אהבת נעורי

9 תגובות   יום שני, 21/7/08, 13:20

היום בצהריים, יצאתי לאכול. הלכתי עם חברה מהעבודה ולפתע היא באה מולי. איילת. מוזר, אבל זיהינו מיד. למרות שהתבגרנו מאז, הפנים נותרו דומות כשהיו. עמדה מולי אישה מאוד נאה. לא פלא, אך היתי מאוהב בה בכיתה ז', ח'. מאוהב נואשות. היתי ביישן ולא העזתי לגלות או לעשות צעד בכיוון אבל היתי מאוהב בה עד מעל לראש. למדנו בירושלים, והנה אנו נפגשים ברחובות. אנו עובדים בשכנות.....לאחר שאמרנו שלום ובדקנו שאנו אכן מזהים אחד את השניה ולהיפך, פרצנו בצחוק. הסברתי לחברתי מהעבודה מי זו איילת ולשימחתי, הציעה ללכת לאכול לבד, שם תפגוש חברים נוספים מהעבודה. שמחתי והצעתי לאיילת לשתות קפה יחד. איילת הסכימה והלכנו יחד לבית הקפה הסמוך. הזמנתי לנו קפה וישבתי מולה. הסתכלנו דוממים אחד על השני. שברתי את השתיקה וסיפרתי לה עד כמה היתי מאוהב בה. סיפרתי, שהיתי רוכב על אופניים ליד ביתה ומקווה שתצא וניפגש כאילו במקרה. חלפו יותר מ- 25 שנה מאז. להפתעתי, איילת ידעה זאת ולא גיליתי לה את המצאת הגלגל. סיפרתי שהיתי ביישן מאוד ולכן לא היה סיכוי קלוש אפילו, שהיתי עושה איזה צעד כדי לממש את אהבתי. צחקנו הרבה. איילת זכרה קטעים נוספים מהשנים ההם. שיחקנו משחק בשם "הגמד והענק". זה משחק שבו לכל אחד "ענק",  שהוא צריך לפנק בלי להתגלות. איילת סיפרה לי שהיתה מפונקת מאוד והיא זוכרת את זה עד היום. היתה מוצאת בתיק ממתקים, מכתבי הערצה, ברכות, מתנות קטנות וכל מני דברים שה"גמד" - זאת אומרת אני, דאגתי לשים שם. שוחחנו והעלינו זכרונות. לפתע שמתי לב, שאנו מדברים וצוחקים, ואני מבין למה היתי מאוהב בה פעם. בקלות היתי מתאהב בה גם עכשיו...

איילת סיפרה לי שהרגישה את אהבתי הרבה אליה. מכיוון שהיתה גם היא ביישנית לא קטנה, גם אצלה, נשאר הדבר בסוד. סיפרתי לה עלי ומה קרה לי מאז. סיפרה לי על עצמה. התגרשה לפני 5 שנים וחיה עם 2 ילדיה ברחובות. התחתנה מוקדם יחסית אלי ויש לה ילדה חיילת וילד בכיתה י"א.

הזמינה אותי בערב, לקפה, אצלה בבית. הרגשתי נבוך. יש לנו משהו משותף עדיין? החלפנו מספרי טלפון ונפרדנו בחיבוק חם ובהבטחה, שנשמור על קשר.

והנה אני, יושב כאן ולא יודע מה לעשות. ללכת אליה? רעייתי תסכים שאלך ל"מפגש מחזור" כזה. אני בכלל רוצה? ואם אאלץ לעמוד שוב במבחן? האם אוכל להצליח כמו במבחנים האחרים, ולהשאר נאמן לרעייתי האהובה?

הנוסטלגיה עולה וצפה ואני, כאילו חי את הגיל ההוא, כשהינו ילדים.

אהבת נעורי - שלום חנוך

הייתי ילד, בלילות עצוב.
משוטט לבד.
לא נתתי לאיש לדעת,
את היית אהבת נעורי.

הייתי ילד, בימים חולם.
מנגן ושר.
מדמה לי שאת שומעת,
את השיר הראשון בחיי.

מסתכל איך את רוקדת,
מסתובבת ונצמדת,
רק אני צופה מהצד.
אני נשאר ואת עוזבת,
רחוקה, לא מתקרבת,
זיכרון שעולה בי שוב,
פרדס רטוב, יללת התנים ואת
שהיית אהבת נעורי.

ולא הייתי איתך כמעט.
כל כך מעט, ואמרת לי שאת נוסעת.
ואולי לא אראה אותך שוב.

הייתי ילד, בלילות עצוב.
משוטט לבד.
לא נתתי לאיש לדעת,
את היית אהבת נעורי.

דרג את התוכן: