כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
חינוך למנהיגות
מתי מתחילים? באוניברסיטה או בגן? בבית? האם כל אחד יכול?
חינוך למנהיגות מטרתו לחשוף את הילדים לדרך חיים שבה יש מושגים של מצליחנים. המטרה היא לא להוציא משם ראש הממשלה הבא, אלא להוציא משם אנשים שמעריכים את עצמם, שלא מפחדים לומר את דעתם ולא מפחדים להיות עצמם בקבוצה.
מנהיג הוא קודם כל אדם שמנהיג את חייו קדימה, עפ"י הערכים שמנחים אותו, מנהיג חברתי מנהיג גם את הקבוצה.
מושגים של מנהיגות הם: לקיחת אחריות, גם אישית וגם קבוצתית, שתוף פעולה מתוך הבנה של WIN-WIN, ערכים של חברות, הגשת עזרה ובקשת עזרה במידת הצורך, כל אחד נותן את מה שהוא טוב בו ומקבל את מה שהוא צריך.
אפשר לחנך לכל הערכים האלה רק מתוך עשייה תואמת ערך. דוגמא אישית. אי אפשר לדבר על בקשת עזרה מתוך עמדה של "המבוגר הכל יכול", אי אפשר לדבר על שתוף פעולה בלי שתוף פעולה בשטח, אי אפשר לדבר על מנהיגות בלי שהמבוגר יפנה מקום לילד בו הוא יוכל להיות מנהיג מתוך אמון מלא בסמכותו ובלי להתערב לו.
הטעות הבסיסית בחינוך היא המסר הכפול. מצד אחד לומר לילדים שאנחנו סומכים עליהם ומהצד השני להתנהג אחרת ולצאת מתוך הנחה שלא באמת נותנת אמון ביכולתו של הילד.
טעות נוספת היא במחשבה שלתת לילד עצמאות מבטלת את הצורך במסגרת ובחוקים, להיפך, בכדי שהילד יוכל להרגיש בטוח על מנת שיוכל להפעיל את המנהיגות שלו, הוא חייב לדעת מה מותר לו ומה אסור. הוא חייב לדעת מה הכלים העומדים לרשותו על מנת להפעיל את הסמכות שבידיו.
כל שנה אני נשאלת מחדש את השאלה הבאה: כל הילדים יש להם מנהיגות?
תשובתי היא שאני מאמינה שכן.
כל אחד יכול. לכל אחד יש מנהיגות טבעית במידה זו או אחרת ואפשר לפתח את הפוטנציאל, היכולת של כל אחד להאמין בעצמו היא היוצרת את השוני שבין ילד לילד (ובין מבוגר למבוגר).
לכולנו יש היכולת לעמוד בפני צוות, לנהל את חיינו בניהול עצמי, להעביר סדנה לקבוצה בתחום בו אנו טובים, לא כולנו סומכים על היכולת הזאת ועל עצמנו.
היתרון שיש לילדים הוא בעצם היותם ילדים ועדיין קל יותר לשנות הרגלי חשיבה של "אני לא יכול, אני לא יודע"... הסביבה עוד לא הספיקה לגמרי לשכנע אותו שהוא לא יכול או נכה רגשית.
בדרך כלל ילדים שמתקשים להוציא את המנהיגות שבהם הם דווקא הילדים שסובלים מ"הגנת יתר" - הגנת יתר מתפרשת אצל הילד כחוסר אמון של הוריו בו ואם אבא ואמא אינם חושבים שאני יכול, מי אני שאומר אחרת?
בגן ייסדתי את מושג ה"תורן" - לא, תורן הוא לא זה שתפקידו לנקות את הגן.
התורן הוא המנהיג של היום, יש לו את היכולת והסמכות להחליט החלטות מסוימות, כמו מי יושב איפה במפגש (ע"י כרטיסיות שם וכך הוא גם לומד במהירות לקרוא את שמות הילדים), באיזה משחק הוא מפעיל את הילדים במפגש, באיזה משחק יציאה הוא מוציא אותם מהמפגש. בתחילת השנה, אני יושבת במפגש (לא על הכסא שלי, שם יושב התורן), בסוף השנה התורנים יכולים לפעמים להעביר גם מפגש שלם ללא נוכחותי.
בין לבין במשך השנה, אני נכנסת אחרי כמה דקות, תלוי בתורן וביכולת שלו להנהיג את הקבוצה באותו זמן נתון.
התורן מחליט מתי לקרוא להם (לפי השעון שמגיע לשעה 9), הוא מתחיל במשחק ולאחר כמה דקות אני שואלת אותו אם אני כבר יכולה להכנס ואני מעבירה את החלק שלי במפגש.
הדקות האלה בהם הוא לבד- בשבילו הם הכל !
החוויה של ילד בן 4 שמגיע היום בו הוא תורן כל כך גדולה עבורו, עד שהילדים לומדים בעל פה את רשימה הילדים (מהגדול לקטן) לפיה מגיע התור שלהם ויודעים לומר שבעוד שבוע ויומיים הם תורנים.
הם קמים מוקדם בבקר ביום שהם תורנים וגם הילד עם הכי הרבה בעיות פרידה שוכח מהם לגמרי כבר בערב שלפני. הילדים מכבדים את התורן ומקשיבים לו עוד יותר ממה שהם מקשיבים לי - מהידיעה שמחר הם יהיו תורנים והם ירצו שיכבדו אותם. הם גם יודעים תרגילי מנהיגות במידה ולרגע הילדים מאבדים את הקשב - כמו להתחיל במשחק של תנועות.
הם לומדים שבמלחמה ובהעלבות הם לא יגיעו אל התוצאות שהם רוצים והפתרונות האמיתיים באים ממקום אחר, אותו אנו מחפשים יחד.
הוא לומד להפעיל שיקול דעת, הוא לומד לקחת אחריות, הוא לומד לתת אמון בעצמו.
הלמידה של כבוד לסמכות כאשר הסמכות היא בעל תפקיד מתוך הקבוצה - בעיני יש לה חשיבות מאד גבוהה. הם מדברים איתו כאשר הוא משתמש בסמכותו לרעה (ילדים מנסים הכל...) והרבה שיחות בגן סובבות סביב הערכים האלה מתוך הבעיות שצצות בשטח.
דיונים של דמוקרטיה ולא על דמוקרטיה.
תענוג וחוויה לילד ולמחנך - מומלץ.
חינוך למנהיגות זאת תרומתי הקטנה לשינוי חשיבתי במערכת החינוך, כשיותר אנשים (ויש הרבה) ידברו בשפה הזאת, יהיה שינוי. חייב להיות שינוי ואנחנו אלה שנעשה אותו.
כל אחד יתן את מה שהוא טוב בו ויקבל את מה שהוא צריך... כן, אני מאמינה, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.
תוספת:
לאחר כמה תגובות באותה הרוח, הלכתי לחפש איפה כתוב שמנהיגות היא תכונה מולדת והנה מה שכתוב בויקיפדיה:
בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה אלוהית כביכול (מה שמכונה בלועזית "כריזמה"). אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו, ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. על בסיס גישה זו התפתחו בשנים האחרונות מתודולוגיות העוסקות בפיתוח וטיפוח המנהיגות. למרות קיומם של הבדלים בולטים בין הגישות השונות, כולן מסכימות פחות או יותר על הגדרה של המנהיגות המבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג. בין היתר, ניתן למנות את היכולות הבאות כאלה שיש לגביהן את ההסכמה הרחבה ביותר:
גילה
|
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט מושקע ומעניין
עם הרבה חומר למחשבה.
תודה לך יקירה
אלה
כוכב*
אני חושבת שמנהיגות זו תכונה שנולדים איתה
יחד עם זאת ישנם מספר תכונות שניתן לרכוש
אהבתי מאד את מה שכתבת, אהבתי מאד את דרך החינוך
שלך. אני נהנתי מאד
כוכב
תודה יקרה על תגובתך המבינה. בהחלט כאשר ניצור לו חוויות חיוביות וכיפיות מההזדמנות לחוות מנהיגות, הוא ינצור זאת בליבו לעד.
כל אחד ראוי להתנסות בכדי שיוכל בתחומו להנהיג ולא בתחומו, להקשיב למנהיג אחר.
אני לא חושב שאת צריכה להיות מאוכזבת...
נהפוך הוא: גאה!
הפוסט הזה, חשוב מאין כמוהו. אחד הבולטים מבין
הפוסטים הרבים שכתבת בנושא החינוך.
כל אחד לוקח אותו ממקומו הוא אל מקום אחר, המקום שלו...
נוצר כאן אחד הדיונים הפוריים ביותר שקראתי בקפה
בזמן האחרון, זאת ועוד:
רוב המגיבים לקחו את הרעיון המרכזי והשליכו אותו אל מידת
האקטואליה שיש פה, בארצנו.
וכך, מבלי שהתכוונת, נוצרה אחידות דעים מסויימת, הבנה מסויימת,
אולי אפילו הבנה מוחלטת, באשר לתפקיד החינוך בעיצובו של
מנהיג המחר...
כי היום, לצערנו, אין מנהיג...
תודה יובל,
תשובתך היתה במקום והרגיעה את המקום שנשאר לא רגוע.
אתה צודק, אין לנו אלא להמשיך ולנטוע את הזרעים אשר לפעמים יתפסו באדמה ולפעמים לא. מספיק שבכל ניסיון יהיה שינוי קטן אצל אדם אחד וכבר הרווחנו.
האמת שמה שקרה לי פה, זה מה שקורה לאנשי חינוך רבים, קשה ללכת נגד הזרם והם מתייאשים ופורשים והיום חינוך טוב הוא נגד הזרם כי משרד החינוך מבקש מאיתנו להיות מורים ולא מחנכים...
העצמת אותי בתשובתך..
גילה היקרה.
קראתי את מאמרך.
מעניין מאוד. מסכימה עם חלק לא מבוטל מדבריך.
אפשר לחנך לכל הערכים האלה רק מתוך עשייה תואמת ערך. דוגמא אישית.
דוגמה אישית ושוב דוגמה אישית. יש בוודאי שיגידו כי תכונת הכריזמה עליה כתבת הינה מולדת, ויתכן שהם אף צודקים. עדיין לא ניתן לגדל מנהיג ללא הכוונה דוגמה אישית וחינוך. בתי הסוהר מלאים בבעלי כריזמה שסחפו אחריהם רבים. אשר על כן, יש לחנך. אין ברירה רחרת.
כוכב ענק לך.
שיהיה לך המשך שבוע נעים.
וטוב שנפשת הכי טוב ששבת.
y
*
גילה היקרה,
זרע ענק טמנת באדמת הנשמה של כל מי שקורא פוסט זה.
הזרע יכול לנבוט - אך הוא דורש טיפוח.
מסתבר שלא כל אדם יכול להכיל עדיין את המסר שלך -
אך קבלי את הדחיות באותה ברכה בה את מקבלת את הברכות
משום שכל אחד ואחת מהם פותח דלך הן לך והן עבור כולם
להתבוננות, למידה, מחשבה והזדמנות לצעד מודע נוסף
ליכולת הגלומה בכל אחד מאתנו...
ובקבלך בהקשבה, קבלה וברכה את דברי המגיבים
את משכללת את הכלים שלך כמנהיגה,
ויכולה לשמש דוגמה למנהיגות נלמדת של אחרים.
לתת אמון בעצמו.
