מאורציפן
אנשים שחושבים פעמיים, אנשים שחושבים אחרת, אנשים שחושבים - תקראו. מעניין מה תחשבו.
הבלוג של זיו ר. מאור
פוסטים אחרונים
- פרשת העיתון השוודי - שיקום ביניים 30/8/09
- הכיבוש משחית את מי שכבר התייאש 30/8/09
- פותחים במה לחילונים עשירים בלבד 16/8/09
- ערוץ 10, נוח בשלום על משכבך 14/7/09
- נאום שליט באו"ם - צעד שגוי בכיוון הנכון 6/7/09
- כולנו מ' 9/3/09
ארכיון
הון, שאפתנות ואנחנו
הם דורכים עלינו. נוחתים על דעת הקהל ועל סדר היום משום מקום. הם מחזיקים את מערכות העיתונים הגדולות ובכך מונעים מאיתנו לחשוב את מה שהם לא רוצים שנחשוב. הם והתעשייה שלהם - המשתמשים העיקריים בתשתיות בארץ - התשתיות שאנחנו, מעמד הביניים, משלמים עליהן נתחים ניכרים מכספינו. לעזאזל, הם מחזיקים את המפעלים הגדולים ובכך מחליטים אפילו מה נאכל!
בעלי ההון האלה מביאים כליה על החברה שלנו. שוויון עכשיו.
האמנם? אני לא מצטרף לחגיגה. וכשכל העדר שועט באותו הנתיב, הרחק מהם או נגדם, אני מתיישב על סלע בצד הדרך. סליחה מראש, אני מסרב לשנוא אותם. אין סיבה אמיתית. האמת היא שאנחנו צריכים להודות להם, ואני מיד אנמק את העמדה הבלתי פופלרית הזו, אבל לפניכן אני רוצה להבהיר עוד נקודה אחת: כשמישהו שאין לו מחמיץ פנים כלפי מישהו שיש לו יותר, בלי סיבה רציונלית, יש לזה שם: קנאה.
ועכשיו לגופו של עניין: מה מביא אדם למצב שיש לו הרבה הרבה כסף? למצב שבאבחת קולמוס הוא יכול להביא לשינוי ניכר של החברה שלנו? אם יש מכנה משותף מובהק לכל המקרים הללו, הרי הוא השאפתנות.
אותה שאפתנות גרמה לאדם כלשהו בהיסטוריה לפתח את המקלדת שעליה אני כותב את הפוסט הזה, ואת המחשב וכו'. אותה שאפתנות אצל מספר ומגוון של אנשים עיצבה את השפע שבו אנו חיים. אותה שאפתנות משלמת לי ולכם את המשכורת - אם זו לא שאפתנות שלנו, לכל הפחות זו שאפתנו של הבוס שלנו, או של הבוס של הבוס שלנו וכן הלאה. השאפתנות הוציאה את האנושות מימי הביניים והוליכה אותה עד הלום. השאפתנות יצרה גם פערים בחברה.
אלא שהם לא באמת פערים בהון ובנכסים. כמות הנכסים שיש לנו היא תוצאה של עוצמת השאפתנות שלנו ביחד עם עוד שני גורמים: היכולות, והגורל או ההשגחה הפרטית.
האם עלינו לשנוא את העשירים שהשיגו אותנו במרוץ? אנחנו לא אוהבים לזכור את זה, אבל הם שמים אוכל על שולחנינו. בדרך שבה הם מעצבים את הכלכלה הישראלית וממצבים אותה ביחס לרעותיה בעולם, הם תורמים ליכולת הקנייה שלנו ולתוכן עולמנו החומרי. בהקשר המסוים הזה האינטרס שלהם הוא אחד איתנו: כמה שנוכל לקנות יותר, ככה הם יהיו יותר עשירים. זה אחד מהצדדים של היד הנעלמה.
מיצחק שובה שעשה את הונו בעשר אצבעותיו - וכל חלומו הוא לבנות את תעלת הימים; ועד לארקדי גאידמק שעשה את הונו בדרכים עלומות - וחלומו הוא אולי לקנות את מדינת ישראל אחרי שכבר קנה את אנגולה; צריך לזכור ששנאת חינם זה לא כיף גדול. בואו נדבר על זה. האם יש לנו סיבה לכעוס, או שאנחנו סתם מקנאים? |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו לא עוצמת השאפתנות,זו עוצמת הקשרים.
אני רואה את עצמי כאדם מוכשר.יכול להיות שאני טועה,אך עם זאת איני רואה את עצמי כאדם אשר תהיה לו בעיה להתשלב בשוק העבודה ובתפקיד אשר אני ארצה.
אך עם כל האמור לעיל,אני יודע שיהיהו אנשים שיהיה להם יותר קל:אנשים שיש להם יותר קשרים,יותר כסף,בנים של,חברים של,וכל זה לא תמיד בגלל שהם הוכיחו את כישוריהם.
המאבק הוא לא נגד הרכוש,אלא הרכוש שנצבר על גבו של מישהו.כאשר מוכרים למישהו רכוש ציבורי,שהוא שלי ושלך ושל כל מי שאזרח במדינה,במחיר זול יותר מהשווי-זה לא בסדר.
שמכופפים מכרזים שיענו לצרכים שמספק רק מועמד אחד-זה לא בסדר.
כאשר מקומות ציבורים ומשאבים כמו מים,מלח ואדמה נמכרים לכל המרבה במחיר-זה לא בסדר.
אלו משאבים שלי.זכותי להנות מהם.זכותי ללכת לים מבלי שיגבו על הכניסה כסף.זכותי להשתמש במלח אשר בים המלח-משאב לאומי מאין כמוהו.זכותי לדרוך על אדמה בבעלות מנהל מקרקעי ישראל כגון כבישים ומדרכות.
זכותי להינות מהטבע מבלי לשלם,כי זוהי ארצי והמיסים שאני משלם בתור אזרח מקנים לי את הזכות הטבעית הזו.
לא יכול להיות מצב שבו לאדם ישנה נקודת פתיחה שונה משל האחר.הוא יכול לעשות בשאפתנות שלו ככל העולה על רוחו,אך איזו מן שאפתנות זו אם הוא התחיל ביתרון מסחרר על פני אדם אחר?
איזו מן שאפתנות זו עם החינוך שמקבל ילד בדרום הוא קטן פי 4 מתקציב שמקבל ילד במרכז.
איזו מן שאפתנות זו שמה שמשנה זה מי מכיר אותך ומי דוחף אותך לעבודה וחבר של איזה איל הון אתה.
איזו מן שאפתנות זו שאדם נמדד על פי הקשרים ולא על פי המעשים.
דבר אחד יש לי להגיד לך:זוהי לא שאפתנות.זוהי תבוסתנות.זהו רצון ליצור אוכלוסיה עממית ירודה ונחותה כדי שיהיה יותר קל לעשוק אותה ,לנצל אותה ולהרוויח ממנה יותר כסף.
אז שאתה מדבר על שאפתנות,אל תתן יתרון לארנב על פני הצב.