כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    תביאו את חיות המחמד למשרד

    122 תגובות   יום שני, 21/7/08, 05:15

     

     

     כשחשבתי על הכתבה הזו,  עמד לנגד עיני, תומס, ידידי המזונב. בכל פעם שהוא מצטרף אלי לפגישות עסקיות ואחרות, הוא יודע להפוך את אווירה מכופתרת לשיחה ידידותית ומחויכת. למרות גאוותי המשוחדת לחלוטין מקסמיו, ברור לי  שבכישורים האלה בורכו רבים מבני מינו.

      אחת מחברות הפרסום הגדולות בניו יורק "מד דוגז אנד אינגליש מן", הפכה את הקשר בין פרודוקטיביות בעבודה ובין בעלי חיים למוטו של החברה.  בדף הראשון באתר האינטרנט של החברה מופיעים עובדי המשרד, ובדף הבא, מככבים כלבי המשרד, שנחשבים כשותפים פעילים, וכאחראיים על היצירתיות במקום. לטענת הבעלים, נוכחות הכלבים כאורחי קבוע במשרד, תורמת לקריאטיביות הגבוהה, ליחסי האנוש ולאווירה הכללית במקום.

     

       בארץ, המצב שונה לחלוטין. כשהצעתי לכמה מחברי שכרוכים אחרי תומס, לאמץ גם הם כלב, ענו לי רובם ש"חבל שהוא יהיה סגור כל היום בבית". הצעתי לקחת אותו/ה אתם למקומות העבודה, והם הרימו גבה משתוממת "איזה בוס יסכים לזה? יעיפו אותי יחד אתו/ה".

      חשבתי שזו התחמקות מלקיחת  אחראיות על עוד ייצור מלבדם, ויצאתי לבדוק את המצב. לצערי הם צדקו. לקח לי זמן רב למצוא את כוכבי הכתבה הזו, במהלכה נעזרתי בארגוני בעלי חיים, ווטרינרים, חברים. כולם אמרו לי "בטח, תוך יום יומיים נמצא לך אנשים שלוקחים את בעלי החיים שלהם גם למקומות עבודה קונבנציונליים". הם חזרו אלי כמה ימים אחר כך עם תשובה, שבעצם, התופעה נפוצה הרבה פחות משחשבו.

      אז לידיעת העובדים והמנהלים: המרואיינים על שתיים אתם דיברתי לבסוף, גורסים שכלבים במקום העבודה, עושים רק טוב לכולם, הם מספקים נושאים לשיחה בלתי אמצעית ומקרבת לבבות, הם מקבלים את האורחים בכשכוש, ואת אלה המוכרים יותר בליקוק מזמין, והם משאירים את בעליהם שקטים ומרוכזים בעבודתם, במקום להיות מוטרדים מזה שצריך לצאת עם הכלב שבבית. ונכון, לפעמים הם עושים גם פיפי, וזו דווקא סיבה טובה לצאת ולחלץ את העצמות לפעמים, ולחזור לעבודה עם הרבה רעיונות יצירתייים נוספים 

    נכון, לפעמים גם פיפי.

    ***

      טיש, כלב בן ארבע מסוג וישלה, עובד בחברת מחשבים. את רוב היום הוא מבלה תחת שולחן המחשב, על כרית מלכותית. לפעמים הוא מתעורר ומשחק קצת עם חברתו לחדר, ג'יני, ולעיתים הוא  יוצא יחד עם בעליו טל נתיב, ועם ג'יני ובעליה להעיף עפיפונים מחוץ למשרד.

       מבחינת נתיב, מעצב אתרים באינטרנט, טיש הוא חלק מחיי היום יום שלו:  "זו סימביוזה" הוא אומר "אנחנו חיים יחד בצמידות". טיש מגיע לכל המפגשים החברתיים והמשפחתיים של נתיב "למקומות שאומרים לי לא להגיע עם כלב, אני אומר, אין בעיה, גם אני לא מגיע". לרוב שניהם מוזמנים לבסוף.  

      בטבעיות הזו, הגיע נתיב עם טיש, לפני שנתיים, למקום העבודה הנוכחי, בדיוק כמו גם בעבודות הקודמות שלו בחברות הייטק. נתיב: "יש בחברה  עובדים ולקוחות שנכנסים וכולם מכירים את טיש וג'יני. מי שאוהב כלבים, ניגש אליהם, שואל אותנו שאלות, מלטף אותם. זה הופך  את האווירה לנעימה יותר. אבל בסך הכל, הם נמצאים רוב היום מתחת לשולחן, ולא שומעים או רואים אותם"

     

      העובדה שטיש, כלב היפראקטיבי, ישן ברוב שעות היום, מקורה בפתרון יצירתי שנתיב מצא. נתיב שגר בשערי תקווה, עושה את הדרך למשרד בראש העין, דרך נחל יבש. טיש,  שבבוקר רענן משנת הלילה שלו, ובערב רענן משנת המשרד, גומע את כל הקילומטרים האלה בריצה אחרי הרכב, וכך מבטא את המרץ הרב שלו.

       מבחינת נתיב, טיש הוא חלק בלתי נפרד מיום עבודתו, וכיום העובדה הזו ברורה גם למעסיקיו.

    "כך אני לא צריך להיות מודאג בקשר אליו, ופנוי להיות בעשייה יותר שעות ובלי מתח." מספר נתיב. הוא סבור כי בחברות רבות שבהן משתדלים לתת לעובדים תחושה ביתית, ישמחו לאפשר לעובדים להביא אתם את הכלבים, העניין הוא שרוב האנשים לא מעיזים לבקש. 

      בכדי למנוע אי נעימויות וליצור מצב נוח לכולם, מציע נתיב לסדר מקום נוח לכלב, שצריך לרבוץ יום שלם, לדאוג לחומר לניקוי שטיחים ולשואב אבק צמוד, לסילוק מהיר של תאונות קטנות.  והטיפ החשוב מכולם, למקם את הכלב הרחק מכפתור הריסט:  "כבר היו פעמים שהוא התמתח לו להנאתו לאחר השינה, ולחץ על כפתור הריסט, זה תמיד קורה אחרי הרבה זמן עבודה ללא שמירה, וללא גיבוי"

                                                           

                                                         * * * 

       חברת "גאלה קדם דפוס" מקדימה נקראת על שם אחד משלושת כלבי הלברדור של בעלי החברה רועי אידלבוים. גאלה היתה אחת האורחות הקבועות במשרד, אבל עודפי המרץ והאהבה האינסופית שלה ללקוחות וספקים גרמו לא אחת לנזקים במקום לאחר שזינקה בשמחה לעבר האורחים. ג'ימבו לעומתה, לברדור מעורב עם גולדן, בן שמונה, מגיע כבר שנתיים מידי יום עם אידלבוים למשרד, ומקפיד לשמור על חוקי המקום. "כשהוא בתוך המשרד" אומר אידלבוים "חושבים שהוא כלב זקן, הוא שוכב על השטיח וכמעט שלא זז. אבל כשהוא יוצא החוצה, הוא הופך להיות כלב אחר לגמרי, שמח משתולל".

     

       אידלבוים מספר שתחילת עבודתו של ג'ימבו במשרד, היתה מכורח המציאות "אני גר בכרכור בבית עם חצר שלא היתה סגורה לגמרי ולא היה לי לב לקשור אותו, אז הוא היה בורח, עד שיום אחד תפסו אותו פקחים. שחררתי אותו כבר למחרת, אבל במצב טראומטי, הוא פשוט ישב שם מוכה הלם". באותו יום הגיע ג'ימבו עם אידלבוים לעבודה, ומאז הוא מצטרף אליו מידי בוקר "הוא הפך לדמות מפתח כאן, ואני כבר לא רוצה לאכזב את שאר העובדים והלקוחות".

       ג'ימבו לפי אידלבוים, תורם לאווירה בחברה "זה מאד נחמד שיש בעל חיים" הוא מסביר "במיוחד שהוא כזה שפנפן. לברדור זה גזע שמאד אוהב חום ואהבה. הוא ישן לו, ואז פתאום מתחשק לו לקבל תשומת לב, אז הוא הולך למישהו ומתחנף. בגלל זה הוא כל כך אוהב לבוא הנה, תמיד יש מי שיפנק ויאהב אותו כאן. אם הוא רוצה לצאת החוצה, הוא מפעיל מניפולציות על האדם שמוציא אותו באופן קבוע. הוא עומד על שלו ומשיג בדיוק מה שהוא רוצה". ואם במקרה לא עומדים אנשי המשרד בקצב של ג'ימבו, הוא מבהיר להם את רצינות כוונותיו. אידלבוים: "פעמיים הוא כבר חרבן באמצע החדר, וכיום כשהוא רק מתחיל לאותת, מתייחסים אליו ולרצונות שלו".

    * ואיך מתייחסים אליו הלקוחות?
      אידלבוים: "רובם מאד אוהבים אותו. הוא מתייחס לכל מי שנכנס אלי, בא לרחרח ואחר כך מצטרף  לפגישה, מה שיוצר תחושה נעימה בחדר. היו אולי פעם או פעמיים שראיתי שהלקוחות באי נוחות, וביקשתי מג'ימבו לצאת. בפגישות חיצוניות זה בעייתי קצת יותר, כי לא כולם מקבלים את זה שבאים אליהם עם כלב, לכן, אני לוקח אותו רק למי שמכירים אותנו וברור לי שזה בסדר מבחינתם".

    ***

    חלק מכתבה שעשיתי לפני כמה שנים, לא פרסמתי אותה אף פעם.

    לא יודעת מה קרה מאז עם טיש ועם ג'ימבו. גם תומס כבר כמעט שלא יוצא לפגישות בחוץ. אנחנו מעדיפים להזמין את כולם לטריטוריה שלו.

