יום חמישי 22:30 בלילה, הטלפון מצלצל.

על הקו אני שומע את ר. (טכנולוג מדהים ובנאדם עוד יותר מדהים).

ר.-  שמח במיוחד ומבשר לי: "הכל עובד!".

"OK, נשמע מצוין, אפשר לראות?" אני שואל בהתלהבות.

"כן, כן, בוא עכשיו, אתה לא מבין איזה יופי זה עובד"

בדרך אני עוצר להביא בירות ופיצה, מבסוט, בראש כבר קבעתי פגישות עם גוגל, אפל, מיקרוסופ, נוקיה

ונס"א (נס"א לא קשור. אבל אחרי ה-Exit אני מתכוון לעשות סיבוב ובאמת להסתכל על הדברים מלמעלה ...).

הגעתי. (קצת מופתע מזה שאין איזה מישהו שייקח את הרכב לחנייה וגם שאין בריכה ביציאה מהמרפסת).

ר. ומ. כבר אחרי שלוש בירות, מרוצים לאללה.

"נו?" אני שואל/אומר.

"חכה רגע, יש בטלוויזיה איזה משהו ..." אומר ר.

אני מסתכל בטלוויזיה - ערוץ האופנה עם איזו תצוגת בליקיני סטנדרטית.

"יאללה, דבר איתי!" אני סוגר את הטלוויזה בעצבים גלויים.

"שים לב מה אחיך סידר לך" הוא מתרכז שוב, בלי לוותר על שלוק ענק מהקוקטייל בירה ואייריש קרים (?!) שהוא סידר לעצמו.

מ. שקועה בסלולר שלה ואני מגיע למסקנה שעדיף לי לא להפריע..

ר. מראה לי בגאווה רבה מסך מחשב שנראה בול כמו ה-N95 נוקיה..

"אז מה אתה אומר? גדול לא?!" הוא כמעט צורח לי באוזן.

"מה גדול?, תראה לי!" חשש כבד מתחיל להתפשט באונה הימנית שלי....

"נו, אתה לא רואה בפינה השמאלית את הנקדוה הלבנה?" גוער בי ר.

"נו?!" אני שואל (החשש כבר התפשט לאונה השמאלית ומגדלי פנחס בקמפוס של גוגל מתמוססים להם ...).

"אז זהו!!!" אומר בניצחון ר. תוך התמוטטות מלאת אנחה לכיסא המיוחד שהוא קנה לפלייט סימולטור של הבן שלו (בן שנתיים).

שנייה לפני שאני מתחרפן, מ. מודיעה בסוג של טקסט ורבאלי (זה נשמע כאילו אתה מקבל סמס):

"מה שהוא אומר זה את הדברים הבאים:

1. הבנו את הפרוטוקול B1#~2&^5  התגברנו על מגבלות רוחב הפס שלו ופתרנו את בעיית הפרלל שהייתה הכרחית.

2. הצלחנו לשלוח הודעה מעל הפרוטקול B1#~2&^5 שהובנה באופן אחיד ע"י האמולטור וע"י המכשיר עצמו.

3. מצאנו באג באמולטור ובמכשיר עצמו.

4. עקפנו את הבאג ע"י שימוש במנגנון המסג'ינג הפנימי של ה-Hardware.

5. בקיצור זה עובד."

אגב, מ. לא מדברת הרבה. כמות המילים הענקית שהיא אמרה הצביעה על כך שהיא ממש יצאה מגידרה כדי לעזור לי.

בינתיים ויתרתי על כל החלומות, כולל חופשה בתורכיה.

"מ ה  ע ו ב ד ???" צעקתי. "אפשר להבין?"

שתיהם הסתכלו עליי המומים. ר. שאל אותי " אתה בסדר? אתה רוצה לשתות משהו?"

מ. הניחה לסל שלה, קמה ולקחה את הסל שלי ואמרהלי "שנייה".

אחרי שתי דקות היא מסרה לי בחזרה אותו ואמרה לי: "ס'תכל".

הסתכלתי.

"בדיוק אותו דבר."  אמרתי. "הנה גם פה יש את הנקודה הלבנה." הוספתי כדי לקצר תהליכים.

"בבקשה" אמרה לי מ. וחזרה לסלולר שלה.

"עכשיו הכל תלוי בך" אמר לי ברצינות תהומית ר.

"על מה אתה מדבר?!" ניסיתי שוב.

"אני לא מבין בזה - אתה אחראי על הביזנס" קבע ר. בנחרצות.

"אין באגים ?" לקחתי זוית אחרת.

"איזה באגים, זה מבטון יצוק" נזף בי ר.

"מגניב" אמרתי.

פתחתי את הדלת ויצאתי.

"מחר מחרתיים, תגיד לנו מה עושים עם זה,בסדר?" הבהב לי הסמס של מ. אחרי שתי דקות.