היא עמדה שם במכולת. ילדה קטנה ובודדה. מבט עצוב בעיניה ובכל זאת על פניה נפרש חיוך קטן. המכולת היתה מלאה. המון אנשים שרודף אחרי אותו מוצר. המוצר החדש בשוק, הכי טוב, הכי גדול, הכי רחב. היא השיגה לה אחד ונעמדה בקופה.

היא חיכתה בתור ופתאום באו בריונים גדולים ועקפו אותה. עוקפים אותה בתור, ברגע האחרון לפני שהמוצר הזה הוא סופית שלה. אחד מהם לוקח לה אותו. "הלב שלה! תחזיר לי את הלב שלה! אני כל כך רוצה את הלב שלה!" היא צועקת. אבל שום דבר לא עוזר. עוד ועוד בחורים מתגודדים סביב הקופה, מחכים לתפוס את המקום על הלב שלה. היא מתחילה לבכות.

כל מה שהיא רצתה זה להשיג את הלב שלה. אבל כמה סיכוי כבר היה לה? ילדה קטנה אל מול בחורים רבים. והם דוחפים אותה, עוקפים אותה, גונבים לה וצועקים עליה. והיא בוכה בקול חרישי. כל כך רצתה את הלב שלה. פתאום בא עוד בחור מאחוריה ולחש לה: "אני יכול להשיג לך אותו. את רוצה?". והיא, בחיוך ביישני, מהנהנת בחיוב.

אז הוא הביא לה את הלב שלה. שבור.