רק עם חלוף הזמן למדתי להכיר אותך, כפי שלא השכלתי להכיר במהלך הזמן שהיינו. רק היום, במבט לאחור, אחרי כל השנים שעברו אני מתחילה להבין אותך, את הכאב, את הזעם ואת המאבק.
פעם לא הבנתי איך הגבר הכל כך חם, והכל כך אוהב שאתה יכול להיות כל כך זועם, מלא במאבקים.
אני זוכרת את הריבים שלנו בסוף, את הצעקות, את כל הזעם הזה שנאגר בך כלפי. ואת חוסר האונים שלי. רק היום אני מבינה איך שללתי ממך את הגבריות שלך ואת הנשיות שלי שללתי ממך ושללתי מעצמי. איך אף פעם לא נתתי לך לראות אותי פצועה וחשופה ולא נתתי לך לגונן עלי כפי שרצית.
בפעם היחידה שהראתי לך את הצלקת שלי כבר לא היה על מה לגונן ועל מה לשמור הייתי כולי שברים וסדקים
|