החודשים נקפו. ממדיה של גונק התכווצו בהדרגה. בהתאם לכך השתנתה עדת מחזריה: כשירדה את חמשת הקילוגרמים הראשונים, נעלמו הסליזיים והנלוזים והגיעו הנשמנים והחלכאים. כשירדה את חמשת הקילוגרמים הבאים, נעלמו המכוראים והסבוראים, והגיעו הוודקאיים והחמינאים. כשירדה את חמשת הקילוגרמים הבאים, נעלמו הנשמנים והחלכאים, והגיעו הנרגשים והגרגשים. כשירדה את חמשת הקילוגרמים הבאים, נעלמו הוודקאיים והחמינאים, והגיעו הצדוקים והפרושים. כשירדה את חמשת הקילוגרמים הבאים, נעלמו הבֶּדְוִוינים והגמלים, והגיעו התנאים והאמוראים. וכשירדה קילו אחד נוסף - הגיע דרור. אחרון האנרכיסטים האנכרוניסטים. ישר היא קלטה שהוא אחד מהבלגניסטים. גונק הסנטימנטלית שכבה עם דרור. אך בבוקר היא אמרה לו: "לך ואל תחזור." היא המשיכה לרזות ולרזות, וככל שעמלה להצר את היקפיה, כך טרחה להרחיב את עולמה: היא הלכה לערבים של ריקודי סלסה חושניים, הצטרפה למקהלת קולות אפריקניים, לקחה שיעורי אידיש למתחילים, עשתה מנוי לבריכה וקורס מצילים, נרשמה לדה-מרקר וכתבה שם בלוג, השתתפה בחפירות ופגשה ארכיאולוג!
|
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טמבורין
מה זה היופי הזה תגידי לי?
מה זה הבורדל המגניב הזה?
הפוסט הזה הוא הכי מדהים שקראתי. אבר.
אלוהים את טובה.
למה את לא מודיעה לי?
או שבר כלי.
לפחות הוא יתעניין בה גם כשתהיה ענתיקה.שרי, אני לא נעלמת. אני פשוט נבלעת בטאפֶּט.
הסכמה בכתב להיות צביט בלחי.
מה דרישות הקדם לשיעורי אידיש למתחילים?
איזה רקע יפה של בורדל!
נחמד, אבל הגירסה הקודמת יותר מעניינת. אני בטוח שטלפון אחד למדאם נשמני יסדר את הכול.
בעצם כשחושבים על זה, בארץ הארכיאולוגיה היא מקצוע מסוכן בדיוק כמו להיות מהפכן.
אבל תמיד יהיה לה מי שינגב את האבק מהוואזות ביסודיות ובעדינות.
אורלי נו! תענוג כפול:
אור פנייך כאן הפציע,
וגם דלית מעומקך הצלול
פנינים לגונק כשי מפתיע.
גונק הזאת - שֵׁדָה!
יורדת במשקל
ומי כמותי תדע
שזה ממש לא קל
נהייתה היא חתיכה
דימוי עצמי, כל זה
ובטח לא אכפת לה
שקטן קצת החזה
קולטורה זה נפלא,
לראות קצת אנשים,
והזדמנות של פז
חלומותיה להגשים
ארכיאולוג נחמד
יחשוף לה ת'שכבות
יסיר את האבק
וגם יביא כבוד!
הזוג עד מהרה
יפסע מעדנות
לעבר החופה
אחרי אלפיים שנות
ומה יקרה בסוף
לארכי' ולגונק?
זאת טמבורין תחשוף
בהישמע הגונג!
וטמבורין בכלל
פוסעת לה קלות
במסדרונות היכל:
משרד התוחלות.
בבקשה לא להיעלם.
שלך שרי