אהבתי מאד, גננת לתפארת כבר אמרתי ..
*
תודה גילה על ההשקעה הרצינית בפוסט החשוב. *
נראה לי שמנהיגות היא תכונה מולדת, אלא מאי ? יש לפתחה ולהוליכה לכוונים רצויים. איש בעל מנהיגות שלא יכוון כראוי, יכול בקלות ללכת לצידו המנוגד של המיתרס, ולהיהפך לפושע מסוכן, ואף לראש מאפיה.
מנהיגות יש לפתח ולכוון. סדנת מנהיגות מקצועית, נחוצה בארצנו, ובאפן דחוף !!!
ובנוסף : מנהיג אמיתי צריך לאהוב אנשים, את מדינתו ואת עמו וארצו. חייב לשמש דוגמא ולהיות איש נקי כפיים. אחרת יפול על מזבח החומרנות והתוצאות לא תאחרנה לבוא. ראי דוגמא אקטואלית...
יום נפלא !
שלך
מיכאל
תודה מיכאל,
כתבתי שאני רואה בכך חשיבות גדולה.
הענין הוא שבחיים אנחנו לפעמים מנהיגים ולפעמים מונהגים. אנחנו יכולים להיות במקום אחד האחראים ובמקום אחר מקבלי סמכות ולכן רצוי לנו להיות גם לגמישות הזאת וגם לבחירה של מתי אנחנו כך או כך...
גילוש היקרה,
אני דווקא רואה את הצד השני, את הצד של המונהג.
את המונהגים, את כולנו אפשר ללמד, לקבל סמכות, לקבל את המנהיג.
מנהיג, ויהיה כריזמטי ככל שיהיה לא יוכל להנהיג, אם המונהגים לא יכירו במנהיגותו.
נכון, שהתורן המנהיג מקבל את קידמת הבמה, והוא נהנה ומתרגש מעצם המעמד, אבל דווקא ההקשבה של האחרים בגן היא ההישג בעיני.
מיכאל
בדיוק יעל, תודה שאת כאן.
כריזמה היא תכונה מולדת, בשביל להיות מנהיג, צריך הרבה יותר מזה...
כל מילה שלך פנינה של ידע וחוכמה..
מערכת החינוך ומנהיגות קלוקלת הביאו לחוסר אונים ולחוסר אמון וכך ממשיך לו מעגל שיביא עוד מנהיגים שאולי יש להם כריזמה אך חסרים להם ערכים של מנהיגות.
בדיוק. בזה כל הענין...
תודה מתוקה שאת כאן ושאת מביאה את הפירוש שלך לערך מנהיגות...
מנהיגות אמיתית היא בדיוק מהמקום של לשחרר שליטה.. או כמו שאני תמיד אומרת בגן, אם אתה יודע שהחוק איתך, אין לך סיבה לריב ולכעוס, אתה רק צריך ללכת ובשקט לקבל את מה שמגיע לך.
ריגשת אתה אותי עם התגובה שלך,
אני שמחה לדעת שאתה שותף. מאחר ואנחנו שכנים, אני גם מזמינה אותך השנה לגן שלי, לראות ולהתבונן במו עיניך, איך נולדים אנשים שמנהיגים את חייהם לכיוונים שהם רוצים. איך נולדים מנהיגים שיהיו מובילים שינוי על יד גמישות מחשבתית ויצירתיות במציאת פתרונות.
תודה. תודה. תודה...
הסתובבתי כל היום עם התגובות שלכם, קצת מאוכזבת מעצמי, קצת עצובה. איפה שהוא, נראה היה לי כאילו הפואנטה של הפוסט פוספסה ולא הבנתי למה הקבעון הזה על השאלה אם מנהיגות היא תכונה מולדת או לא. למה אנשים נאחזים כל כך בשאלה הזאת עד כדי שהם לא קוראים את הפיסקה האומרת שמנהיג בהגדרה שלי הוא קודם כל מי שמסוגל להנהיג את חייו. מדוע ההתעלמות מהערכים שמנהיג חייב בהם.
האם מי שלא נולד לתפיסתכם עם כריזמה מובהקת, צריך לעבור חינוך למונהגות ולא למנהיגות?
מה מאיים כל כך באפשרות שאכן אפשר לחנך למנהיגות עד כדי שרבים באו עם דעות נחרצות עד כדי הדעה ההזויה שזה יכול להזיק לילדים.
האכזבה נבעה מכך, שבעצם לא ניתנה חשיבה אחרת לענין, אולי בכל זאת זה אפשרי? נמצאת פה מישהי שאומרת שב-18 שנה (שזה הרבה) היא עובדת ככה במיקרו קוסמוס של הגן וזה מצליח - אז אולי יש בזה איזה ניצן של אפשרות שבמקום לחכות למשיח שיציל אותנו, נשנה משהו בחינוך אצלינו בבית (רק בקטנה) ואולי משם יצא מנהיג שגם יוביל את העם? בתקופה כמו שלנו, שמנהיגות וערכים זה שני דברים שונים, האם אתם באמת מעדיפים להשאר בחשיבה שאין חינוך למנהיגות ושאין לו אפקטיביות כי מנהיגות היא תכונה מולדת? כמה אנשים אתם מכירים שיש להם כריזמה של מנהיג, אך הם אינם עושים עם זה כלום מחוסר בטחון? כמה מנהיגים שכן עושים עם זה משהו גורמים לכם נזק כי ערכים רחוקים מהם ביותר?
שינוי חשיבתי קטן, רק ברמת חשיבה, זה מה שהצעתי...לקרוא בראש פתוח, בלי דעות קדומות... לקרוא לרגע ממקום אחר...
תודה לכולם על דיון מהנה ומרתק... אני עדיין מאמינה בחינוך, מקווה שגם אתם...
גילה
מאמר חשוב.
