליד חלון דירתה, מחלון  בקומה ראשונה היא מסתכלת בשאט נפש (בכלבים) ושופכת מים.    

    ת'שמעו, לא עשיתי לה כלום, לא נכנסתי לחצר שלהם, וזה בעצם לא נוגע לי ישירות,  מה אכפת לי? שתעשה מה שהיא רוצה .  אבל אם אני חושבת בגדול כזה, אז כדאי לחתולות הרחוב המבויתות בבניין שלה ובאזור שלה שהיחס שלה יהיה קצת יותר חיובי....אם אתם יורדים לכוונתי...

    כל הזמן הזה חיפשתי הזדמנות לדבר אתה בגובה עיניים, לשאול מה מפריע וכו...סתם כזה...לפעמים בדיבור ישיר פותרים המון דברים , והיום נקרתה לי ההזמנות שחשבתי :  

    ראיתי אותה סוף סוף למטה והיא לא יכלה להתחמק או לעשות עצמה שלא רואה כיון שפינתה דברים מהאוטו.  

    ניגשתי  ובנימוס שאלתי תוך שאני עומדת במרחק עם זואי ולולי ממנה כדי לא להרתיעה אם אפשר לשאול אותה בבקשה משהו...וממשיכה...פתאום הצטרף אליה מאח ור בעלה אותו לא ראיתי קודם לכן ,  ולתדהמתי פרץ במטח  גידופים ודברים בוטים בטון גבוה,  מתובל בעצבים קללות ומה לא ?    

    כל הדיעות הקדומות שלו  כנראה תפסו הזדמנות ונשפכו כמו ביוב מפיו החוצה, יחד עם כנראה השנאה לבעלי חיים ש : " מביאים לכלוך , עושים קקי בכל מקום, מיללים,  וסתם  מעצבנים " .... 

    והיא ? שתקה . 

    מודה, הייתי המומה מהתגובה הלא צפויה ליוזמה שלי שנעשתה בנימוס ובעדינות ואיבדתי את עשתונותי .

    התחלתי ,  שלא כהרגלי  , להשיב לו באותה מטבע . אולי הבנתי שאבד ולא היה מעולם סיכוי לגישה חיובית כאן לנושא , אז בשביל מה להשתדל?  אולי לא , אבל איבדתי איך אומרים את "העשתון האחרון שעוד נותר לי". 

    עדיין  די בהלם מבליל ניבולי הפה והיחס השלילי לבעלי החיים ,  ו לרצון הטוב שלי, הלכתי הביתה . כל הזמן חשבתי אם ומה בעצם יכולתי לעשות אולי טוב יותר? 

    אם לא הייתי צריכה לנסות לברר לגבי היחס השלילי שלהם בצורה אחרת (לא שהיתה לי אפשרות אחרת), ובעצם בגדול  :  עם אנשים כאלה מה בעצם אפשר לעשות?

    אני מבינה שיש כאלה שאוהבים,  ויש כאלה שלא  - וגם זה בסדר, ברור , וטבעי בהחלט .  אבל לא ברור לי מדוע אצל אנשים מסוימים יש רתיעה ושנאה כזו כלפי בעלי חיים?  מדוע הם רואים רק  בקנאות כזו את השלילי אצלהם ואולי  גם בדברים אחרים  בחיים לא יודעת....

    קשה לי לקבל דבר שאינני מבינה, ואינני מבינה זאת.

    אתם מבינים את זה ? 

    מה  דעתכם ? מה אתם הייתם עושים?   איך הייתם מגיבים? 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/08 20:06:


      לא הייתי עושה אחרת ממך.

      גם אני חושבת שזה שפעם נשך אותה כלב לא מצדיק אי אהבת בעלי חיים, אבל היא לפחות בשונה משכנייך המופרעים, לא שופכת מים וקללות על מי שכן אוהב.

      בקשר להאכלת חיות, אני דואגת לחתולי השכונה שנהנים הן משאריות שלנו והן מאוכל יבש שאני קונה במיוחד עבורם (כן, אני קונה אוכל לחתולי הרחוב). אם פעם יזדמן לידי צבוע, גם הוא יקבל עצם עם בשר.

      אבל אני רוצה שועל.צוחק

        18/7/08 14:01:


      וזו סיבה לא לאהוב בעלי חיים ? כי נשך אותך כלב כשהיית קטנה?

