ציור : אדם קדם זה אני הנובע כעת מעט בלית מעיין לא חשוב מאין אמרתי שם גם אם מתמצית הדיו או נוצה טבולה בקסת זו אשר תצית אם אין עוד לגשת שהדיו של קול עוד בכל מוטח מפרח ושרף או פרפר שנישרף העיקר עוד טבולה הנוצה בתמצית, במשק הרוח עת הרעם מתגלגל לברק מפריח אות מצוייה בהבזק לוח לב ותאיו ומטיח פולח ברוח החצוייה נושא משאותי לוכד מכח הכלל טיפות טל וסוחט נוטף עייף נוחת על פי הקלע מפקיר מחשבות הזויות אודות ניתוח הצלע הראשון והתוצאות עד הדעת נופלת כנחש פתלתל על צוק חלקלק תלול נופל חלול על פירות אסורים שעודם מתגלגלים בעפר שאיתם בכמותם הזמן חזר וצבר גווילים בחפירות גן זה רק אני שנשר במקרה כאן שאיני קובע ולא יודע מי ומה הכלל את קול השופר העולה ובא תם כעולל או זה הזמן המקולל או שם נותר מיותר מיותם כראות אות חותם עוסק מורשה הייתי כמותם מהלך בעפר שבע פעמים בעיצורים עד נזלו בשנית הסלעים ונפלו לוהטים קלעים על בקתות הכפר עודני מצוי בפרטים הזעירים למרגלות ההרים הנוטים על צידם בהסתר הפנים בתווים הזרים בדמי פועם במימיי קולח לעבר חידקל פעמיי מבעבע ונוגע בגדות הלמות הפרט עכשיו הבינה את מבינה עליה ללכת לגן עדן לבדה במועדה אל שורשי עלי הדעת וגזעי התבונה הטמונה בתמונה של פעם מבלי רעם וברק התר במותר אם זה כפר או עפר אם אדם או בנפש הדם תם הדבר שהגוף נותר במעידה ברעידה על פני אדן האדמה ממתין ליום ועוד יום מחשיכה לחמה ואין עוד שם שואל משאלה רק שיכחה שרוחה של בת קול עוד שואלת איכה |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רגש, רגש, רגש...
שיריך, כציורך, נובעים המה,
אך לעולם אניגמטים.
תודה.
ענק!
אני לא יודעת למה להגיב יותר או קודם
נפלא
מרתק
מלא משמעויות חבויות ומזדקרות לרגע
מטאפורות שלוקחות את האפשרויות
להמון מקומות שם בפנוכו.
תודה לך ענקית וכמובן *************
חזרתי לככב*
אפרת
אדם יקירי אלי דביר יותר הציור שלך
הדמויות החבויות
הצבעים המשתלבים
המסתוריות
כיכבתי ליכולות שלך לשלב*
מילים צבע
אמנות רב כיוונית
זה אני הנובע כעת מעט
בלית מעיין
לא חשוב מאין אמרתי שם ........
וגם הציור נובע גם נובע
*
}{שטוטית ושטוטה גם:)
הציור שלך לקח אותי רחוק רחוק..
וכוכב
מאד רגיש ופיוטי כמו בציורך הזורמים והצבעים הערפיליים כל הכבוד על הכישרון תודה לך
אנה
אדם קדם יקר
יופי של שפה - תיאורים - מטאפורות -
הכל מכל וכל
אהבתי אותך...הנובע כעת מעט
גם אם מתמצית הדיו
או נוצה טבולה בקסת
"שהגוף נותר במעידה ברעידה
על פני אדן האדמה
ממתין ליום ועוד יום
מחשיכה לחמה
ואין עוד שם שואל משאלה
רק שיכחה "
מקסים ומרגש. אהבתי
של ניחוח גן העדן
הטבול בך
בה
וימים
ושאלות...
עושר מטאפורות
שלל ניגודים
מנשירת פירות
עד רעמים וברקים
ככל שתוסיף לזכך ולטהר
כך אדם יבין יותר
מה זה הדבר הזה???
(זה מה ששאלתי את עצמי תוך כדי קריאה)
החיבור הזה של כאן ועכשיו לסיפורים שם
העיסוק בסיבות בשאלות מתוך המקור כמו
להכניס את היד ולחפור שם עמוק בתחילת ההתחלות
ובסיבת הסיבות,ולהוציא מהפנים אל החוץ..
וחוץ מזה ראיתי את הציור שלך ספק ציפור ספק אישה
ספק מעוף ובעצם כולם והוא מדהים!