מעניין מאוד... מעבר למה שכתבו קודמיי
מנהיגות יכולה גם להיות לפעמים מקור לאגו לא קטן שהורס כל חלקה טובה
כמובן שניתן לראות זאת בפוליטיקה וברשויות המקומיות בהן מנהיגות הפכה לשדה קרב שלא מיטיב עם אף אחד
ה"תורן" - פשוט התאהבתי ברעיון ובביצוע
את גדולה!!
תמי
גילה היקרה!
צדקת בהזמנתך: דיון מעניין ופורה!
והאפשרות בלהגיב מייד, פשוט נפלאה!
היא מאפשרת מתן תגובה מיידית, בשלוף...
ללא השפעה מיתר המגיבים. למרות שאפשר...
לא חשוב..., אתם מבינים למה הכוונה. לא?
תגובותיהם של החברים מעניינות ומאוד מעמיקות, וזאת
נקודה שמן הראוי להעלותה, ולציינה לשבח...
ואיני שם עצמי כמי שתפקידו לתת ציונים...
מנהיג, אם כן, מגיע לעולמינו, על מנת להנהיגנו, מתוך מגוון
עצום של אפשרויות ונקודות זמן.
אפשר שהוא מתעצב לו בילדותו, ולא חסר דוגמאות, ואפשר
שכורח הנסיבות מביאו להנהגה.
האימון למנהיגות בגיל צעיר יכול לתרום, עם זאת צריכים לנסח
זאת בעדינות מה...
ישנם ילדים, שמטבעם לא נולדו להנהיג...
ולא שאין להם דעה משל עצמם, ולא משום שיש בהם יראה ופחד
להביעה, אלא בגלל אופיים המופנם והייחודי, אשר אינו מעמיד
לנגד עיניהם כמטרה את ההנהגה כמשהו שאליו יש לשאוף...
ככאלו, אותם ילדים, יכולים ליפול קורבן למלכודת תמימה, שיש בה
אמנם כוונה טובה, אך הם נכשלים...
אני יודע שאימון מטבעו, נועד להביא לילד את הידיעה שהכוחות מצויים
אצלו ועליו ללמוד ולהשכיל להשתמש בהם.
או, שהכוחות אינם נמצאים אצלו, וה"מאמן" יקנה לו את הכלים לרכוש
כוחות אלו.
כך או כך, הבעייה אינה בגיל הרך!
עם התבגרותם, הופכים בני האדם להיות יותר ויותר ממורכזים בעצמם.
הם משוכנעים שהם הם הראויים להנהיג!!!
ואינם יודעים לקבל את העובדה שמנהיג יש רק אחד...
ושמישהו צריך להיות מספר 2...
רשימת ה"מלחמות" בין מספרי 1 למספרי 2, ארוכה ומשמימה...
אך די בה כדי להבין שנקודה זאת חשובה מאין כמוה!
החינוך למנהיגות צריך לבוא בד בבד עם החינוך להיות נאמן למנהיג, ולא מעיוורון
אלא מבחירה רהוטה וברורה.
פוסט מעניין. חשוב מאין כמוהו !!!
הפטנט הזה, בלהגיב מייד בתום הפוסט, פשוט מעניין...
ומייד אעמוד על יתרון עצום זה, ככלי להפרייה...
אני חושב שמנהיג נוצר מצירוף נסיבות:
כשרון מולד, זמן, בחירות, צורך.
כשרון מולד הוא הכרחי, אם כי לא תמיד. נא ע"ע משה...
זמן, הוא עניין רלוונטי. כי רק בנקודת זמן מסויימת
יש למנהיג האפשרות להתבלט ולפעול...
בחירות, לאוו דוקא בחירה על ידי הציבור, לעתים אדם
בוחר מעצמו להיות מנהיג...
צורך, הוא עניין..., איך לומר? נתון לשיפוט.
כלומר, בסופו של יום הצורך הוא עניין סוביקטיבי!
אבל כשמעורבים בני-אדם בתהליך, קשה לדרוש סוביקטיביות...
ועכשיו אלך לקרוא את יתר התגובות...
עוד אשוב, כמובן...
גילה יקרה,
זה אחד הפוסטים היותר טובים או חשובים שקראתי כאן בקפה,
אם לא החשוב שבהם.
המנהיגות הזו היא ספינת הדגל שלנו וחינוך למנהיגות הוא המפרש הצבעוני שלה.
הגן שלך הוא מיקרוקוסמוס נפלא והלוואי ויהדהד אל הקוסמוס.
והנה קישור לפורום כאן, שעוסק בחינוך אלטרנטיבי, לכל מי שמתרגש לו העניין בבטנו:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=532409
כוכב של זהב.
היי גילוש!
מנהיגות היא תכונה מולדת
או שיש את זה או שאין,
השאר נרכש מהבית, מהגן מהחברים
ובכלל מהחיים.
בילי
לאחר הדיון הארוך והמעמיק של כל החברים אשר הגיבו עד כה - לא ארבה במילים .
לפי אמונתי ( וניסיוני ) מנהיגות היא תכונה מולגת . היא חלק מהאישיות .
אין ספק כי אפשר ללטש ולעצב את האישיות וגם את התכונה הזו . את רוב ההצעות שלך אני מקבל . הן יכולות להועיל אם ( ורק אם ) ישנו בסיס ...
כוכב על הדיון המרתק !
מנהיגות זה כישרון מולד, אחד מתוך 31 הכישרונות הבסיסיים הקיימים בנו. הכישרון מתפתח אצל בעל הכישרון באימון תוך כדי החשיפה לאירועים שונים בחיים. למי שאין את הכישרון הזה, לא יעזור לו האימון. לאחר מחצית החיים יכולים המבוגרים ליצור כישרונות חדשים בטכניקה מסויימת אך לא הילדים.
