הכרתי אותה ב1997

באמצע חודש נובמבר,

התאהבתי בה ממבט ראשון.

ממש דקות לאחר שהבטתי בה,

הנחתי אותה על חזי,

כשראשה, על כתפי.

הרגשתי חום מתפשט באזור החזה שלי

ולמען הסר ספק הרמתי אותה,

בדקתי שהחום לא נגרם משתן.

אותו רגע,

ידעתי שנכרתה ברית אהבה גדולה בינינו,

אהבה שכלום לא יוכל לה.

היתה זו רותם,

אחייניתי,

מספר שעות לאחר שנולדה.

רותם ואני קשורים עד מאד

ומתראים כל שבוע,

כמעט.

ביום שישי,

אתמול,

היה לי ארוע של החברה,

בסופרלנד בראשון לציון.

ארוע משפחות.

לקחתי אותה איתי.

עשינו מתקנים יחד,

אכלנו, שתינו,

צחקנו.

למותר לציין שכל מי שראה אותה,

הביע התפעלות עמוקה,

כי כזאת היא אהובתי הקטנה.

ילדה חכמה,

טובת לב,

אוהבת חיות,

רגישה,

עמוקה וחכמה.

ראינו גם הופעה של מוש בן ארי,

היא ציינה כי הוא צריך להתרחץ :)

כיוון שאני דוד שלה,

לא הגבלתי אותה (גיל, אל תכעס).

פופקורן, קולה,

ארטיקים,

כל מה שחפצה.

עשינו אפילו קעקועים

ובקיצור בילוי כמו שצריך להיות.

אז נכון,

אולי אני משוחד קלות,

אבל רותם היא הילדה,

הכי הכי בעולם.

האהבה שלי אליה,

לא יודעת גבולות.