בחמש  לקראת דמדומים יום שישי אני מתחילה להתכווץ לא הכנתי ארוחת ערב וחייבים לעשות משהו בשביל הילדים שלא ירגישו שאמא חריגה סובלת בימי חג ושבתות מעדיפה לראות סרט בקולנוע שניים שלושה ולהרגיע את הדופק הלא סדיר מהיום הזה יום שכל המשפחות יושבות יחד  כולם מעמידים פנים כמה ניפלא וטוב

ואולי זה באמת ככה ורק אצלי לא, בת יחידה לאבא ניצול שואה שאמר שאלוהים מת  ואין סיבה לחגיגה לא בשבת ובטח לא בחגים,אני מקשיבה להמולה של השכנים שמתכנסים עכשיו לקראת הזלילה הגדולה לא מקנאה אף פעם לא אבל גם לא מוצאת פתרון קריאטיבי לדכדוך הקבוע כבר שנים הדבר היחידי שעולה לי לראש עכשיו זה לצאת למסעדה הילדים יהיו מבסוטים ואני אחרי כוס יין מחייכת גם בשיא הדיכאון טוב שבת שלום שיהיה...