בימים אילו אני נימצא עם אבי בבית חולים

כבר שבוע מנסים להציל את רגלו

עקב חסימת דם.

יושב ומלווה אותו כל יום מ 7 בבוקר.

מעודד,מביא קפה וקרואסון ,שיחות

יעוץ רפואי עם הרופאים והאחיות.

החלטתי לא להשבר ולהיות חזק ולמרבית

הפלא אני חזק ומחזק,מחייך כל הזמן וחושב.

איזה אבא גיבור יש לי.

בגיל 12 התחיל לעבוד עבודות כפייה אצל

הגויים ברומניה,מירדפים של גרמנים,

בריחות מכדורים,פוגרום גדול בעיר

הולדתו,הריגה של אביו ומלחמת השרדות.

קיום בדוחק ,עבודה תוך כדי סכנת נפשות

והצורך להחליט אם להביא אוכל הבייתה

או פחם לחימום כנגד הקור והשלג.

עלייה בספינת מעפילים תוך כדי שהייה במחנות

עקורים ופליטים.

הספינה ניתפסה ע"י הבריטים ואבי הובל

למחנות בקפריסין.לאחר שהייה שם עלה תוך כדי

זיוף גילו בעליית הנוער ומשם ישירות

לאצ"ל.לחימה בכל מיני מבצעים בהם

נאלץ להלחם על חייו.אולץ לירות על

הספינה אלטלנה שבדיעבד התברר כי

אחיו הגיע עליה.

במלחמת השחרור היה בגבעתי והשתתף

בקרבות פריצת הדרך לנגב,מבצע יואב וכיבוש

חוליקט שם השתתף בקרבות סכינים וכידונים

פנים מול פנים.ברימון אחד שנפל לעמדה

הצליח לבעוט החוצה והשני התפוצץ .

אבי  שהסתיר בגופו ובעזרת שק תחמושת

את החברים ספג את הרסיסים וניפצע.

אבי נישאר נכה לכל חייו.

אבי שיקם את עצמו עד לתפקיד בכיר

תוך כדי שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון

לסוגיהם.את הנעליים הראשונות שלי

בחיי כתינוק קיבלתי מהמוסד.

אבי הקים משפחה לתפארת,3 ילדים

נכדים ואף נין.

היום אני רואה אדם מבוגר,קשיש

בן 79 + ,שוכב במיטה וסובל.

רועד מפחד מכל מזרק.

חושב אני בליבי ,בשקט לעצמי

"אבא,היית כזה גיבור,כל כך הרבה

מלחמות בחיים,מעשי גבורה שאיני

יודע מי היום יעמוד בהם ואתה מפחד ממזרק "

בכל זאת אבא ,אתה גיבור,לפחות הגיבור שלי.