Mansun - Dark Mavis
לקראת הנסיעה החלטתי לשתף אתכם בקטע שפרסמתי בבלוג הישן שלי לפני הנסיעה לכנס הזה בשנה שעברה. אם הפרסום החוזר יעזור לעוד מישהו להכיר את השיר הנפלא Dark Mavis או את Mansun בכלל - מהלהקות המפוספסות ביותר של הניינטיז - זה כבר שווה את זה.
היי כולם,
לפני שאני שוב נוסע בשליחות היי טקית עלומה לאי שם (זה אשכרה אי שם - חור שכוח אל של 8,000 תושבים בלי קניון!)
רציתי לאחל לכם שבוע מצוין כאן בארץ,
ולחלוק אתכם רגע קסום שמהווה חלק מחיי כבר 10 שנים, ואולי מישהו מכם יתקנא בי וירצה לחוות אותו גם.
באלבום הרגע הזה מגיע אחרי שכל הכלים והאפקטים משתתקים.
דממה אפלולית נופלת, ומתוכה בוקעים אקורדים עצובים של פסנתר.
עד מהרה מצטרף גם צ'לו, והצלילים הנוגים חופרים לך חור בנשמה, גורמים לכל הפחדים לעטוף לך את הלב כמו שדים היוצאים מהבקבוק לצלילי העצבות המזוקקת, ואתה בטוח שעוד מעט לא תעמוד בזה יותר ותתמוטט.
אני יודע שזה לא נשמע מפתה במיוחד, אבל החדשות הטובות הן שזה החלק הקשה ביותר לנשמה במהלך השיר.
מכאן הכל הולך ומשתפר, ואם שרדת את הפתיחה עד לכניסתם של התופים, אתה בדרך הנכונה. זה כמו ביקור אצל רופא שיניים. הוא חופר עמוק וכואב, אבל אז מתחיל למלא אותך בסתימה חזקה יותר שתעלים את הכאב.
התופים נכנסים, ומעט אחריהם הקול המיוחד כל כך של פול דרייפר.
הוא שר קינה נוגה מלודי ויפהפה שהולך ומתגבר.
למרבה הפליאה, למרות שמוסיקלית מדובר אולי בשיר הנחמה היפה אי פעם, המילים שלו עוסקות בכומר טרנסווסטיט.
אפילו גיבורת השיר, מייוויס, מוזכרת רק כבדרך אגב, ושם השיר בכלל לקוח משיכול אותיות של שמו של חבר של הלהקה, מארק דייויס.
אולי עדיף כך. אם בנוסף למלודיה ולשירה גם המילים היו עצובות, אולי זה כבר היה יותר מדי.
למרות כל, אפשר למצוא מסרים מחזקים במילים-
I'll be the one
Do not disturb me as I fly
ובעיקר השורה האחרונה של הברידג', המושרת בקול חזק גבוה ומזכך-
This is where I'll be
וכשאתה מגיע לשורה הזו אתה יודע שאכן זה המקום בו תהיה, ואף אחד ושום דבר לא יזיזו אותך ממנו.
כאילו שזה לא מספיק, אחרי הקרשנדו הזה, כשאתה כבר מרגיש הרבה יותר טוב, נאספים כל הכלים, המלודיה והקול של פול, ומסיימים את הסימפוניה הזו בכינורות ושירת "נה נה נה" א-לה הביטלס עד לסיום:
תו בס עמוק - המזכיר לי תמיד את הסוף המצמרר של תכנית הטלוויזיה ללימוד אנגלית Crime and the Law בה עזרא והחבר העבריין שלו (צ'וצו' - איזה מזל שיש אתר כמו televizia.net כשרוצים לברר דברים כאלה) דורסים רוכב אופניים בתאונת פגע וברח (לא, אני לא חושב שיהיה פה מישהו שזוכר על מה אני מדבר, אבל הנה לינק - הקליפ נקטע ב-ד-י-ו-ק בשניה שעומד להתחיל הצליל שאני מתכוון אליו).
ואז מתחיל קטע אחר, שנשמע לקוח מסימפוניה אחרת, אביבית ואופטימית, והוא למעשה שחזור של הקטע הפותח את האלבום, ושמזכיר לי תמיד את "הכל עוד אפשרי" של משינה.
אחרי כל זה, אני, לפחות, מרגיש תמיד הרבה יותר טוב.
Mansun - Dark Mavis
אז תהנו לכם בציון הדוויה, ואני אחזור בקרוב. |
