| לצערי, לעיתים אני נאלצת להגיע לעבודה באוטובוס (נאלצת, לא כי יש לי משהו נגד אוטובוסים, אלא כי הנסיעה בקו 20 בבוקר היא לא אנושית. תשאלו כל אחד. וזה לא שאני שלילית, דווקא על קו 28 יש לי רק מילים טובות. אבל זה נושא לפוסט אחר). ולא תגידו שמדובר בשתיים בצהריים ביום שרבי במיוחד. לא, אני מדברת על שמונה וחצי בבוקר, סוג של אביב. בואו נגיד, נעים בחוץ. אבל באוטובוס קפוא. פשוט קפוא. קפוא באוטובוס, קפוא בקולנוע, קפוא במסעדה, קפוא במקהלה (אל תשאלו. אני שרה. במקהלה. פאדיחה, אני יודעת, אבל זאת האמת). קפוא ברמה כזו שגם כשישבתי עם חברה בבית קפה בחוץ, החלונות היו פתוחים ונשב עלינו קור. כפור. עוד מעט אמצע הקיץ וקפוא. קפוא ברמה כזו שאני מסתובבת לכל מקום, גם ביום הכי חם, עם סוודר. תשאלו כל בחורה סביבכם, ותגלו שגם היא נושאת סוודר.במקהלה לרוב האנשים קר, אפילו לבנים קר! אבל עדיין, דיקטטורת הכפור שולטטטטטתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!11111111111. וכן, בכוח הזרוע. כלומר, כאמור, לרוב האנשים קר, אבל כלבת המזגנים, זה הכינוי שהדבקנו לה, שולטת באגרסיביות שלא תתואר. ודווקא בעבודה יש סוג של סטטוס קוו, כך שיש תקווה גם לדו-קיום. אבל אל תשלו את עצמכם שאני מסוגלת להגיע בחצאית לעבודה. גם כפות הרגליים המסונדלות שלי מכחילות לעיתים קרובות. שמתם לב שדווקא הסובלים מחום (כלומר הגברים), ימעטו ללבוש סנדלים או מכנסיים קצרים? ולעומת זאת הסובלות מקור דופקות סנדלים וחצאיות כאילו אין מחר. חברה שלי טוענת שהנטייה להקפיא היא מסממני העולם השלישי, שכשטיילה בתאילנד זה היה ההבדל העיקרי בין מקום "מקומי", כלומר חם ולח, למקום שהוא שלוחה של המערב, כמו למשל בית מלון יקר. בבתי המלון היקרים תמיד היה קר. לא נעים, קר.ובכלל, מה על איכות הסביבה? ומה על הכסף שנשפך? ומה על הבריאות? (אני מוכנה להישבע שהשפעות הקיציות של שנה שעברה כרוכות לבלי התר לעובדת עבודתי במשרד ממוזג. כלומר קפוא). לפני כמה חודשים קראתי ידיעה לפיה ביפן יצאה תקנה ממשלתית שמשנה את קודי הלבוש הנהוגים בקהילת העסקים השמרנית הזו, כיוון שקוד הלבוש הדורש חליפה עם עניבה גם בקיץ, גרמו לשימוש-יתר במזגנים. אולי זאת הדרך, או אולי קמפיין ממשלתי יועיל? תקנה שמחייבת לא להוריד את הטמפרטורות מתחת ל-21 מעלות? תקנה שמחייבת ללבוש קצר? לאכול רק אוכל קר? משהו? מישהו? |