כשאני כותבת על פוליטיקה אני מקבלת צמרמורת. עצם המושג מתקשר לי באופן אישי לתופעות של: ניצול ציני, שחיתות, מעמדות, לכלוכים, צביעות, רוע לב ועוד מגווןרחב של מושגים בעלי פן שלילי. כיצד אם כן פוליטיקה מתחברת לארגונים? האם גם שם מרבית המושגים שאחשוב עליהם יהיו בעלי קונוטציה שלילית?

לא בהכרח, הבנתי מזמן שפוליטיקה היא הכוח המניע של הארגון ושל העומדים בראשם. כדי לשרוד בארגון אתה חייב לפתח כישורי פוליטיקה, כי אחרת פשוט לא יהיה לך נעים להגיע לעבודה ועל אחת כמה וכמה להתברג בתפקידי ניהול. אולם לא חייבים להיות בצד של הפוליטיקה "המלוכלכת", במידה ואתה כמנהל נאמן לעצמך, מודע ליכולות שלך ומאמין בדרכך- תוך סיפוק הוכחות של הצלחה, גם אם הפוליטיקה הארגונית היא אכן "מלוכלכת" מתוקף אחריותך הניהולית לא להתחבר למקומות הללו. מי שמתעסק מרבית זמנו במזימות, ברכילויות ובהעברת ביקורת שלילית ובטוח כי זאת הדרך הנכונה להניע את הארגון, הוא המגיע בסוף היום הביתה חסר כוחות מרוב האנרגיות שבזבז על לא כלום.

פוליטיקה יכולה להיות מעודנת, מובילה קדימה, חפה מאינטרסים של רשעות אך האם בכל הארגונים היא קיימת?

כמעט שלא, מעטים הארגונים בהם יושבים מנהיגים ואני בכוונה קוראת למנהלים באותם הארגונים מנהיגים, כיוון שלהם אין זמן להתעסק עם הצד המלוכלך של הפוליטיקה, הם נוהרים קדימה אל החזון שלהם. ואלו גם המנהיגים שנאמץ לליבנו!!