איפה הימים שהיינו קונים חצי לחם שחור, מרוקנים את הרך באמצע וממלאים בבזוקה ג'ו וחבורתו... איפה הימים שאם מישהו היה מחפש אותנו הוא היה חייב לחכות שנגיע הביתה ולא מציק לנו לנייד... איפה הימים שהיינו רושמים גלויות לחברים ורצים לדואר לראות אם מישהו חושב עלינו... איפה הימים שאסימון בנעל היה איבזר אופנה... איפה הימים שהייתה טלוויזיה בלי פרסומות והיינו מתעוררים ביום שבת ל "על בטוח" מדי שבת בעשר... איפה הימים שהיינו נפגשים עם חברים במציאות ולא בוירטואליות... איפה הימים שלוידאו היו קלטות קטנות... איפה הימים שלמי שהיה ליויס 501 היה גם אבא עשיר... איפה הימים שהיה אפשר לשתות מים מהברז... איפה הימים שהיינו מתלהבים מטובלרון של הדיוטי פריי... איפה הימים שהיינו גאים בצה"ל, במדינה, במוסד, בשב"כ וביהודים בכלל... איפה הימים שמנהל בי"ס היה דמות מאיימת ומפחידה... איפה הימים שחביתוש היה סלב... איפה הימים שאלוויס באמת נראה בקניון... איפה הימים שידענו להעריך, לכבד, לאהוב, לתת, להקשיב, לעמוד אחד לצד השני ...
איזה יום היום בכלל ?
|