פעם הייתי דמוקרטיה מושחתת

נוהלתי בחיי ע"י משטר פרלמנטרי

ובמשאלי העם

את הקול שלי הפלתי לרעה.

אח"כ נפרדתי מהפרלמנט

והפקדתי את גורלי בידי מושל שאני מיניתי

הוא באמת השתדל להתחשב

אבל זו היתה ציפייה מוגזמת

היתה בעיית גבולות

הקו הירוק האדים והפך קו עימות

אז הגיעה תקופת משבר

גרעונות אנרגטיים

ואיבוד צלמי

לימים הפצעתי בהפגנת יחיד

שנויה במחלוקת

שהיתה הסנונית של המהפכה המתבקשת

תבעתי שלטון עצמי

נזכרתי שזה היה שם זמין תמיד

רק לגשת ולקחת את ההגאים

הפכתי להיות אוטרקיה גמורה

גיליתי שכבר לא צריכה לנסוע להודו

כדי להתמסר לתיבת התהודה

הפנימית שלי

אז הייתי כאן

סגרתי טלפונים וחלונות

והגברתי אותי לפול ווליום

אני לעצמי ועצמי לי.

היום אני יותר משק פתוח

משננת לעצמי שאני דיקטטור ידידותי

מעמד הפועלים חזר לשיר בתלמים

ההשכלה מתפנקת במיטב היועצים ואירועי התרבות

ובגבולות עובדת על קשרי החוץ שלי

עם המדינות השכנות

תוך מודעות לפרוטוקול שפוי

טיוטות של הסכם שותפות וכריתת ברית

מנוקים מאבק ומשוכתבים עכשיו

ביד רועדת

עדיין לא בטוחה שיש פרטנר מתאים להסכם הזה

אבל מרגישה

שזו עונה טובה

לאהבה.