    החלטתי להעלות אותה עם הקדשה ל"מותק" הנפלאה, שפוטרה השבוע מעבודתה, כי "לא מביאים יותר כלבים לעבודה"

    דרג את התוכן:

      תגובות (122)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/5/12 10:41:
      אחלה פוסט אהבתי!!!!!! עדי http://web.2all.co.il
        2/11/11 03:11:

      כתוב פשוט ויפה ואני אוהב. הרעיון קצת חזון אחרית הימים (לא העצמות היבשות). בטח שאני אוהב אבל לא אני צריך לאהוב אלא הבוסים ובעיקר, הלקוחות. לחלק מפריע הריח, חלק לא סובלים שכלב מתקרב, חלק היסטריים, לחלק המשרד נראה "לא רציני". כל חלק זה קצת אבל כל החלקים ביחד עלולים להדאיג את הבוסים. מה לעשות, בוסים הם כבדים.

      הכי כיף זה למצוא בוס אוהב כלבים בעצמו כי בכל מקרה, מדובר בהקרבה מצדו. 

      הכי אהבתי זה הפתרון שנמצא לטיש הויסלה.

        14/10/08 05:38:

      צטט: liatic11 2008-09-25 23:40:34

      מסכימה לחלוטין

      יש ליצורים הקסומים הקטנים הללו..יכולת לחבר אותך לרוגע, צחוק ויצרתיות שאף סדנא לא תוכל ליצור בארגון

      בעד בעד בעד!

       

      עם כל כך הרבה בעדים שהפוסט הזה מביא, אנחנו יכולים להקים מפלגה, שתעשה הבדל

      תודה ענקית לך, וחגים כייפים

        14/10/08 05:36:

      צטט: אחת אלוהינו 2008-08-24 12:27:45

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 06:21:38

      היי גל

      המון תודה

      והיפה שלך בכלל מופיעה בכרטיס, אי אפשר לפספס

      שתהיה שבת מבורכת לך אי שם

       

       

      היי מיכל,

      באיחור מה,

      תודה על קבלת הפנים...

      ה"סוסה" שלי, שמה קוקי, תמיד שמחה לקבל מחמאות, במיוחד עכשיו, אחרי שהצטרף אליה קשישון קטן ומטריד (בוטן שמו) שהפך אותה מבת כלבית יחידה לחלק מלהקה אמיתית...

      הוא איננו מתלווה אלי לעבודה, כי הוא הגיע לכאן מחונך במידת מה, אבל בגלל שהיה כלב רחוב זמן רב, יש לו השפעה לא חיובית עליה... הוא "מסית" אותה לעשות דברים שאין לו אומץ לעשות בעצמו, כמו להתגרות בכלבים גדולים ממנו, מפתה אותם עד אלינו ואז מתחבא בין רגליה של אחותו הצעירה-אך-מפחידה :))) היא, אומנם ממושמעת לחתולין ונשארת בעמדתה כל עוד אני לא משחררת אותה, אבל מבפנים ל י נפרמים קצות העצבים :))))))))))))

       

      היי יקירתי

      משערת שזה יכול להיות מעצבן,

      אבל כמו שהבאת את הדברים, הם פשוט נשמעים ממש ממש מצחיקים,

      אני פה עם חיוך ענק, על החוכמה והתכמנות שלהםצוחק

        25/9/08 23:40:

      מסכימה לחלוטין

      יש ליצורים הקסומים הקטנים הללו..יכולת לחבר אותך לרוגע, צחוק ויצרתיות שאף סדנא לא תוכל ליצור בארגון

      בעד בעד בעד!

        24/8/08 12:27:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 06:21:38

      היי גל

      המון תודה

      והיפה שלך בכלל מופיעה בכרטיס, אי אפשר לפספס

      שתהיה שבת מבורכת לך אי שם

       

       

      היי מיכל,

      באיחור מה,

      תודה על קבלת הפנים...

      ה"סוסה" שלי, שמה קוקי, תמיד שמחה לקבל מחמאות, במיוחד עכשיו, אחרי שהצטרף אליה קשישון קטן ומטריד (בוטן שמו) שהפך אותה מבת כלבית יחידה לחלק מלהקה אמיתית...

      הוא איננו מתלווה אלי לעבודה, כי הוא הגיע לכאן מחונך במידת מה, אבל בגלל שהיה כלב רחוב זמן רב, יש לו השפעה לא חיובית עליה... הוא "מסית" אותה לעשות דברים שאין לו אומץ לעשות בעצמו, כמו להתגרות בכלבים גדולים ממנו, מפתה אותם עד אלינו ואז מתחבא בין רגליה של אחותו הצעירה-אך-מפחידה :))) היא, אומנם ממושמעת לחתולין ונשארת בעמדתה כל עוד אני לא משחררת אותה, אבל מבפנים ל י נפרמים קצות העצבים :))))))))))))

        24/8/08 06:59:

      צטט: הלופט של רוני 2008-07-30 05:31:17

      ומה עושה אחד כמוני

      שמגדל שלושה חתולות פרסיות בבית...

       

       

      עד כמה שאני יודעת, לעבודה שלך תהיה בעיה להביא חתולותקריצה
        30/7/08 05:31:

      ומה עושה אחד כמוני

      שמגדל שלושה חתולות פרסיות בבית...

        30/7/08 05:25:


      ותודה לכל המככבים

      גלויים וסמויים

      רואה כל אחד מכם

      ומאד מאד מודה

        30/7/08 05:23:

      צטט: אסנת גזית 2008-07-30 00:28:31


       

      אז עושים טיולים מושקעים יותר לפני ואחרי, בניסיון לפצות.. לפחות זה.

      המון אהבה ממני וממותק.

      פוסט יפהפה וחשוב, ואני שמחה שרבים חושבים כך! כדאי שיחלחל לכמה שיותר, כל שינוי הרי מתחיל ממודעות

       

      נשיקות, אוהבתותך המון!!

       

      אחחחחחחחחחחח מותק

      יפים חייה של מובטלת, אה?

      ים, חופש,

      איזה חיוך מרוח לך על הפנים,

      שאסנת תלך להביא כסף הביתה ותתאמץ,

      את בנויה לחיי חופש

      וזה הפוסט הראשון שהוקדש לך, בטח יגיעו עוד רבים

       

       

        30/7/08 05:21:

      צטט: אברי ניניו 2008-07-28 01:44:09

      אין עליהם !!!

       

      נראה בתמונה מתוק אמיתי !!!!!!

       

       

      ולמי שמפריעה לו חברתם......  בעייה שלו.... קריצה

       

      הוא לפעמים מתוק, ולפעמים לא, כמו כולנוחיוך

      כייף לראות אותך כאן אברי, והמון תודה

       

        30/7/08 05:19:

      צטט: אריאל שניאור 2008-07-27 13:24:41

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 06:08:31

      צטט: אריאל שניאור 2008-07-23 16:30:51


      הלוואי שיכולתי להביא את סנאו (הכלב שלי) לעבודה...

       

       

      הלכנו להציץ בו, בחתיך שלך, ונראה לי שממש אפשר,

      אתה עובד בכנסת, נכון???)))

      תודה על הביקור וד"ש לסנאו

       

      ד"ש מסרתי, תודה! ו..כן, אני עובד בכנסת.

      תודה על התגובה ותודה על המחמאות לסנאו. ובקשר לביקור - בכייף!

       

      הכנסת זה מקום מעולה להביא אליו כלבים,

      ושהמצלמות יצלמו, ובהדרגה זה יחדור לתודעה

       

        30/7/08 05:18:

      צטט: רני מאיה 2008-07-27 01:23:25

       

      היי תומס

      היה כייף לראות אותך שוב.

      והרי אמרו כבר מזמן:טוב כלב חבר מחבר כלב תמים

      נו, לך תביא את הכדור.

       

      פעם אני מביא את הכדור

      פעם אתה מביא,

      מה אני נראה לך, פראייר?קריצה

      מה זה שמחתי שבאת בשבת, כבר כמה ימים שלא ראיתי אותך

      ליקוקים ואהבה לך

      תומס

        30/7/08 05:12:

      צטט: חנצ'וש 2008-07-26 11:51:55

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 05:17:30

      צטט: חנצ'וש 2008-07-22 00:18:32


      אני הולכת לאן שתומס הולך...

      באש ובמים...

      כלב מתוקקקקקקקקק.

      למרות שהוא לא שם עליי בפעם האחרונה שהתראינו

       

       

      אחחחחחחחחחחחח

      את ממש ולגמרי לא יודעת לזהות תגובות של גברים

      תומס היה בהלם מהרגליים האינסופיות שלך,

      מהגובה שלו, זה בעיקר מה שהוא ראה,

      ועוד בתוך החצאית התכלת,

      הוא יומיים אחר כך לא נבח מילה, מגודל ההלם וההתפעלות,

      נשיקות יפהפיה שכמוך

       

      ממוש

      אני חוששת שאני לא מזהה תגובות של זכרים באופן כללי.

      לא של כלבים ולא של גברים...

      אחרת איך תסבירי את זה שאף אחד לא נגע ברגליים האינסופיות האלה

      כבר דיי הרבה זמן?בלתי החלטי

      אפילו לא ליקוק קטנטן מתומסזועף

       

      כן,

      זה לא הם, זו את

      אני בטוחה שרבים מהם היו שמחים ללקק את הרגליים המושלמות האלה

      תומס בטוח היה שמח,

      אבל הוא גם יודע שאני קנאית בקטעים האלה איתו,

      שאל אם אפשר לקבוע איתך פגישה בנפרד,

      אמרתי שאם זה איתך, אני משחררת לו לילה

        30/7/08 05:10:

      צטט: יפעת פלד 2008-07-26 10:50:14


      עשית לי קליל בנשמה על הבוקר. תודה :-)

       

      רנה כלבתי הלשעבר היתה באה איתי לעבודה הסטודנטיאלית הראשונה שלי בבית-ספר תיכון וגם ללימודים.

      אח"כ היא נהייתה היפרית ואני לא הייתי מספיק יצירתית לגרום לה לגמוע קילומטרים אחריי (המרחק היה קצר בהרבה).

       

      בתל-אביב היא נשארה בבית וסבלה קשות.

      ועכשיו בא לי ממש ממש כלב, אבל זה לא יקרה לפני שיהיה מישהו נוסף שיתחלק איתי באחריות.

       

      מבאס. אבל פשוט לא פייר אחרת.

      ----------

      אולי תוסיפי לכאן את הקרוסלה של אלדד על כלבים?.. :-)

      יש שם הוראות איך - וזה בדיוק הנושא.. ואת כזו פופולארית ואהובה...

       

      בכל מקרה קישור לכל אוהבי הכלבים - בואו ותצטלמו עם הילד השעיר שלכם.

      שגם אנחנו נתמוגג.

      הקרוסלה - כאן

       

      ----

      נשיקות בלי שום קשר.

      את תמיד משמחת אותי :-)

       

      היי אהובה

      ששוב במרחקים, ולא הספקנו להפגש הפעם,

      מישהו שיחלוק אחראית על הכלב - נשמע לי כמו סיבה מצויינת למצוא זוגיות,

      אז קדימה

      ראיתי את הקרוסלה של אלדד היצירתי,

      אני מאותגרת טכנולוגיה קשה, עם פחדים וסיוטי לילה,

      וככזו גם אין לי מצלמה,

      אז אני לא יכולה, אלא אם כן מישהו יתן לי יד ויעשה את זה בשבילנו,

      מבטיחה לתמוך במקומות שבהם אני יותר חזקה))

      נשיקות יקירתי ותודה

       

        30/7/08 05:06:

      צטט: גגו 2 2008-07-26 10:33:41

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 05:03:45

      צטט: גגו 2 2008-07-21 15:28:15

      כשאני יוצא לנסיעה בללות ...אני לוקח איתי באמבולנס את ניקו שלי

      הוא קבל ממני תואר חובש מלווה

       

      עם שני מהממים כאלה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=456521

      במקרה שלכם אנשים מתעלפים אחרי שהאמבולנס מגיע,

      תודה יקירי

       

       

      אלינו התכוונת?

       

      מופלא, מופלא המבט הזה שלו של "מי בא לבקר אותנו?"))

        30/7/08 05:04:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-07-25 19:49:18


      נושא מרתק לכתבה שכמעט מוכנה לדפוס.

      יש בה הרבה מאוד היבטים חברתיים שאהבתי.

      תודה מיכלי

      שבת שלום

       

      תודה ניצה

      תמיד נפלא כשאת כאן

      שולחים לך נשיקה וכשכוש

      כל החבילה בשבילך

        30/7/08 05:03:

      צטט: plato 2008-07-25 18:43:41

      גם אני לא וויתרתי בקלות על הזכות הבסיסית הזאת, הכלבה שלי הצטרפה אלי למקום העבודה בחברת הי טק צעירה וזה נמשך 3 שנים. בעקבותיה הצטרפו כלבים נוספים לחברה. הכלבים יצרו אווירה מלבבת והם הוצגו בפני אורחים.

       

      היי טל

      המון תודה

      כייף לשמוע על עוד ועוד אנשים שפותחים את הדלתות והאפשרות הזו

      ומצרפת תמונה של שני המדהימים שלך

      תמונה מופלאה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=392723

      אחלה יום שיהיה עלינו

        30/7/08 05:00:

      צטט: מגן דהרי 2008-07-25 07:19:24


      היי חברה שלי

      מה שלום תומס?

      יצא לי להיפגש איתו ....הוא מדהים

       

      מוסר תודה רבה,

      ושהוא מעריץ אותך,

      זו הפעם הראשונה שהוא רואה איש עם בנדנה כל כך מקרוב,

      והפעם הראשונה בחייו שהוא רכב על אופנוע,

      לא מפסיק לדבר על זה, סיפר לכל החברים שלו בשכונה

      וגם הנושא החשוב שהעלית

      ברור שכלב ידידותי לסביבה תורם רבות לסביבה,

      אבל לפי התגובות כנראה שלא כל מה שברור ברור.

       

      מי כמוך יודע את זה, הרי כל פועלך מבוסס על להזכיר לאנשים את מה שברור

      שילחי לתומס חיבוק והאו האוו גדול

      שולח עידוד לאוסנת,

       

      מסרתי, קיבלו באהבה

      ו....מותק מי שלא רוצה אותך כמו שאת

      כנראה לאיודע להתגבר על חסכיו

      ובפנייך תיפתח אופצייה טובה יותר

       

      המשפט הזה, כולל המותק שבפתיחה, מתאים להגיד לכל גבר ואישה, זה הכלל הכי בסיסי לכל מערכת יחסים))

       

      שולח לך מכאן נביחה ידידותית

      ולך מיכל חברה שלי

      כל הכבוד

      גאה בך

      אחזור לככב לך

       

      תודה יקירי

       

       

        30/7/08 04:50:

      צטט: eti.d 2008-07-24 07:23:31

      נתת לי רעיון מעולה לגמור עם תופעת הבגדים שנקרעים אצלי בבית...

       

      מרוב שעמום, החומה שלי תמיד מוצאת בגד ים או חצאית לכרסם.

       

      אולי הגיע הזמן שהיא תכרסם קצת חרסינות וטפטים במשרד...

       

      תודה מתוקה.

       

      ואגב,

      ליבי מוסרת ד"ש לטומס - אחרי שפגשנו אותו כמה פעמים בסביבה

      ואני לא מצאתי אותך.

       

      נשיקות.

       

      וואוו

      אני יותר ויותר רואה כמה כלבים כבר הכרנו בזכות האתר,

      אבל ליבי היחידה שתומס גם אירח בבית (אפשר לקרוא לזה אירוח, נכון? מעין אירוח, תוך כדי בדיקת גבולות))

      נכון, תומס מטייל עצמאית לאחרונה

      אבל בטח ניפגש בקרוב בקו התפר, לפני שאני הולכת לישון ואת מתחילה את היום

      נשיקות אהובה

        30/7/08 04:45:

      צטט: michey 2008-07-24 01:13:25


      כתבת מקסים - קבלי כוכב!

      הכלבה שלי היא החברה הכי טובה שלי ובת משפחה

      ואם לא הייתי עובדת מהבית היית שמחה לקחת אותה איתי לעבודה

      אין ספק שתרומת בעלי חיים לבריאות הנפשית והפיזית של בני האדם גדולה 

      לפני מספר ימים כתבתי בלוג בנושא קרוב - טיפול באמצעות בעלי חיים בבני אדם

      אז את מוזמנת לבלוג שלי לקרוא

      מיכל

       

       

       היי מיכלי

      אכן, פוסט מקסים כתבת,

      מסכימה עם כל מילה

      תודה

        30/7/08 04:43:

      צטט: brazil string 2008-07-24 00:04:47

      קודם כל מברוק ל "מותק"..לשון בחוץ

      חבל..    מי שהפסיד פה-  החברה בעבודה אצלה, שפיספסו בגדול גורם מקשר..

      וחוצמזה ,לא יזיק לכולנו ללמוד קצת יותר איך לראות את האחר..

      הכלב הוא ה- אחר שהרבה יותר קל להתייחס

      ולראות את התגובות הברורות שלו:

      בזנב, בסאונדים של הנביחות והיללות, בהתרפקות,

      או באמירה שבבריחה לפעמים למשל...

      זה מרגיש מצומצם יותר ומוקצן יותר-

      מניואנסים ורמזים בהתנהגות שלנו למשל.

      יכול בהחלט להביא אנשים מסויימים לקצת יותר אמפתיה והתיחסות גם לאחר האנושי..

      (מאחת שאלרגית קצת לשערות שלהם.. וישר רצה לשטוף ידיים עם סבון  ..

       אבל חולה על המבטים האמיתיים שלהם..)   

       

      היי אורית יקירתי

      והפוסט הזה מחזק מתגובה לתגובה את מה שקראת לו "המבטים האמיתיים שלהם"

      את ראית איזה מבטים יש לכלבים שבתמונות כאן?

      מדהימים אחד אחד

      תודה ונשיקות

        30/7/08 04:41:

      צטט: טל מוזס 2008-07-23 22:16:05

      אני בעד חיוך

       

      אז אנחנו כבר שניים בעניין הזה

      ומתרבים מרגע לרגע))

      תודה טל

      וכשכוש נלהב

        30/7/08 04:39:

      צטט: ניתי . 2008-07-23 21:17:26


      הלוואי

      כ"כ יכולה לראות את מל (הכלב שלי) משתתף בישיבות ומרחרח לתשומת לב

       

       

      היי ניתי

      נכנסתי לחפש את מל בתמונות אצלך

      ובזכותו ראיתי את הצילומים הבאמת מהממים שלך

      תודה, כייף אמיתי

        30/7/08 04:38:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-30 04:33:28

      צטט: גילוש 6660 2008-07-23 21:10:45


      מדליק שהבאת את הפוסט הזה -

      במקרה הבוקר נסעתי לישיבה במועצה

      והכלבה שלי התיישבה ליד האוטו

      אז לקחתי אותה איתי... בלשון המעטה -

      לא אהבו את זה.. והיא לא כזאת שמפריעה -

      מתוקה, נשכבה מתחת לשולחן וחיכתה.

      בדיוק חשבתי על זה, כמה זה מגוחך,

      אפילו לגן אני לא יכולה להביא אותה כי משרד החינוך

      לא מרשה.  הרי הילדים יכלו רק להרויח מכלבה בגן:))

      לך תבין.. *

       

       

      היי גילוש  

      וזו לגמרי לא הפעם הראשונה שאנחנו עוסקות באותו נושא באותו זמן בדיוק

      הסינכרוניזציה עובדת בדיוק מושלם

      חיבוקים יקירתי ותודה 

      ודש לכלבתך, שעוד לא פגשתי בכלל

       

       

        30/7/08 00:28:


       

      אז עושים טיולים מושקעים יותר לפני ואחרי, בניסיון לפצות.. לפחות זה.

      המון אהבה ממני וממותק.

