נישה
פוסטים פופולאריים
-
החיים על פי וודי אלן
22/5/08 | 4796 צפיות
-
חידון קצר
3/8/09 | 1141 צפיות
-
רובן בליידס - החיים מפתיעים אותך, מפתיעים אותך החיים
4/4/08 | 1165 צפיות
-
זכרונות מבוסטון
5/6/09 | 529 צפיות
-
אם מוכת יגון עומדת
28/9/09 | 971 צפיות
-
באולפן השקוף
2/7/09 | 503 צפיות
פוסטים אחרונים
- ציור בחול 22/10/09
- אם מוכת יגון עומדת 28/9/09
- אחד הראיונות ההזוים ביותר 16/9/09
- חידון קצר 3/8/09
- Idilio 15/7/09
- באולפן השקוף 2/7/09
רובלקבה
| לכולנו יש חוויות בחיים שאנחנו זוכרים כמיוחדות, מעניינות, עם משקע של משהו קצת אחר. ה"מפגש" החי הראשון שלי עם המוסיקה של גונזלו רובלקבה היה כזה.זו הייתה הופעה באילת בסוף אוגוסט 2006 במסגרת פסטיבל הג'אז השנתי.אני הייתי שם מסיבות אחרות, עם היכרות והערכה מסוימת למוסיקה שלו אבל בטח לא היכרות מעמיקה.נכנסתי להופעה של הטריו (פסנתר,בס,תופים) וגיליתי שמשהו חסר....מסתבר שהבסיסט פספס את הטיסה או משהו בסגנון, וההרכב יופיע בדואו (פסנתר + תופים).אני זוכר את האכזבה שהרגשתי, דואטים של תופים ופסנתר בג'אז ובמיוחד של מוסקאים עם יכולות טכניות מרשימות כמו רובלקה ואיגנסיו בראו (המתופף) הופכים הרבה פעמים למפגני ראווה חסרי טעם של המתופף ושל הפסנתרן בנסיון למלא את החלל החסר ולגרור הופעה שלמה כזאת? זה כבר נראה מוגזם. ההופעה התחילה ו...קסם...הכל היה רגוע, קסום, מלא השראה. מלודי ורגוע מצד אחד, ריתמי וקצבי מצד אחר. רווי רצון לנסות ולהעיז, לשנות ולחדש והכל, עם טעם מוזיקלי שמשאיר רצון לעוד. מי זכר שלא היה שם בסיסט? מי בכלל זכר שצריך נגן בס בהרכב ג'אז? אני זוכר כמה הוקסמתי מהשליטה הריתמית, מוטיבים פשוטים אבל ממוקמים במקומות לא שגרתיים.שבירות קצב רבות שנעשות בעדינות רבה כאילו...ככה זה תמיד צריך להיות.כיף של ממש.
אז, נסו לדמיין את הסיטואציה הבאה: אילת, סוף אוגוסט, לילה, חמים, המון חברה צעירים והמולה ותזזיתיות בחוץ ג'אז סוער באולמות המקבילים. אתם יושבים בין המכולות שתוחמות את האולם, על הבמה פסנתרן ומתופף ופתאום מגיעה לו שיר ערש לבתו הרכה של הפסנתרן - אנה.
אני פשוט נמסתי...
תהנו
|
תגובות אחרונות
-
גלצ'וק
בתגובה על באולפן השקוף
-
valvish
בתגובה על חידון קצר
-
זאב.
בתגובה על ציור בחול
-
אתי ל
בתגובה על זאפה
-
קירה מ.
בתגובה על כשקית' גארט מתעצבן
-
זמן קסם
בתגובה על בבוסטון קומון - מאי 2009
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה כיף לשמוע (תרתי משמע...)
נהנה מאוד גם מהמוסיקה בבלוג שלך.
עשית לי נעים בגב, תודה
כמעט אפשר להרגיש את הבריזה שמרמזת על הסתיו
תודה, ענוג ויפה
תודה
*
נהדר- מלא חסד.
בכלל דואוים הופכים מקובלים גם ברוק בשנים האחרונות- להקות כמו back keys ו
the white stripes
ממלאות אולמות כמו הלהקות הגדולות של פעם- ועוד מה? גיטרה ותופים בלי בסיסט.
בתור מישהו שרגיל לרדוף אחרי בסיסטים מחוזרים ושבעי לחם - לא יכול שלא לחייך בהנאה עוקצנית.. :)
תודה לך ירוקת הפונט...נפלא. נמסתי ולא מחום.
נהנתי מכל שניה ושניה.
רוגע, שלווה. נהנתי מאוד
תודה רבה על תחילת שבוע רגוע.
אכן.....
מכור לאווירה הזו כבר כמעט 20 שנה....
קייץ , מדבר , מוזיקה קסומה ... מהולה באלכוהול.....
וגם השנה.... אהיה שם...
עוד אשוב....
ואני חשבתי שרק התימאנידה מתרחשת במקביל לפסטיבל הג'אז (זיווג מוזר, תודי....)
לא מדוייק
פסטיבל הסלסה הוא פעמיים בשנה בדרכ 31 באוגוסט
ובאמצע מרץ
אבל יפה לך השליטה :-)
ג'אז לטיני עושה לי את זה יותר מכל!
גם אני נמסתי כמו מרגרינה לייט.
וואוו...איפה היית איפה הייתי עד עכשיו... תביא עוד!!!
אין לי במה לככב רק בדמיון.
אילת וחם וגם סלסה הולכים טוב ביחד.
למיטב זכרוני פסטיבל הסלסה הוא בחורף.
צודק?
הייתי שמח לספר יותר. כל מה שידוע לי הוא שמדובר בשיר ערש/אהבה לבת שלו.
זהו אחד הקטעים מדיסק שנקרא מסע פנימי ( INNER VOYAGE) שרווי בהקדשות לאנשים.
יש שם 3 קטעים לילדיו, קטע אחד שמוקדש לנגן הבס רון קרטר וקטע שמוקדש לברוס לונדוול (נשיא חברת התקליטים בה הוא הקליט 11 מהדיסקים שלו)
כנראה..אנשים שנגעו בו בחייו והיו זרזים לכתיבת הקטעים.
קטע יפה..למרות שאמרתה נסו לדמיין אילת..אוגוסט..חמים...
עלה לי בדמיון את פסטיבל הסלסה
הקטע הזה פשוט מדהים בעיני, שווה אולי לספר על הנסיבות שבהן הוא נכתב?
שמח שאהבת :)
תודה על התגובה, שמח שנהנית
ותמיד יש מחר...:)
הנאה צרופה(:
תודה על פוסט איכותי וערב לאוזן.
אזלו לי הכוכבים לעת עתה
אבל שווה כוכב :-)
תודה!