עורכי דין המוסמכים לעסוק בעריכת דין, לאחר שניתנה להם הסמכה ממוסדות המוכרים לשם כך. באנגליה מקובל לבצע הפרדה בין עורכי דין המופיעים בבתי משפט לבין עורכי דין העוסקים בכל מיני פעילות משפטית כאלו ואחרות.. הפרדה זו אינה נהוגה בישראל ועורכי דין בארץ יכולים לעסוק בכל סוג של פעילות משפטית. בקרב עורכי דין מקובלת האפשרת להעזר במאמנים אשיים לצורך אימון אישי, גם התמחות לתחומים ספצייפים של המשפט שנבחרו על ידם כגון: מיסים, דיני עבודה, דיני משפחה, ירושה, ביטוח רכב, משפט מסחרי, הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכו'... משרד עורכי דין גדול מעסיק לעיתם קרובות עורכי דין בעלי מגוון התמחויות על מנת לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו. יחד עם זאת קיימים משרדים גדולים המתמחים בנושא עריכת דין. בישראל העיסוק בעריכת דין מוסדר באמצעות חוק עורכי הדין שמגדירים את התנאים לכשירותו של אדם להיות עורך דין:בעל השכלה משפטית גבוה שנרכשה במוסד המיועד לכך. עורכי דין העוסקים ב איחוד תיקים וגם בהליכי גירושין הינם אנשים בעלי השכלה גבוה וידע רב באיחוד תיקים. עבר תקופת התמחות נדרשת – עם סיום לימודיו נדרש המסיים לעבוד כשנה כמתמחה בהנחייתו של עורך דין ותיק או שופט.עמד בבחינות לשכת עורכי הדין הנערכות בסוף תקופת ההתמחות. אחד הדברים הייחודיים לעריכת הדין מלבד הפעולות הבסיסיות הנו חסיון עורכי דין – לקוח. עורכי דין מחוייבים ע"פי חוק לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו ע"י הלקוח. ישנם עורכי דין שנעזרים הכל מיני משרדי חקירות למינהם כדי להשיג חומרים למשפט. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרד עורכי דין והכפופים לו. כמו כן, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורכי דין מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו של רשויות שלטון או משטרה. חיסיון זה נועד על מנת לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא מבלי לחשוש שדבר זה ישמש נגדו.עורכי דין מבצעים את מירב עבודתם במשרד ובהכנת החומר ליום המשפט, אך היום הגורלי עבורם ועבור הלקוח שלהם נמדד בתוצאה שהם משיגים ביום המשפט. מקצוע עריכת הדין נחשב יוקרתי, ולכן הרבה צעירים בוחרים לרכוש מקצוע זה, יחד עם זאת לא כולם מצליחים למצוא את מקומם בתחום ולא הופכים להיות עורכי דין. |