       

      את יודעת כמה פעמים נשך אותי כלב כשהייתי קטנה ועוד יותר פעמים כשהייתי גדולה? ולא רק נשך, יותר גרוע, ולא רק כלב ...את יודעת מה עשו לי בימי חיי חתולים?

      so what???

      מעולם זה לא גרם לי לרגע לשנוא או להרתע. להיפך, ניסיתי להבין למה עשו זאת, זה לימד אותי ומלמד אותי כל העת. ועד היום אני ממשיכה ללמוד מבעלי החיים...

      לא יכול להיות שזה רק זה, אבל מצד שני יכול בהחלט להיות שאהבה והרחמים כלפיהם טבועים בי כל כך עמוק ובגנים שאצלי הדיסק הקשיח מתוכנת על זה ולא יעזור כלום.

       

      את יודעת לאיזה שטויות אני מסוגלת להגיע עם האהבה הזו ?

       

      פעם באחד הטיולים שלי בעבר לאפריקה (נסעתי הרבה מאד להרבה ארצות נידחות שם טיולי שטח ממש קשים יעני באמת להכיר את הטבע והחיות, לישון על הארץ אוהלים, להתרחץ שבועות ארוכים עם דלי מים, לישון על אבנים...זה לא קל ...) , אז באחד הטיולים התקרב למחנה צבוע, זכר, גדול, רעב, ורזה.

       

      ככה את מכירה אותי? שאנחנו נשב סביב המדורה נאכל והוא יסתכל עלי ככה בעינים גדולות ?

       

      (אז לא הייתי עדיין צמחו-טבעו וכאלה) ...אז "גנבתי" לחבר'ה את העצמות ושאריות הבשר שרצו לשים במרק, התגנבתי והתקרבתי אליו, לצבוע לאט לאט....כשבכוונתי לתת לו זאת לאכול.

       

      המדריך היה הראשון שקלט אותי ונחרד, התחיל לצרוח ולמרוט את שערות ראשו....חזרי מיד יא בת....

      הוא קלט אבל שאני בטווח קרוב מדי כבר לצבוע והתחנן ...חזרי לאט הליכה לאחור....

      ואני....? עדיין לא השלמתי את המשימה...

      התקרבתי לאט לאט תוך שאני מקפידה להושיט את "הדברים" שיראה שכוונתי טובה....

      פתאום וכל מי שמכיר חתולים יודע ומרגיש זאת קלטתי שאסור לי להתקרב יותר, שעד כאן בלבד הוא מאפשר לי זאת, שאסור לי יותר כי זו חדירה לתחום שלו, לא יודעת איך אבל אני מכירה בעלי חיים, חתולים ומרגישים את זה כשמתסכלים עליהם. מבינים.

       

      הושטתי לו את "הדברים" תוך שאני מראה לו לאט שזה מה שאני נותנת לו, והשלכתי זאת לכיוון שלו לאט שלא יבהל.

       

      זה היה מדהים.

      הוא לא מיהר, הלך לכיוון שלהם, תפס אותם, ולא ברח ישר, הישיר אלי מבט כאילו אומר תודה.

       

      כעת התחלתי ללכת לאחור בהילוך אחורי מבלי להסתובב ולהפנות את הגב בכל זאת זה צבוע וזה חית בר...והיא רעבה...

       

      אחור אחור עד שהוא הלך, הסתובבתי וחזרתי לחברים.

       

      היתה התנפלות עלי, לא נורא. עבר. מה כפת לי? העיקר נתתי לו לאכול. הוא היה מורעב וזו היתה שנת בצורת שם.ף

       

       

        18/7/08 11:52:


      גם אני כמוך, לו הייתי נקלעת למצב כזה, הייתי מאבדת את העשתון האחרון כנראה.

      אבל לגבי השאלה בעניין לא אוהבי חיות- אין לי תובנה חכמה לומר.

      אני מכירה מישהי שממש, אבל ממש לא סובלת בעלי חיים כי פעם, בילדותה נשך אותה כלב. מאז-כל פעם שיש כלב או חתול בסביבה, היא נרתעת ומסתתרת מאחורי שולחנות וכל מה שיש בסביבה, אבל- מעולם לא התיחסה לבעלי חיים לא יפה.

      היא פשוט שומרת מהם מרחק.

      השכנים שלך ממש מגזימים. אני מציעה לך לשתול להם נחש בביתצוחק

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין