לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
נו, זה.
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
anytime
:)
העיקר שתמשיכי לכתוב, מדהימנית.
עינת השודדת... חחח... מחשבה משעשעת.
תודה יקירי! אני אוספת אותם... :-)
אוףףףףףףףף
עינת שדדה ממני גם את המשפט וגם את החיבוק
קבלי עוד אחד ממני }{
}{
זה בדיוק זה :))
וואו, תודה!
"תכתבי אותך"
כל אחד ואחת יקראו אותך מזווית אחרת ואז תהיי האישה בעלת 1000 פרצופים.
כה שונה הכתיבה מקריאה וממשמע אוזניים.
אך יש אנשים שבכתיבתם המעולה והמוכשרת יודעים לגשר בין 3 הניגודים.
את כזו.
בשמחה!תודה עינתוש.
}{
:-)
יש לך המון שם בפנים. }{
אני מכנה זאת 'לכתוב את עצמי לדעת'...
מרגיש לי נכון. בעיקר מרגיש.
את תמיד מצליחה לרגש אותי, כבר אמרתי לך?
כן לכתוב לא לכתוב .......
תעשי רק מה טוב לך !