למרות שאיני מעוניין בילדים, סוחפים אותי מדי פעם לדיון.

משום מה פוסטים כאלו גם מקבלים יותר תגובות.

לצערי דווקא הפוסט שחיפשתי עליו תגובות (הפוסט שנקרא "האם אני פגיע מדי") עליו לא קיבלתי כלל תגובות.

על פוסטים שמדברים על ילדים יש תמיד תגובות, האמת זו אחת הסיבות שאני כותב אותם. כי כל תגובה מביאה לי נקודות אור למחשבה.

המחשבות האלו, לי אישית מאד עוזרות.

בכל מקרה לעניין הפוסט הזה. בפוסט הקודם הייתה תגובה שהביאה אותי לכתוב את זה.

המצב כיום הוא שמדינת ישראל נעשית יותר ויותר צפופה. דבר שבתורו גורם לעליה תלולה במחירי הדיור ולעליה במחירי המזון.

ישראל כבר כיום צפופה יותר מסין. כן, עד כמה שזה ישמע משונה אם ניקח את כמות האוכלוסיה ונחלק בשטח המדינה, נקבל את צפיפות האוכלוסין.

המצב בישראל גרוע יותר אפילו מסין.

הממשלה הסינית לקחה את העניין ברצינות והכריזה על מדיניות של ילד אחד למשפחה.

מה לעומת זאת עושה מדינת ישראל? מכניסה טיפולי פוריות לסל הבריאות.

אנו הרי רוצים שלילדים שלנו ולנכדים שלנו יהיה עולם טוב יותר.

לי אישית פחות חשוב, הרי לי אין ילדים וכנראה גם לא יהיו.

אבל עדיין חשוב לי העולם ואני רוצה שלילדים שיש כרגע בעולם וגם לילדים שלהם יהיה עולם טוב לחיות בו.

כדי שהעולם ישאר גם לילדים שלנו ולילדים שלהם, רצוי מאד להפחית את כמות הילודה.