      פוסט יפהפה וחשוב, ואני שמחה שרבים חושבים כך! כדאי שיחלחל לכמה שיותר, כל שינוי הרי מתחיל ממודעות

       

      נשיקות, אוהבתותך המון!!

       

       

        28/7/08 01:44:

      אין עליהם !!!

       

      נראה בתמונה מתוק אמיתי !!!!!!

       

       

      ולמי שמפריעה לו חברתם......  בעייה שלו.... קריצה

        27/7/08 13:24:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 06:08:31

      צטט: אריאל שניאור 2008-07-23 16:30:51


      הלוואי שיכולתי להביא את סנאו (הכלב שלי) לעבודה...

       

       

      הלכנו להציץ בו, בחתיך שלך, ונראה לי שממש אפשר,

      אתה עובד בכנסת, נכון???)))

      תודה על הביקור וד"ש לסנאו

       

      ד"ש מסרתי, תודה! ו..כן, אני עובד בכנסת.

      תודה על התגובה ותודה על המחמאות לסנאו. ובקשר לביקור - בכייף!

        27/7/08 01:23:

       

      היי תומס

      היה כייף לראות אותך שוב.

      והרי אמרו כבר מזמן:טוב כלב חבר מחבר כלב תמים

      נו, לך תביא את הכדור.

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 05:17:30

      צטט: חנצ'וש 2008-07-22 00:18:32


      אני הולכת לאן שתומס הולך...

      באש ובמים...

      כלב מתוקקקקקקקקק.

      למרות שהוא לא שם עליי בפעם האחרונה שהתראינו

       

       

      אחחחחחחחחחחחח

      את ממש ולגמרי לא יודעת לזהות תגובות של גברים

      תומס היה בהלם מהרגליים האינסופיות שלך,

      מהגובה שלו, זה בעיקר מה שהוא ראה,

      ועוד בתוך החצאית התכלת,

      הוא יומיים אחר כך לא נבח מילה, מגודל ההלם וההתפעלות,

      נשיקות יפהפיה שכמוך

       

      ממוש

      אני חוששת שאני לא מזהה תגובות של זכרים באופן כללי.

      לא של כלבים ולא של גברים...

      אחרת איך תסבירי את זה שאף אחד לא נגע ברגליים האינסופיות האלה

      כבר דיי הרבה זמן?בלתי החלטי

      אפילו לא ליקוק קטנטן מתומסזועף

       

        26/7/08 10:50:


      עשית לי קליל בנשמה על הבוקר. תודה :-)

       

      רנה כלבתי הלשעבר היתה באה איתי לעבודה הסטודנטיאלית הראשונה שלי בבית-ספר תיכון וגם ללימודים.

      אח"כ היא נהייתה היפרית ואני לא הייתי מספיק יצירתית לגרום לה לגמוע קילומטרים אחריי (המרחק היה קצר בהרבה).

       

      בתל-אביב היא נשארה בבית וסבלה קשות.

      ועכשיו בא לי ממש ממש כלב, אבל זה לא יקרה לפני שיהיה מישהו נוסף שיתחלק איתי באחריות.

       

      מבאס. אבל פשוט לא פייר אחרת.

      ----------

      אולי תוסיפי לכאן את הקרוסלה של אלדד על כלבים?.. :-)

      יש שם הוראות איך - וזה בדיוק הנושא.. ואת כזו פופולארית ואהובה...

       

      בכל מקרה קישור לכל אוהבי הכלבים - בואו ותצטלמו עם הילד השעיר שלכם.

      שגם אנחנו נתמוגג.

      הקרוסלה - כאן

       

      ----

      נשיקות בלי שום קשר.

      את תמיד משמחת אותי :-)

       

       

        26/7/08 10:33:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 05:03:45

      צטט: גגו 2 2008-07-21 15:28:15

      כשאני יוצא לנסיעה בללות ...אני לוקח איתי באמבולנס את ניקו שלי

      הוא קבל ממני תואר חובש מלווה

       

      עם שני מהממים כאלה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=456521

      במקרה שלכם אנשים מתעלפים אחרי שהאמבולנס מגיע,

      תודה יקירי

       

       

      אלינו התכוונת?

        26/7/08 07:00:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-26 06:24:16

      צטט: הרופא 2008-07-23 20:03:43

       

      שיכנעת אותי. מהיום, בילי מתלווה אלי גם לעבודה.

       

       

      שיווווווווווווווווווו

      אייל, מה זה המבט הזה?

      הוא פשוט הורס ביותר,

      עם העיניים האלה הוא יפתח לך כל דלת, אנשים יסכימו להחשיך את הבתים גם לשבוע במסגרת "שבוע כדור הארץ" אם רק תגיע איתו,

      פותח כל לב

      אין, אין, אין דברים כאלה

      תודה יקירי

       

       

        26/7/08 06:25:

      צטט: לאבלי 2008-07-23 20:57:36

      יאאאאא - איך מצאת אותי? קודם כל תודה! וחכי לי בפרטי...

      (מיכל סליחה על ההתפרצות,זו חברה יקרה,נסחפתי :-)  )

       

       

       

      צטט: אחת אלוהינו 2008-07-23 18:46:48

      אהבתי מאד את הפוסט....

      ו...
      לאבלי יקרה,

      מה לא אעשה בשבילך?

      צוחק

      הנה פרטי הקשר להלן דורון:

      http://www.helendoron.co.il/he_contact.php

       

       

      אגב:

      אם את עוברת לעבוד שם,

      את מוזמנת לקפוץ למשרד שלנו בימים שאני "מתוגברת" בכלבה...

       

      ג.

       

      תהנו ותרגישו בבית

      להביא קפה?

      מיכל

       

       

        26/7/08 06:21:

      צטט: אחת אלוהינו 2008-07-23 18:46:48

      אהבתי מאד את הפוסט....

      ו...
      לאבלי יקרה,

      מה לא אעשה בשבילך?

      צוחק

      הנה פרטי הקשר להלן דורון:

      http://www.helendoron.co.il/he_contact.php

       

       

      אגב:

      אם את עוברת לעבוד שם,

      את מוזמנת לקפוץ למשרד שלנו בימים שאני "מתוגברת" בכלבה...

       

      ג.

       

      היי גל

      המון תודה

      והיפה שלך בכלל מופיעה בכרטיס, אי אפשר לפספס

      שתהיה שבת מבורכת לך אי שם

       

        26/7/08 06:19:

      צטט: לאבלי 2008-07-23 18:32:07


      אהובתי ,

      מכיוון שהנושא מדבר אליי כאחת שאוהבת בעלי חיים ורואה בהם חלק מהמשפחה והחיים,

      הלכתי וחיפשתי ומצאתי מקום עבודה כזה. זו כתבה מ 2006 .

      http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/075/470.html

       

      ניסיתי להבין מי זו החברה הזו והאישה שנראת מאוד מעניינת

      הרבה אינפורמציה לא מצאתי חוץ מהצלות ואהבה ענקית לבע''ח

      אבל לפי הכתבה - שווה לעבוד שם ,אם אתם מהסביבה.

      יופי של פוסט והלוואי ועוד מקומות כאלו יצוצו להם ולא כאלו ששולחים הביתה בגלל אנושיות ובע''ח

       

      חיבוק אוהב

      תמי

       

      יקירה שלי

      העולם שלנו לא מפסיק להיות קטן

      עשיתי על הלן כתבה לפני די הרבה שנים בגלובס,

      זה היה אז יותר על החלק של האנגלית והדברים שהיא פיתחה

      אוהבתותך, אחת האנשים שעושים הכי הרבה למען בעלי חיים, ולא רק

        26/7/08 06:16:

      צטט: קסם... 2008-07-23 16:40:21

      יקירתי

      כמי שמאז ומעולם גידלה כלב

      ומתייחסת אליו כאל חלק מהמשפחה המורחבת

      הייתי יותר ממסכימה, מה גם ששלי כובש ביופיו

      ואין אחד שנשאר אדיש אליו

       

      אבל אני מודה....

      שמעבר לסוגיית האנטי, האלרגיה, והרגישות לריחות שיש לחלק מהאנשים

      הכל תלוי בגודל ובמזג הכלב....

      אם זה כלב קטן, או גדול ורגוע, אזי לא ירגישו בו

      הוא יתפוס לעצמו את פוזת החביב, המקסים "ויתעקל" בקלות בסביבה

      אך אם זה כלב גדול מימדים, מזיל ריר, והיפראקטיבי למדי, זו תהיה בעיה

      שלא לדבר על תקופות הייחום שבהם רגליי האנשים מוצאות עצמם כבעלות ייעוד נוסף :))

      זה יכול להגמר בהחלט לא נעים , ואף בצורה מביכה ומעיקה


      זה החתיך שלי,

      את יכולה לתאר לעצמך כמה מקום ותשומת לב הוא תופס

      כובששששששששש

       

      מכיוון שהלינק שלך לא עבד אצלי

      הלכתי להביא בעצמי, כי הוא באמת מהמם

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=296389

      תודה קסם מקסימה

      שבת מופלאה שתהיה

       

       

        26/7/08 06:11:

      צטט: shall we dance 2008-07-23 16:39:27


      אחלה רעיון !

      אהבתי

      *

       

      תודה גיא

      ההולכים על ארבע מוסרים לך כשכוש נמרץ,

      וההולכות על שתיים, מזמינות ריקוד נמרץ

        26/7/08 06:08:

      צטט: אריאל שניאור 2008-07-23 16:30:51


      הלוואי שיכולתי להביא את סנאו (הכלב שלי) לעבודה...

       

       

      הלכנו להציץ בו, בחתיך שלך, ונראה לי שממש אפשר,

      אתה עובד בכנסת, נכון???)))

      תודה על הביקור וד"ש לסנאו

        26/7/08 06:02:

      צטט: גלית בן שמחון 2008-07-23 15:48:04

      איזה רעיון נפלא. תודה יקירה .

       

      כמי שלוקחת את הרעיונות שלי הרבה יותר רחוק ממה שידעתי שאפשר,

      סקרנית כבר לראות לאן תקחי את זה,

      נשיקות אהובה

        26/7/08 05:58:

      צטט: אוף3 2008-07-23 15:27:46


      מזתומרת בופי שלי הוא 'כלב פגישות' ומתעקש לשבת על כיסא ושיביאו לו כוס מיים לשולחן, הוא כובש את כולם, ומי שיש לו בעיה שיחפש מתכנתת אחרת. אני פרילנסית ובבית הוא בכלל מתעקש על לשבת על הברכיים דווקא בזמן שאני חייבת לתכנת קודים מסובכים , זה דווקא מסתדר. פלאש יושבת מתחת לשולחן, ישנה :)

      שאני יוצאת לבלות אני לוקחת פעם את בופי ופעם את פלאש. שניהם עצמאים בשטח, כלבי מסיבות מלידה.

       

      אוףףףףףף, זו אסרטיביות כלבבנו,

      אהבנו מאד,

      מחכים לתמונות של פלאש ובופי, הם נשמעים אחלה ביותר

      תודה אוף))

        26/7/08 05:56:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-23 13:08:56


      רעיון מופלא!!

      *

       

      נכון?

      גם אנחנו חושבים ככה

      תודה עלמה, אוהבים אותך גם

        26/7/08 05:53:

      צטט: ligold 2008-07-23 11:40:55

      איזה כיף זה היה יכול להיות...

      אבל אני בטוח שאם הייתי מביא את הכלבה שלי לעבודה ,

      הייתי צריך לשלם משכורת נוספת לאנשי התחזוקה שלנו

      על שעות נוספות של ניסיונות לנקות את השטיח מהפרווה הנושרת ...

       

      היי ליאור

      אז אולי זה גם היה מספק משכורת לעוד אדם,

      הנה עוד רווח שלא חשבתי עליו,

      אנחנו אומרים, תביא אותה, ויפה שעה אחת קודם

      תודה, וברוך הבא

        26/7/08 05:50:

      צטט: ifat_perlman 2008-07-23 11:26:40


      גם אצלי בעבודה היו כאלה שהגיעו עם הכלבים. רובם כבר לא עובדים כאן, אך יש עוד כלבה קטנה וחביבה, בשם שילה, שמגיעה רכובה על הטוסטוס עם בעליה אחת לכמה ימים. יש לה כרית ליד השולחן של בעליה, שם היא יושבת בשקט רב היום. היא כלבה ממושמעת וחברותית למדי.

      שאלתי בעבר אם אוכל להביא גם את כלבי, פיצ', אבל נראה לי שהם לא התלהבו מהרעיון.

      במקום אחר, שעבדתי בו לפני כמה שנים בארה"ב, בחברה שהיתה באותו בינין, העובדים יכלו להביא את הכלבים לעבודה וזה היה פשוט גאוני בעיני. העובדים נראו הרבה יותר רגועים, הם גם היו יותר פרודוקטיביים, כיוון שלא מיהרו לביתם להוציא את הכלב לטיול ויכלו להישאר שעות ארוכות יותר.

      עדיין לא התייאשתי מלהביא את פיצ', מידי פעם מעלה את הנושא, עד שהם "יישברו".

      יופי של נושא לפוסט.

       

      היי יפעת

      תשלחי להם בעבודה את הפוסט הזה,

      המילים שלי, המילים שלך, ועוד המוני הטוקבקים הנפלאים האלה לא ישאירו אותם אדישים,

      מגיע לפיצ' לעבוד גם,

      הלאה לאבטלה הסמויה אצל כלבים

      תודה ענקית בשם הצוות האנושי והכלבי כאן

       

        26/7/08 05:45:

      צטט: dananda 2008-07-23 09:18:39

      פוסט מאלף, מזניב

      וכל כך נכון.

       

      שמעתי על מד דוג לפני הרבה שנים,

      ותמיד זממתי לאמץ זאת כמודל...

      אז בקרוב :) 

       

      עוד סיבה מצויינת, אחת מיני רבים,  לכל כך הרבה אנשים לחכות שהחברה שלך תפתח כבר

      ותומס מוסר ליקוק לדובה הגדולה וסגולת הלשון שאתה הוא מתרועע בפארקים

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=10057

      מתגעגעים אליכן כאן מאד מאד

        26/7/08 05:32:

      צטט: נטע הקר 2008-07-23 08:42:59


      זה בדוק!

      במיוחד עם הכלב שלך ידידותי לחברה חיוך

       

      תומס ברוב המקרים ידידותי

      ובשאר המקרים, לא))

      תודה נטע,

      כייף לראות אותך כאן

        26/7/08 05:31:

      צטט: עמוסס 2008-07-23 04:55:15

      אהבתי.

      כבר הולך לארגן לי כלב משלי...

       

      כבר מזמן הגיע הזמן

      זה ישפר את המוניטין שלך עוד יותר,

      גם אם נראה שבמקרה שלך כבר אי אפשר יותר

      תודות ונשיקות יקירי

        26/7/08 05:29:

      צטט: אי וניר 2008-07-23 02:33:49

      כוכב לכבוד אלו שפיטרו אותם.

      כשלמדתי בבית צבי היתה לנו כלבת זאב שהיגיעה לטייל בזמן החזרות על כנר על הגג,

      לכן קראנו לה גולדה. גולגה  היתה באמת מקסימה

      ועם הזמן היא פיתחה גם את יכולות העמידה שלה מול קהל

      ובאחת ההצגות עלתה לשיר הפתיחה ונעמדה בשורת המקהלה. 

      לתיאטרון אמרו לנו לא באים עם ילדים ועם כלבים..

       

       

      אתה יודע בכמה מקומות שאומרים שלא באים עם כלבים כבר הייתי?

      הזויים יותר, והזויים עוד יותר

      ותומס מוסר שאתה אחד האנשים שהוא יותר אוהב, שתדע לך, ושהסיפור על גולדה הצחיק אותו, כמו רוב הסיפורים שלך

      תודה יקירינו

        26/7/08 05:27:

      צטט: אישון 2008-07-22 21:08:22


      אני בעד ! ושיביאו גם את הילדים והסבתות

       

      הכתבה הזו מפרגנת לשעירים,

      אז אם הם כאלה

      שיבואו גם,

      למה לא,

      נישוקים לאיש הכי מצחיק בעולם

        26/7/08 05:26:

      צטט: ורד סת שני 2008-07-22 19:21:08

      אני כמובן מאד מאד בעד. אבל מי שמכיר את הספיידאמק שלי.. לא בטוחה שהיה מסכים איתך :-))

       

      צירפתי תמונה של המתוק הזה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=492890

      ומול העיניים האלה, אני דווקא חושבת שכולם כן מסכימים איתי

      תודה יקירתי

       

        26/7/08 05:22:

      צטט: :--) 2008-07-22 18:16:34

      כוכב לתומס  *

       

      היי צופית

      כולנו מוסרים לך כאן תודה גדולה, וחיבוק

        26/7/08 05:19:

      צטט: y_ifat 2008-07-22 12:18:20


      יקירתי,

      מירית חברתי (אחות של אשרת) באה עם הכלבה המהממת שלה לעבודה

      ואכן רק טוב זה עושה, ולו יותר עורכי דין היו מביאים את הלברדור הביתי שלהם למשרד

      האוירה היתה אחרת לגמרי..

      מתגעגעת  אליך ולתומס כבר

      נשיקות ונתראה מחר

       

      מירית זו באמת אחת החברות היחידות שאני ותומס עוד לא זכינו להכיר

      מאז שכתבת את ההודעה, כבר נפגשנו, והתנשקנו והתלקקנו

      תודה אהובה שלי

        26/7/08 05:17:

      צטט: חנצ'וש 2008-07-22 00:18:32


      אני הולכת לאן שתומס הולך...

      באש ובמים...

      כלב מתוקקקקקקקקק.

      למרות שהוא לא שם עליי בפעם האחרונה שהתראינו

       

       

      אחחחחחחחחחחחח

      את ממש ולגמרי לא יודעת לזהות תגובות של גברים

      תומס היה בהלם מהרגליים האינסופיות שלך,

      מהגובה שלו, זה בעיקר מה שהוא ראה,

      ועוד בתוך החצאית התכלת,

      הוא יומיים אחר כך לא נבח מילה, מגודל ההלם וההתפעלות,

      נשיקות יפהפיה שכמוך

        26/7/08 05:15:

      צטט: לא רוצה ניק 2008-07-21 22:29:09

      אני בעד(:

      אני יודעת שבכמה בתי אבות באירופה מותר להביא כלבים

      לעובדים מפני שהם לגמרי עושים טוב לקשישים.

      לי יש עכשיו כלבה חדשה ולצערי אסור לי לקחת אותה לעבודה...

      שכרתי ביבי סיטר וזה סידור מעולה... עכשיו יש לי חתולה וכלבה.

       

      היי טל

      איחולינו שיאשרו לך להביא אותה

      יהיה כל כך הרבה יותר כייף לכולם

      תודה ויום מופלא

        26/7/08 05:13:

      צטט: חבצלת בעיר 2008-07-21 20:34:26

      מיכלי,

      אני בעד!

      מאוד.

      קשר  עם כלב הוכח מדעית משפר את איכות

      החיים ,ומצב הרוח.

      הלוואי ,שנזכה  ,

      אפשרות נפלאה,לכווווולם.

      תבורכי. 

       

      היי חבצלת נפלאה

      כן, המחקרים הוכיחו, העובדות בשטח מוכיחות, ועדיין יש יותר מידי אנשים שמתעקשים שלא לראות את זה, מיעוטם מסיבות מוצדקות

      שבת נפלאה ותודה

        26/7/08 05:11:

      צטט: סוכר ופלפל 2008-07-21 16:53:33

      מכיר את הסיפור של אסנת אחותך.

      אכן רעיון מטומטם להשאיר חיות בבית

      רעיון פנטסטי להביא אותם לעבודה

      ולהרגיש בבית(ולא,לא אל-על).

      "מותק" תשרוד כי נראה לי שזה בגנים של משפחת גזית.

       

      היי משה

      יודעת שאתה מכיר

      מותק תשרוד, לא בטוח שהעיתון ישרוד בלעדיה

      תודה יקירי

        26/7/08 05:10:

      צטט: אורי אשכנזי 2008-07-21 15:50:06

      היי תומס. כוכב אתה.

      לכל אחד מאיתנו יש וצריכה להיות הזכות ללוות את הוריינו לעבודה.

      הוא הולך לעבוד כדי לפרנס אותי, לא? כדי שנוכל להיות שמחים, לאכול טוב, ולשחק ביחד.

       ליקוק,

          רייצ'ל (התגנבתי למחשב של אבא כי זה נושא חשוב מאוד)  

       

       

      היי ריצ', כוסית על שכמוך

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=409706

      אבל סיפרת לי שאבא שלך לא ממש לוקח אותך לעבודה,

      זה שהוא מופיע זה ממש לא תירוץ, וזה שהוא עלול להוציא אותך מכובע זה סתם הפחדות שלו, אל תאמיני,

      כשנפגש אלמד אותך כמה מניפולציות איך לגרום לו לקחת אותך איתו לעבודה

      אין ספק שרמת ההכנסות ואיכות הקסמים רק ישתפרו כשאת תהיי באזור,

      מי יכול לעמוד בפניך

      ליקוק גדול

      תומס

        26/7/08 05:03:

      צטט: גגו 2 2008-07-21 15:28:15

      כשאני יוצא לנסיעה בללות ...אני לוקח איתי באמבולנס את ניקו שלי

      הוא קבל ממני תואר חובש מלווה

       

      עם שני מהממים כאלה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=456521

      במקרה שלכם אנשים מתעלפים אחרי שהאמבולנס מגיע,

      תודה יקירי

        26/7/08 04:59:

      צטט: טלי שיאצו 2008-07-21 15:21:41

      איזה כלב מדהים!!

       

       

      הוא אומר שאת מדהימה בעצמך

      תודה טלי))

        26/7/08 04:58:

      צטט: הדס מצוי 2008-07-21 14:51:00


      מקסים.

      נשיקה לתומס, ביאוס על מותק.

       

      אצלי הבוס דווקא מרשה, אוהב חיות בעצמו. מי שמכשיל את התלוותה של אולי אלי למשרד הוא דווקא השריף הקשוח שמשכיר לנו את המבנה למשרד...

      יש לו כלב משלו אבל הוא לא מרשה לשוכרים להביא.

       

      אני אומרת שכבר מזמן הגיע הזמן לעזוב את המקום הזה,

      גם כי אולי צריכה פינוקים,

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=527934

      אבל לא רק,

      הוא לא מתנהג ממש יפה האיש הזה

       

        26/7/08 04:52:

      צטט: limbole 2008-07-21 14:28:48

      צטט: אילת פורת 2008-07-21 14:14:40

      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים כלבים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל הכלבים שקטים ונוחים....
      על פניו נשמע אחרית הימים
      בבחינת - "ויעבוד אדם עם כלב",
      ובעלי חיים השפעתם בודאי ברוכה,
      אבל בפועל זה לא נראה לי מעשי חיוך

       

       

       

      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים אנשים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל האנשים שקטים ונוחים....
      וסליחה על הפרפרזה על התגובה שלך.
      אני פשוט מעדיפה הרבה פעמים את בעלי החיים על האנשים.
      משום מה זה ברור שאותם אנחנו חייבים לסבול.
      תומס חתיך! חיוך

       

      היי לימבול

      תומס מוסר תודה וליקוק גדול

      ואני גם, רק בלי הליקוק בינתיים

        26/7/08 04:49:

      צטט: cdbank 2008-07-21 12:12:48

       

       

      זה קצת פאסה לא? אצלינו הכלבים כבר לא רוצים אנשים במשרד.....

       

      office-dog

       

      חחחחחחחחחחחחחחחחחח

      נעם, תמונה הורסת

      הוא ממש ממש יודע נראה מה הוא עושה,

      ושאף אחד לא יפריע לו

      תודה תודה

        26/7/08 04:47:

      צטט: אילת פורת 2008-07-21 14:14:40

      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים כלבים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל הכלבים שקטים ונוחים....
      על פניו נשמע אחרית הימים
      בבחינת - "ויעבוד אדם עם כלב",
      ובעלי חיים השפעתם בודאי ברוכה,
      אבל בפועל זה לא נראה לי מעשי חיוך
      יש ארצות בעולם שבהן זה מקובל ורצוי
      כך שזה לא לגמרי הזוי
      זה רק עניין של הרגלים ומוסכמות
      תודה יקירתי
       

       

       

        26/7/08 04:44:

      צטט: עינת מירון 2008-07-21 12:11:48


      כן ירבו.

      וזו כתבה שיזמתי לפני יותר משנתיים...

       

      כתבה מקסימה עינת יקירתי

      האמת ששלי נכתבה כבר לפני ארבע שנים, אולי יותר, אבל אז עוד לא הכרנו

      ודש ללאנס המתוק שלך

      תודה

        26/7/08 04:41:

      צטט: אופיר123 2008-07-21 11:26:38


      ברור שבטח!!!!

       

       

      נכון?

      ד"ש לצ'ילי המהממת, שהיא כידוע אחת המנהלות הבכירות והנחשבות אצלך בחברה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=16320

      איזה כייף שאתה והיא באמת חיים ככה, עובדים ביחד כל הזמן, זוגיות מרגשת

        26/7/08 04:39:

      צטט: איתן זקצר 2008-07-21 09:06:31


      רופא  המשפחה שלי  מביא  את  הכלב שלו  לעבודה.

      האמת?  הכלב  בסדר, הרופא קצת  לולו....

      חוץ  מזה  יקירתי,  בזמן  האחרון  הכרתי  כמה אנשים  (כאן)

      שהתכונות  הכלביות  שלהם  מסתכמות  בנביחות  בלבד.....

      שלך,

      איתן.

       

      אם בקופת חולים כבר מאשרים להביא כלבים, אנחנו באמת בפריצת דרך

      תודה יקירי

      התגעגעגתי

        26/7/08 04:38:

      צטט: אסנת גזית 2008-07-21 08:19:26


      תודה אחותי. בשמי ובשם מותק, כתבה יפה. אוהבת אותך

       

       

      תוחזר מותק לעבודה לאלתר

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=490100

      דש ליפה שלך

        26/7/08 04:35:

      צטט: רני123 2008-07-21 07:21:28


      הייתי פעם בישיבת עבודה כזו - שנכח בה גם כלב.

      אז נכון שכלב הוא מקרב טוב לפני הת'כלס

      ונכון שמפעם לפעם הכלב מבצע פעילויות מופרכות (כמו כרסום עטים) שגוררות תגובות מחוייכות

      ויש בזה משהו בלתי אמצעי וכו' -

      אבל כשאתה מנסה להתרכז וכלב בגודל של מכונת כביסה מתחכך בך לפרקים, חובט בך בזנבו התזזיתי, משייף עליך ציפורניים, מגיר עליך ריר דביק מאין כמוהו ולאחר כל אלו מצפה אותך ואת בגדייך בקווצות שער סבוכות בגוונים של שחור-חום-ג'ינג'י, יתכן שלא תצליח.

      על כן ביגון - אני נגד.

      ואם כלבים אז מה יאמרו אוהבי החתולים? ואם חתול מדוע שהתוכי יוותר סגור בבית? ואם התוכי, למה שלא אביא את אימא של אישתי? אין סוף - על כן ישארו הכלבים בבית.

       

      בוקר טוב מיכלחיוך 

       

      אמא של אשתך יודעת שאתה שם אותה באותה חבילה עם התוכי?

      ואם היא עושה מטבוחות כמו אמא שלך,

      אני אומרת למה לא,

      יום מצויין רענן, ותודה

        26/7/08 04:32:

      צטט: קמליה נרקיס 2008-07-21 06:11:24

      כתבה מקסימה,

      הלואי שבעוד מקומות אפשר הייה לקחת את הכלב לעבודה,

      זה עושה טוב לבעלים זה עושה טוב למקום העבודה,

      בארה"ב כפי שציינת זהו עניין שבשגרה בהרבה מקומות לקחת את הכלב לעבודה.

      וכל הכבוד כל המחקר,

      כיכבתי לך יקירתי,

       

      יום טוב,

       

      תודה קמליה

      מקווה שאם עוד אנשים יכתבו על זה, ועוד מקומות יאפשרו את זה, העניין ילך ויתרחב,

      בסך הכל, בהרבה מהמקומות באמת אין בעיה, רק קבעון ש"כלב לא מביאים לעבודה, לא מקובל"

      שבת מצויינת וכשכוש מתומס

        26/7/08 04:30:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-21 05:48:54

      * כתבה נפלאה

      כמובן כשלוקחים בחשבון את מי שמפחדים מכלבים או אלרגיים לפרוות אז זה צד שאיננו מוזכר בכתבה אך קיים במציאות.

        

      אם אפשר היה לשחרר אנשים מהפחד מפני כלבים, שלעיתים קרובות איננו מוצדק, הנוכחות של חיה יכולה להיות הפסקת רענון אדירה ולו בגלל שכשלוקחים דקה של הפסקה, מתקרבים לכלב ברגע שהעומס גדל או החשיבה תקועה, מלטפים את הכלב/כלבה 'ויוצאים מהשגרה' כך שנותנים מרחב רענן דמוי הפסקה ארוכה, אמיתית.

       

       

      נוכחות של בעלי חיים היא כייף אדיר,

      לרוב מי שלא מסתדר איתם, יסתדר גם פחות טוב עם אנשים

      הכללה גסה, אבל לי היא ממש עובדת

      תודה יקירתי

        26/7/08 04:27:

      צטט: כש-רונית 2008-07-21 05:31:41


      שיילכו לה...

       

      יש הרבה יותר אנשים נוראיים מכלבים שכאלה...

      לילה טוב "מותק"

       

      רונית

       

      מוסרים לך כאן כשכוש ותודה

      מקסימה אחת

      מקווה שהתעודדת וחזרו לך המילים

       

        25/7/08 20:29:

      חזרתי לככב


      נושא מרתק לכתבה שכמעט מוכנה לדפוס.

      יש בה הרבה מאוד היבטים חברתיים שאהבתי.

      תודה מיכלי

      שבת שלום

        25/7/08 18:43:

      גם אני לא וויתרתי בקלות על הזכות הבסיסית הזאת, הכלבה שלי הצטרפה אלי למקום העבודה בחברת הי טק צעירה וזה נמשך 3 שנים. בעקבותיה הצטרפו כלבים נוספים לחברה. הכלבים יצרו אווירה מלבבת והם הוצגו בפני אורחים.

        25/7/08 07:19:


      היי חברה שלי

      מה שלום תומס?

      יצא לי להיפגש איתו ....הוא מדהים

      וגם הנושא החשוב שהעלית

      ברור שכלב ידידותי לסביבה תורם רבות לסביבה,

      אבל לפי התגובות כנראה שלא כל מה שברור ברור.

      שילחי לתומס חיבוק והאו האוו גדול

      שולח עידוד לאוסנת,

      ו....מותק מי שלא רוצה אותך כמו שאת

      כנראה לאיודע להתגבר על חסכיו

      ובפנייך תיפתח אופצייה טובה יותר

      שולח לך מכאן נביחה ידידותית

      ולך מיכל חברה שלי

      כל הכבוד

      גאה בך

      אחזור לככב לך

        24/7/08 07:23:

      נתת לי רעיון מעולה לגמור עם תופעת הבגדים שנקרעים אצלי בבית...

       

      מרוב שעמום, החומה שלי תמיד מוצאת בגד ים או חצאית לכרסם.

       

      אולי הגיע הזמן שהיא תכרסם קצת חרסינות וטפטים במשרד...

       

      תודה מתוקה.

       

      ואגב,

      ליבי מוסרת ד"ש לטומס - אחרי שפגשנו אותו כמה פעמים בסביבה

      ואני לא מצאתי אותך.

       

      נשיקות.

        24/7/08 01:13:


      כתבת מקסים - קבלי כוכב!

      הכלבה שלי היא החברה הכי טובה שלי ובת משפחה

      ואם לא הייתי עובדת מהבית היית שמחה לקחת אותה איתי לעבודה

      אין ספק שתרומת בעלי חיים לבריאות הנפשית והפיזית של בני האדם גדולה 

      לפני מספר ימים כתבתי בלוג בנושא קרוב - טיפול באמצעות בעלי חיים בבני אדם

      אז את מוזמנת לבלוג שלי לקרוא

      מיכל

        24/7/08 00:04:

      קודם כל מברוק ל "מותק"..לשון בחוץ

      חבל..    מי שהפסיד פה-  החברה בעבודה אצלה, שפיספסו בגדול גורם מקשר..

      וחוצמזה ,לא יזיק לכולנו ללמוד קצת יותר איך לראות את האחר..

      הכלב הוא ה- אחר שהרבה יותר קל להתייחס

      ולראות את התגובות הברורות שלו:

      בזנב, בסאונדים של הנביחות והיללות, בהתרפקות,

      או באמירה שבבריחה לפעמים למשל...

      זה מרגיש מצומצם יותר ומוקצן יותר-

      מניואנסים ורמזים בהתנהגות שלנו למשל.

      יכול בהחלט להביא אנשים מסויימים לקצת יותר אמפתיה והתיחסות גם לאחר האנושי..

      (מאחת שאלרגית קצת לשערות שלהם.. וישר רצה לשטוף ידיים עם סבון  ..

       אבל חולה על המבטים האמיתיים שלהם..)   

        23/7/08 22:16:
      אני בעד חיוך
        23/7/08 21:17:


      הלוואי

      כ"כ יכולה לראות את מל (הכלב שלי) משתתף בישיבות ומרחרח לתשומת לב

        23/7/08 21:10:


      מדליק שהבאת את הפוסט הזה -

      במקרה הבוקר נסעתי לישיבה במועצה

      והכלבה שלי התיישבה ליד האוטו

      אז לקחתי אותה איתי... בלשון המעטה -

      לא אהבו את זה.. והיא לא כזאת שמפריעה -

      מתוקה, נשכבה מתחת לשולחן וחיכתה.

      בדיוק חשבתי על זה, כמה זה מגוחך,

      אפילו לגן אני לא יכולה להביא אותה כי משרד החינוך

      לא מרשה.  הרי הילדים יכלו רק להרויח מכלבה בגן:))

      לך תבין.. *

        23/7/08 20:57:

      יאאאאא - איך מצאת אותי? קודם כל תודה! וחכי לי בפרטי...

      (מיכל סליחה על ההתפרצות,זו חברה יקרה,נסחפתי :-)  )

       

       

       

      צטט: אחת אלוהינו 2008-07-23 18:46:48

      אהבתי מאד את הפוסט....

      ו...
      לאבלי יקרה,

      מה לא אעשה בשבילך?

      צוחק

      הנה פרטי הקשר להלן דורון:

      http://www.helendoron.co.il/he_contact.php

       

       

      אגב:

      אם את עוברת לעבוד שם,

      את מוזמנת לקפוץ למשרד שלנו בימים שאני "מתוגברת" בכלבה...

       

      ג.

       

       

       

        23/7/08 20:03:

       

      שיכנעת אותי. מהיום, בילי מתלווה אלי גם לעבודה.

       

        23/7/08 18:46:

      אהבתי מאד את הפוסט....

      ו...
      לאבלי יקרה,

      מה לא אעשה בשבילך?

      צוחק

      הנה פרטי הקשר להלן דורון:

      http://www.helendoron.co.il/he_contact.php

       

       

      אגב:

      אם את עוברת לעבוד שם,

      את מוזמנת לקפוץ למשרד שלנו בימים שאני "מתוגברת" בכלבה...

       

      ג.

       

        23/7/08 18:32:


      אהובתי ,

      מכיוון שהנושא מדבר אליי כאחת שאוהבת בעלי חיים ורואה בהם חלק מהמשפחה והחיים,

      הלכתי וחיפשתי ומצאתי מקום עבודה כזה. זו כתבה מ 2006 .

      http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/075/470.html

       

      ניסיתי להבין מי זו החברה הזו והאישה שנראת מאוד מעניינת

      הרבה אינפורמציה לא מצאתי חוץ מהצלות ואהבה ענקית לבע''ח

      אבל לפי הכתבה - שווה לעבוד שם ,אם אתם מהסביבה.

      יופי של פוסט והלוואי ועוד מקומות כאלו יצוצו להם ולא כאלו ששולחים הביתה בגלל אנושיות ובע''ח

       

      חיבוק אוהב

      תמי

        23/7/08 16:40:

      יקירתי

      כמי שמאז ומעולם גידלה כלב

      ומתייחסת אליו כאל חלק מהמשפחה המורחבת

      הייתי יותר ממסכימה, מה גם ששלי כובש ביופיו

      ואין אחד שנשאר אדיש אליו

       

      אבל אני מודה....

      שמעבר לסוגיית האנטי, האלרגיה, והרגישות לריחות שיש לחלק מהאנשים

      הכל תלוי בגודל ובמזג הכלב....

      אם זה כלב קטן, או גדול ורגוע, אזי לא ירגישו בו

      הוא יתפוס לעצמו את פוזת החביב, המקסים "ויתעקל" בקלות בסביבה

      אך אם זה כלב גדול מימדים, מזיל ריר, והיפראקטיבי למדי, זו תהיה בעיה

      שלא לדבר על תקופות הייחום שבהם רגליי האנשים מוצאות עצמם כבעלות ייעוד נוסף :))

      זה יכול להגמר בהחלט לא נעים , ואף בצורה מביכה ומעיקה


      זה החתיך שלי,

      את יכולה לתאר לעצמך כמה מקום ותשומת לב הוא תופס

      כובששששששששש

        23/7/08 16:39:


      אחלה רעיון !

      אהבתי

      *

        23/7/08 16:30:

      הלוואי שיכולתי להביא את סנאו (הכלב שלי) לעבודה...
        23/7/08 15:48:
      איזה רעיון נפלא. תודה יקירה .
        23/7/08 15:27:


      מזתומרת בופי שלי הוא 'כלב פגישות' ומתעקש לשבת על כיסא ושיביאו לו כוס מיים לשולחן, הוא כובש את כולם, ומי שיש לו בעיה שיחפש מתכנתת אחרת. אני פרילנסית ובבית הוא בכלל מתעקש על לשבת על הברכיים דווקא בזמן שאני חייבת לתכנת קודים מסובכים , זה דווקא מסתדר. פלאש יושבת מתחת לשולחן, ישנה :)

      שאני יוצאת לבלות אני לוקחת פעם את בופי ופעם את פלאש. שניהם עצמאים בשטח, כלבי מסיבות מלידה.

        23/7/08 13:08:


      רעיון מופלא!!

      *

        23/7/08 11:40:

      איזה כיף זה היה יכול להיות...

      אבל אני בטוח שאם הייתי מביא את הכלבה שלי לעבודה ,

      הייתי צריך לשלם משכורת נוספת לאנשי התחזוקה שלנו

      על שעות נוספות של ניסיונות לנקות את השטיח מהפרווה הנושרת ...

        23/7/08 11:26:


      גם אצלי בעבודה היו כאלה שהגיעו עם הכלבים. רובם כבר לא עובדים כאן, אך יש עוד כלבה קטנה וחביבה, בשם שילה, שמגיעה רכובה על הטוסטוס עם בעליה אחת לכמה ימים. יש לה כרית ליד השולחן של בעליה, שם היא יושבת בשקט רב היום. היא כלבה ממושמעת וחברותית למדי.

      שאלתי בעבר אם אוכל להביא גם את כלבי, פיצ', אבל נראה לי שהם לא התלהבו מהרעיון.

      במקום אחר, שעבדתי בו לפני כמה שנים בארה"ב, בחברה שהיתה באותו בינין, העובדים יכלו להביא את הכלבים לעבודה וזה היה פשוט גאוני בעיני. העובדים נראו הרבה יותר רגועים, הם גם היו יותר פרודוקטיביים, כיוון שלא מיהרו לביתם להוציא את הכלב לטיול ויכלו להישאר שעות ארוכות יותר.

      עדיין לא התייאשתי מלהביא את פיצ', מידי פעם מעלה את הנושא, עד שהם "יישברו".

      יופי של נושא לפוסט.

        23/7/08 09:18:

      פוסט מאלף, מזניב

      וכל כך נכון.

       

      שמעתי על מד דוג לפני הרבה שנים,

      ותמיד זממתי לאמץ זאת כמודל...

      אז בקרוב :) 

        23/7/08 08:42:


      זה בדוק!

      במיוחד עם הכלב שלך ידידותי לחברה חיוך

        23/7/08 04:55:

      אהבתי.

      כבר הולך לארגן לי כלב משלי...

        23/7/08 02:33:

      כוכב לכבוד אלו שפיטרו אותם.

      כשלמדתי בבית צבי היתה לנו כלבת זאב שהיגיעה לטייל בזמן החזרות על כנר על הגג,

      לכן קראנו לה גולדה. גולגה  היתה באמת מקסימה

      ועם הזמן היא פיתחה גם את יכולות העמידה שלה מול קהל

      ובאחת ההצגות עלתה לשיר הפתיחה ונעמדה בשורת המקהלה. 

      לתיאטרון אמרו לנו לא באים עם ילדים ועם כלבים..

       

        22/7/08 21:08:

      אני בעד ! ושיביאו גם את הילדים והסבתות
        22/7/08 19:21:
      אני כמובן מאד מאד בעד. אבל מי שמכיר את הספיידאמק שלי.. לא בטוחה שהיה מסכים איתך :-))
        22/7/08 18:16:
      כוכב לתומס  *
        22/7/08 12:18:


      יקירתי,

      מירית חברתי (אחות של אשרת) באה עם הכלבה המהממת שלה לעבודה

      ואכן רק טוב זה עושה, ולו יותר עורכי דין היו מביאים את הלברדור הביתי שלהם למשרד

      האוירה היתה אחרת לגמרי..

      מתגעגעת  אליך ולתומס כבר

      נשיקות ונתראה מחר


      אני הולכת לאן שתומס הולך...

      באש ובמים...

      כלב מתוקקקקקקקקק.

      למרות שהוא לא שם עליי בפעם האחרונה שהתראינו

        21/7/08 22:29:

      אני בעד(:

      אני יודעת שבכמה בתי אבות באירופה מותר להביא כלבים

      לעובדים מפני שהם לגמרי עושים טוב לקשישים.

      לי יש עכשיו כלבה חדשה ולצערי אסור לי לקחת אותה לעבודה...

      שכרתי ביבי סיטר וזה סידור מעולה... עכשיו יש לי חתולה וכלבה.

        21/7/08 20:34:

      מיכלי,

      אני בעד!

      מאוד.

      קשר  עם כלב הוכח מדעית משפר את איכות

      החיים ,ומצב הרוח.

      הלוואי ,שנזכה  ,

      אפשרות נפלאה,לכווווולם.

      תבורכי. 

        21/7/08 16:53:

      מכיר את הסיפור של אסנת אחותך.

      אכן רעיון מטומטם להשאיר חיות בבית

      רעיון פנטסטי להביא אותם לעבודה

      ולהרגיש בבית(ולא,לא אל-על).

      "מותק" תשרוד כי נראה לי שזה בגנים של משפחת גזית.

        21/7/08 15:50:

      היי תומס. כוכב אתה.

      לכל אחד מאיתנו יש וצריכה להיות הזכות ללוות את הוריינו לעבודה.

      הוא הולך לעבוד כדי לפרנס אותי, לא? כדי שנוכל להיות שמחים, לאכול טוב, ולשחק ביחד.

       ליקוק,

          רייצ'ל (התגנבתי למחשב של אבא כי זה נושא חשוב מאוד)  

        21/7/08 15:28:

      כשאני יוצא לנסיעה בללות ...אני לוקח איתי באמבולנס את ניקו שלי

      הוא קבל ממני תואר חובש מלווה

        21/7/08 15:21:
      איזה כלב מדהים!!
        21/7/08 14:51:


      מקסים.

      נשיקה לתומס, ביאוס על מותק.

       

      אצלי הבוס דווקא מרשה, אוהב חיות בעצמו. מי שמכשיל את התלוותה של אולי אלי למשרד הוא דווקא השריף הקשוח שמשכיר לנו את המבנה למשרד...

      יש לו כלב משלו אבל הוא לא מרשה לשוכרים להביא.

        21/7/08 14:28:

      צטט: אילת פורת 2008-07-21 14:14:40

      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים כלבים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל הכלבים שקטים ונוחים....
      על פניו נשמע אחרית הימים
      בבחינת - "ויעבוד אדם עם כלב",
      ובעלי חיים השפעתם בודאי ברוכה,
      אבל בפועל זה לא נראה לי מעשי חיוך

       

       

       

      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים אנשים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל האנשים שקטים ונוחים....
      וסליחה על הפרפרזה על התגובה שלך.
      אני פשוט מעדיפה הרבה פעמים את בעלי החיים על האנשים.
      משום מה זה ברור שאותם אנחנו חייבים לסבול.
      תומס חתיך! חיוך
        21/7/08 14:14:
      רעיון חמוד אם כי נשמע הזוי.
      לא כל האנשים אוהבים כלבים,
      חלקם סובלים מהריח שלהם....
      ולא כל הכלבים שקטים ונוחים....
      על פניו נשמע אחרית הימים
      בבחינת - "ויעבוד אדם עם כלב",
      ובעלי חיים השפעתם בודאי ברוכה,
      אבל בפועל זה לא נראה לי מעשי חיוך

       
        21/7/08 12:14:

      צטט: עינת מירון 2008-07-21 12:11:48


      כן ירבו.

      וזו כתבה שיזמתי לפני יותר משנתיים...

       

       

       


      תיקון ללינק. הכתבה הסרוקה כאן.
        21/7/08 12:12:

       

       

      זה קצת פאסה לא? אצלינו הכלבים כבר לא רוצים אנשים במשרד.....

       

      office-dog
        21/7/08 12:11:


      כן ירבו.

      וזו כתבה שיזמתי לפני יותר משנתיים...

        21/7/08 11:26:

      ברור שבטח!!!!
        21/7/08 09:06:


      רופא  המשפחה שלי  מביא  את  הכלב שלו  לעבודה.

      האמת?  הכלב  בסדר, הרופא קצת  לולו....

      חוץ  מזה  יקירתי,  בזמן  האחרון  הכרתי  כמה אנשים  (כאן)

      שהתכונות  הכלביות  שלהם  מסתכמות  בנביחות  בלבד.....

      שלך,

      איתן.

        21/7/08 08:19:

      תודה אחותי. בשמי ובשם מותק, כתבה יפה. אוהבת אותך
        21/7/08 07:22:

      אה.. - אין לי תוכי ואני לא נשוי.. זה היה להמחשה בלבד.
        21/7/08 07:21:


      הייתי פעם בישיבת עבודה כזו - שנכח בה גם כלב.

      אז נכון שכלב הוא מקרב טוב לפני הת'כלס

      ונכון שמפעם לפעם הכלב מבצע פעילויות מופרכות (כמו כרסום עטים) שגוררות תגובות מחוייכות

      ויש בזה משהו בלתי אמצעי וכו' -

      אבל כשאתה מנסה להתרכז וכלב בגודל של מכונת כביסה מתחכך בך לפרקים, חובט בך בזנבו התזזיתי, משייף עליך ציפורניים, מגיר עליך ריר דביק מאין כמוהו ולאחר כל אלו מצפה אותך ואת בגדייך בקווצות שער סבוכות בגוונים של שחור-חום-ג'ינג'י, יתכן שלא תצליח.

      על כן ביגון - אני נגד.

      ואם כלבים אז מה יאמרו אוהבי החתולים? ואם חתול מדוע שהתוכי יוותר סגור בבית? ואם התוכי, למה שלא אביא את אימא של אישתי? אין סוף - על כן ישארו הכלבים בבית.

       

      בוקר טוב מיכלחיוך 

        21/7/08 06:11:

      כתבה מקסימה,

      הלואי שבעוד מקומות אפשר הייה לקחת את הכלב לעבודה,

      זה עושה טוב לבעלים זה עושה טוב למקום העבודה,

      בארה"ב כפי שציינת זהו עניין שבשגרה בהרבה מקומות לקחת את הכלב לעבודה.

      וכל הכבוד כל המחקר,

      כיכבתי לך יקירתי,

       

      יום טוב,

      * כתבה נפלאה

      כמובן כשלוקחים בחשבון את מי שמפחדים מכלבים או אלרגיים לפרוות אז זה צד שאיננו מוזכר בכתבה אך קיים במציאות.

        

      אם אפשר היה לשחרר אנשים מהפחד מפני כלבים, שלעיתים קרובות איננו מוצדק, הנוכחות של חיה יכולה להיות הפסקת רענון אדירה ולו בגלל שכשלוקחים דקה של הפסקה, מתקרבים לכלב ברגע שהעומס גדל או החשיבה תקועה, מלטפים את הכלב/כלבה 'ויוצאים מהשגרה' כך שנותנים מרחב רענן דמוי הפסקה ארוכה, אמיתית.

        21/7/08 05:31:


      שיילכו לה...

       

      יש הרבה יותר אנשים נוראיים מכלבים שכאלה...

      לילה טוב "מותק"

       

      רונית