כישרון המנהיגות הוא היכולת לנווט את עצמי קדימה ולסחוף אחרי אנשים
כל ילד נולד עם כישרונות שונים וכאשר מתעסקים בעיסוק בו מופעל הכישרון זורמת בנו אהבה הממריצה אותנו להתעסק בעיסוק הכישרוני, לכם חשוב מאוד לזהות אצל ילדים את העיסוקים אותם הם הכי אוהבים ולעודדם להתעסק בעיסוקים אלו ולא להכריח אותם להתאמן על כישרון שהמבוגרים היו רוצים אותו לעצמם
תודה ארי,
ששיתפת במחשבותיך
בנושא מנהיגות...
תודה. בהחלט דיאלוג חשוב
וכמה שנעסוק בו יותר, נחכים.
תודה איציק, שמחתי מאד לתגובתך.
גם לדעתי מנהיגות היא תכונה נרכשת ויש הרבה אנשים בעלי תכונות של מנהיגים שמפחדים להשתמש בהם ולחיות בגודל האמיתי שלהם מפאת חוסר בטחון.
אני יודעת שזה עובד. אם זה עובד בגן זה בטח ובטח יכול לעבוד בבתי הספר - כל מה שצריך זה שהמורים יאמינו שזה אפשרי ושיסמכו באמת על המסוגלות ועל המנהיגות הטבעית שתעלה מתוך הילדים. הבעיה היא שהמבוגר צריך לשחרר שליטה ולהיות בעצמו במקום של בטחון עצמי.
היי גילה ותודה שאת מעלה כאן נושא חשוב זה לדיון !
בעיני המהות של כל העניין היא ראשית לכל מנהיגות פנימית. כאשר מדברים על אדם, המסוגל לנהל את עצמו, באופן הרצוי לו ובלי, שיהייה נתון למניפולציות מצד אחרים או לחולשותיו.
היכולת להנהיג אחרים אינה יכולה להתקיים ללא היכולת של אדם להנהיג את עצמו.
וכאן בדיוק גם עולה השאלה, מהי מנהיגות ומיהו מנהיג ?
הרבה מנהיגים יש סביבנו והרבה דוגמאות מן ההיסטורייה, אבל כמה בינייהם יכולים אכן להיקרא מנהיגים, מעבר לכך שמילאו תפקיד...?!
וכאן בדיוק גם נכנסת כל שאלת החינוך ונושא הערכים, שלוקה מאד בחסר, באשר מערכת החינוך חלשה היום יותר מתמיד ואם הילד לא יקבל את החינוך מבית, אולי יהייה בעל כאריזמה, אבל מנהיג צריך הרי הרבה יותר מכך... ולצערנו ההיסטוריה אינה נעדרת באנשים מלאי כאריזמה, שהסבו נזק רב לעמם ולעמים נוספים. כאריזמה נטולת ערכים אנושיים, כמוה ככלי יפה שאין חפץ בו ולעיתים אף יכולה להיות מסוכנת ביותר.
כך תגובתי על קצה המזלג והחינוך שאת מקנה לילדי הגן, העלה בי את הצורך לקרא לך, גילה יקירה מה עם להעביר סדנאות למחנכות נוספות ? ובכל מקרה, תבורכי על פעילותך , הדור הבא הוא המשאב היקר ביותר שיש לנו. הלוואי וגם חלק ממי שנחשבים כיום להנהגה היו משכילים להפנים זאת ולהקצות משאבים ניכרים למערכת החינוך.
כוכב לשבוע טוב, יעל.
נויתי, תודה על הביקור,
אכן רעיון התורן עובד טוב בכל כך הרבה רבדים,
במיוחד ברובד המנהיגותי.
תודה לך נירית,
תמיד עם המילים המפרגנות...:))
"מנהיג הוא קודם כל אדם שמנהיג את חייו קדימה"
או לשורה הזאת חיכיתי ...
והיא המקור לדעתי ..
אדם צריך לדעת להנהיג את חייו שלו
לפני שהוא מנהיג אחרים .....
לקיחת אחריות על החייים
פרופורציות .
לדעת איך להכשל
ויחד עם זה לא להפסיק לרצות להצליח ......
להנהיג חיים של אנשים בטרם עת ..
זה לשלוט בהם .
לא להנהיג אותם .
גילה יקרה,
התרגשתי לקרוא את הפוסט המדהים שלך. הלוואי ועוד מחנכים בארץ ובעולם היו חולקים את הערכים ואת הנסיון שלך. אני עוסק בפיתוח מנהיגות באופן יום יומי, עם מבוגרים, וברור לי שאצל כל אחד יש יכולת מנהיגות, מי יותר ומי פחות, רק שהרוב הגדול פשוט לא משתמשים ביכולת זו והיא רדומה.
ישר כוח!
רעיון התורן הוא גולת הכותרת, רק שזה בא עם סביבה חינוכית שתומכת ברעיון הזה של המנהיגות והגן מתנהל בניהול עצמי של הילדים. הם פותחים את פינות העבודה לפי הרצון שלהם, הם אוכלים במזנון, הם קובעים את מבגרת החוקים בגן - הכל כמובן יחד איתי כמנחה ובעלת זכות וטו כלומר, יש דברים שהם אחריות שלי ולא שלהם.
תודה גלי :))
מנהיגות היא תכונה איתה נולדים לעניות דעתי.
ניתן לזהות אותה כמובן כבר בגיל הגן.
רצוי לקדם ילדים שתכונה זו בולטת אצלם באמצעות הפעלות שונות
וע"י כך לתעל את כשרונם וללמדם לנצל אותו בתבונה.
כשם שצייר ניכר בכשרונו עוד בטרם ילמד ציור באופן מקצועי
כך יכול כל אדם ללמוד ציור אך ללא הכשרון -"מריחות" הצבע על הבד
מקצועיות ומדויקות ככל שיהיו לא יאמרו לנו דבר......
ולכן כפי שכתבתי קודם|
עם זהוי כשרון למנהיגות אצל ילד זה או אחר יש לכוונו כך שילמד לנצל את כשרונו
לתועלת הכלל.
שבוע נפלא לכולם
ארי
יופי של פוסט. חומר למחשבה.
הבנתי, אחלה...
אני בהחלט עומדת מאחרי הנחת היסוד הזאת -
בעיני ולפי הנסיון שלי בהחלט יש קשר ואפשר לראות תהליך של התפתחות אצל הילדים שבא לידי ביטוי ביכולת ההנהגה שלהם.
אחלה שיש מגוון דעות.. ההתעסקות בשאלות היא החשובה יותר מלמצוא תשובה אחת שמתאימה לכולם.
תודה דני, על תגובתך...
גם בעיני זה לא משנה - תכונה מולדת או לא
וגם בעיני חשוב האמון של ההורים והמחנכים ביכולת של כל אחד להיות מנהיג.
חשוב נורא להמשיך ולהאמין ואני חושבת שבדיוק בגלל שמערכת החינוך מותשת וחסרת אונים מחוסר בערכים, ומהדגשים לא נכונים בחינוך, שהרבה אנשים כבר איבדו בעצמם את האמון שזה אפשרי.מנהיג לא יוולד לעם ומשיח לא יבוא - אנחנו המנהיגים ואנחנו המשיחים.
אהבתי את רעיון התורן,מאוד.
ואולי כריזמה נוצרת אצל מי שיונק עם חלב אימו
שהוא מלך העולם ושכל מה שהוא רוצה הוא יוכל להשיג,
עד שנדמה לנו שהוא נולד עם זה?
לעולם לא נדע - לטעמי, עלינו לתת לכולם את האפשרות
להתנסות על מנת שתתאפשר להם הבחירה.
היי גילה ,
כעת לפי חלק מהתגובות את רואה כמה חשוב
לחנך להעצמה ומנהיגות מגיל הגן
מה שמנהל את רוב האנשים זה ''הפחד ממה יגידו''
המבוגרים יושבים שם באיזור הנוחות שלהם ואומרים
יהיה בסדר,
למה לדעתך הגענו במדינה שלנו למצב הפרדוקסלי הזה ,
מצד אחד מדינה חזקה ברמה של מעצמה,
ומצד שני אינפוטנטית גמורה.
ראי המילחמות האחרונות עסקאות השבויים,
והערך שאין לנו בעיני עצמנו,
מי יהיה המנהיג הבא יש לך מושג???
לדעתי כל זה תוצאה שחוסר מנהיגים ועודף אינטרסנטים ,
כל זה למה ?? יהיה בסדר שאחרים יעשו את העבודה,
(ואין אחרים) לקיחת אחריות?? מי ? אני? מה פתאום.
וגם כעת חינוך למנהיגות כולם אומרים את המשפט מנהיג
זה מישהו שנולד מנהיג זה גם נכון
אבל מנהיגות במפורש היא גם תכונה נירכשת .
אפשר לכתוב על זה המון,
נ.ב
אתם יודעים שבארץ במיסגרת החינוך הדמוקרטי יש היום
סדנאות למנהיגות מכיתה א בערים מסויימות?
יוזמה מבורכת נכון??
ואת מי אתה מכניס להגדרה : מנהיג אמיתי בהסטוריה?
ואיך אפשר לדעת אם נולדו כך? האם ליווינו אותם מילדותם? תחשוב על המנהיגים המטורפים בעלי כריזמה שההסטוריה מזכירה לנו, נפוליאון, היטלר - מה הביא אותם להיות כאלה?
לא יודעת איך קובעים קביעות נחרצות בעינינים כאלה. זה לא משהו מדיד. זאת דעה וכל אחד רשאי לדעתו.
הטענה שלי היא שצריך לאפשר והנסיון שלי מראה שכאשר מאפשרים - זה קורה ופורץ אצל כל אחד מהילדים. רק צריך באמת להאמין ולא לשדר מסרים כפולים.
תודה שי, שמחתי להשתתפותך בדיון...
יונית היי..
לא כל כך הבנתי לאיזה הנחות יסוד את מתנגדת.
אם אצא מתוך נקודת הנחה שהחינוך שלי בטל בשישים אם בבית מעבירים מסרים אחרים, אז מה אני בכלל עושה פה?
נקודת ההנחה שלי היא שכאשר הילד לומד על עצמו במסגרת הגן משהו אחר - אני מאפשרת לו בחירה. הוא כבר יודע שהוא יכול גם אם בבית עדיין מלבישים אותו. הילד יודע ליצור הפרדה כמו שהוא יודע שאצל אמא בבית מותר ככה ואצל סבתא זה אסור.
בקשר למערכת החינוך והדרישות מההורים? זה כוללני מדי בעיני, זה אצלך בביה"ס, עם הילד שלי לא נתקלתי בכך ועם הבקורת שלי למערכת החינוך - זה לא ענינו של הפוסט. כן ציינתי שחייב להיות מסר שבו המעשה והתאוריה מתחברים.
בתפיסה שלי המושגים שהבאתי אינם סותרים, זכותך לתפיסה אחרת, אני רק מביאה את האני מאמין שלי...
תודה על דבריך ואני בטוחה שמהדיון הזה כולנו מרוויחים.
ליונית שלום,
גילה השתשה במילה מנהיגות שאולי אינה בדיוק המילה, אבל טוב שמחנכים יהיו מודעים לצורך של הילדים לבוא לידי ביטוי בתורם.
לגבי חחלק של מערכת החינוך שנותנת "חצי מהאחריות להורים" לדעתי יש להורים הרבה יותר מחצי באחראיות וכל כולו השייך לרציפות שבאחריות זו.
