אני לא יכול שלא לתהות לעצמי,

באמת קשה לכן ?

באמת קשה לכן להיות נשים... ?

האם אי פעם נצליח להכריע בשאלה הזאת...

למי קשה יותר ב"מציאות המודרנית" ? לגברים או לנשים ?

נדמה שאתן כל הזמן עסוקות במגננות, ובהסתגלויות למינהן:

להתלבש נכון,

להיראות טוב,

להיכנס להריון,

(בהנחה שאת מצליחה.

אם "לא נקלטת" -

האשמה תמיד תהיה שלך והדכאונות יהיו שמורים רק לך) 

ללדת,

(לחזור כמה שיותר מהר למשקל הקודם...)

לחייך לבוס ,

לוודא שלא רואים לך את החזה כשאת מתכופפת,

להיכנס לסקיני ג'ינס,

להסתובב כל היום בתחתון חוטיני רק כדי להרגיש סקסית,

לנסות להרגיש סקסית,

לשדר לסביבה שאת סקסית אבל לא שרלילה,

לשכב עם מספיק גברים ולא להרגיש "זורמת מדי",

לדעת שהגבר שמתחיל איתך , רוצה קודם כל להשכיב אותך,

(איך לעזאזל אתן מתמודדות עם זה ??? ראבקקקק...)

לאהוב סקס אבל לא לדבר על זה,

למצוא חתן לפני גיל 30,

להתחתן מתוך אהבה ולא בגלל שהגעת לגיל 30,

לא לבגוד,

(כשאת יודעת ש 82% מהזוגות הנשואים בעולם יבגדו לפחות פעם אחת)

ובכלל.....להיות אישה.

(בישולים , נקיונות , ילדים , טיפוח , שמירה על הבית ועוד ועוד ועוד !!!!)

אז מי אמר "ברוך שלא עשני אישה" ???

אולי בפוסט הבא אנסה להבין מה כל כך קשה לנו (הגברים) בחיים...

גבר,