זהו היעד והמטרה של כל צעיר וצעירה. כל ערוצי הטלויזיה נותנים הזדמנויות לבני הנוער להפגין את כשרונותיהם לפני קהל ובכל בית בישראל. השבוע צפינו בתכנית שבסופה אחד הבחורים המוכשרים ביותר בין המועמדים נאלץ "ללכת הביתה" ולמה? לא בגלל שהוא פחות מוכשר אלא בגלל שלא קיבל מספיק SMS . האם התכנית אכן משרתת את המטרה לשמה היא נוצרה? לא. האם באמת בסוף התכנית הבחורה/ה המוכשר ביותר הוא שינצח? לא.
ערים אחרות העתיקו את התכנית המקורית , ובכל עיר צצה תכנית "כוכב נולד" מאות בני נוער באו לאודישנים וכאשר הגיעו לגמר , באו חבר של שופטים דמי מוכרים מכל הארץ, כמו ננסי ברנדס, יוני רועה, אלי לוזון, והביעו את דעתם ובסוף מי שהכריעה את הכף היתה כמות הSMS שקיבל כל מועמד. משמע, יש לך הרבה חברים אתה כוכב נולד, יש לך מעט חברים אתה לא מוכשר.
העולם מצחיק. גם משרד החינוך והחברה למתנסים עורכים בימים אלה אודישנים ברחבי הארץ לילדים ובני נוער עד גיל 16, הם מחתימים את ההורים על כל מיני טפסים, שמשרד החינוך יוכל להשתמש בכל החומרים המצולמים וכו...וכו... ולהורים לא תוכל להיות בעתיד שום תביעה נגש משרד החינוך...
האם גם שם בגמר יכריעו מס' הSMS או הבחירה תהיה על פי הכשרון והיכולות? האם כדאי בכלל לחשוף את הילדים לעולם הזה של תחרות לא הוגנת? מילא תחרות , אנחנו אומרים ומלמדים את הילדים "לנצח ביושר ולהפסיד בכבוד" אבל שזה יהיה בצורה הוגנת ואמיתית....למה צריך SMS, ואם יש SMS אז בשביל מה שופטים? |