המערכות החינוכיות מתחלפות (יותר מדי לטעמי) בחיי הילד, מה שנשאר רציף זה ההורים.
וטוב שמחנכים יבואו עם גישה ואימונה כמו של גילה, וההורים עדיין ימשיכו בתפקידם, ואגב ימשיכו לעשות את כל הטעויות שבעולם מתוך אהבה ומתוך השלחה.
טוב שלפעמים גם הורים יבינו שלא רק הם מבינים מה הכי טוב לילדים.
בברכה
דני
תודה בועז על דבריך... אני מסכימה...
הבסיס של כל זה הוא בזכותנו לנסות ואם אין זכותנו לעבור שינוי על מנת שיהיה ושנוכל להיות בדיוק מי שאנחנו רוצים.
אם אנחנו לא נאמין בכך שכל האפשרויות פתוחות עבורנו ועבור הילדים שלנו - מי יאמין?
נצא מנקודת הנחה שמנהיגות היא תכונה מולדת, עדיין היא באופציה, כמו שכשרון מוסיקלי אם לא נפתח אותו הוא בכוח ולא בפועל...
הבאתי רעיון חינוכי שאני עובדת איתו כבר 18 שנה ומצליח.
אני יודעת שהוא אחר ולא מקובל. מי שיקח וינסה - ירויח. בעיני כשמחליטים על מישהו בן 4 שאין לו כשרון מנהיגות, זה לקבע אותו על האין במקום לאפשר לו למצוא את היש שלו....
יקירה
זה נשמע מעולה
רעיון התורן נהדר בעיני
בהחלט אורן, אמא שלך צודקת...
גם אם נצא מההנחה שמנהיגות היא תכונה מולדת כמו כשרון מוסיקלי, יש לפתח אותה. מה שווה כריזמה אם לאדם אין בטחון עצמי והוא פוחד להביא אותה לידי ביטוי? כבר פגשנו אנשים בעלי כושר מנהיגות וכריזמטיים שלא מסוגלים למצות את הפוטנציאל שלהם או גרוע יותר שהשתמשו במנהיגות שלם לרעה.
בהחלט איילת וככל שיותר אנשים יאמינו ביכולת של הילד לעצמאות ולהנהגה חיובית וינהגו כך גם עם הסביבה ותהיה התאמה בין המסרים הסמויים לעשייה בשטח, כך תהיה יותר משמעות בחינוך.גילוש,
ראשית, תודה שאת מעשירה אותנו בנושאים שלא היינו עוסקים בהם ביומיום וזה מעולה לחזור אליהם.
לגבי ההבדלי הדעות שנוצרו כאן, אם זה מולד או מוקנה, לדעתי זה כלל לא משנה...
מה שחשוב שמחנכות ומחנכים כמוך יאמינו בזה.
כל תכונה טבעית ניתנת לחיזוק ע"י תירגול . ובין אם לילד יש את זה או לא, חשוב שהוא מקבל את ההזדמנות להיות על כיסא המנהיג ולחוות.
כמובן שמעבר לכל הדברים החיוביים הנלוים שציינת, יש גם את התפקוד בתוך הקבוצה והאינטראקציה בין המנהיג והמוהג בתורו.
ישר כח וכן ירבו מחנכים טובים, אתם הרי הבנאים והמהנדסים של היסודות החשובים ביותר בחברה שלנו.
אמנם קטונתי מכל הכותבים והמגיבים פה, אבל דעתי בענין נחרצת.
מנהיגות היא תכונה מולדת.
אפשר לשפר תכונה זו בכל מיני אמצעים חינוכיים במהלך החיים, או לייצר מעין תכונת מנהיגות "לא טבעית" מעין "יש מאין" במהלך החיים כדי לעזור למישהו להנהיג.
אבל, המנהיגים האמיתיים, בכל מהלך ההיסטוריה, הם רק אלו שנולדו עם תכונה זו.
שי
קראתי את הפוסט החשוב הזה ואני מודה לך על הכתיבהויחד עם זאת אני מסתייגת מההנחות הכתובות בו. אני סבורה שיש פער בין האדם השלם רגשית(הילד מבחינתך בגן,והבוגר שיצא ממנו) היודע לקחת אחריות,יודע להיות אסרטיבי, מוביל את חייו על פי ערכיווביןהאדם שיכול להוביל/להנהיג אחרים.את עושה עבודת קודש כפי שאת מתארת אותה , בחינוך הילדים להיות בוגר שקול-אסרטיבי-שיתופי-דמוקרטי.יחד עם זאת אי אפשר לשכוח שחלק מהחינוך אם לא רובו לא נעשה בגן הילדים אלא בבית ,ואם הילד יקבל מסרים אחרים בבית-הרי כל החינוך שלך בטל בשישים מול מודל החיקוי וההפנמה שהוא רואה בחדרו הפרטי. אני דוגלת וחסידה(שוטה) של חינוך לאחריות אישית,עצמאות,על אמת בלי מסרים מקבילים וסותרים. לא מעט עימותים היו לי במהלך השנים עם מורותיהן של ילדיי, שדגלו בתיאוריה ב"ילד בכיתה ד צריך להיות אחראי לסידור הילקוט שלו" ובין "התפקיד שלך לפקח על הכנת השיעורים שלו וחידוד העפרונות" .הייתי צריכה להיות מספיק חזקה,בטוחה בעצמי,אסרטיבית כדי לעמוד במערכת הלחצים של מערכת החינוך שמדברת על כבוד לילד—אבל לא עוסקת בכבוד לו, שמדברת על אחריות אישית,אבל נותנת חצי מהאחריות להורים.יחד עם זאת אני חושבת שיש פה בלבול מושגים ותכונות.אחריות אישית,אינה מנהיגות.ברור שמנהיגות אינה יכולה להיות בלי אחריות אישית-אבל אלו אינם תחומים חופפים. וכמו שאני לא חושבת שכל הילדים יצירתיים, יש יותר ויש פחותככה גם לא כל הילדים מנהיגים-יש יותר ויש פחות על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במבוגרים,בסיטואציות פחות מובנות, במערכות יותר מורכבות של יחסים ותקשורת.לא כולם מנהיגיםוטוב שכך.כל עוד אלו שהם כן מנהיגים יהיו בעלי שיעור הקומה והאישיות המתבקשת ממנהיגים.
