כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
דין וחשבון זמני
מתקרבת בעוז ובאומץ אל נקודת הסוף.
מחשבת שנים לאחור מתחשבנת עם עבר ארוך טווח.
קולו של אבי לא נשמע עוד צלילי אקורדיאון הועמו הכלי עודו מונח מחכה ליד אוהבת שלא תיגע בו כנראה.
בתמונה דהויה על קיר דוהה גם כן מחייכת אימי בכובע מהודר מהדסת ברחובות עיר גדולה בבגד מחמיא ותיק יד קטן שאננה ובטוחה לקראת עתיד.
אלו שישנם עוד ואלו שאינם מככבים כגיבורים בסרטי החיים שלי |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלחצת אותי...
אני מאחל לך עוד שנים ארוכות וטובות
דודי
נקרא מאוד מרגש-עם השלכה מסויימת ונגיעה אישית-האקורדיון שלי ב"בויידם"*
אני....דווקא אני יותר....אגס.,.,.,.
את כזאת ...לפעמים
את בין התפוחים
תפוחים...לא הבנת???
ואיך הוא היה אומר "בוקה טוב, היום סבא עושה תותים בקפצת"
והיא הייתה שואלת "מי רוצה קוקה?"(יענו קולה...) ו"תשימו צולחות"......
שמחה שגם אני בין המככבים!
גם העץ וגם התפוחה נהדרים בעיניי.........
כוכב גם ממני , בשמחה.
אמרת שלא הכל סובב סביבי
עכשיו את אומרת שאני גיבורה
אמא- זה מבלבל
(כתבת יפה, את כותבת יפה, העץ עומד קרוב לתפוחים....)