החיים לימדו אותי שהקונספט שהועלה על ידי
גילה - הוא הנכון
יש כאלה שנולדים עם כריזמה וכישורי מנהיגות
יש כאלה שרוכשים את הכלים בהרבה שנות
עבודה והתנסות והתקדמות
למד איתי בחור שהיה נטול כריזמה ויכולות מנהיגות
לחלוטין
בשלב מסוים התחיל להתקדם, ביצע שינוי בקריירה
בעיתוי נכון ובצורה נכונה
וסופו שהגיע להנהיג את אחת החברות הרציניות
בארץ
לגילוש,
אני מסכימה עם אורית שמנהיגות היא תכונה שנולדים איתה,
אבל יחד עם זאת אפשר להעצים אותה, לתת את המיומנויות הנדרשות,
רעיון התורן נהדר בעיני!
תודה על פוסט מצויין.
*
שושי
שרוני, למה אתה ער בשעה 5:43?
שנית, אולי אתה צודק בקשר לכריזמה, אי אפשר באמת למדוד את זה.. אבל הנקודה היא שבגילאים הצעירים עדיף לא להחליט עליהם שאין להם כריזמה, כמו שעדיף לא להכניס אותם לשום תבנית משתקת אחרת.
אנחו תפקידנו לפתוח להם את כל האפשרויות, להאמין שהם יכולים להיות כל מה שיבחרו.
לא סגורה על היכולת המולדת... האם באמת ראינו את יצחק רבין כשהיה בגן? או בבית ספר? אולי החיים הובילו אותו להיות מנהיג?
חוץ מזה, מנהיגות היא קודם כל של אדם על החיים שלו... לא לפחד להגיד - לא, לא לפחד להגיד מה הוא רוצה - זה בעיני מנהיג... חינוך למנהיגות אין מטרתו להוציא ראש ממשלה - אלא להוציא דור אמיץ יותר.
... חולה עליך... 
בקר טוב אורית,
את יודעת, זה מסוג השאלות בחינוך של האם הילד נולד טבולרסה ורק הסביבה משפיעה עליו או שיש תכונות מולדות. הם בדיאלוג שנים וישאר כנראה שאלות לנצח.
ברור לי שרוב האנשים חושבים שמנהיגות היא תכונה מולדת, אני מביאה פה את המחשבה שלי ואת הטענה שאני מוכיחה כל שנה עם 35 ילדים שונים, שכל אחד יכול.
נכון שיהיו ילדים שזה יבוא להם בקלות וישר הכריזמה שלהם תצא - אבל מה שאני אומרת זה, שבסוף השנה אחרי עבודה על הבטחון העצמי, על כלים למנהיגות ועל השפה - כל אחד יכול.
זה לא אומר שכל אחד יהיה ראש הממשלה, זה אומר שכל אחד מהם לא יפחד לעמוד מול הכתה ולהעביר הרצאה, או להנהיג צוות, או להעביר סדנה. יש לו כבר כלים למנהיגות בהארד דיסק שלו - כי ילדים עד גיל 6, הכל נצרב להם בהארד דיסק.. :))
תודה על תגובתך, כמו תמיד, אני אוהבת דיאלוגים בפוסטים שלי - זה מעשיר את כולם וגם אותי...
גילה,
אמא שלי אומרת שלחנך ילדים מתחילים "מהרגע שהזרע פוגש את הביצית"...
ואשר למנהיגות,
מנהיגות היא כישרון כמו מוזיקליות או כישרון כתיבה. לכל אדם יש את זה במידה מסויימת אבל כמו שלא כולם יכולים להיות מוצארט או שייקספיר, לא כל אחד יכול להיות צ'רצ'יל.
יחד עם זה, בהחלט צריך לטפח ולחנך ולהקנות הרגלים נכונים כמו בכל דבר. אלה שיש להם כישרון מנהיגות יוצא דופן יגדלו כך להיות מסוגלים לבטא את הכישרון שלהם, ואלה שיש להם כשרונות אחרים, לפחות ידעו להבדיל בין מנהיג אמיתי לבין מתחזה.
גילה
קראתי ונהניתי *
חינוך למנהיגות מתחיל בדוגמא אישית של המחנכים (הורים, מורים, מדריכים)
שבת שלום
איילת
חשיבה מבורכת אם כי אני מסכים גם עם המגיבה מעלי.
ניתן להעשיר יכולת מולדת, ללמד את השימוש בכלים על מנת
להנהיג, עדיין, לא נראה לי שהם יעמדו מול כריזמה ויכולת
טבעית מולדת.
העניין הזה לא כל כך פשוט...
בעיני, מנהיגות היא יותר תכונה שנולדים איתה, ולא כל כך משהו שלומדים.
חוץ מזה - מנהיגות זה לא תמיד לומר לאחרים מה לעשות. לפעמים זה יותר דוגמא אישית, חדשנות...
כמובן שיש חשיבות בנתינת אחריות ומשימות - גם אם לא קושרים את זה למנהיגות !
ללא ספק - פוסט מעורר מחשבה - ואת גילוש - ראוייה להרבה מחמאות - על ההשקעה בדור ההמשך !
שבת שלום !